Chapter 45מ״ה
1 א

וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וגו' (בראשית טז, א), (משלי לא, י): אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וגו' וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ, מַהוּ מִכְרָהּ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר עִבּוּרָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל טז, ג): מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ, אַבְרָם הָיָה גָּדוֹל מִנָּחוֹר שָׁנָה, וְנָחוֹר הָיָה גָּדוֹל מֵהָרָן שָׁנָה, נִמְצָא אַבְרָם גָּדוֹל מֵהָרָן שְׁתֵּי שָׁנִים, שָׁנָה לְעִבּוּרָהּ שֶׁל מִלְכָּה וְשָׁנָה לְעִבּוּרָהּ שֶׁל יִסְכָּה, וְהָרָן מוֹלִיד לְשֵׁשׁ שָׁנִים וְאַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר לוֹ לְאַבְרָהָם לֹא יָלְדָה, אֲבָל אִלּוּ נִשַֹּׂאת לְאַחֵר יָלָדָה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר לֹא לוֹ וְלֹא לְאַחֵר, וּמַה דִּכְתִיב: לֹא יָלְדָה לוֹ, לוֹ וְלָהּ. (בראשית טז, א): וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר, שִׁפְחַת מְלוֹג הָיְתָה וְהָיָה חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ וְלֹא הָיָה רַשַּׁאי לְמָכְרָהּ. בְּעוֹן קוֹמֵי רֵישׁ לָקִישׁ מַהוּ דְּתָנָא עַבְדֵי מְלוֹג, אֲמַר לְהוֹן כְּמָה דְתֵימָא מְלוֹג מְלוֹג. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הָגָר בִּתּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה הָיְתָה, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה פַּרְעֹה מַעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשָׂרָה בְּבֵיתוֹ, נָטַל בִּתּוֹ וּנְתָנָהּ לוֹ, אָמַר מוּטָב שֶׁתְּהֵא בִּתִּי שִׁפְחָה בְּבַיִת זֶה וְלֹא גְבִירָה בְּבַיִת אַחֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר, הָא אַגְרִיךְ. אַף אֲבִימֶלֶךְ כֵּיוָן שֶׁרָאָה נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשָׂרָה בְּבֵיתוֹ נָטַל בִּתּוֹ וּנְתָנָהּ לוֹ, אָמַר מוּטָב שֶׁתְּהֵא בִּתִּי שִׁפְחָה בַּבַּיִת הַזֶּה וְלֹא גְבִירָה בְּבַיִת אַחֶרֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מה, י): בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגָל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר.

2 ב

וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת (בראשית טז, ב), אָמְרָה יָדְעַת אֲנָא מֵהֵיכָן הִיא סִבָּתִי, לֹא כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לִי קָמֵיעַ הִיא צְרִיכָה, הִימוּס הִיא צְרִיכָה, אֶלָּא הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת. תָּנֵי, כָּל מִי שֶׁאֵין לוֹ בֵּן כְּאִלּוּ הוּא מֵת, כְּאִלּוּ הוּא הָרוּס. כְּאִלּוּ מֵת, (בראשית ל, א): וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִי בָנִים וגו', כְּאִלּוּ הוּא הָרוּס, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טז, ב): אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה, וְאֵין בּוֹנִין אֶלָּא אֶת הֶהָרוּס. (בראשית טז, ב): וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי, רַבִּי יוֹסֵי אָמַר לְקוֹל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל א טו, א): וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי ה'.

...2. "And Sarai said to Abram, 'Look, the Lord has kept me from bearing' (Gen.16:2) as follows: "Said she, I know the source of my affliction: It is not as people say [of a barren woman], 'she needs a talisman, she needs a charm', but Look, the Lord has kept me from bearing.'"

