Boaz on Mishnah Taanit
1א׳
1 א

והיינו להך לישנא דש"ס [ד"ד ב'] דשאלה לחוד והזכרה לחוד. ור"ל אף שמזכיר משה"ר, אפ"ה ביום חול שלאחריו אינו שואל ותן טל ומטר. א"כ מה"ט בסוף פלוגתת ר"א ור"י קודם שהזכיר דברי ר' יודא, קאמר תנא אין שואלין וכו' דר"ל רק ר"א ור' יהושע ס"ל הכי, משא"כ לר' יודא אית תנא דס"ל לר' יודא דתיכף כשמתחיל להזכיר משה"ר, ישאל ביום חול שלאחריו. כש"ס שם [ד"ד ב']. מיהו לאידך לישנא [שם], דלר"א ור' יהושע שאלה והזכרה חדא מלתא היא, ור"ל תיכף כשמזכיר ביו"ט מתחיל מיד לשאל ביום חול שלאחריו. א"כ מ"ש מתניתין אין שואלין וכו', אינו לר"א דהרי ר"א ס"ל דמזכיר ביום א' דחג, ואיך ישאל בחוהמ"ס אחריו, שהוא סי' קללה, והרי ר"א בעצמו אמר אף אני לא אמרתי לשאל אלא להזכיר. אלא ר' יהושע קא"ל, וה"ק א"כ לעולם יהיה מזכיר, אלא אין שואלין הגשמים אלא סמוך לגשמים, ומדשאלה והזכרה חדא מלתא, להכי לא יזכיר רק ביום אחרון של חג, ומיד ביום חול שלאחריו ישאל. א"כ מה"ט נקט לה תנא להך אין שואלין מקמי מלתא דר' יודא, דלר' יודא אית תנא דס"ל אליביה דשאלה והזכרה לאו חדא מלתא היא. ומה"ט נ"ל נמי דלא הזכירו ר"א ורבי יהושע עד אימתי יזכיר, כמו שאמר אליבא דר' יודא, דפשיטא דסופה כתחלתה, דפוסק שניהן ביום א' דפסח, והרי כל עיקר טעמא דר' יהושע דפליג אר"א וס"ל שלא להתחיל ביום א' דסוכות, הוא רק מדגשמים בחג סי' קללה, א"כ בהפסקה כ"ע מודו דמפסיק שניהן ביום א' דפסח, וכדקאמר בש"ס לחד מ"ד אליבא דר' יודא]: