ס"א שאם ידוך כו'. כשיטתו בכ"מ שאומרים ח"א וח"א כלישנא בתרא ועבפי' לסוטה שם על הקנקנתו':
אבל מלח כו'. כשמואל שם אלא דגם שמואל סבר דמלח בעי שינוי וכמש"ש רב אחא ורב ששת:
או שידוך כו'. כמו שכתב שם במתני' והמלח בפך שאף לב"ש מותר בכה"ג וכ"ש לב"ה שמתיר אף במדוך של עץ:
ולא את החרדל כו'. ר"ל אף על גב שאמרו בירושלמי השום והשחליים והחרדל נידוכין כדרכן מ"מ בריחים אסור משום עובדא דחול דהא פלפלין נידוכין נמי כדרכן כמ"ש בתוספתא והפלפלין כתבלין והביאו הרא"ש שם ותו' בשבת קמ"א א' ד"ה הני ואפ"ה ברחיים אסור משום עובדין דחול וה"ה לחרדל ועתוס' שם ושם והרא"ש שם:
מיהו נוהגין כו'. עמ"א בשם סמ"ג וזה כ' לתוספת טעם אליבא דכ"ע אבל העיקר משום ס' התוס' דפ' כמתניתין ופ' בפלוגתא דר"ה ור"ח לחומרא וכמ"ש הרא"ש שם וצריך ליזהר כו' וא"ל בשל סופרים כו' וע' הג"א שם ואין לדוך כו' ר"ל משום ס' התו' וכ"כ התו' בשבת קמ"א א' ד"ה הני ומיהו היכא דידע כו' ובסמ"ג והגהת סמ"ק כ' בתחלה דעת תוס' ואח"כ דעת רב אלפס וכת' זה הטעם שמביא מ"א משום ס' רב אלפס ע"ש: