Chapter 3ג׳
1 א

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (תהלים קיט, קל): פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין וגו', רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָאוֹרָה נִבְרֵאת תְּחִלָּה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ לִבְנוֹת פָּלָטִין, וְהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם אָפֵל, מֶה עָשָׂה, הִדְלִיק נֵרוֹת וּפַנָּסִין לֵידַע הֵיאַךְ הוּא קוֹבֵעַ תִּימִלְיוֹסִים, כָּךְ הָאוֹרָה נִבְרֵאת תְּחִלָּה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר הָעוֹלָם נִבְרָא תְּחִלָּה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פָּלָטִין וְעִטְּרָהּ בְּנֵרוֹת וּפַנָּסִין. עַד כָּאן דָּרַשׁ רַבִּי יוּדָן, אֲתָא רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי חָנוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק פָּתַח, פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים, מִפְתַּח פּוּמָךְ לָן הֲוָה נְהוֹרָא, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וגו'.

AND GOD SAID: LET THERE BE LIGHT. Rabbi Isaac opened with: The opening of Thy words giveth light; it giveth understanding unto the simple. Rabbi Judah and R Nabbiehemiah disagree. Rabbi Judah maintains: The light was created first, this being comparable to a king who wished to build a palace, but the site was a dark one. What did he do? He lit lamps and lanterns, to know where to lay the foundations ; in like manner was the light created first. Rabbi Nehemiah said: The world was created first, this being similar to the king who built a palace and then adorned it with lights. Thus far did Rabbi Judan interpret. But Rabbi Phinehas and Rabbi Judah ben Rabbi Simon came, and Rabbi IJanin in the name of Rabbi Samuel ben Rabbi Isaac,and preached :' The opening of Thy words giveth light The opening of Thy mouth was light to us : A N D GOD SAID: LET THERE BE LIGHT.

2 ב

רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַח (תהלים לג, ו): בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וגו', רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר, לֹא בֶעָמָל לֹא בִיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אֶלָּא בִּדְבַר ה', וּכְבָר שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, אַף הָכָא וְהָיָה אוֹר אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וַיְהִי אוֹר, כְּבָר הָיָה.

Rabbi Berchya said in the name of Rabbi Yehudah bar Simon: "The Heavens were made at the word of the Lord (Psalm 33:6)". Rabbi Yehudah bar Simon said: "not in toil, not in onerous labor did the Holy One, blessed be He, create His universe; rather by the word of Hashem, and immediately the heavens were made. So in this case "and light came into being" is not written, but rather "and the light was", [this means] it existed instantaneously".

3 ג

רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי פָּתַח (משלי טו, כג): שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב. שִׂמְחָה לָאִישׁ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. בְּמַעֲנֵה פִיו, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר. וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב, וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב.

Rabbi Shimon the son of Yochai began: "A man has joy in the answer of his mouth, and a word in season, how good it is (Proverbs 15:23)". "A man has joy", this is the Holy One, blessed be He, as it is said: "Hashem is a man of war, Hashem is his name (Exodus 15:3)". "In the answer of his mouth" [that corresponds to] "And Hashem said, let there be light." "And a word in season, how good it is" [that corresponds to] "and Hashem saw the light that it was good."

4 ד

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק שָׁאַל לְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל אַגָּדָה, מֵהֵיכָן נִבְרֵאת הָאוֹרָה, אָמַר לוֹ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְעַטֵּף בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּשַֹּׂלְמָה וְהִבְהִיק זִיו הֲדָרוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. אֲמָרָהּ לֵיהּ בִּלְחִישָׁה, אָמַר לוֹ מִקְרָא מָלֵא הוּא (תהלים קד, ב): עוֹטֶה אוֹר כַּשַֹּׂלְמָה, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ לִי בִּלְחִישָׁה, אֶתְמְהָא. אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁשְּׁמַעְתִּיהָ בִּלְחִישָׁה כָּךְ אֲמַרְתִּיהָ לָךְ בִּלְחִישָׁה. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, אִלּוּלֵי שֶׁדְּרָשָׁהּ רַבִּי יִצְחָק בָּרַבִּים לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְאָמְרָהּ, מִקַּמֵּי כֵּן מָה הָיוּ אָמְרִין. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר מִמָּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְרֵאת הָאוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל מג, ב): וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים, וְאֵין כְּבוֹדוֹ אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ וגו'.

