Chapter 80פ׳
1 א

וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה (בראשית לד, א), (יחזקאל טז, מד): הִנֵּה כָּל הַמּשֵׁל עָלַיִךְ יִמְשֹׁל לֵאמֹר כְּאִמָּה בִּתָּהּ, יוֹסֵי מְעוֹנָאָה תִּרְגֵּם בִּכְנִישָׁתְהוֹן דִּמְעוֹנָא, (הושע ה, א): שִׁמְעוּ זֹאת הַכֹּהֲנִים וְהַקְשִׁיבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ, אָמַר עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִטֹּל אֶת הַכֹּהֲנִים וּלְהַעֲמִידָן בַּדִּין וְלֵאמֹר לָהֶם לָמָּה לֹא יְגַעְתֶּם בַּתּוֹרָה, לֹא הֱיִיתֶם נֶהֱנִים מֵאַרְבַּע וְעֶשְׂרִים מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, וְאִינוּן אָמְרִין לֵיהּ לָא יָהֲבִין לָן כְּלוּם. וְהַקְשִׁיבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לָמָּה לֹא הֱיִיתֶם נוֹתְנִים לַכֹּהֲנִים אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁכָּתַבְתִּי לָכֶם בַּתּוֹרָה, וְאִינוּן אָמְרִין לֵיהּ עַל אִלֵּין דְּבֵי נְשִׂיאָה דַּהֲווֹ נָסְבִין כּוֹלָּא. בֵּית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט, שֶׁלָּכֶם הָיָה, (דברים יח, ג): וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים, לְפִיכָךְ לָכֶם וַעֲלֵיכֶם מִדַּת הַדִּין נֶהְפָּכֶת. שָׁמַע רַבִּי וְכָעַס, בְּפַתֵּי רַמְשָׁא סְלֵיק רֵישׁ לָקִישׁ שָׁאֵיל שְׁלָמֵיהּ דְּרַבִּי וּפַיְּסֵי עֲלוֹהִי דְּיוֹסֵי מְעוֹנָאָה, אָמַר לוֹ רַבִּי, צְרִיכִין אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֵן מַכְנִיסִין מוּמָסִין לְבָתֵּי טְרַטְיָאוֹת וּלְבָתֵּי קַרְקְסָאוֹת שֶׁלָּהֶן וּמְשַׂחֲקִין בָּהֶם כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיוּ מְשִׂיחִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְיָבוֹאוּ לִידֵי קְטָטָה בְּטֵלָה, יוֹסֵי מְעוֹנָאָה אָמַר מִלָּה דְּאוֹרָיְיתָא וְאַקְפַּדְתְּ עֲלוֹהִי, אָמַר לוֹ וְיוֹדֵעַ הוּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה כְּלוּם, אָמַר לוֹ הֵן. אֲמַר לֵיהּ וְאוּלְפַן קַבֵּיל, אֲמַר לֵיהּ אֵין. וְאִי שָׁאֵלְנָא לֵיהּ מְגִיִּיב, אֲמַר לֵיהּ אֵין, אִם כֵּן יִסַּק לְהָכָא, וּסְלֵיק לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ מַהוּ דִּכְתִיב: הִנֵּה כָּל הַמּשֵׁל עָלַיִךָ יִמְשֹׁל לֵאמֹר כְּאִמָּה בִּתָּהּ. אֲמַר לֵיהּ כַּבַּת כֵּן אִמָּהּ, כַּדּוֹר כֵּן נָשִׂיא, כַּמִּזְבֵּחַ כֵּן כֹּהֲנָיו. הָכָא אָמְרֵי לְפוּם גִּנְּתָא גַּנָּנָא. אָמַר לוֹ רֵישׁ לָקִישׁ עַד כַּדּוּן לָא חֲסֵלִית מִן מְפַיְּסֵיהּ עַל הָדָא וְאַתָּה מַיְיתֵי לָן אוֹחֲרִי, עִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר הִנֵּה כָּל הַמּשֵׁל מַהוּ, אֲמַר לֵיהּ לֵית תּוֹרְתָא עֲנִישָׁא עַד דִּבְרַתָּהּ בְּעִיטָא, לֵית אִתְּתָא זָנְיָא עַד דִּבְרַתָּהּ זָנְיָא. אָמְרוּ לֵיהּ אִם כֵּן לֵאָה אִמֵּנוּ זוֹנָה הָיְתָה, אָמַר לָהֶם (בראשית ל, טז): וַתֵּצֵא לִקְרָאתוֹ וגו', יָצָאת מְקֻשֶּׁטֶת כְּזוֹנָה, לְפִיכָךְ וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה.