3 ג

וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ (בראשית טז, ג), לְקָחַתָּהּ בִּדְבָרִים, אָמְרָה לָהּ אַשְׁרַיִךְ שֶׁאַתְּ מִדַּבֶּקֶת לַגּוּף הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. (בראשית טז, ג): מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, רַבִּי אַמֵּי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ מִנַּיִן תְּנֵינַן נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה אֵינוֹ רַשַּׁאי לִבָּטֵל מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֶלָּא יוֹצִיא וְיִשָֹּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת, מֵהָכָא מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, הֲדָא אַמְרָת אֵין יְשִׁיבַת חוּצָה לָאָרֶץ עוֹלָה מִן הַמִּנְיָן. (בראשית טז, ג): וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ וְלֹא לְאַחֵר לְאִשָּׁה, וְלֹא לְפִילֶגֶשׁ.

,

4 ד

וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר (בראשית טז, ד), רַבִּי לֵוִי בַּר חַיָּתָא אָמַר מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה נִתְעַבְּרָה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה, וְהָכְתִיב (בראשית יט, לו): וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא שָׁלְטוּ בְּעַצְמָן וְהוֹצִיאוּ עֶרְוָתָן וְנִתְעַבְּרוּ כְּמִבִּיאָה שְׁנִיָּה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי הַקּוֹצִין הַלָּלוּ אֵינָן לֹא מִתְנַכְּשִׁין וְלֹא נִזְרָעִים, מֵאֵילֵיהֶן הֵן יוֹצְאִים וּמִתַּמְּרִים וְעוֹלִים. הַחִטִּים הַלָּלוּ כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ עַד שֶׁלֹא יַעֲלוּ. וְלָמָּה נִתְעַקְּרוּ הָאִמָּהוֹת, רַבִּי לֵוִי מִשֵּׁם רַבִּי שִׁילָא דִּכְפַר תְּמַרְתָּא וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן וּמִתְאַוֶּה לְשִׂיחָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, יד): יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי, לָמָּה עִקַּרְתִּי אֶתְכֶם, בִּשְׁבִיל (שיר השירים ב, יד): הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ. רַבִּי עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי יוֹחָנָן בַּר פַּפָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מִתְרַפְּקוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן בְּנוֹיָן. רַבִּי הוּנָא מִשֵּׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ רֹב הַשָּׁנִים בְּלֹא שִׁעְבּוּד. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר אָמַר כְּדֵי שֶׁיֵּהָנוּ בַּעֲלֵיהֶן מֵהֶן, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָאִשָּׁה מְקַבֶּלֶת עֻבָּרִין הִיא מִתְכַּעֶרֶת וּמִתְעַזֶּבֶת, שֶׁכָּל תִּשְׁעִים שָׁנָה שֶׁלֹא יָלְדָה שָׂרָה הָיְתָה כְּכַלָּה בְּתוֹךְ חֻפָּתָהּ, וְהָיוּ מַטְרוֹנִיּוֹת בָּאוֹת לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל שָׂרָה וְהָיְתָה שָׂרָה אוֹמֶרֶת לָהֶם צְאוּ וְשַׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל עֲלוּבָה, וְהָיְתָה הָגָר אוֹמֶרֶת לָהֶם שָׂרַי גְבִרְתִּי אֵין סִתְרָהּ כְּגִלּוּיָהּ, נִרְאֵית צַדֶּקֶת וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת, אִלּוּ הָיְתָה צַדֶּקֶת רְאוּ כַּמָּה שָׁנִים שֶׁלֹא נִתְעַבְּרָה וַאֲנִי בְּלַיְלָה אֶחָד נִתְעַבַּרְתִּי, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת עִם דָּא אֲנָא מִסַּב וּמִתַּן, הַלְוַאי מִסַּב וּמִתַּן עִם מָרָהּ.

...Rabbi Shimon ben Yohai said Hagar was Pharaoh's daughter. When he saw the deeds on behalf of Sarah in his house, he took his daughter and gave her to him, saying, 'better that my daughter by a maidservant in this house than a mistress in another house.' This is what is written: "She had an Egyptian handmaid whose name was Hagar." [In other words:] ha agrikh: 'This is your reward.'