Rabbi Shimeon Ben Yehotzadak asked Rabbi Shmuel Bar Nachman: Since I heard that you are a master of agadot, tell me from where was the light created? He answered: [the text] teaches that the Holy One of Blessing enveloped Himself [in it] as [one does with] a cloak, and made the splendor of His glory shine from one end of the world to the other. He told him this agadah in a whisper: he said to him - there is even a full verse [about it] 'He wears light as a cloak' (Ps. 104:2). [Rabbi Shmuel Bar Nachman said] And you are telling this to me in a whisper? This is surprising! He told him: Just as I heard it in a whisper, I'm telling you in a whisper. Said Rabbi Berachia in the name of Rabbi Itzchak: The light was created from the place of the Beit Hamikdash, since it is written 'And behold the glory of the God of Israel comes from the way of the East' (Ezekiel 43:2) and there is no His glory except the Beit Hamikdash, as you say: 'A throne of glory, on high from the beginning, the place of our sanctuary' (Jeremiah 17:12) etc.

5 ה

אָמַר רַבִּי סִימוֹן, חָמֵשׁ פְּעָמִים כְּתִיב כָּאן אוֹרָה, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, כְּנֶגֶד סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, שֶׁבּוֹ נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרָא אֶת עוֹלָמוֹ. וַיְהִי אוֹר, כְּנֶגֶד סֵפֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, שֶׁבּוֹ יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, כְּנֶגֶד סֵפֶר וַיִּקְרָא, שֶׁהוּא מָלֵא הֲלָכוֹת רַבּוֹת. וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ, כְּנֶגֶד סֵפֶר בְּמִדְבַּר, שֶׁהוּא מַבְדִּיל בֵּין יוֹצְאֵי מִצְרַיִם לְבָאֵי הָאָרֶץ. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, כְּנֶגֶד סֵפֶר מִשְׁנֶה תּוֹרָה, שֶׁהוּא מָלֵא הֲלָכוֹת רַבּוֹת. מְתִיבִין חַבְרַיָא לְרַבִּי סִימוֹן, וַהֲלוֹא סֵפֶר וַיִּקְרָא מָלֵא הֲלָכוֹת רַבּוֹת, אָמַר לָהֶן אַף הוּא שָׁנָה בוֹ דָּבָר.

Said Rabbi Simon: Light is written five times here, this corresponds to the five books of Torah. 'God said, “Let there be light” - this corresponds to the book of 'in the beginning', in which the Holy One of Blessing occupied Godself and created His world. 'and there was light' - this corresponds to the book of 'and these are the names', in which Israel came from darkness to light. 'God saw that the light was good' corresponds to the book 'and He called' which is full of many laws. 'And God separated the light from the darkness' corresponds to the book 'in a desert' which makes a distinction between those who left Egypt and those who came into the Land. 'And God called the light Day' corresponds to the book of Repetition of the Torah, which is full of many laws. The group of colleagues challenged Rabbi Simon: and wasn't the Book of 'and He called' full of many laws? He answered them: even He repeated things in it.