2 ב

וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה כִּי זִמָּה עָשׂוּ (הושע ו, ט), כְּשֵׁם שֶׁהַלִּסְטִים הַלָּלוּ יוֹשְׁבִין עַל הַדֶּרֶךְ וְהוֹרְגִים בְּנֵי אָדָם וְנוֹטְלִים מָמוֹנָם, כָּךְ עָשׂוּ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי לִשְׁכֶם, אֶלָּא כְּחֶבֶר כֹּהֲנִים, אֶתְמְהָא, כְּשֵׁם שֶׁהַכֹּהֲנִים הַלָּלוּ נֶחְבָּרִים עַל הַגֹּרֶן לִטֹּל אֶת חֶלְקָם, כָּךְ עָשׂוּ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי לִשְׁכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה, מִדֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי לִשְׁכֶם. (בראשית לד, לא): הַכְזוֹנָה וגו', אָמְרוּ מָה הֵם נוֹהֲגִים בָּנוּ כִּבְנֵי אָדָם שֶׁל הֶפְקֵר, וּמִי גָרַם וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה.

3 ג

הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז (מלכים ב יד, ט), הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, זֶה חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם. שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז, זֶה יַעֲקֹב. (מלכים ב יד, ט): תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה, (בראשית לד, ח): שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶם. (מלכים ב יד, ט): וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה וַתִּרְמֹס, (בראשית לד, כו): וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ, מִי גָרַם וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה.

4 ד

רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַח (משלי כז, א): אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ (בראשית ל, לג): וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר, מָחָר בִּתְּךָ יוֹצֵאת וּמִתְעַנָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַתֵּצֵא דִינָה וגו'. רַבִּי חֲנִינָא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא הַכֹּהֵן בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פָּתַח (איוב ו, יד): לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד, מָנַעְתָּ חֶסֶד מִן אֲחוּךְ הִיא נְסִבַת לְאִיּוֹב, שֶׁאֵינוֹ לֹא גֵּר וְלֹא מָהוּל, לֹא בִקַּשְׁתָּ לְהַשִֹּׂיאָהּ לְמָהוּל, הֲרֵי הִיא נִשֵֹּׂאת לְעָרֵל. לֹא בִקַּשְׁתָּה לְהַשִֹּׂיאָהּ דֶּרֶךְ הֶתֵּר, הֲרֵי נִשַֹּׂאת דֶּרֶךְ אִסּוּר, וַתֵּצֵא דִינָה וגו'.

5 ה

רַבִּי תַּנְחוּמָא פָּתַח (קהלת ז, כח): אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי וְאִשָּׁה בְכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי פָּתַח (משלי א, כה): וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב, כב): וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע, וַיִּבֶן הִתְבּוֹנֵן מֵהֵיכָן לְבָרְאָהּ וכו': רֵישׁ לָקִישׁ מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (בראשית לה, ז): וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר לְאֶחָד שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לִיטְרָא אַחַת שֶׁל בָּשָׂר וְכֵיוָן שֶׁגִּלָּה אוֹתָהּ יָרַד הָעוֹף וַחֲטָפָהּ מִמֶּנּוּ, כָּךְ (בראשית לד, א): וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה, מִיָּד (בראשית לד, ב): וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר שֶׁגִּלָּה בָּהּ דְּרוֹעָהּ. וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ, (בראשית לד, ב): וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ, כְּדַרְכָּהּ. וַיְעַנֶּהָ, שֶׁלֹא כְּדַרְכָּה.

6 ו

וְיַעֲקֹב שָׁמַע כִּי טִמֵּא אֶת דִּינָה בִתּוֹ וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב (בראשית לד, ה), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יא, יב): וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ. (בראשית לד, ז): וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן הַשָּׂדֶה כְּשָׁמְעָם, אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אָמַר אַרְבַּע מִקְרָאוֹת אֵין לָהֶם הֶכְרֵעַ, וְאֵלּוּ הֵן: (בראשית ד, ז): שְׂאֵת, (בראשית מט, ז): אָרוּר, (דברים לא, טז): וְקָם, (שמות כה, לד): מְשֻׁקָּדִים. רַבִּי תַּנְחוּמָא מוֹסִיף הָדָא: וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן הַשָּׂדֶה כְּשָׁמְעָם, אוֹ: כְּשָׁמְעָם וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים. וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה, אֲפִלּוּ בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁלָּקָה הָעוֹלָם בְּדוֹר הַמַּבּוּל עָמְדוּ וְגִדְּרוּ עַצְמָן מִן הָעֲרָיוֹת.

7 ז

וַיְדַבֵּר חֲמוֹר אִתָּם לֵאמֹר (בראשית לד, ח), רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בִּשְׁלשָׁה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל חִבָּה חִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּדְבִיקָה, בַּחֲשִׁיקָה וּבַחֲפִיצָה. בִּדְבִיקָה (דברים ד, ד): וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים. בַּחֲשִׁיקָה (דברים ז, ז): לֹא מְרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה'. וּבַחֲפִיצָה (מלאכי ג, יב): וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם וגו'. וְאָנוּ לְמֵדִים אוֹתָהּ מִפָּרָשָׁה שֶׁל רָשָׁע הַזֶּה. בִּדְבִיקָה (בראשית לד, ג): וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ, בַּחֲשִׁיקָה (בראשית לד, ח): שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶם. בַּחֲפִיצָה (בראשית לד, יט): כִּי חָפֵץ בְּבַת יַעֲקֹב. רַבִּי אַבָּא בַּר אֱלִישָׁע מוֹסִיף אַף תַּרְתֵּין בְּאַהֲבָה וְדִבּוּר, בְּאַהֲבָה (מלאכי א, ב): אָהַבְתִּי אֶתְכֶם. בְּדִבּוּר (ישעיה מ, ב): דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלָיִם. וְאָנוּ לְמֵדִים מִפָּרָשָׁתוֹ שֶׁל רָשָׁע הַזֶּה, בְּאַהֲבָה (בראשית לד, ג): וַיֶּאֱהַב אֶת הַנַּעֲרָה. בְּדִבּוּר, (בראשית לד, ג): וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָה. וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמְדַבֵּר עַל הַלֵּב, אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁמְּיַשְּׁבִים אֶת הַלֵּב, אָמַר לָהּ אָבִיךְ בִּשְׁבִיל שָׂדֶה אֶחָד רְאֵה כַּמָּה בִּזְבֵּז וְכַמָּה מָמוֹן הִכְרִיעַ, אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לִי לִתֵּן לָךְ כַּמָּה נְטָעִים וְכַמָּה שָׂדֶה בֵּית זֶרַע עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (בראשית לד, ט): וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְעוֹלָם אֵין יִשְׂרָאֵל נוֹתֵן אֶצְבָּעוֹ בְּתוֹךְ פִּיו שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים תְּחִלָּה אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶצְבָּעוֹ תְּחִלָּה בְּתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהִתְחַתְּנוּ אוֹתָנוּ, (דברים ז, ג): לֹא תִתְחַתֵּן בָּם. הֵם אָמְרוּ: וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ, אָמְרוּ הֵם תָּבְעוּ תְּחִלָּה. (בראשית לד, יב): הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן, מוֹהַר, פַּרְנוֹן, מַתַּן, פְּרָאפוֹרוֹן.