5 ה

וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ (בראשית טז, ה), רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן חוֹמְסֵנִי אַתָּה בִּדְבָרִים, לָמָּה, שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ בִּקְלוֹנִי וְשׁוֹתֵק. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר בָּעֵי דִינִי גַבָּךְ. מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם חֲבוּשִׁים בְּבֵית הָאֲסוּרִים, נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר, אֲמַר לֵיהּ חַד, תְּבַע דִּיקָיוֹן דִּידִי, אֲמַר אַפְקוּהוּ. אֲמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ יִבְעֵי דִינִי גַּבָּךְ, אִלּוּ אֲמַרְתְּ תָּבוֹעַ דִּיקָיוֹן דִּידָן, כְּמָה דְּאַפְקָךְ כֵּן אַפְקַנִי, וְכַדּוּ דַאֲמַרְתְּ תְּבַע דִּיקָיוֹן דִּידִי, לָךְ אַפֵּיק לִי לָא אַפֵּיק. כָּךְ אִלּוּ אֲמַרְתְּ וְאָנוּ הוֹלְכִים עֲרִירִים, כְּמָה דִּיהַב לָךְ כֵּן יְהַב לִי, וְכַדּוּ דַּאֲמַרְתְּ (בראשית טו, ב): אָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, לָךְ יָהֵיב וְלִי לָא יָהֵיב. מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָלְכוּ לִלְווֹת זֶרַע מִן הַמֶּלֶךְ, אֲמַר לֵיהּ תַּשְׁאֵל לִי זֶרַע, אֲמַר וְיַהֲבוּן לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ יִבָּעֵי דִינִי גַּבָּךְ, אִלּוּ אֲמַרְתְּ תַּשְׁאֵל לָנוּ זֶרַע, כְּמָה דְּיָהֵיב לָךְ כֵּן הֲוָה יָהֵיב לִי, הָכָא נָמֵי אִלּוּ אֲמַרְתְּ הֵן לָנוּ לֹא נָתַתָּ זֶרַע, כְּמָה דְּיָהֵיב לָךְ הֲוָה יָהֵיב לִי, וְכַדּוּ דַּאֲמַרְתְּ (בראשית טו, ג): הֵן לִי לֹא נָתַתָּ זֶרַע, לָךְ יָהֵיב לִי לָא יָהֵיב. רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אָבוּן אָמַר חִמְּסָה בְּפָנָיו. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אַרְבַּע מִדּוֹת נֶאֶמְרוּ בְּנָשִׁים, גַּרְגְּרָנִיּוֹת, צַיְּתָנִיּוֹת, עַצְלָנִיּוֹת, קַנְאָנִיּוֹת. גַּרְגְּרָנִיּוֹת, מֵחַוָּה (בראשית ג, ו): וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל. צַיְּתָנִיּוֹת (בראשית יח, י): וְשָׂרָה שֹׁמַעַת. עַצְלָנִיּוֹת (בראשית יח, ו): מַהֲרִי שְׁלשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת. קַנְאָנִיּוֹת, דִּכְתִיב (בראשית ל, א): וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחוֹתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה בַּר נְחֶמְיָה אָמַר אַף אִסְטְטָנִיּוֹת וְדַבְּרָנִיּוֹת. אִסְטְטָנִיּוֹת וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ. וְדַבְּרָנִיּוֹת (במדבר יב, א): וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה. רַבִּי לֵוִי אָמַר אַף גַּנָּבִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, יט): וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים. יוֹצְאָנִיּוֹת (בראשית לד, א): וַתֵּצֵא דִינָה. רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא, כָּל מִי שֶׁהִרְתִּיק אַחַר מִדַּת הַדִּין לֹא יָצָא שָׁפוּי מִתַּחַת יָדֶיהָ, רְאוּיָה הָיְתָה שָׂרָה לְהַגִּיעַ לְשָׁנָיו שֶׁל אַבְרָהָם, וְעַל יְדֵי שֶׁאָמְרָה (בראשית טז, ה): יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ, נִמְנְעוּ מֵחַיֶּיהָ שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה. כְּתִיב (בראשית טז, ד): וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית טז, יא): הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִכְנִיסָה בָּהּ שָׂרָה עַיִן רָעָה וְהִפִּילָה עֻבָּרָהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבְנֵךְ כְּתִיב. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אִלּוּ אֱלִישָׁע הַנָּבִיא אָמַר כֵּן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ דַּיִּי, אֶלָּא שֶׁזָּכְתָה לְדַבֵּר עִמָּהּ הַמַּלְאָךְ.