6 ו

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, לֹא הוּא אוֹר וְלֹא הוּא יוֹם, אֶתְמְהָא. תְּנִי אוֹרָה שֶׁנִּבְרֵאת בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, לְהָאִיר בַּיּוֹם אֵינָה יְכוֹלָה, שֶׁהִיא מַכְּהָהּ גַּלְגַּל הַחַמָּה, וּבַלַּיְלָה אֵינָה יְכוֹלָה, שֶׁלֹא נִבְרֵאת לְהָאִיר אֶלָּא בַּיּוֹם, וְהֵיכָן הִיא, נִגְנְזָה, וְהִיא מְתֻקֶּנֶת לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, אֶתְמְהָא, שִׁבְעַת, וְלֹא שְׁלשָׁה הֵן, וַהֲלֹא בָּרְבִיעִי נִבְרְאוּ הַמְאוֹרוֹת. אֶלָּא כְּאֵינַשׁ דַּאֲמַר כֵּן וְכֵן אֲנָא מְפַקֵּד לְשִׁבְעַת יוֹמַיָא דְּמִשְׁתּוֹתֵי. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת שֶׁל מְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק, שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹרָה. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, רַבִּי זְעֵירָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ דָּרַשׁ בְּקֵיסָרִין, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ, מִן הָכָא, וַיַּרְא, וַיַּבְדֵּל. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר הִבְדִּילוֹ לוֹ. רַבָּנָן אָמְרֵי הִבְדִּילוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מָנָה יָפָה וְהִפְרִישָׁהּ לִבְנוֹ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כָּךְ דָּרְשׁוּ שְׁנֵי גְדוֹלֵי עוֹלָם, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, וַיַּבְדֵּל הַבְדָּלָה מַמָּשׁ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שְׁנֵי אִיסְטַרְטִיגִין, אֶחָד שַׁלִּיט בַּיּוֹם וְאֶחָד שַׁלִּיט בַּלַּיְלָה, וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם מִדַּיְינִין זֶה עִם זֶה, זֶה אוֹמֵר בַּיּוֹם אֲנִי שׁוֹלֵט, וְזֶה אוֹמֵר בַּיּוֹם אֲנִי שׁוֹלֵט. קָרָא הַמֶּלֶךְ לָרִאשׁוֹן אָמַר לוֹ פְּלוֹנִי יוֹם יְהֵא תְּחוּמָךְ, וְכֵן לַשֵׁנִי אָמַר לוֹ פְּלוֹנִי לַיְלָה יְהֵא תְּחוּמָךְ. כָּךְ וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, אָמַר לוֹ יוֹם יְהֵא תְּחוּמָךְ, וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, אָמַר לוֹ לַיְלָה יְהֵא תְּחוּמָךְ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְאִיּוֹב (איוב לח, יב): הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקֹמוֹ, הֲיָדַעְתָּ מְקוֹמוֹ אֵי זֶה הוּא, אֶתְמְהָא. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲנָא אָמְרֵי טַעֲמָא (ישעיה מה, ז): יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם, מִשֶּׁנִּבְרְאוּ עֹשֶׂה שָׁלוֹם. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְעוֹלָם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הָרָעָה אֶלָא עַל הַטּוֹבָה, וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא אֱלֹהִים לַיְלָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְלַחשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה.

And God called the light day - Is it not day when there's light? This is surprising! It is taught: the light that was created in the six days of Creation cannot illuminate during the day because it dims the sun, and at night it cannot since it was only created to illuminate during the day. And where is it? It is hidden,and is prepared for the righteous for the Future, as it says "and the light of the moon will be like the light of the sun, and the light of the sun will be seven times like the light of the seven days" (Isaiah 30:26). This is surprising! Seven? Aren't they three (days)? Weren't the luminaries created on the fourth? Rather, it is like a person who says 'such and such way I order for the seven days of my wedding feast.' Rabbi Nechemiah said: these are the seven days of mourning for the righteous Metushelach, that the Holy One of Blessing gave to them light in abundance. 'And God saw that the light was good' - Rabbi Ze'ira the son of Rabbi Abahu explained in Cesarea: from where do we know that we do not say a blessing over the candle before its light is established? From here: and He saw; and He separated. Rabbi Yehudah in the name of Rabbi Simon said: He separated it for Himself. The rabbis say: He separated it for the righteous in the Future. This is similar to a king who had a beautiful meal and separated it for his son. Said Rabbi Berachiah: 'Rabbi Yochanan and Rabbi Shimeon ben Lakish, two great ones of the world, explained this: 'and He separated' is a complete separation. This is similar to a king who had two commanders, one to command during the day and one to command during the night, and the two were disputing with one another, one saying 'I command during the day' and the other saying 'I command during the day.' So the king called the first one and said: 'Ploni, the day will be your charge.' And so to the second and said: 'Ploni, the night will be your charge.' Said Rabbi Yochanan: 'This is what the Holy One of Blessing said to Job: "Have you commanded the morning since your days began, and caused the dawn to know its place?" (Job 38:12) Do you know your place? This is surprising. Said Rabbi Tanchuma: 'I will say its reason: "Fashioner of Light and Creator of Darkness, Maker of Peace" (Isaiah 45:7) From the moment of its creation, He makes peace. 'And God called the light day' - said Rabbi Eleazar: The Holy One of Blessing never unites His name to evil, only to goodness: it is not written 'and God called the light day; and the darkness God called night'; rather, [it is written] 'and the darkness, called night.'

