וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָּבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה (בראשית מד, יח). (משלי ו, א ג): בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ וגו' נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ וגו' עֲשֵׂה זֹאת וגו', אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּרַח מִן שָׁלשׁ וְהִדָּבֵק בְּשָׁלשׁ, בְּרַח מִן הַפִּקְדוֹנוֹת וּמִן הַמֵּאוּנִים וּמִלַּעֲשׂוֹת עֲרֵבוּת בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. הִדָּבֵק בַּחֲלִיצָה, וּבַהֲפָרַת נְדָרִים, וּבַהֲבָאַת שָׁלוֹם שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא לֵית שְׁמֵיהּ פִּקָּדוֹן אֶלָּא פּוּק דּוֹן. דָּבָר אַחֵר, בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ, זֶה יְהוּדָה, (בראשית מג, ט): אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ. (משלי ו, א): תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ, (בראשית מג, ט): מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ. נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ, (בראשית מג, ט): אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ. עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל, לֵךְ וְהִדָּבֵק בַּעֲפַר רַגְלָיו וְקַבֵּל מַלְכוּתוֹ וְאַדְנוּתוֹ, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה.
כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו (תהלים מח, ה), כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים, זֶה יְהוּדָה וְיוֹסֵף. עָבְרוּ יַחְדָּו, זֶה נִתְמַלֵּא עֶבְרָה עַל זֶה וְזֶה נִתְמַלֵּא עֶבְרָה עַל זֶה. (תהלים מח, ו): הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, (בראשית מג, לג): וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, (תהלים מח, ו): נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ, (בראשית מה, ג): וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו וגו', (תהלים שם, ז): רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים, אָמְרוּ מְלָכִים מִדַּיְינִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ אָנוּ מָה אִכְפַּת לָנוּ, יָאֵי לְמֶלֶךְ מִדַּיֵּן עִם מֶלֶךְ. וַיִּגַשׁ אֵלָיו יְהוּדָה (איוב מא, ח): אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ, זֶה יְהוּדָה וְיוֹסֵף, (איוב מא, ח): וְרוּחַ לֹא יָבֹא בֵינֵיהֶם, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים, אָמְרוּ מְלָכִים מִדַּיְנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ אָנוּ מָה אִכְפַּת לָנוּ.
דָּבָר אַחֵר, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, כְּתִיב (משלי כה, יא): תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף, תִּרְגֵּם עֲקִילָס הַגֵּר חִזּוּרִין דִּדְהַב בְּגוֹ דִּיסְקָרִין דִּכְסַף. (משלי כה, יא): דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו, מָה אוֹפַן זֶה מַרְאֶה פָּנִים מִכָּל צַד, כָּךְ הָיוּ דְּבָרָיו שֶׁל יְהוּדָה נִרְאִים לְכָל צַד בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר עִם יוֹסֵף.
דָּבָר אַחֵר, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וגו', כְּתִיב (משלי כ, ה): מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וגו', לִבְאֵר עֲמֻקָּה מְלֵאָה צוֹנֵן וְהָיוּ מֵימֶיהָ צוֹנְנִין וְיָפִין וְלֹא הָיְתָה בְּרִיָּה יְכוֹלָה לִשְׁתּוֹת הֵימֶנָּה, בָּא אֶחָד וְקָשַׁר חֶבֶל בְּחֶבֶל וְנִימָה בְּנִימָה מְשִׁיחָה בִּמְשִׁיחָה וְדָלָה הֵימֶנָּה וְשָׁתָה, הִתְחִילוּ הַכֹּל דּוֹלִין הֵימֶנָּה וְשׁוֹתִין, כָּךְ לֹא זָז יְהוּדָה מֵשִׁיב לְיוֹסֵף דָּבָר עַל דָּבָר עַד שֶׁעָמַד עַל לִבּוֹ.
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, (עמוס ט, יג): הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ וגו', חוֹרֵשׁ, זֶה יְהוּדָה. בַּקּוֹצֵר, זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, ז): וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים. (עמוס ט, יג): וְדֹרֵךְ עֲנָבִים, זֶה יְהוּדָה, (זכריה ט, יג): כִּי דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה קֶשֶׁת. (עמוס ט, יג): בְּמשֵׁךְ הַזָּרַע, זֶה יוֹסֵף, שֶׁמָּשַׁךְ זַרְעוֹ שֶׁל אָבִיו וְהוֹרִידוֹ לְמִצְרַיִם, כְּדִכְתִיב (הושע יא, ד): בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם. (יואל ד, יח): יִטְפוּ הֶהָרִים עָסִיס, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים, אָמְרוּ מְלָכִים מִדַּיְנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ אָנוּ מָה אִכְפַּת לָנוּ.