6 ו

וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ (בראשית טז, ו), אָמַר לָהּ מָה אִכְפַּת לִי לֹא בְטוֹבָתָהּ וְלֹא בְרָעָתָהּ. כְּתִיב (דברים כא, יד): לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ, וְזוֹ מֵאַחַר שֶׁצִּעַרְנוּ אוֹתָהּ אָנוּ מִשְׁתַּעְבְּדִין בָּהּ, לֹא אִכְפַּת לִי לֹא בְטוֹבָתָהּ וְלֹא בְרָעָתָהּ. כְּתִיב (שמות כא, ח): לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ, וְזוֹ מֵאַחַר שֶׁעָשִׂינוּ אוֹתָהּ גְּבִירָה אָנוּ עוֹשִׂין אוֹתָהּ שִׁפְחָה, לֹא אִכְפַּת לִי לֹא בְטוֹבָתָהּ וְלֹא בְרָעָתָהּ. (בראשית טז, ו): וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר מְנָעַתָּהּ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר טְפָחַתָּהּ בְּקוֹרְדִּקַיָסוֹן עַל פָּנֶיהָ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא דְּלָיִים וּפַנְדִּיּוֹת הוֹלִיכָה לָהּ לַמֶּרְחָץ.

7 ז

וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה' עַל עֵין הַמַּיִם וגו' (בראשית טז, ז), בְּאוֹרְחָא דַּחֲלוּצָה. (בראשית טז, ח): וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי, מַתְלָא אָמַר אִם אָמַר לָךְ חַד אוּנָיִךְ דַּחֲמַר לָא תֵיחוּשׁ, תְּרֵין עֲבֵיד לָךְ פָּרוֹכֵי. כָּךְ אַבְרָם אָמַר: הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ, הַמַּלְאָךְ אָמַר: הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי. וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת. (בראשית טז, ט): וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי וגו', (בראשית טז, י): וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה וגו'. כַּמָּה מַלְאָכִים נִזְדַּוְּגוּ לָהּ, רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר חֲמִשָּׁה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֲמִירָה, מַלְאָךְ. רַבָּנָן אָמְרֵי אַרְבָּעָה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר מַלְאָךְ. אָמַר רַבִּי חִיָּא בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה בֵּין רִאשׁוֹנִים לְאַחֲרוֹנִים, מָנוֹחַ אָמַר לְאִשְׁתּוֹ (שופטים יג, כב): מוֹת נָמוּת כִּי אֱלֹהִים רָאִינוּ, וְהָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי רוֹאָה חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים בָּזֶה אַחַר זֶה וְלֹא נִתְיָרְאָה מֵהֶם. אָמַר רַבִּי חִיָּא צִפָּרְנָן שֶׁל אָבוֹת וְלֹא כְרֵסָן שֶׁל בָּנִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק (משלי לא, כז): צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ, בְּנֵי בֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ צוֹפִים הָיוּ, וְהָיְתָה רְגִילָה לִרְאוֹת בָּהֶם.

And he went into Hagar and she conceived (Gen. 16:4). Rabbi Levi bar Hayta said: She became pregnant at the first intimacy. Said Rabbi Eleazar: A woman never conceives by the first intimacy. An objection is raised: surely it is written, So both of Lot's daughters got pregnant by their father (Gen. 19:36)? Said R. Tanhuma: By an effort of will power they brought forth their virginity, and conceived at the second “act of intercourse”. [The first act is what they did to themselves. Said Rabbi Chanina ben Pazi: Thorns are neither weeded nor sown, but they grow and spring up on their own. But how much suffering and effort for wheat to grow! Why were the matriarchs barren? Rabbi Levi said in Rabbi Shila’s name and Rabbi Chelbo in R. Yochanan’s name: Because the Holy One of Blessing yearns for their prayers and supplications, as it is written 'O my dove, you on the clefts of the rock let Me see your face, let Me hear your voice' (Song of Songs 2:14): Why did I make you barren? In order to 'see your face... hear your voice'. Rabbi ‘Azariah said in the name of Rabbi Yochanan bar Papa: So that their husbands might cling to them in their beauty. Rabbi Huna in the name of Rabbi Hiya bar Abba said: So that they might pass the greater part of their life without hard work. Rabbi Huna and R. Avun in the name of Rabbi Meir: So that their husbands might derive pleasure from them, for when a woman is with child she is disfigured and does not care for her appearance. The ninety years that Sarah did not bear she was like a bride in her canopy. Ladies would come to ask how she was, and she would say to them, 'Go and ask about the welfare of this wretched woman [Hagar]!'’ Hagar would tell them: 'My mistress Sarai is not inside what she is outside: she appears to be righteous but she is not righteous, had she been a righteous woman, see how many years have passed without her conceiving, whereas I conceived in one night!' Said Sarah: 'Am I going to argue with this woman?! I should argue with her master!...

8 ח

וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הִנָּךְ הָרָה וגו' (בראשית טז, יא), אָמַר רַבִּי יִצְחָק שְׁלשָׁה הֵן שֶׁנִּקְרְאוּ בִּשְׁמָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁלֹא נוֹצָרוּ, וְאֵלּוּ הֵן, יִצְחָק וּשְׁלֹמֹה וְיֹאשִׁיָּהוּ. בְּיִצְחָק כְּתִיב (בראשית יז, יט): אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק. בִּשְׁלֹמֹה מַה הוּא אוֹמֵר (דברי הימים א כב, ט): הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה וַהֲנִיחוֹתִי לוֹ מִכָּל אוֹיְבָיו שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ. בְּיֹאשִׁיָּהוּ כְּתִיב (מלכים א יג, ב): וַיִּקְרָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר ה' וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר ה' הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף יִשְׁמָעֵאל בָּאֻמּוֹת, הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל.

9 ט

וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם (בראשית טז, יב), רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שֶׁהַכֹּל יִהְיוּ גְדֵלִים בַּיִּשׁוּב וְהוּא יִהְיֶה גָדֵל בַּמִּדְבָּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר פֶּרֶא אָדָם, וַדַּאי שֶׁהַכֹּל בּוֹזְזִים מָמוֹן וְהוּא בּוֹזֵז נְפָשׁוֹת. (בראשית טז, יב): יָדוֹ בַּכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ, קְרִי בֵיהּ כָּלְבּוֹ, הוּא וְהַכֶּלֶב שָׁוִים, מַה הַכֶּלֶב אוֹכֵל נְבֵלוֹת אַף הוּא אוֹכֵל נְבֵלוֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מָתַי יָדוֹ בַּכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ, לִכְשֶׁיָּבוֹא אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (דניאל ב, לח): וּבְכָל דִּי דָּיְרִין בְּנֵי אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָא יְהַב בִּידָךְ וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְּהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מט, כח): לְקֵדָר וּלְמַמְלְכוֹת חָצוֹר אֲשֶׁר הִכָּה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, נְבוּכַד רֶאצַר כְּתִיב, שֶׁאֲצָרָן בַּמִּדְבָּר וַהֲרָגָן. (בראשית טז, יב): עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן, הָכָא אַתְּ אָמַר יִשְׁכֹּן, וְהָתָם כְּתִיב (בראשית כה, יח): נָפָל, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ קַיָּם יִשְׁכֹּן, וּכְשֶׁמֵּת אַבְרָהָם נָפָל. עַד שֶׁלֹא פָּשַׁט יָדוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, יִשְׁכֹּן. כֵּיוָן שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, נָפָל. בָּעוֹלָם הַזֶּה יִשְׁכֹּן, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא נָפָל.

