Chapter 53נ״ג
1 א

וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר (בראשית כא, א), זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (יחזקאל יז, כד): וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי ה' הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל, אָמַר רַבִּי יוּדָן לָא כְדֵין דְּאָמְרִין וְלָא עָבְדִין, אֶלָּא (יחזקאל יז, כד): אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי, וְהֵיכָן דִּבֵּר (בראשית יח, יד): לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְשָׂרָה בֵן, וְעָשָׂה וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה, אֵלּוּ הַבְּרִיּוֹת, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (דברים כ, יט): כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה. כִּי אֲנִי ה' הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ, זֶה אֲבִימֶלֶךְ. הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל, זֶה אַבְרָהָם. הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח, אֵלּוּ נְשֵׁי אֲבִימֶלֶךְ, דִּכְתִיב (בראשית כ, יח): כִּי עָצֹר עָצַר ה'. הִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ, זוֹ שָׂרָה. אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי, הֵיכָן דִּבֵּר, לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ. וְעָשִׂיתִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִבֵּר.

2 ב

הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָק אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר (איוב ד, יז), וְכִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לִהְיוֹת צַדִּיק יוֹתֵר מִבּוֹרְאוֹ, אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר, וְכִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לִהְיוֹת טָהוֹר יוֹתֵר מִבּוֹרְאוֹ. מָה אֱלִישָׁע אוֹמֵר לַשּׁוּנַמִּית (מלכים ב ד, טז): לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חוֹבֶקֶת בֵּן, אָמְרָה לוֹ (מלכים ב ד, טז): אַל אֲדוֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ, אוֹתָן הַמַּלְאָכִים שֶׁבִּשְֹּׂרוּ אֶת שָׂרָה, כָּךְ אָמְרוּ לָהּ (בראשית יח, יד): לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן, אָמַר לָהּ אוֹתָן הַמַּלְאָכִים הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁהֵם חַיִּים וְקַיָּמִין לְעוֹלָם, אָמְרוּ לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, אֲבָל אֲנִי שֶׁאֲנִי בָּשָׂר וָדָם, קַיָּם הַיּוֹם מֵת לְמָחָר, בֵּין חַי בֵּין מֵת לַמּוֹעֵד הַזֶּה אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן. מַה כָּתוּב שָׁם (מלכים ב ד, יז): וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע, דְּבָרָיו שֶׁל בָּשָׂר וָדָם מִתְקַיֵּם וּדְבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין מִתְקַיְּמִין, וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וגו'.

3 ג

כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה וגו' (חבקוק ג, יז), כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח, זֶה אַבְרָהָם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (הושע ט, י): כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם. וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים, זוֹ שָׂרָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קכח, ג): אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה וגו'. כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת, אוֹתָן הַמַּלְאָכִים שֶׁבִּשְֹּׂרוּ אֶת שָׂרָה הֵאִירוּ פָנֶיהָ כַּזַּיִת. כּוֹחֲשִׁים הָיוּ, אֶלָּא שְׁדֵמוֹת לֹא עָשׂוּ אֹכֶל, אוֹתָן הַשָּׁדַיִם הַמֵּתִים לֹא עָשׂוּ אֹכֶל. גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, אֶלָּא וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (הושע י, יא): אֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ. חָזְרָה שָׂרָה וְאָמְרָה, מָה אֲנִי מוֹבְדָה סִבְרִי מִן בָּרְיִי, אֶלָּא (חבקוק ג, יח): וַאֲנִי בַּה' אֶעֱלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי, אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתְּ לָא אוֹבְדִית סִבְרָךְ, אַף אֲנָא אֵינִי מוֹבְדִית סִבְרָךְ, אֶלָּא וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה וגו'. וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה, (ישעיה מ, ח): יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, יָבֵשׁ חֲצִירוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ וְנָבֵל צִיצוֹ, (ישעיה מ, ח): וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם, וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר.

4 ד

לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךְ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם (תהלים קיט, פט), הָא בָּאָרֶץ לֹא, אֶלָּא מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לְאַבְרָהָם בַּשָּׁמָיִם (בראשית יח, יד): לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה. רַבִּי נַחְמָן דְּיָפוֹ מִשֵּׁם רַבִּי יַעֲקֹב דְּקֵיסָרִין פָּתַח (תהלים פ, טו): אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת, שׁוּב וַעֲשֵׂה מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לְאַבְרָהָם (בראשית טו, ה): הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים. וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת, וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּתַח (במדבר כג, יט): לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל הַפָּסוּק הַזֶּה לֹא רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ וְלֹא סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ, לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וגו' הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר לְהָבִיא טוֹבָה לָעוֹלָם, לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא גּוֹזֵר לְהָבִיא רָעָה, הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם (בראשית כא, יב): כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע, לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ (בראשית כב, ב): קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (שמות ג, טז): פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם, לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים ט, יד): הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם, הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם (בראשית טו, יד): וְגַם אֶת הַגּוֹי, לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ (בראשית טו, יג): וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם, הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית יח, י): שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ, לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, אֶלָּא וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה.

5 ה

וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה, (מלכים א ח, כד): אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לוֹ. אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ, זֶה אַבְרָהָם. אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לוֹ (בראשית יח, יד): לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ. (מלכים א ח, כד): וַתְּדַבֵּר בְּפִיךָ וּבְיָדְךָ מִלֵּאתָ כַּיּוֹם הַזֶּה, וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה. (תהלים קיג, ט): מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, זוֹ שָׂרָה, (בראשית יא, ל): וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה. אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא, ז): הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה. וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר, מַה שֶּׁאָמַר לָהּ הוּא בַּאֲמִירָה. וַיַּעַשׂ ה' כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, מַה שֶּׁדִּבֵּר לָהּ עַל יְדֵי מַלְאָךְ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר, מַה שֶּׁאָמַר לָהּ עַל יְדֵי מַלְאָךְ. וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, מַה שֶּׁאָמַר לָהּ הוּא. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר כַּאֲשֶׁר אָמָר, לִתֵּן לָהּ בֵּן. כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, לְבָרְכָהּ בְּחָלָב. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה וַהֲלֹא כְּבָר נִתְבַּשְֹּׂרָה בְּחָלָב, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִירָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִימֵי נַעֲרוּתֶיהָ. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר נוֹתֵן אֲנִי יִרְאָתָהּ עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, דְּלָא יְהוֹן מוֹנִין לָהּ וְצָוְחִין לָהּ עֲקַרְתָּא. רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ עִקַּר מִיטְרִין לֹא הָיָה לָהּ וּגְלַף לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִקַּר מִיטְרִין. אָמַר רַבִּי אַדָּא בַּעַל פִּקְדוֹנוֹת אָנִי, עֲמָלֵק הִפְקִיד אֶצְלִי חֲבִילוֹת שֶׁל קוֹצִים, וְהֶחֱזִיר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲבִילוֹת שֶׁל קוֹצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א טו, ב): פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל. שָׂרָה הִפְקִידָה אֶצְלִי מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, הֶחֱזִיר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה.

6 ו

וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כְּתִיב (במדבר ה, כח): וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא וְנִקְתָה וְנִזְרְעָה זָרַע, זוֹ שֶׁנִּכְנְסָה לְבֵיתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וּלְבֵיתוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ וְיָצָאת טְהוֹרָה אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּפָּקֵד. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אַף עַל גַּב דְּאָמַר רַבִּי הוּנָא מַלְאָךְ הוּא שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל הַתַּאֲוָה, אֲבָל שָׂרָה לֹא נִצְרְכָה לַדְּבָרִים הַלָּלוּ אֶלָּא הוּא בִּכְבוֹדוֹ, וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה. (בראשית כא, ב): וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו, מְלַמֵּד שֶׁלֹא גָּנְבָה זֶרַע מִמָּקוֹם אַחֵר. בֵּן לִזְקֻנָיו, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה זִיו אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לוֹ. (בראשית כא, ב): לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי חָמָא, רַבִּי יוּדָן אָמַר לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים נוֹלַד שֶׁלֹא יִהְיוּ אוֹמְרִין גָּרוּף מִבֵּיתוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ. רַבִּי חָמָא אָמַר לְשִׁבְעָה שֶׁהֵם תִּשְׁעָה מְקֻטָּעִים. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי חִזְקִיָּה בַּחֲצוֹת הַיּוֹם נוֹלַד, נֶאֱמַר כָּאן מוֹעֵד, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים טז, ו): כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרַיִם.

7 ז

וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ יִצְחָק (בראשית כא, ג), יָצָא חֹק לָעוֹלָם, נִתַּן דּוֹרָיָה לָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק חִפּוּשִׁית. יו"ד עֲשָׂרָה, כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. צד"י תִּשְׁעִים, (בראשית יז, יז): וְאִם שָׂרָה הַבַּת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד, קו"ף מֵאָה, (בראשית יז, יז): הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה. חי"ת כְּנֶגֶד הַמִּילָה שֶׁנִּתְּנָה לִשְׁמוֹנָה (בראשית כא, ד): וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יז, יב): וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם.

8 ח

וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים (בראשית כא, ו), רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי יִצְחָק רְאוּבֵן בְּשִׂמְחָה שִׁמְעוֹן מָה אִכְפַּת לֵיהּ, כָּךְ שָׂרָה נִפְקְדָה אֲחֵרִים מָה אִכְפַּת לָהֶם, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְקְדָה אִמֵּנוּ שָׂרָה הַרְבֵּה עֲקָרוֹת נִפְקְדוּ עִמָּהּ, הַרְבֵּה חֵרְשִׁים נִתְפַּקְחוּ, הַרְבֵּה סוּמִים נִפְתְּחוּ, הַרְבֵּה שׁוֹטִים נִשְׁתַּפּוּ. נֶאֱמַר כָּאן עֲשִׂיָּה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (אסתר ב, יח): וַהֲנָחָה לַמְדִינוֹת עָשָׂה, מָה עֲשִׂיָּה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן נִתַּן דּוֹרָיָה לָעוֹלָם, אַף עֲשִׂיָּה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן דּוֹרָיָה לָעוֹלָם. וְרַבִּי לֵוִי אָמַר הוֹסִיפוּ עַל הַמְּאוֹרוֹת, נֶאֱמַר כָּאן עֲשִׂיָּה עָשָׂה לִי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (בראשית א, טז): וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת.

AND SARAH SAID: GOD HAS MADE JOY FOR ME; EVERY ONE THAT HEARS WILL REJOICE WITH ME (Gen. 21:6). R. Berekiah, R. Judah b. R. Simon, and R. Hanan in the name of R. Samuel b. R. Isaac said: If Reuben has cause to rejoice, what does it matter to Simeon? Similarly, if Sarah was remembered, what did it matter to others? But when the matriarch Sarah was remembered [gave birth], many other barren women were remembered with her; many deaf gained their hearing; many blind had their eyes opened, many insane became sane. For ‘making’ [HAS MADE] is mentioned here, and also elsewhere, viz. And he made a release to the provinces (Est. II, 18). As the making mentioned there means that a gift was granted to the world,l so the making mentioned here means that a gift was granted to the world. R. Levi said: She increased the light of the luminaries: ‘making’ is mentioned here, viz. GOD HAS MADE FOR ME, while elsewhere it says, And God made the two lights (Gen. I, 16).

9 ט

וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה (בראשית כא, ז), רַבִּי פִּינְחָס מִשּׁוּם רַבִּי חִלְקִיָה מִי אָמַר מִי דִּבֵּר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא מִי מִלֵּל, רְמָזוֹ שֶׁהוּא מוֹלִיד לְמֵאָה שָׁנָה מִנְיַן מִלֵּ"ל. רַבִּי פִּנְחָס אָמַר קוֹמָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיְתָה יְבֵשָׁה וְנַעֲשָׂה מְלִילוֹת. הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה, הֵינִיקָה בֵן אֵין כְּתִיב כָּאן, אִמֵּנוּ שָׂרָה הָיְתָה צְנוּעָה יוֹתֵר מִדַּאי, אָמַר לָהּ אָבִינוּ אַבְרָהָם אֵין זוֹ שְׁעַת הַצְּנִיעוּת אֶלָּא גַּלִּי אֶת דַּדַּיִךְ, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁהִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת נִסִּים, גִּלְּתָה אֶת דַּדֶּיהָ וְהָיוּ נוֹבְעוֹת חָלָב כִּשְׁנֵי מַעְיָנוֹת, וְהָיוּ מַטְרוֹנִיּוֹת בָּאוֹת וּמֵינִיקוֹת אֶת בְּנֵיהֶם מִמֶּנָּה, וְהָיוּ אוֹמְרוֹת אֵין אָנוּ כְּדַי לְהָנִיק אֶת בָּנֵינוּ מֵחֲלָבָהּ שֶׁל צַדֶּקֶת. רַבָּנָן וְרַבִּי אֲחָא, רַבָּנָן אָמְרֵי כָּל מִי שֶׁבָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, נַעֲשָׂה יְרֵא שָׁמַיִם. רַבִּי אֲחָא אָמַר אַף מִי שֶׁלֹא בָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתַּן לוֹ מֶמְשָׁלָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כֵּיוָן שֶׁהִפְלִיגוּ עַצְמָן בְּסִינַי וְלֹא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה נִטְּלָה מֵהֶם אוֹתָהּ הַמֶּמְשָׁלָה.

10 י

וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל (בראשית כא, ח), רַבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר נִגְמַל מִיֵּצֶר הָרָע. רַבָּנָן אָמְרֵי נִגְמַל מֵחֲלָבוֹ. (בראשית כא, ח): וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, רַבִּי יוּדָא בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר גְּדוֹל עוֹלָמִים הָיָה שָׁם. רַבִּי יוּדָן בַּר מַסְפַּרְתָּא אָמַר (אסתר ב, יח): וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל, גְּדוֹלֵי עוֹלָם הָיוּ שָׁם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ל, ט): כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, (דברים ל, ט): כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ, בִּימֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן מִשְׁתֶּה גָּדוֹל, מִשְׁתֵּה גְּדוֹלִים, עוֹג וְכָל גְּדוֹלִים עִמּוֹ הָיוּ שָׁם, אָמְרוּ לְעוֹג לֹא הָיִיתָ אוֹמֵר אַבְרָהָם פִּרְדָּה עֲקָרָה וְאֵינוֹ מוֹלִיד, אָמַר לָהֶם עַכְשָׁו מַתָּנָתוֹ מַה הִיא לֹא שְׁפוּפָה, אִין יָהֵיב אֲנָא אֶצְבְּעִי עֲלֵיהּ אֲנָא פָּחֵשׁ לֵיהּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אַתָּה מְבַזֶּה עַל מַתָּנָתוֹ חַיֶּיךָ, שֶׁאַתְּ רוֹאֶה אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת יוֹצְאִים מִבְּנֵי בָנָיו, וְאֵין סוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ לִפֹּל אֶלָּא בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, לד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי וגו', דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי לֹא נִדְנְדָה עֲרִיסָה תְּחִלָּה אֶלָּא בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן מְנַחֲמָה אוֹתָן שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם מְלָכִים שֶׁהָרַג יְהוֹשֻׁעַ כֻּלָּם הָיוּ בַּמִּשְׁתֶּה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְלֹא שְׁלשִׁים וְאֶחָד הָיוּ, אֶלָּא כִּי הַהִיא דְּאָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי פַּרְנָךְ מִשּׁוּם רַבִּי יוֹחָנָן (הושע יב, ט): מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶחָד, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֶחָד, אֶלָּא הוּא וְאַנְטְקֵיסוֹר שֶׁלּוֹ.

11 יא

וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית (בראשית כא, ט), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר בּוֹ דָּבָר לִגְנַאי, וַאֲנִי אוֹמֵר בּוֹ דָּבָר לְשֶׁבַח, דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא וַתֵּרֶא שָׂרָה וגו', אֵין מְצַחֵק אֶלָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית לט, יז): בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָנוּ לְצַחֶק בִּי, מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה אִמֵּנוּ שָׂרָה רוֹאָה אוֹתוֹ לְיִשְׁמָעֵאל מְכַבֵּשׁ גִּנּוֹת וְצָד נְשֵׁי אֲנָשִׁים וּמְעַנֶּה אוֹתָן. תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה שֶׁל צְחוֹק אֶלָּא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ו): וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק, מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה אִמֵּנוּ שָׂרָה רוֹאָה אֶת יִשְׁמָעֵאל בּוֹנֶה בִּימוֹסִיּוֹת וְצָד חֲגָבִים וּמַקְרִיב עֲלֵיהֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה צְחוֹק אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁפִיכוּת דָּמִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל ב ב, יד): יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ. רַבִּי עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אֲמַר לֵיהּ יִשְׁמָעֵאל לְיִצְחָק נֵלֵךְ וְנִרְאֶה חֶלְקֵנוּ בַּשָּׂדֶה, וְהָיָה יִשְׁמָעֵאל נוֹטֵל קֶשֶׁת וְחִצִּים וּמוֹרֶה כְּלַפֵּי יִצְחָק, וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ מְצַחֵק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כו, יח יט): כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים וגו' כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאוֹמֵר הֲלֹא מְצַחֵק אָנִי, וְאוֹמֵר אֲנִי בּוֹ דָּבָר לְשֶׁבַח אֵין לָשׁוֹן הַזֶּה שֶׁל צְחוֹק אֶלָּא לְשׁוֹן יְרֻשָּׁה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד אָבִינוּ יִצְחָק הָיוּ הַכֹּל שְׂמֵחִים, אָמַר לָהֶם יִשְׁמָעֵאל שׁוֹטִים אַתֶּם, אֲנִי בְּכוֹר וַאֲנִי נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, שֶׁמִּתְּשׁוּבַת אִמֵּנוּ שָׂרָה לְאַבְרָהָם (בראשית כא, י): כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי, אַתָּה לָמֵד, כִּי לֹא יִירַשׁ עִם בְּנִי אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ יִצְחָק, וְעִם יִצְחָק אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בְּנִי, קַל וָחֹמֶר עִם בְּנִי עִם יִצְחָק.

AND SARAH SAW THE SON OF HAGAR THE EGYPTIAN etc - Rabbi Shimeon bar Yohai said: Rabbi Akiva used to interpret this to his [Ishmael’s] shame, Rabbi Akiba lectured: AND SARAH SAW [THE SON OF HAGAR THE EGYPTIAN, WHOM SHE HAD BORNE TO AVRAHAM, MAKING SPORT.] Now 'making sport' refers to nothing else but sexual immorality, as in the verse, "The Hebrew servant, whom you have brought to us, came in to make sport of me. (Gen. 39:17). This teaches that Sarah saw Ishmael ravish maidens, seduced married women and dishonored them. R. Ishmael taught: This term 'making sport' refers to idolatry, as in the verse, "And the people sat to eat and drink and got up to make sport' (Exodus 32:6). This teaches that Sarah saw Ishmael build altars, catch locusts, and sacrifice them. R. Eleazar said: The term 'making sport' refers to bloodshed, as in the verse, "Let the young men, please, arise and make sport before us" (II Sam. 2:14) Rabbi Azariah said in Rabbi Levi’s name: Ishmael said to Isaac: 'Let us go and see our pieces in the field' and he would pick up the bow and shoot arrows, aiming in Itzchak's direction, while pretending to be playing (making sport), as it is written: "as a madman who casts fire-brands, arrows, and death; so is the man that deceives his neighbor, and said: 'I am just joking (making sport)'. And I [Rabbi Shimon bar Yochai] say that this is to be interpreted to the praise [of Ishmael]. This expression of making sport is only used as 'inheritance'. In the moment that Itzchak our father was born all were happy. Ishmael said to them: are you dumb? I am the first-born, I am going to receive double portion [of the inheritance], that from the answer of Sarah our mother to Avraham 'because the son of this maidservant will not inherit with my son, with Itzchak' you learn that he would not inherit 'with my son' - even if he wasn't Itzchak - and 'with Itzchak' - even if he wasn't my son. All the more so [this is true] 'with my son, with Itzchak'.

12 יב

וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם (בראשית כא, יא), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לג, טו): עֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ וגו', אָמַר רַבִּי יוּדָן יִצְחָק אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא בְיִצְחָק, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם בַּר חַטְיָה בי"ת תְּרֵין, בְּמִי שֶׁהוּא מוֹדֶה בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי שָׁלוֹם, כְּתִיב (תהלים קה, ה): זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו, מוֹפֵת נָתַתָּ לְמִי שֶׁהוּא מוֹצִיא מִתּוֹךְ פִּיו, כָּל מִי שֶׁהוּא מוֹדֶה בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת יִקָּרֵא לְךָ זָרַע, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת לֹא יִקָּרֵא לְךָ זָרַע.