7 ז

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, יְהִי עֶרֶב אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַיְהִי עֶרֶב, מִכָּאן שֶׁהָיָה סֵדֶר זְמַנִּים קֹדֶם לָכֵן. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מְלַמֵּד שֶׁהָיָה בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, עַד שֶׁבָּרָא אֶת אֵלּוּ, אָמַר דֵּין הַנְיָן לִי, יַתְהוֹן לָא הַנְיָן לִי. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, דֵּין הַנְיָין לִי יַתְהוֹן לָא הַנְיָין לִי.

Rabbi Judah bar Simon said: it does not say, ‘It was evening,’ but ‘And it was evening.’ Hence we derive that there was a time-system prior to this. Rabbi Abbahu said: This teaches us that God created worlds and destroyed them, saying, ‘This one pleases me; those did not please me.’ Rabbi Pinhas said, Rabbi Abbahu derives this from the verse, ‘And God saw all that He had made, and behold it was very good,’ as if to say, ‘This one pleases me, those others did not please me.’

8 ח

אָמַר רַבִּי יַנַּאי מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים וּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים. וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ, בֵּין מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים לְמַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים. וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים. וַיְהִי עֶרֶב, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים. וַיְהִי בֹקֶר, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים. יוֹם אֶחָד, שֶׁנָּתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹם אֶחָד, וְאֵיזֶה זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר יִרְמְיָה שֶׁבּוֹ נִבְרְאוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים: הָרִים, שָׁמַיִם, וְאֶרֶץ, וְאוֹרָה. אָמַר רַבִּי יוּדָן שֶׁבּוֹ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְחִידִי בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁלֹא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא הוּא. אַתְיָא כְּרַבִּי יוֹחָנָן וְלָא אַתְיָא כְּרַבִּי חֲנִינָא, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בַּשֵּׁנִי נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָֹּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ, וּכְתִיב (תהלים קד, ד): עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר בַּחֲמִישִׁי נִבְרְאוּ מַלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, כ): וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ, וּכְתִיב (ישעיה ו, ב): וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. רַבִּי לוּלִיאָנִי בַּר טַבְרָאִי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר, בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹא נִבְרָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן כְּלוּם, שֶׁלֹא תֹאמַר מִיכָאֵל הָיָה מוֹתֵחַ בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל רָקִיעַ, וְגַבְרִיאֵל בִּצְפוֹנוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַדֵּד בְּאֶמְצָעִיתוֹ, אֶלָּא (ישעיה מד, כד): אָנֹכִי ד' עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי, מִי אִתִּי כְּתִיב, מִי הָיָה שֻׁתָּף עִמִּי בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם.