'And Avram said to Sarai: do it her what is good in your eyes!' (Gen. 19:6) He said to her: "what do I care about her well being or her harm? [But] It is written: 'You will not deal with her as a slave since you humbled her' (Deuteronomy 21:14), and this one, after we made her suffer, we will enslave her? I don't care about her well being or her harm. [But] It is written 'he shall not have the right to sell her to foreigners, since he broke faith with her' (Exodus 21:8) and this one, after we made her a master we will make her a slave? I don't care about her well being or her harm." 'Then Sarai treated her harshly, and she ran away from her.' Rabbi Aba bar Kahana said: she forbade her from having sexual relations. Rabbi Berachia said: she slapped her face with a slipper. Rabbi Berachia in the name of Rabbi Aba Bar Kahana said: She made her carry water buckets and bath towels to the baths.

10 י

וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי (בראשית טז, יג), רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר שִׁמְעוֹן, מֵעוֹלָם לֹא נִזְקַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָשִׂיחַ עִם הָאִשָּׁה אֶלָּא עִם אוֹתָהּ הַצַּדֶּקֶת, וְאַף הִיא עַל יְדֵי עִלָּה. רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי בֵּירִי כַּמָּה כִרְכּוּרִים כִּרְכֵּר בִּשְׁבִיל לְהָשִׂיחַ עִמָּהּ. (בראשית יח, טו): וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ. וְהָכְתִיב: וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה אָמַר עַל יְדֵי מַלְאָךְ. וְהָכְתִיב (בראשית כה, כג): וַיֹּאמֶר ה' לָהּ, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר חָמָא אָמַר עַל יְדֵי מַלְאָךְ. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא אָמַר עַל יְדֵי שֵׁם. אַתָּה אֵל רֳאִי, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ אַתָּה הוּא רוֹאֶה בְּעֶלְבּוֹן שֶׁל עֲלוּבִין. כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי, אָמְרָה לֹא דַּיִי שֶׁנִּזְקַקְתִּי לְדִבּוּר, אֶלָּא לְמַלְכוּת, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל ב ז, יח): כִּי הֲבִאֹתַנִי עַד הֲלֹם. רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי, לֹא דַיִּי שֶׁנִּזְקַקְתִּי עִם גְּבִרְתִּי לִרְאוֹת הַמַּלְאָךְ, אֶלָּא שֶׁאֲפִלּוּ גְּבִרְתִּי שֶׁהָיְתָה עִמִּי לֹא רָאֲתָה. דָּבָר אַחֵר, לֹא דַיִּי שֶׁנִּזְקַקְתִּי עִם גְּבִרְתִּי, אֶלָּא בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁאָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ עִבְרִי לְפָנַי, עָבְרָה לְפָנָיו, וְהָיְתָה מִסְתַּמֶּכֶת עַל שִׁפְחָתָהּ וְצִמְצְמָה פָּנֶיהָ וְלֹא רָאֲתָה הַמֶּלֶךְ וְהַשִּׁפְחָה רָאֲתָה.

And she called the name of Ad-nai who talked to her 'You are El-Roi' (Gen. 16:13) Rabbi Yehuda bar Simon and Rabbi Yochanan said, in the name of Rabbi Eleazar Bar Shimeon: The Holy One of Blessing did not grant speaking with women, with the exception of that righteous one [Sarah], and even that had a particular reason. Rabbi Aba said, in the name of Rabbi Beiri: How many roundabouts He did in order to talk to her! 'He said: 'no, you did laugh!'' (Gen. 18:16) But it is written: 'and she called the name of Ad-nai who talked to her 'You are El-Roi''! Rabbi Yehoshua Bar Nechemiah said: it was through an angel. But it is written: 'And God said to her'(Gen. 25:23)! Said Rabbi Levi, in the name of Rabbi Eleazar, in the name of Rabbi Yosi ben Zimra: it was through a name. 'You are El Roi' - said Rabbi Aivu: You are the one who sees the sufferings of the persecuted. 'Since she said: also, here [halom], I have seen after the One Who sees me.' She said: Not only I was granted a talk, but even royalty, as it is written: 'You that brought me this far [halom] (II Sam. 7:18). Not only I was granted to see with my mistress, but even if my mistress were with me right now she would not have seen. Another interpretation: Not only I was granted to see with my mistress, but now even when I am alone! Rabbi Shmuel Bar Nachman said: this is similar to a lady to whom the king said 'pass before me'. She passed before him but was relying on her slave, and hiding her face, and she did not see the king - but the slave did.