ס"א הקורא כו'. כ"א ב' ל"ש אלא כו':
שלש כו'. שם:
וביום כו'. אע"ג דעיקר זמנה ביום כמש"ש מ"מ כיון שבירך בלילה יצא דלא גרע מאם בירך אסוכה ולולב בשעת עשייה וכן לכתחילה יש לברך בלילה ומשבירך בלילה אינו מברך ביום כמו בסוכה כמ"ש שם מ"ו א':
וי"א. דעיקר קריאתה ביום כמש"ש אלהי אקרא יומם כו' ושם כ' ב' כל היום כו' מנלן דכתי' והימים כו' ובדלילה ל"ק וכן שם א' אין קורין כו' אע"ג דבגמרא אמרו כי קתני אדיום מ"מ מדלא תני אלא ביום וכן בני כפרים לא היו קורין אלא ביום ובתוספתא פ"ב קראה בלילה לא יצא י"ח אר"י מעשה בריב"נ שקראה בצפורי בלילה א"ל אין שעת הסכנה ראיה:
ואחד כו'. ירושל' פ"ד מעשה בר"מ שקרייה כו' ונתנה לאחר ובירך עליה כו' זה קורא וזה מברך מכאן שהשומע כקורא כתיב אשר קראו לפני המלך כו':
ולאחריה נוהגין. מתני' וגמ':
אם לא. תוספתא פ"ב:
ונהגו. עמ"א:
ואין כו'. כל בו בשם ירושלמי והוא בפ"ד הלכה א' והוא בנוסחא שלנו משובש וג"כ משמע שם דלא קאי אלא אתורה אר"ש ב"א למדו ברכת כו':