דָּבָר אַחֵר, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הֲגָשָׁה לְמִלְחָמָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל ב י, יג): וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר הֲגָשָׁה לְפִיּוּס, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יהושע יד, ו): וַיִּגְשׁוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לְפַיְיסוֹ. רַבָּנָן אָמְרֵי הֲגָשָׁה לִתְפִלָּה (מלכים א יח, לו): וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי וגו'. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר פְּשַׁט לְהוֹן אִם לְמִלְחָמָה אֲנִי בָא, אִם לְפִיּוּס אֲנִי בָא, אִם לִתְפִלָּה אֲנִי בָא. בִּי אֲדֹנִי, בִּי וְלֹא בֵיהּ, אִם לְמַמְלֵא מַיָא אֲנָא, אִם לְשַׁמָּשָׁא אֲנָא, אִם לְמִפְצַע קִיסִין אֲנָא. דָּבָר אַחֵר, בִּי אֲדֹנִי, בִּייָּה אַתְּ מַעֲבִיר עָלֵינוּ אֲדֹנִי, שֶׁכָּךְ אָמַרְתָּ לָנוּ (בראשית מד, כא): הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וגו', זוֹ הִיא הַשָֹּׂמַת עַיִן, נֶהְפַּךְ הַדָּבָר שֶׁאָמַרְתָּ לְסַמְיוּת עֵינַיִם. אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּנִימוּסוֹת שֶׁלָּנוּ כְּתִיב (שמות כב, ב): וְאִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ, וְזֶה יֵשׁ לוֹ לְשַׁלֵּם. יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ, יִכָּנְסוּ דְבָרַי בְּאָזְנֶיךָ, זְקֵנְתּוֹ שֶׁל זֶה עַל יְדֵי שֶׁמְּשָׁכָהּ פַּרְעֹה לַיְלָה אַחַת לָקָה בִּנְגָעִים הוּא וְכָל בֵּיתוֹ, דִּכְתִיב (בראשית יב, יז): וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה, הִזָּהֵר שֶׁלֹא יִלְקֶה אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּצָרַעַת. אִמּוֹ שֶׁל זֶה לֹא מֵתָה אֶלָא מִקִּלְלָתוֹ שֶׁל אַבָּא, וּמִן תַּמָּן מִיתַת לָהּ (בראשית לא, לב): עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה, הִזָּהֵר שֶׁלֹא יָחוּל בְּךָ קְלָלָה אַחַת, וְאוֹתוֹ הָאִישׁ מֵת. שְׁנַיִם מִמֶּנּוּ נִכְנְסוּ לִכְרַךְ אֶחָד שָׁלֵם וְהֶחֱרִיבוּהָ, לְהַלָּן בִּשְׁבִיל נְקֵבָה, כָּאן בִּשְׁבִיל זָכָר. עַל חִבַּת הָעַיִן בָּא. עַל אַכְסַנְיָא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים לג, יב): חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דָּבָר אַחֵר, יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ וגו', אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר שְׁמַעְיָה דָּבָר אֲנִי מוֹצִיא מִבִּפְנִים וּמַכְנִיס דֶּבֶר בְּנֹא וּמְכַלֶּה אֶתְכֶם. אָמַר רַבִּי חָנִין בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יְהוּדָה מַעֲלֶה חֵמָה הָיוּ שַׂעֲרוֹת לִבּוֹ בּוֹקְעוֹת כֵּלָיו וְיוֹצְאוֹת, וְהָיָה נוֹתֵן עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל לְתוֹךְ פִּיו וּמוֹצִיאָן כְּאָבָק. כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה, מַה פַּרְעֹה גּוֹזֵר וְאֵינוֹ מְקַיֵּם אַף אַתָּה גוֹזֵר וְאֵינְךָ מְקַיֵּם. מַה פַּרְעֹה לָהוּט אַחַר הַזְּכָרִים אַף אַתָּה כֵּן, מַה פַּרְעֹה מֶלֶךְ וְאַתָּה שֵׁנִי לוֹ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, כָּךְ אַבָּא מֶלֶךְ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַאֲנִי שֵׁנִי לוֹ, וְאִם שׁוֹלֵף אֲנִי אֶת חַרְבִּי מִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל וּבְפַרְעֹה רַבְּךָ אֲנִי מְסַיֵּם. אִלּוּ אָמַר מִפַּרְעֹה אֲנִי מַתְחִיל הָיָה מַנִּיחוֹ, כֵּיוָן שֶׁאָמַר מִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל רָמַז לִמְנַשֶּׁה וּרְפַשׁ חַד רֶפֶשׁ וְזָעַת כָּל פָּלָטִין, אֲמַר דֵּין רֶפֶשׁ מִן בֵּית אַבָּא, כֵּיוָן דְּחָמֵי מִילֵיהּ כֵּן שָׁרֵי מִשְׁתָּעֵי מִילִין רַכִּיכִין, אֲדֹנִי שָׁאַל.
