Chapter 64ס״ד
1 א

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ (בראשית כו, א), (תהלים לז, יח): יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִם, זֶה יִצְחָק. (תהלים לז, יח): וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה, (בראשית כו, ג): גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, (תהלים לז, יט): לֹא יֵבשׁוּ בְּעֵת רָעָה, בְּרָעָתוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ. (תהלים לז, יט): וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ, וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ.

2 ב

לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק (משלי י, ג), זֶה יִצְחָק, (בראשית כו, ג): גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת. (משלי י, ג): וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף, זֶה אֲבִימֶלֶךְ. וַיְהִי רָעָב, עֲשָׂרָה רְעָבוֹן בָּאוּ לָעוֹלָם, אֶחָד בִּימֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן (בראשית ג, יז): אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ. אֶחָד בִּימֵי לֶמֶךְ (בראשית ה, כט): מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרֲרָהּ ה', אֶחָד בִּימֵי אַבְרָהָם (בראשית יב, י): וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה. וְאֶחָד בִּימֵי יִצְחָק, וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ. וְאֶחָד בִּימֵי יַעֲקֹב (בראשית מה, ו): כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב. וְאֶחָד בִּימֵי שְׁפֹט הַשּׁוֹפְטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (רות א, א): וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ. וְאֶחָד בִּימֵי דָּוִד (שמואל ב כא, א): וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָּוִד. וְאֶחָד בִּימֵי אֵלִיָּהוּ (מלכים א יז, א): חַי ה' אֱלֹהִים וגו'. וְאֶחָד בִּימֵי אֱלִישָׁע (מלכים ב ו, כה): וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן. וְאֶחָד שֶׁהוּא מִתְגַּלְגֵּל וּבָא לָעוֹלָם, וְאֶחָד לֶעָתִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ח, יא): וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם וגו'. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר עִקַּר אַוְתֶּנְטְיָאָה שֶׁלּוֹ הָיָה בִּימֵי דָוִד וְלֹא הָיָה רָאוּי לָבוֹא אֶלָּא בִּימֵי שָׁאוּל, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה שָׁאוּל גְּרוֹפִית שֶׁל שִׁקְמָה, גִּלְגְּלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וֶהֱבִיאוֹ בִּימֵי דָּוִד. שִׁילֹא חָטָא וְיוֹחָנָא מִשְׁתַּלְּמָא, אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה מָשָׁל לְזַגָּג שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ קֻפָּה מְלֵאָה כּוֹסוֹת וּדְיַטְרוֹטִין וּבְשָׁעָה שֶׁמְבַקֵּשׁ לִתְלוֹת אֶת קֻפָּתוֹ הָיָה מֵבִיא יָתֵד וְתוֹקְעָהּ וְנִתְלָה בָּהּ וְאַחַר כָּךְ הָיָה תּוֹלֶה אֶת קֻפָּתוֹ, לְפִיכָךְ כֻּלָּם לֹא בָאוּ בִּימֵי בְּנֵי אָדָם שְׁפוּפִים, אֶלָּא בִּימֵי בְּנֵי אָדָם גִּבּוֹרִים שֶׁיְכוֹלִים לַעֲמֹד. רַבִּי בֶּרֶכְיָה הֲוָה קָרֵי עֲלֵיהֶן (ישעיה מ, כט): נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ. רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר שְׁנַיִם בָּאוּ בִּימֵי אַבְרָהָם. רַב אַחָא אָמַר אֶחָד בִּימֵי אַבְרָהָם, וְאֶחָד בִּימֵי לֶמֶךְ. וְרָעָב שֶׁבָּא בִּימֵי אֵלִיָּהוּ רָעָב שֶׁל בַּצּוֹרֶת הָיָה, שָׁנָה עָבְדָא וְשָׁנָה לֹא עָבְדָא. רָעָב שֶׁבָּא בִּימֵי אֱלִישָׁע רָעָב שֶׁל מְהוּמָה הָיָה (מלכים ב ו, כה): עַד הֱיוֹת רֹאשׁ חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף. רָעָב שֶׁבָּא בִּימֵי שְׁפֹט הַשּׁוֹפְטִים, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם סְאִין הָיוּ, וְנַעֲשִׂים אַרְבָּעִים וְאַחַת, וְהָא תָּנֵי לֹא יֵצֵא אָדָם לְחוּץ לָאָרֶץ אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ סָאתַיִם שֶׁל חִטִּים הוֹלְכִים בְּסֶלַע, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא לִקַּח, אֲבָל מוֹצֵא לִקַּח אֲפִלּוּ סְאָה בְּסֶלַע לֹא יֵצֵא לְחוּץ לָאָרֶץ, וּלְפִי שֶׁיָּצָא אֱלִימֶלֶךְ לְחוּץ לָאָרֶץ נֶעֱנַשׁ שֶׁמֵּת הוּא וּבָנָיו.

3 ג

וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ גְּרָרָה (בראשית כו, א), לְגַרְדִּיקִי. רַבִּי דּוֹסְתָּאי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מִפְּנֵי מָה גָזְרוּ עַל הַנָּוֶה שֶׁבְּגַרְדִּיקִי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נָוֶה רָע. וְעַד הֵיכָן, רַבִּי חָנִין אָמַר עַד נַחַל מִצְרָיִם. (בראשית כו, ב): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ, עֲשֵׂה שְׁכוּנָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי נוֹטֵעַ, הֱוֵי זוֹרֵעַ, הֱוֵי נָצִיב. דָּבָר אַחֵר שְׁכֹן בָּאָרֶץ, שַׁכֵּן אֶת הַשְּׁכִינָה בָּאָרֶץ. (בראשית כו, ג): גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָה אַתְּ עוֹלָה תְּמִימָה, מָה עוֹלָה אִם יָצָאת חוּץ לַקְּלָעִים הִיא נִפְסֶלֶת, אַף אַתְּ אִם יָצָאת חוּץ לָאָרֶץ נִפְסַלְתָּ. (בראשית כו, ג): כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, קָשׁוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל יז, יג): וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לֹא נֶאֱמַר הָאֵלֶּה, אֶלָּא הָאֵל, לוֹמַר מִקְצָתָן אֲנִי נוֹתֵן לָךְ, וְאֵימָתַי אֲנִי נוֹתֵן לָךְ אֶת הַשְּׁאָר, לֶעָתִיד לָבוֹא.

4 ד

עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי (בראשית כו, ה), רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי חֲנִינָא, תַּרְוֵיהוֹן אָמְרֵי בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה שָׁנָה הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בֶּן שָׁלשׁ שָׁנִים הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ, מִנְיַן עֵקֶ"ב שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹל בּוֹרְאוֹ. (בראשית כו, ה): וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי, רַבִּי יוֹנָתָן מִשֵּׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִלּוּ הִלְכוֹת עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת הָיָה אַבְרָהָם יוֹדֵעַ. תּוֹרֹתָי, שְׁתֵּי תוֹרוֹת, שֶׁקִּיֵּם אֲפִלּוּ מִצְוָה קַלָּה שֶׁבְּעַל פֶּה. רַבִּי סִימוֹן אָמַר אֲפִלּוּ שֵׁם חָדָשׁ שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִקְרוֹא לִירוּשָׁלַיִם הָיָה אַבְרָהָם יוֹדֵעַ, דִּכְתִיב (בראשית כב, יד): וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם ה' יִרְאֶה, וּכְתִיב (יחזקאל מח, לה): וְשֵׁם הָעִיר מִיּוֹם ה' שָׁמָּה, וּכְתִיב (ירמיה ג, יז): בַּיּוֹם הַהוּא יִקְרְאוּ לִיְרוּשָׁלָיִם כִּסֵּא ה'. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה אֵין כָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַדֵּשׁ הֲלָכָה בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, מַאי טַעְמֵיהּ (איוב לז, ב): שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא, וְאֵין הֶגֶה אֶלָּא תוֹרָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א, ח): וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה.

“Because Avraham hearkened to My voice…” (Bereshit 26:5) R’ Yochanan and R’ Chanina both said - Avraham came to consciousness of his Creator at age forty-eight. Resh Lakish said - Avraham came to consciousness of his Creator at age three. From where did they learn this? ‘Because (ekev, also meaning heel) Abraham hearkened to the voice of his Creator, “and kept My charge, My commandments, My statutes, and My instructions." (Bereshit 26:5) R’ Yonatan said in the name of R’ Yochanan – even the laws of mixing courtyards were known to Avraham, ‘My instructions (torati)’, Avraham kept two torahs, even the simple commandments of the oral law. R’ Simon said – even the new name which the Holy One would call Jerusalem in the future was known to Avraham, as it is written “And Avraham named that place, The Lord will see…” (Bereshit 22:14), and it is written “…and the name of the city from that day will be ‘The Lord is There.’” (Yechezkiel 48:35), and it is written “At that time, they will call Jerusalem ‘The Throne of the Lord’…” (Yermiyahu 3:17) R’ Berachia said in the name of R’ Yehudah: there is no day on which the Holy One does not innovate law in the heavenly court. What is his proof? “Hear attentively the noise of His voice and the sound (hegeh) that emanates from His mouth.” (Iyov 37:2) Hegeh only refers to Torah, as it says “…you shall meditate (hegita) therein day and night..” (Yehoshua 1:8)