Rabbi Yannai said: "From the beginning of his creation of the universe the Holy One, blessed be He, scrutinized the deeds of the righteous and the deeds of the wicked. "And the earth was formless", these are the deeds of the wicked. "And God said, let there be light", these are the deeds of the righteous. "And God separated between the light and the dark", [that is] between the deeds of the righteous and the wicked. "And God called the light day", these are the deeds of the righteous. "And the darkness he called night", these are the deeds of the wicked. "And there was evening", these are the deeds of the wicked". "And there was morning", these are the deeds of the righteous. "One day", which the Holy One, blessed be He, gave to them. And what is this [day]? Yom Kippur. Rabbi Tanchuma the son of Jeremiah said: "on it [that day] four things were created: mountains, heavens, and earth and light". Rabbi Yudan said: "on it [that day] the Holy One, blessed be He, was unique and alone in his universe because there was nothing in his universe except for him". This is in accord with Rabbi Yochanan, but this is not in accord with Rabbi Chanina. Rabbi Yochanan said "on the second [day] the angels were created. See! It is written "He lays the beams of his upper chambers in the waters; he makes the clouds his chariot; he walks upon the wings of the wind (Psalm 104:3)" and it is written "he makes the winds his angels (Psalm 104:4)"". Rabbi Chanina said "on the fifth [day] the angels were created, as it is said: "and let fowl fly above the earth (Genesis 1:20)" and it is written "and with two [wings] it flies (Isaiah 6:2)"". Rabbi Lulyani the son of Tavrai in the name of Rabbi Yitzchak said: "Whether t is according to the opinion of Rabbi Chanina or according to the opinion of Rabbi Yochanan, everyone agrees that they were not created on the first day, so you cannot say that Michael stretched out the southern section of the firmament, and Gabriel the northern section and the Holy One, blessed be He, measured in the middle. Rather "I am Hashem, that makes all things; that stretched forth the heavens alone; that spread abroad the earth by Myself (meitti). [Read this as if] "who is with me? (mi itti) is written: "who was joined with me in my creation of the universe?""

9 ט

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי, מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם נִתְאַוֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת שֻׁתָּפוּת בַּתַּחְתּוֹנִים, מַה נַּפְשָׁךְ, אִם לְעִנְיַן הַחֶשְׁבּוֹן, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְמֵימַר אֶלָּא אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה, אוֹ רִאשׁוֹן, שֵׁנִי, וּשְׁלִישִׁי. שֶׁמָּא אֶחָד, שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, אֶתְמְהָא. אֵימָתַי פָּרַע לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהַלָּן בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, יב): וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ, רִאשׁוֹן לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם בָּרָאתִי אֶת עוֹלָמִי. תָּנֵי עֶשֶׂר עֲטָרוֹת נָטַל אוֹתוֹ הַיּוֹם, רִאשׁוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, רִאשׁוֹן לִמְלָכִים, רִאשׁוֹן לִנְשִׂיאִים, רִאשׁוֹן לִכְהֻנָּה, רִאשׁוֹן לַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, רִאשׁוֹן לִבְרָכָה, רִאשׁוֹן לָעֲבוֹדָה, רִאשׁוֹן לְאִסּוּר הַבָּמָה, רִאשׁוֹן לִשְׁחִטָּה בַּצָּפוֹן, רִאשׁוֹן לִירִידַת הָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י, ב): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וגו'.

Said Rabbi Shmuel bar Ami - from the beginning of Creation the Holy One of Blessing desired to have partnership with the beings in the lower realm. How can you say this? If it was just a question of the accounting [of days] it only needed to say "one, two, three" OR "first, second, third" - this is indeed surprising, since [the account of creation beginning with] one and then second and third. When did the Holy One of Blessing solve this? In the setting up of the Mishkan, as it says: "And the gifter, on the first day, his offering" - this is the first of the creation of the world. Said the Holy One of Blessing: it is as if on that day I created My world. It is taught: twelve tiaras [measures of beauty] that day received - it was first for the creation of the world, first for kings, first for princes, first for the kohanim, first for the Shechinah, as it says (Ex. 25:8) 'And they shall make Me a sanctuary", first for blessing, first for worship, first for forbidden animals, first for laws of slaughtering on the north, first for lowering of fire, as it is said (Lev. 9:24): 'And a fire came forth from God etc'