ס"א נוהגים כו'. אבל לא מדינא דאם מדינא היה צריך בי"ד שחל בשבת לאפות במ"ש וכמ"ש ר"ש משאנץ הובא במרדכי ספ"ק וכ' דאיתקש לפסח כמ"ש בפ' ע"פ אכל מצה אחר חצות לראב"ע כו' דיליף מפסח וה"ה כאן אבל חלקו עליו דלא אתקש אלא לאכילה וראיה ממ"ש בפ"ב חלות תודה ורקיקי נזיר שעשאן כו' וע"כ שאפאן בי"ג דאין מביאין בי"ד כמ"ש בפ"ק אין מביאין כו' וכ"ש לאחר זמן איסורו ובתוספתא י"ד שחל להיות בשבת מבערין הכל מלפני שבת ואופה לו מצה מע"ש ועוד תניא בתוספתא יוצאין במצה ישנה ובלבד שנעשית לשם מצה ובירושלמי פ"ב הלכה ד' מצה הישנה פלוגתא דב"ש וב"ה ר"ל כמו דפליגי בסוכה ושם פליגי בשעשאה שלשים קודם לחג ועיין תוס' דסוכה ט' א' ד"ה סוכה כו' ושם אר"י ד"ה מכיון שלא עשאה לשם פסח דבר ברי הוא שלא דקדק בה אבל אם כוון אף מתחלת השנה כשירה כמ"ש בסוכה וכ"ש לת"ק דאף ב"ש לא אסרי אלא קודם ל' יום וע' במרדכי שם וכן עיקר:
שהוא זמן. כמ"ש ה' א' דכ"ע כו' משש כו' לא תשחט כו' עמ"א:
ובי"ד כו'. ע' גה"ג וכ"ה בתוספתא פ"ג י"ד שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת ואופין לו מצה מע"ש:
אחר. זכר לשאר שנים