סא כדי רביעית. עתוס' שם ד"ה שתה יש ספרים דגרסי כו' וכ"ה ברמב"ם וטור ואף תוס' מודו בזה:
וצריך כו'. תוס' שם ד"ה שיכור וכנ"ל ס"ס ע"ו ור"ס צ"ב:
ואפילו כו'. וראיה דדין אונס לו ממש"ש ט' א' דההוא זוגא כו' ובמזיד א"י להתפלל אחר ע"ה כמ"ש הרי"ף וש"פ שם:
אבל כו'. ירושלמי ריש תרומות והביאו תוס' שם ד"ה שיכור והרא"ש בפ"ה דברכות סי' ט' וז"ל שתוי אל יתפלל כו' איזו שתוי כל ששתה רביעית שיכור ששתה יותר תמן אמרין כל שאינו יכול לדבר לפני המלך ר"ז בעי קומי ר"א שיכור מהו שיברך א"ל ואכלת ושבעת וברכת אפילו מדומדם לא צורכה דלא מהו שיקרא שמע וז"ש ודין ק"ש כו' לחומרא אבל נראה שט"ס שם בירושלמי דאמרו שם חד חסיד שאיל לאליהו מהו ערום שיקרא שמע א"ל לא יראה בך ערות דבר ערות דבור ותני חזקיה בין לקרות ובין לברך וכל זה אינו מובן דהא אמרו אפילו תרומה אין יכול להפריש משום הברכה וכן אפילו נגד ערות חבירו וגם ערות דבור אינו מובן דלמה לא אמר ערות דבר כפשט' אלא צ"ל שט"ס הוא וצ"ל שיכור מהו כו' וכן בר"ש פ"א דתרומות הביאו ולא כתיב מלת ערום כלל ועל שיכור קאי וחזקיה פליג ואמר שבין לק"ש ובין לברכה אסור ופליג גם על ר' אסי שאמר ואכלת כו':