וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וגו' (בראשית א, לא), רַבִּי לֵוִי פָּתַח (משלי כה, ב): כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן כְּבֹד אֱלֹהִים הוּא, הַסְתֵּר דָּבָר. מִכָּאן וָאֵילָךְ כְּבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר, כְּבוֹד דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלוּ בִּמְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, טו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, לַחְקֹר דָּבָר. 1. "And God saw all that He had made, and behold it was very good." (Bereshit 1:31), Rabbi Levi began: (Proverbs 25:2) "It is the glory of God to conceal a matter, And the glory of a king to explicate a matter." Rabbi Levi said in the name of Rabbi Chama bar Chanina: From the beginning of the book to this point is Divine glory, a concealed matter. From this point on is kings' glory, explicated matters. The glory of the words of Torah, which are compared to kings, as it says, (Proverbs 8:15) "Through me [Wisdom] kings reign," are explicated matters.
דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, רַבִּי תַּנְחוּמָא פָּתַח (קהלת ג, יא): אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְּעִתּוֹ, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּעוֹנָתוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, לֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לִבָּרֹאת קֹדֶם לָכֵן. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, עַד שֶׁבָּרָא אֶת אֵלּוּ אָמַר דֵּין הַנְיָין לִי יָתְהוֹן לָא הַנְיָין לִי. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, דֵּין הַנְיָין לִי, יָתְהוֹן לָא הַנְיָין לִי. 2. Alternately, "And God saw all that He had made, and behold it was very good." Rabbi Tanchuma began: (Eccl. 3:11) "He brings everything to pass precisely at its time." Rabbi Tanchuma said: The world was created at its time; the world was not appropriate for creation before this. Rabbi Abahu said: From this we learn that the Holy Blessed One was creating worlds and destroying them, creating worlds and destroying them, until he created these. He said, "This is good for me; those are not good for me." Rabbi Pinchas explained Rabbi Abahu's reasoning: "And God saw all (pl.) that He had made, and behold it was very good (sing.)." THIS is good for me; THOSE are not good for me.
דָּבָר אַחֵר וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין מַבִּיט בָּעֶלְיוֹנִים רְאִיָּה אַחַת וּבַתַּחְתּוֹנִים רְאִיָּה אַחַת, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים רְאִיָּה אַחַת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה הָעוֹלָם הַבָּא. הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא הִבִּיט בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְאִיָּה אַחַת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר (ירמיה לב, יז): אֲהָהּ ה' אֱלֹהִים הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר (דברי הימים א כח, ט): וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה' וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד, קֹדֶם עַד שֶׁלֹא נוֹצְרָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם כְּבָר הִיא גְלוּיָה לְפָנֶיךָ. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, קֹדֶם עַד שֶׁלֹא נוֹצָר יְצוּר כְּבָר מַחֲשַׁבְתּוֹ גְּלוּיָה לְפָנֶיךָ. אָמַר רַבִּי יוּדָן לְגַרְמֵיהּ (תהלים קלט, ד): כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻלָּהּ, קֹדֶם עַד שֶׁלֹא יֶאֱרַשׁ לְשׁוֹנוֹ דִּבּוּר, כְּבָר הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻלָּהּ. 3. Alternately, "And God saw all that He had made, and found it very good." Rabbi Yohanan said: When a mortal king builds a palace, he must separately observe the upstairs and the downstairs. But the Holy Blessed One observes both upper and lower at once. Rabbi Shimon ben Lakish said:
רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹנָתָן. רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פָּלָטִין, רָאָה אוֹתָהּ וְעָרְבָה לוֹ, אָמַר פָּלָטִין פָּלָטִין הַלְּוַאי תְּהֵא מַעֲלַת חֵן לְפָנַי בְּכָל עֵת כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱלֵית חֵן לְפָנַי בְּשָׁעָה זוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָמוֹ, עוֹלָמִי עוֹלָמִי, הַלְּוַאי תְּהֵא מַעֲלַת חֵן לְפָנַי בְּכָל עֵת כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱלֵית חֵן לְפָנַי בְּשָׁעָה זוֹ. רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מַשִֹּׂיא אֶת בִּתּוֹ וְעָשָׂה לָהּ חֻפָּה וּבַיִת וְסִיְּדָהּ וְכִיְּרָהּ וְצִיְּרָהּ, וְרָאָה אוֹתָהּ, וְעָרְבָה לוֹ. אָמַר לָהּ בִּתִּי הַלְּוַאי תִּהְיֶה הַחֻפָּה הַזֹּאת מַעֲלַת חֵן לְפָנַי בְּכָל עֵת כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱלֵית חֵן לְפָנַי בַּשָּׁעָה הַזּוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָמוֹ, עוֹלָמִי עוֹלָמִי הַלְּוַאי תְּהֵא מַעֲלַת חֵן לְפָנַי בְּכָל עֵת כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱלֵית חֵן לְפָנַי בַּשָּׁעָה הַזּוֹ.
בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר מָצְאוּ כָּתוּב וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וְהִנֵּה טוֹב מוֹת. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רָכוּב הָיִיתִי עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל זְקֵנִי וְעוֹלֶה מֵעִירוֹ לִכְפַר חָנָן דֶּרֶךְ בֵּית שְׁאָן, וְשָׁמַעְתִּי אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, הִנֵּה טוֹב מוֹת. רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹנָתָן. רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, רָאוּי הָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹא לִטְעֹם טַעַם מִיתָה, וְלָמָּה נִקְנְסָה בּוֹ מִיתָה, אֶלָּא צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַר וְחִירֹם מֶלֶךְ צוֹר עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת עַצְמָן אֱלָהוּת, לְפִיכָךְ נִקְנְסָה בּוֹ מִיתָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (יחזקאל כח, יג): בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ, וְכִי בְּגַן עֵדֶן הָיָה חִירֹם, אֶתְמְהָא, אֶלָּא אָמַר לוֹ, אַתָּה הוּא שֶׁגָּרַמְתָּ לְאוֹתוֹ שֶׁבְּעֵדֶן שֶׁיָּמוּת. רַבִּי חִיָּא בַּר בְּרַתֵּיהּ דְּרַבִּי בֶּרֶכְיָה מִשּׁוּם רַבִּי בֶּרֶכְיָה (יחזקאל כח, יד): אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח, אַתָּה הוּא שֶׁגָּרַמְתָּ לְאוֹתוֹ כְּרוּב שֶׁיָּמוּת. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן, אִם כֵּן יִגְזֹר מִיתָה עַל הָרְשָׁעִים וְאַל יִגְזֹר מִיתָה עַל הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא שֶׁלֹא יְהוּ הָרְשָׁעִים עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה שֶׁל רְמִיּוּת, וְשֶׁלֹא יְהוּ הָרְשָׁעִים אוֹמְרִים כְּלוּם הַצַּדִּיקִים חַיִּים אֶלָּא שֶׁהֵן מְסַגְּלִין מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אַף אָנוּ נְסַגֵּל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, נִמְצֵאת עֲשִׂיָּה שֶׁלֹא לִשְׁמָהּ. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, מִפְּנֵי מָה נִגְזְרָה מִיתָה עַל הָרְשָׁעִים, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים חַיִּים הֵם מַכְעִיסִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (מלאכי ב, יז): הוֹגַעְתֶּם ה' בְּדִבְרֵיכֶם, כֵּיוָן שֶׁהֵן מֵתִים, הֵן פּוֹסְקִים מִלְּהַכְעִיס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ג, יז): שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז, שָׁם חָדְלוּ מִלְּהַכְעִיס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִפְּנֵי מָה נִגְזְרָה מִיתָה עַל הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים חַיִּים הֵם נִלְחָמִים עִם יִצְרָן, כֵּיוָן שֶׁהֵם מֵתִים הֵם נָחִין, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב ג, יז): וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ, דַּיֵּנוּ מַה שֶּׁיָּגַעְנוּ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לִתֵּן שָׂכָר לְאֵלּוּ בְּכִפְלַיִם, וּלְהִפָּרַע מֵאֵלּוּ בְּכִפְלַיִם. לִתֵּן שָׂכָר לַצַּדִּיקִים שֶׁלֹא הָיוּ רְאוּיִים לִטְעֹם טַעַם מִיתָה וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם טַעַם מִיתָה, לְפִיכָךְ (ישעיה סא, ז): לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ, וּלְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים, שֶׁלֹא הָיוּ צַדִּיקִים רְאוּיִים לִטְעֹם טַעַם מִיתָה, וּבִשְׁבִילָן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִיתָה, לְפִיכָךְ מִשְׁנֶה שְׂכָרָן יִירָשׁוּ.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, וְהִנֵּה טוֹבָה שֵׁנָה. וְכִי שֵׁנָה טוֹבָה מְאֹד, אֶתְמְהָא. לֹא כֵן תְּנֵינַן יַיִן וְשֵׁנָה לָרְשָׁעִים נָאֶה לָהֶם וְנָאֶה לָעוֹלָם, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם יָשֵׁן קִמְעָא הוּא עוֹמֵד וְיָגֵעַ בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה.