8 ח

וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וגו' (בראשית לד, יג), מָה אַתְּ סָבוּר רַמְיוּת דְּבָרִים יֵשׁ כָּאן, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת (בראשית לד, יג): אֲשֶׁר טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָם וגו'. (בראשית לד, יד): וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר הַזֶּה לָתֵת אֶת אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּי חֶרְפָּה, רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁנִּקְרֵאת עָרְלָה חֶרְפָּה, מִן הָכָא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֶרְפָּה הִוא. (בראשית לד, כג): מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם, סְבָרוּן לְמֶחֱפַת וְאִתְחַפְּתוּן. (בראשית לד, כד): וַיִּשְׁמְעוּ אֶל חֲמוֹר וְאֶל שְׁכֶם בְּנוֹ וגו', הֲוָה חַד מִנְּהוֹן נִכְנַס לָעִיר טְעִין מוֹבְלִיתֵיהּ וְאָמְרִין לֵיהּ תָּא גְּזוֹר, וְהוּא אָמַר שְׁכֶם נָסֵיב וּמַגְבַּאי קָטַע.

9 ט

וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים (בראשית לד, כה), תַּמָּן תְּנֵינַן מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן, דְּבֵי רַבִּי מֵאִיר מַרְחִיצִין אֶת הַמִּילָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אַתְּ תָּנֵי מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן, אָמַר רַבִּי זְעֵירָא בְּכָל שָׁעָה הֲוָה רַבִּי יוֹסֵי אָמַר לוֹ תְּנֵי מַתְנִיתָךְ, דִּתְנַן אֵין מוֹנְעִים לֹא שֶׁמֶן וְלֹא חַמִּין מֵעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה בַּשַּׁבָּת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְזַלְּפִין חַמִּין עַל גַּבֵּי הַמַּכָּה בַּשַּׁבָּת, וְאִם תֹּאמַר מַרְחִיצִין אֶת הַמִּילָה, מַאי שְׁנָא הִיא מַכַּת קָטָן מִמַּכַּת גָּדוֹל, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן כָּל גּוּפוֹ מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּגָדוֹל אֶלָּא עַל גַּבֵּי הַמַּכָּה בִּלְבָד. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל מִילָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּכָל שָׁעָה הֲוָה רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יוֹנָתָן מַפְקִידִין חָיָתָא וְאָמְרֵי לְהוֹן כָּל שָׁקוֹעִין שֶׁאַתּוּן עָבְדוּן בְּחֹלָא הֲווּן עָבְדִין בְּשַׁבַּתָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. שְׁמוּאֵל אָמַר מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי אִם מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה נַעֲשֶׂה לוֹ חַמִּין בַּשַּׁבָּת, דִּתְנַן מְחַמֵּם אָדָם אֲלוּנְתִּית וְנוֹתְנָהּ עַל גַּבֵּי מַכָּתוֹ בַּשַּׁבָּת, וְלֹא יִטֹּל עֲרֵבָה מְלֵאָה חַמִּין וְיִתְּנָהּ עַל כְּרֵסוֹ בַּשַּׁבָּת, אֲבָל חַמִּין לִרְפוּאָתוֹ מֻתָּר, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֵית כָּאן אִסּוּר אֶלָּא מֻתָּר.

10 י

וַיִּקְּחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי (בראשית לד, כה), מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, יָדַעְנוּ שֶׁבְּנֵי יַעֲקֹב הֵם, אֶלָּא בְּנֵי יַעֲקֹב שֶׁלֹא נָטְלוּ עֵצָה מִיַּעֲקֹב. שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, שֶׁנָטְלוּ עֵצָה זֶה מִזֶּה. אֲחֵי דִינָה, וְכִי אֲחוֹת שְׁנֵיהֶם הָיְתָה וַהֲלוֹא אֲחוֹת כָּל הַשְּׁבָטִים הָיְתָה, אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתְנוּ אֵלּוּ נַפְשָׁם עָלֶיהָ נִקְרֵאת עַל שְׁמָם, וְדִכְוָתָהּ (שמות טו, כ): וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, וְכִי אֲחוֹת אַהֲרֹן הָיְתָה וַהֲלוֹא אֲחוֹת שְׁנֵיהֶם הָיְתָה, אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן אַהֲרֹן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ לְפִיכָךְ נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, וְדִכְוָתָהּ (במדבר כה, יח): וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם, וְכִי אֲחוֹתָם הָיְתָה וַהֲלוֹא בַּת אֻמָּתָן הָיְתָה, אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתְנָה נַפְשָׁהּ עַל אֻמָּתָהּ נִקְרֵאת אֻמָּתָהּ לִשְׁמָהּ. (בראשית לד, כה): אִישׁ חַרְבּוֹ, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיוּ. שְׁמוּאֵל שָׁאַל לְלֵוִי בַּר סִיסִי אָמַר לוֹ מַהוּ דֵין דִּכְתִיב (בראשית לד, כה): וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח, אָמַר לוֹ בְּטוּחִים הָיוּ עַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן, וְלֹא הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב רוֹצֶה שֶׁיַּעֲשׂוּ בָנָיו אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה, וְכֵיוָן שֶׁעָשׂוּ בָנָיו אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אָמַר מָה אֲנִי מַנִּיחַ אֶת בָּנַי לִפֹּל בְּיַד אֻמּוֹת הָעוֹלָם, מֶה עָשָׂה נָטַל חַרְבּוֹ וְקַשְׁתּוֹ וְעָמַד לוֹ עַל פִּתְחָהּ שֶׁל שְׁכֶם וְאָמַר אִם יָבוֹאוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהִזְדַּוֵּג לָהֶם לְבָנַי אֲנִי נִלְחַם כְּנֶגְדָן, הוּא דְּהוּא אוֹמֵר לוֹ לְיוֹסֵף (בראשית מח, כב): וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ וגו', וְהֵיכָן מָצִינוּ שֶׁנָּטַל אָבִינוּ יַעֲקֹב חַרְבּוֹ וְקַשְׁתּוֹ בִּשְׁכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מח, כב): אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי. (בראשית לד, כו): וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ.

11 יא

וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה (בראשית לד, כו), רַבִּי יוּדָן אָמַר גּוֹרְרִין בָּהּ וְיוֹצְאִין. אָמַר רַב הוּנָא הַנִּבְעֶלֶת לְעָרֵל קָשֶׁה לִפְרשׁ. אָמַר רַב הוּנָא אָמְרָה וַאֲנִי אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ שִׁמְעוֹן שֶׁהוּא נוֹטְלָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מו, י): וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית, בֶּן דִּינָה שֶׁנִּבְעֲלָה לַכְּנַעֲנִי. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שֶׁעָשָׂה כְּמַעֲשֵׂה כְּנַעֲנִים. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר שֶׁנִּבְעֲלָה מֵחִוִּי שֶׁהוּא בִּכְלַל כְּנַעֲנִים. וְרַבָּנָן אָמְרִין נְטָלָהּ שִׁמְעוֹן וּקְבָרָהּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.

12 יב

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי (בראשית לד, ל), רַבָּנָן אָמְרֵי צְלוּלָה הָיְתָה הֶחָבִית וַעֲכַרְתֶּם אוֹתָהּ, מָסֹרֶת הִיא בִּידֵי הַכְּנַעֲנִים שֶׁהֵן עֲתִידִין לִפֹּל בְּיָדִי, אֶלָּא שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן עֲכוּרָה הָיְתָה הֶחָבִית וְצִלַּלְנוּ אוֹתָהּ. (בראשית לד, לא): וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה, אָמְרוּ מָה הֵם נוֹהֲגִים בָּנוּ כִּבְנֵי אָדָם שֶׁל הֶפְקֵר, מִי גָרַם (בראשית לד, א): וַתֵּצֵא דִינָה.