5 ה

וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים (בראשית כו, ח), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן חֲלוֹם קָשֶׁה וּנְבוּאָה קָשָׁה, אֵבֶל שׁוֹטֶה אֲרִיכוּת יָמִים מְבַטֶּלֶת. נְבוּאָה קָשָׁה מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לַנָּבִיא (יחזקאל יב, כב): יַאַרְכוּ הַיָּמִים וְאָבַד כָּל חָזוֹן. אֵבֶל שׁוֹטֶה אֲרִיכוּת יָמִים מְבַטֶּלֶת, מִיִּצְחָק, דִּכְתִיב: וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים, מִיָּד וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק, רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר בִּשְׁבִיל שֶׁהֶעֱלוּ לְךָ יָמִים רַבִּים הָיִיתָ עוֹשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, לֹא כָּךְ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה אֶלָּא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ב, יד): בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה. אִיּוֹב מְקַלֵּל יוֹם לֵידָתוֹ וְלֵיל עִבּוּרוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ג, ג): יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר וגו'. אָמַר רַבִּי מָרִינוֹס בַּר הוֹשַׁעְיָה אָמַר אִיּוֹב הַלְּוַאי הָיְתָה אִמִּי נִדָּה בְּשָׁעָה שֶׁבָּא לְהִזְדַּקֵּק לָהּ, שֶׁתֹּאמַר לוֹ (איוב ג, ג): הֹרָה גָבֶר, אֵין עַכְשָׁיו עֵת הֵרָיוֹן מִגָּבֶר. יִרְמְיָה מְקַלֵּל יוֹם לֵידָתוֹ וְיוֹם עִבּוּרוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כ, יד): אָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בּוֹ, זֶה יוֹם לֵידָה. (ירמיה כ, יד): יוֹם אֲשֶׁר יְלָדַתְנִי אִמִּי, זֶה יוֹם הָעִבּוּר. אֶפְשָׁר חִלְקִיָּהוּ אָדָם צַדִּיק וְהָיָה מְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם, אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיְתָה אִיזֶבֶל הוֹרֶגֶת הַנְּבִיאִים, בָּא וְשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם, וּבָרָח.

6 ו

וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא (בראשית כו, יב), אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, בָּאָרֶץ הַהִיא, בַּשָּׁנָה הַהִיא, הָאָרֶץ קָשָׁה וְהַשָּׁנָה קָשָׁה, וְאִלּוּ הָיְתָה יָפָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (בראשית כו, יב): וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים, מֵאָה כּוֹרִים. מֵאָה שְׁעָרִים, מֵאָה מִנְיָנִים. מֵאָה שְׁעָרִים, מְלַמֵּד שֶׁהֶאֱמִידוּ אוֹתָהּ וְעָשָׂת מֵאָה כַּמָּה שֶׁהֶאֱמִידוּהָ, וַהֲלוֹא אֵין הַבְּרָכָה שׁוֹרָה עַל דָּבָר שֶׁהוּא בְּמִשְׁקָל וּבְמִדָּה וּבְמִנְיָן, מִפְּנֵי מָה מָדַד אוֹתָהּ, מִפְּנֵי הַמַּעַשְׂרוֹת.

