ס"א שהיא מ"ג כו'. עירובין פ"ב:
בינונים. כלים פי"ז:
והוא. עירובין שם:
וכן ישער כו'. כ"כ בתוספתא והביאו תוס' בעירובין ד' א' ד"ה גפן. תניא בתוספתא כו' וכן בסוכה ו' א' ד"ה גפן וש"מ וכ"כ הטור אלא שכ' זה הדרך מפני שלא יוכל לכוין כו':
למלאותו מקמח. לאפוקי מס' הרא"ש לשער אותה בדגן שהיה עשרון קודם טחינה וכמ"ש הרשב"א וכן אמרינן במנחות נ"ג ב' ס"ס כי קא כייל כו' וע"ש רש"י ד"ה לכמות כו' דע"כ לס"ד דמקשה בקמח משערינן רק דס"ד אף בשאור לית לן בה והתרצן לא השיב לו אלא דאין משערינן בשאור:
והמדה. כמש"ש פ"ז תניא א' גדושה כו' וע' רש"י שם ולרבנן כל המדות במחוקה כמש"ש ואין נ"מ דלד"ה המדה מחוקה:
ושיעורה. רמב"ם בפ"ו מה' בכורים וכ"כ בפ"א דעדיות שכן שקל ומצא בקמח מצרים:
ולא ידחק. בכל בו נסתפק אם בקמח רפוי משערינן או בעצור וכ' בד"מ ומהרי"ל כ' שלא ידחק כו' שלא יכנס המים בכמה מקומות ויתחמץ בתבשיל ובתוס' דמנחותנ"ב ב' ד"ה חסירה מכאן פי' הר"ח דכשמודדין כו':
וטוב לומ'. כמ"ש בפ' כ"ש כי מהפכיתו כיפי כו':