רַבִּי נַחְמָן בַּר שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה יֵצֶר טוֹב. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה יֵצֶר רָע. וְכִי יֵצֶר הָרָע טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָא. אֶלָּא שֶׁאִלּוּלֵי יֵצֶר הָרָע לֹא בָּנָה אָדָם בַּיִת, וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה, וְלֹא הוֹלִיד, וְלֹא נָשָׂא וְנָתַן. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (קהלת ד, ד): כִּי הִיא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ. Rabbi Nahman said in Rabbi Samuel's name: 'Behold, it was good' refers to the Good Desire; 'And behold, it was very good' refers to the Evil Desire. (It only says 'very good' after man was created with both the good and bad inclinations, in all other cases it only says 'and God saw that it was good') Can then the Evil Desire be very good? That would be extraordinary! But without the Evil Desire, however, no man would build a house, take a wife and beget children; and thus said Solomon: 'Again, I considered all labour and all excelling in work, that it is a man's rivalry with his neighbor.' (Ecclesiastes 4:4).
אָמַר רַב הוּנָא הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ מִדַּת הַטּוֹב. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ מִדַּת יִסּוּרִין. וְכִי מִדַּת יִסּוּרִין טוֹבָה מְאֹד, אֶתְמְהָא. אֶלָּא שֶׁעַל יָדֶיהָ הַבְּרִיּוֹת בָּאִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (משלי ו, כג): וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר, אֲמַרְתְּ, צֵא וּרְאֵה אֵיזֶהוּ דֶּרֶךְ מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מִדַּת יִסּוּרִין.
אָמַר רַבִּי זְעֵירָא, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ גַּן עֵדֶן. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ גֵּיהִנֹּם. וְכִי גֵּיהִנֹּם טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָא. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְהִכְנִיס לְתוֹכוֹ פּוֹעֲלִים, וּבָנָה אוֹצָר עַל פִּתְחוֹ, אָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְכַּשֵּׁר בִּמְלֶאכֶת הַפַּרְדֵּס יִכָּנֵס לְאוֹצָרוֹ, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּשֵּׁר בִּמְלֶאכֶת הַפַּרְדֵּס אַל יִכָּנֵס לְאוֹצָרוֹ. כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא מְסַגֵּל בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הֲרֵי גַּן. עֵדֶן, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְסַגֵּל בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הֲרֵי גֵּיהִנֹּם.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה מַלְאַךְ חַיִּים. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְכִי מַלְאַךְ הַמָּוֶת טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָא. אֶלָּא לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְזִמֵּן אֶת הָאוֹרְחִים וְהִכְנִיס לִפְנֵיהֶם תַּמְחוּי מָלֵא כָּל טוּב, אָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא אוֹכֵל וּמְבָרֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ יֹאכַל וְיֶעֱרַב לוֹ, וְכָל מִי שֶׁהוּא אוֹכֵל וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ יוּתַּז רֹאשׁוֹ בְּסַיָּף. כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא מְסַגֵּל בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הֲרֵי מַלְאַךְ חַיִּים, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְסַגֵּל בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הֲרֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ מִדַּת הַטּוֹב. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ מִדַּת הַפֻּרְעָנוּת. וְכִי מִדַּת הַפֻּרְעָנוּת טוֹבָה הִיא מְאֹד, אֶלָּא שׁוֹקֵד עַל הַפֻּרְעָנוּת הֵיאַךְ לַהֲבִיאָהּ. אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא, כָּל הַמִּדּוֹת בָּטְלוּ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה לֹא בָּטְלָה. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ, לְפִיכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ מִדָּה טוֹבָה.
רַבָּנָן אַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידֵי וְרַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָּה, הוּא מְאֹד, הוּא אָדָם. הִינוּן אוֹתִיּוֹת דְּדֵין הִינוּן אוֹתִיּוֹת דְּדֵין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה אָדָם.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ מַלְכוּת הָרוֹמִיִּים. וְכִי מַלְכוּת הָרוֹמִיִּים טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָא. אֶלָּא שֶׁהִיא תּוֹבַעַת דִּיקָיוֹן שֶׁל בְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מה, יב): אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי.
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי (בראשית א, לא), אָמַר רַבִּי יוּדָן זוֹ שָׁעָה יְתֵרָה שֶׁמּוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל קֹדֶשׁ, וּבָהּ נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הָעוֹלָם, עַל כֵּן כְּתִיב הַשִּׁשִּׁי. אָמַר רַבִּי סִימוֹן בַּר מַרְתָא, עַד כָּאן מוֹנִין לְמִנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִכָּן וָאֵילָךְ מוֹנִין לְמִנְיַן אַחֵר.