7 ז

וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כָּל הָעָם (בראשית כו, יא), אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ אֲפִלּוּ צְרוֹר אַל יִזְרֹק בָּהֶם אָדָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נו, ז): יָגוּרוּ יִצְפֹּנוּ הֵמָּה עֲקֵבַי יִשְׁמֹרוּ כַּאֲשֶׁר קִוּוּ נַפְשִׁי. (בראשית כו, יג): וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל, אָמַר רַבִּי חָנִין עַד שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים זֶבֶל פִּרְדוֹתָיו שֶׁל יִצְחָק וְלֹא כַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ. (בראשית כו, יד): וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה, דָּנִיֵּאל חַיָּטָא אָמַר וְעַבְדָהּ כְּתִיב, אִם אֵין אָדָם עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּמוֹ עֶבֶד לְעַבְדּוֹ, אֵינוֹ קוֹנֶה אוֹתוֹ, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יב, ט): טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם צָרִיךְ לִטְרֹחַ וּלְבַקֵּשׁ יְצִיאוֹת בֵּיתוֹ, וְהֵם יוֹשְׁבִים בְּבֵיתוֹ. (בראשית כו, טז): וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ, אָמַר לוֹ כָּל אוֹתָן עֲצֻמוֹת שֶׁעָצַמְתָּ לֹא מִמֶּנּוּ הָיָה לָךְ, לְשֶׁעָבַר הָיָה לָךְ חָדָא קְוַקַיָא וְכַדּוּן אִית לָךְ קְוַקַיָא סַגִּין.

8 ח

וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר וגו' (בראשית כו, יח), כַּמָּה בְּאֵרוֹת חָפַר אָבִינוּ יִצְחָק בִּבְאֵר שָׁבַע, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר אַרְבַּע, כְּנֶגֶד כֵּן נַעֲשׂוּ בָנָיו אַרְבָּעָה דְגָלִים בַּמִּדְבָּר. וְרַבָּנָן אָמְרֵי חָמֵשׁ, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה סִפְרֵי תוֹרָה. (בראשית כו, כ): וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק, כְּנֶגֶד סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, שֶׁבּוֹ נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם. (בראשית כו, כא): וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה, כְּנֶגֶד סֵפֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, עַל שֵׁם (שמות א, יד): וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה. (בראשית כו, יט): וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים, כְּנֶגֶד סֵפֶר וַיִּקְרָא, שֶׁהוּא מָלֵא הֲלָכוֹת רַבּוֹת. (בראשית כו, לג): וַיִּקְרָא אוֹתָהּ שִׁבְעָה, כְּנֶגֶד סֵפֶר וַיְדַבֵּר, שֶׁהוּא מַשְׁלִים שִׁבְעָה סִפְרֵי תוֹרָה. וַהֲלוֹא חֲמִשָּׁה הֵן, אֶלָּא בֶּן קַפָּרָא עָבֵיד וַיְדַבֵּר תְּלָתָא סְפָרִים, מִן וַיְדַבֵּר עַד (במדבר י, לה): וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן סֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מִן וַיְהִי בִּנְסֹעַ וּדְבַתְרֵיהּ סֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִן סוֹפֵיהּ דְּפִסְקָא וְעַד סוֹפֵיהּ דְּסִפְרָא סֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. (בראשית כו, כב): וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת, כְּנֶגֶד מִשְׁנֵה תוֹרָה, עַל שֵׁם (דברים יב, כ): כִּי יַרְחִיב, (בראשית כו, כח): כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.

9 ט

וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר (בראשית כו, כו), מְגֹרָר, מְלַמֵּד שֶׁנִּכְנְסוּ לִסְטִים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְהָיוּ מְקַרְקְרִים בּוֹ כָּל הַלָּיְלָה. דָּבָר אַחֵר, מִגְּרָר, מְגֹרָר, מְלַמֵּד שֶׁעָלוּ בוֹ צְמָחִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (איוב ב, ח): לְהִתְגָּרֵד בּוֹ. (בראשית כו, כו): וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר אֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ הָיָה שְׁמוֹ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר סִיעַת מְרַחֲמוֹהִי. (בראשית כו, כו): וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר פִּיכֹל שְׁמוֹ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר פֶּה שֶׁכָּל צִבְאוֹתָיו נוֹשְׁקִים לוֹ עַל פִּיו.

10 י

וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ (בראשית כו, כח), רָאִינוּ מַעֲשֶׂיךָ וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ, (בראשית כו, כח): וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ וגו', רַק מִעוּט שֶׁלֹא עָשׂוּ עִמּוֹ טוֹבָה שְׁלֵמָה. בִּימֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הוֹשִׁיבוּ פַּפּוּס וְלוּלְיָאנוּס טְרַפִּיזִין מֵעַכּוֹ עַד אַנְטוֹכְיָא וְהָיוּ מְסַפְּקִין לְעוֹלֵי גוֹלָה כֶּסֶף וְזָהָב וְכָל צָרְכָּם. אֲזַלִּין אִלֵּין כּוּתָאֵי וְאָמְרִין [עי' (עזרא ד, יב יג)]: יְדִיעַ לֶהֱוֵי לְמַלְכָּא דְּהָדֵין קַרְתָּא מָרָדְתָּא תִּתְבְּנֵא וְשׁוּרַיָּא יִשְׁתַּכְלְלוּן מִנְדָה בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא יִתְּנוּן. מִנְדָה, זוֹ מִדַּת הָאָרֶץ. בְּלוֹ, זוֹ פְּרוֹבָגִירוֹן. וַהֲלָךְ, אַנְגְּרוֹטִינָה. וַאֲמַר לְהוֹן מַה נַּעֲבֵיד וּגְזָרִית, אָמְרִין לֵיהּ שְׁלַח וַאֲמַר לְהוֹן אוֹ יְשַׁנּוּן יָתֵיהּ מֵאַתְרֵיהּ, אוֹ יוֹסְפוּן עֲלֵיהּ חֲמֵשׁ אַמִּין, אוֹ יִבְצְרוּן מִנֵּיהּ חֲמֵשׁ אַמִּין, מִן גַּרְמֵיהוֹן אִינוּן חָזְרִין בְּהוֹן. וַהֲוָן קְהָלַיָּא מְצַתִין בַּהֲדָא בִּקְעֲתָא דְּבֵית רִמּוֹן, כֵּיוָן דַּאֲתוֹן כְּתִיבָא שְׁרוֹן בָּכְיִין. בָּעֲיִין לְמִמְרַד עַל מַלְכוּתָא, אָמְרִין יֵעוֹל חַד בַּר נַשׁ חַכִּימָא וִישַׁדֵּךְ צִבּוּרָא, אָמְרִין יֵעוֹל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא דְּהוּא אַסְכּוֹלוֹסְטַקְיָא דְאוֹרָיְיתָא. עָאל וְדָרַשׁ אֲרִי טָרַף טֶרֶף וְעָמַד עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ, אֲמַר כָּל דַּאֲתֵי מַפֵּיק לֵיהּ אֲנָא יְהֵיב לֵיהּ אַגְרֵיהּ, אֲתָא הָדֵין קוֹרֵא מִצְרָאָה דְּמַקּוֹרֵיהּ אָרִיךְ, יְהֵיב מַקּוֹרֵיהּ וְאַפְקֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ הַב לִי אַגְרִי, אֲמַר לֵיהּ זִיל תְּהֵא מְלַגְלֵג וְאוֹמֵר דְּעַיְלַת לְפוּמָא דְאַרְיֵה בִּשְׁלָם וּנְפָקַת בִּשְׁלָם, כָּךְ דַּיֵּינוּ שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְאֻמָּה זוֹ בְּשָׁלוֹם וְיָצָאנוּ בְּשָׁלוֹם. (בראשית כו, לב): וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם מָצְאוּ אִם לֹא מָצָאוּ, מִן מַה דִּכְתִיב (בראשית כו, יט): וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים, הֱוֵי שֶׁמָּצְאוּ מַיִם חַיִּים.

... In the days of R. Yehoshua ben Chananiah the evil kingdom (Rome) decreed to rebuild the Temple. Papos and Lulianos (two brothers who were later martyred in Lod) set up tables from Akko to Antioch and supplied the pilgrims from the diaspora with silver, gold and all of their needs. Some Kuthites went [to the emperor] and said, "The king should know that if this rebellious city is built and its walls fortified, 'they will not pay tribute, poll-tax, or land-tax.'" He said to them, "What should I do, I have already made the decree?" They said to him, "Send to say to them [that] they either change the place of the Temple or add or remove five ells from it and they will recant on their own." And all of the [Jewish] people was gathered in Beit Rimon. When the king's edict arrived, they began to cry. They sought to rebel against the king. [The sages] said, "Let a wise man go up to quiet the assembled." They said, "Let R. Yehoshua ben Chananiah go up, as he is learned in the Torah." R. Yehoshua ben Chananiah went up and expounded, "A lion was devouring prey [and] a bone got stuck in its throat. It said, 'I will give a reward to anyone who comes and removes it.' An Egyptian heron with a long beak put his beak into the mouth of the lion and extracted the bone. It said to the lion, 'Give me my reward.' The lion said to it, 'Go and praise yourself, "I went into the mouth of the lion in peace and I came out in peace" - and there is no greater reward than that.' So too, it is enough for us that we entered into this nation in peace and came out in peace"...