דָּבָר אַחֵר, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, זוֹ הִיא שֶׁנֶּאֱמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה (קהלת ז, יט): הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם וגו', כְּנֶגֶד מִי אָמַר שְׁלֹמֹה הַמִּקְרָא הַזֶּה, לֹא אֲמָרוֹ אֶלָּא כְּנֶגֶד יוֹסֵף הַצַּדִּיק, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשָׁעָה שֶׁתָּפַס יוֹסֵף הַצַּדִּיק אֶת בִּנְיָמִין וְאָמַר לָהֶם לְאֶחָיו (בראשית מד, יז): הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה לִי עָבֶד, אָמַר לוֹ יְהוּדָה בִּנְיָמִין אַתְּ תָּפוֹס וְשָׁלוֹם בְּבֵית אַבָּא, מִיָּד כָּעַס יְהוּדָה וְשָׁאַג בְּקוֹל גָּדוֹל וְהָלַךְ קוֹלוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַד שֶׁשָּׁמַע חוּשִׁים בֶּן דָּן וְקָפַץ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן וּבָא אֵצֶל יְהוּדָה וְשָׁאֲגוּ שְׁנֵיהֶם וּבִקְשָׁה אֶרֶץ מִצְרַיִם לֵהָפֵךְ, עֲלֵיהֶם אָמַר אִיּוֹב (איוב ד, י): שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל. שַׁאֲגַת אַרְיֵה, זֶה יְהוּדָה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית מט, ט): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. וְקוֹל שָׁחַל, זֶה חוּשִׁים בֶּן דָּן, שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִמְשְׁלוּ כַּאֲרִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כב): וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה. (איוב ד, י): שִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּעוּ, אֵלּוּ גִּבּוֹרָיו שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכָּעַס יְהוּדָה נָשְׁרוּ שִׁנֵּיהֶם שֶׁל כֻּלָּם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אַף אֶחָיו כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יְהוּדָה שֶׁכָּעַס אַף הֵם נִתְמַלְּאוּ חֵמָה וּבָעֲטוּ בָּאָרֶץ וְעָשׂוּ אוֹתָהּ תְּלָמִים תְּלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ד, יא): לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף, זֶה יְהוּדָה שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ עַל בִּנְיָמִין, אָמַר שֶׁמָּא יִמְחֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ עָוֹן שֶׁהִטְעֵיתִי אֶת אַבָּא וְאָמַרְתִּי לוֹ אֲנִי מְבִיאוֹ לָךְ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵּא חֵמָה עַל יוֹסֵף, כֵּיוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף סִימָנִין שֶׁל יְהוּדָה, מִיָּד נִזְדַּעֲזֵעַ וְנִבְהַל אָמַר אוֹי לִי שֶׁמָּא יַהַרְגֵנִי, וּמָה הֵן סִימָנִין שֶׁהָיוּ בוֹ בִּיהוּדָה, שֶׁל בֵּית שִׁילוֹ אָמְרוּ שְׁנֵי שִׁלְטוֹנִין זוֹלְגוֹת דָּם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כְּמִין שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים, וַחֲמִשָּׁה לְבוּשִׁים הָיָה לוֹבֵשׁ, נִימָה אַחַת הָיְתָה לוֹ בְּלִבּוֹ כֵּיוָן שֶׁהָיָה כּוֹעֵס הָיָה קוֹרֵעַ אֶת כֻּלָּם. מֶה עָשָׂה יוֹסֵף בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אוֹתוֹ עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עָלָיו בָּעַט בּוֹ וַעֲשָׂאוֹ גַּל שֶׁל צְרוֹרוֹת, מִיָּד תָּמַהּ יְהוּדָה וְאָמַר זֶה גִּבּוֹר מִמֶּנִּי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָחַז יְהוּדָה חַרְבּוֹ לְשָׁלְפָהּ מִתַּעֲרָהּ וְאֵינָהּ נִשְׁלֶפֶת לוֹ, אָמַר יְהוּדָה וַדַּאי זֶה יְרֵא שָׁמַיִם הוּא לְכָךְ נֶאֱמַר (קהלת ז, יט): הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם. another explanation: "and Yehuda approached" - this is what it means when it was said with divine inspiration through Shlomo: "wisdom gives strength to the wise". Who did Shlomo say this reffering to? He only said it in reference to Yosef Hatzadik. Rabbi Yochonan said: At the time that Yosef took Binyomin and said to his brothers: "he in whose possession the goblet was found shall be my slave", Yehudo said :"You will seize Binyomin and there will be peace in fathers household?!"