13 יג

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר (בראשית כא, יד), בֵּיתוֹ שֶׁל אָבִינוּ אַבְרָהָם וַתְּרָנִים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיִּתֵּן אֶל הָגָר, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ עֲבָדִים שֶׁיִּהְיוּ מְמַלְּאִים כַּדִּים עַל שִׁכְמָם. (בראשית כא, יד): עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד, בֶּן עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע שָׁנִים, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ: שָׂם עַל שִׁכְמָהּ, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִכְנִיסָה בּוֹ שָׂרָה עַיִן רָעָה וְנִכְנְסָה בּוֹ חַמָּה וְאַכְאָבִית, תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן, דִּכְתִיב (בראשית כא, טו): וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַחוֹלֶה לִהְיוֹת שׁוֹתֶה הַרְבֵּה וּבְכָל שָׁעָה. (בראשית כא, טו): וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִֹּׂיחִם, אָמַר רַבִּי מֵאִיר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הָרְתָמִים לִהְיוֹת גְּדֵלִים בַּמִּדְבָּר. אָמַר רַבִּי אַמֵּי תַּחַת אַחַד הַשִֹּׂיחִם, שֶׁשָּׁם הֵשִׂיחוּ עִמָּהּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. (בראשית כא, טז): וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, נֶאֱמַר כָּאן וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (במדבר כ, ב): מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד. הַרְחֵק, הָכָא אַתְּ אוֹמֵר הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (יהושע ג, ד): אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵנָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה, הָא לָמַדְנוּ נֶגֶד מִנֶּגֶד, וְרָחוֹק מֵרָחוֹק. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, שְׁנֵי טְוָחִים בַּקֶּשֶׁת, מִיל. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כְּמַטַּחַת דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, אָמְרָה אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ לִי (בראשית טז, י): הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וגו', עַכְשָׁו הוּא מֵת בַּצָּמָא.

14 יד

הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נו, ט): נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ, כְּאוֹתָהּ בַּעֲלַת נֹאד, כְּשֵׁם שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים (תהלים לט, יג): שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה וגו', אֶל דִּמְעָתָהּ שֶׁל הָגָר לֹא הֶחֱרַשְׁתָּ אֶל דִּמְעָתִי אַתָּה מַחֲרִישׁ. וְאִם תֹּאמַר עַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה גִּיּוֹרֶת הָיְתָה חֲבִיבָה, אַף אָנֹכִי (תהלים לט, יג): כִּי גֵּר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי. (בראשית כא, יז): וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. (בראשית כא, יז): בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, בִּזְכוּת עַצְמוֹ, יָפָה תְּפִלַּת הַחוֹלֶה לְעַצְמוֹ יוֹתֵר מִכֹּל. בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, אָמַר רַבִּי סִימוֹן קָפְצוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְקַטְרְגוֹ, אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אָדָם שֶׁהוּא עָתִיד לְהָמִית אֶת בָּנֶיךָ בַּצָּמָא אַתָּה מַעֲלֶה לוֹ בְּאֵר, אָמַר לָהֶם עַכְשָׁו מַה הוּא, צַדִּיק אוֹ רָשָׁע, אָמְרוּ לוֹ צַדִּיק, אָמַר לָהֶם אֵינִי דָן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בִּשְׁעָתוֹ. (בראשית כא, יח): קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר. (בראשית כא, יט): וַיִּפְקַח אֶת עֵינֶיהָ, אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין הַכֹּל בְּחֶזְקַת סוּמִין עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר אֶת עֵינֵיהֶם, מִן הָכָא וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ. (בראשית כא, יט): וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת, הֲדָא אָמְרָת מְחֻסֶּרֶת אֲמָנָה הָיְתָה.

15 טו

וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל (בראשית כא, כ), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁאַל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשִּׁמַּשְׁתָּ נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אַכִים וְרַקִּים מִעוּטִים, אֶתִין וְגַמִּין רִבּוּיִם, הָדֵין אֶת דִּכְתִיב הָכָא מַהוּ, אָמַר לוֹ אִלּוּ נֶאֱמַר וַיְהִי אֱלֹהִים הַנַּעַר, הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה, אֶלָּא אֶת הַנַּעַר. אָמַר לוֹ (דברים לב, מז): כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם, וְאִם רֵק מִכֶּם, שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים לִדְרשׁ, אֶלָא אֶת הַנַּעַר, הוּא וְחַמָּרָיו וְגַמָּלָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ. (בראשית כא, כ): וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת, רָבֶה וְקַשְׁיוּתוֹ עִמּוֹ [נסח אחר: וקשיותו אמו], רָבֶה, מִתְלַמֵּד בְּקֶּשֶׁת, רָבֶה עַל כָּל הַמּוֹרִים בַּקֶּשֶׁת. (בראשית כא, כא): וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק זְרוֹק חוּטְרָא לַאֲוִירָא וְעַל עִקְרֵיהּ הוּא קָאֵים, כָּךְ לְפִי שֶׁכָּתוּב (בראשית טז, א): וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר, לְפִיכָךְ (בראשית כא, כא): וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.