(there are 2 ways to understand this:1) You told us:"go back in peace to your father", what 'peace' is there if you have seized Binyomin?! or 2)you think that we will act peacefully towards you if you seize Binyomin?! -we will fight to get him back). Immedieately Yehudo got angry and roared with a loud voice and his voice went 400 parsa (note: an average person can walk 10 parso in one day) until Chushim son of Don heard (note:he was deaf) and jumped from the land of C'na'an and came next to Yehudo and they both roared and the land of Egypt was about (lit.wanted) to overturn. [Iyov said about them:"The roar of a lion and the sound of a cub". "The roar of a lion" refers to Yehudo, about whom it is written:"Yehudo is a young lion". "and the sound of a cub" is chushim son of Don, as both of them are compared to a lion (Yehudo and Don) as it says:"and to Don he said:Don is a young lion". "the teeth of lion cubs are confounded" - these are Yosef's mighty men, that when Yehudo got angry all of their teeth fell out....
אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו וגו' (בראשית מד, יט), אָמַר לוֹ מִתְּחִלָּה בָּאתָ עָלֵינוּ בַּעֲלִילָה, כַּמָּה מְדִינוֹת יָרְדוּ לְמִצְרַיִם לִשְׁבֹּר אֹכֶל וְלֹא שָׁאַלְתָּ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁמָּא בִּתְּךָ בָּאנוּ לִקַּח, אוֹ אַתָּה סָבוּר לִשָֹּׂא אֶת אֲחוֹתֵנוּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא כִּסִּינוּ מִמָּךְ. אָמַר לוֹ אֲנִי רוֹאֶה בְךָ שֶׁפַּטִּיט אַתָּה, יֵשׁ בְּאַחֶיךָ פַּטִּיט כְּמוֹתְךָ, אָמַר לוֹ כָּל זֹאת שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֲנִי עָרַבְתִּי אוֹתוֹ, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי מָה לֹא עָשִׂיתָ כֵן אֶת אָחִיךָ כְּשֶׁמָּכַרְתָּ אוֹתוֹ לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וְצִעַרְתָּ אֶת אָבִיךָ הַזָּקֵן וְאָמַרְתָּ לוֹ (בראשית לז, לג): טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע יְהוּדָה כָּךְ צָעַק וּבָכָה בְּקוֹל גָּדוֹל, אָמַר (בראשית מד, לב): כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי, אָמַר יְהוּדָה לְנַפְתָּלִי לֵךְ וּרְאֵה כַּמָּה שְׁוָקִים בְּמִצְרַיִם, קָפַץ וְחָזַר אָמַר לוֹ שְׁנֵים עָשָׂר, אָמַר יְהוּדָה לְאֶחָיו, אֲנִי אַחֲרִיב מֵהֶם שְׁלשָׁה וּטְלוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֶחָד אֶחָד, וְלֹא נַשְׁאֵר בָּהֶם אִישׁ (שמואל א יד, לו), אָמְרוּ לוֹ אֶחָיו יְהוּדָה מִצְרַיִם אֵינָה כִּשְׁכֶם אִם אַתָּה מַחֲרִיב אֶת מִצְרַיִם תַּחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (בראשית מה, א): וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, כֵּיוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף שֶׁהִסְכִּימָה דַּעְתָּם לְהַחֲרִיב אֶת מִצְרַיִם אָמַר יוֹסֵף בְּלִבּוֹ מוּטָב שֶׁאֶתְוַדַּע לָהֶם וְאַל יַחֲרִיבוּ אֶת מִצְרַיִם, אָמַר לָהֶם יוֹסֵף לֹא כָךְ אֲמַרְתֶּם שֶׁאָחִיו שֶׁל זֶה מֵת, אֲנִי אֶקְרָאֶנּוּ וְיָבוֹא אֶצְלְכֶם, וְהָיָה קוֹרֵא יוֹסֵף בֶּן יַעֲקֹב בּוֹא אֶצְלִי, יוֹסֵף בֶּן יַעֲקֹב בּוֹא אֶצְלִי, וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִין בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת, אָמַר לָהֶם מָה אַתֶּם רוֹאִים (בראשית מה, ד): אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, מִיָּד פָּרְחָה נִשְׁמָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מה, ג): וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו וגו', וְלֹא הֶאֱמִינוּ לוֹ עַד שֶׁפָּרַע עַצְמוֹ וְהֶרְאָה לָהֶם הַמִּילָה.
אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתְּ קוֹרֵא שֶׁדִּבֵּר יְהוּדָה לְיוֹסֵף בִּפְנֵי אֶחָיו עַד שֶׁאַתְּ מַגִּיעַ (בראשית מה, א): וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, הָיָה בָּהֶם פִּיּוּס לְיוֹסֵף, וּפִיּוּס לְאֶחָיו, וּפִיּוּס לְבִנְיָמִין. פִּיּוּס לְיוֹסֵף, לוֹמַר רְאוּ הֵיךְ הוּא נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל. פִּיּוּס, לְאֶחָיו לוֹמַר רְאוּ הֵיאַךְ הוּא נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל אָחִיו. פִּיּוּס לְבִנְיָמִין, אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁנָּתַתִּי נַפְשִׁי עָלֶיךָ כָּךְ אֲנִי נוֹתֵן נַפְשִׁי עַל אָחִיךָ. וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק וגו', רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר לֹא עָשָׂה יוֹסֵף כַּשּׁוּרָה, שֶׁאִלּוּ בָּעֲטוּ בּוֹ אֶחָד מֵהֶם מִיָּד הָיָה מֵת. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כַּהֹגֶן וְכַשּׁוּרָה עָשָׂה, יוֹדֵעַ הָיָה צִדְקָן שֶׁל אֶחָיו, אָמַר חַס וְשָׁלוֹם אֵין אַחַי חֲשׁוּדִים עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים.
וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי, וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ (בראשית מה, ב ג), אַבָּא כֹּהֵן בַּרְדְּלָא אָמַר, אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה, בִּלְעָם חָכָם שֶׁל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד בְּתוֹכַחְתָּהּ שֶׁל אֲתוֹנוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כב, ל): הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה וַיֹּאמֶר לֹא. יוֹסֵף קְטַנָּן שֶׁל שְׁבָטִים הָיָה וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּתוֹכַחְתּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו, לִכְשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹכִיחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נ, כא): אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (בראשית מה, ד): גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ, הֶרְאָה לָהֶם אֶת הַמִּילָה. (בראשית מה, ד): אֲנִי יוֹסֵף (בראשית מה, ח): וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם וגו' וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה, לְפַטְרוֹן בַּסִּילְיוֹן, לְאָדוֹן, לְרִבּוֹן, מוֹשֵׁל, לְשַׁלִּיט. (בראשית מה, ט): מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו, שֶׁלֹא תַעֲמִיד אֶת הַשָּׁעָה. (בראשית מה, יב): כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם, בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה, וּמַה יּוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהוֹכִיחַ אֶת אֶחָיו לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בְּתוֹכַחְתּוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא דַּיָן וּבַעַל דִּין וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִּין וְדָן כָּל אֶחָד וְאֶחָד, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵין כָּל בָּשָׂר וָדָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד לְפָנָיו.
וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְְךְּ (בראשית מה, יד), וְכִי שְׁנֵי צַוָּארִים הָיוּ לוֹ לְבִנְיָמִין, אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת יוֹסֵף רָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁשְּׁנֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁוֹת עֲתִידִין לִבָּנוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וַעֲתִידִין לֵחָרֵב, (בראשית מה, יד): וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו, רָאָה שֶׁמִּשְׁכַּן שִׁלֹה עָתִיד לְהֵעָשׂוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְעָתִיד לֵחָרֵב. (בראשית מה, ב): וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי, כְּשֵׁם שֶׁלֹא פִּיֵּס יוֹסֵף אֶת אֶחָיו אֶלָּא בִּבְכִיָּה, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ גּוֹאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִתּוֹךְ בְּכִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, ח): בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם.