וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וגו' (בראשית ד, א), (תהלים כה, ו): זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה, לָא מִן דְּכַדּוּן, אֶלָּא כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁע בַּר נְחֶמְיָה שֶׁבָּם נִהַגְתָּ עִם אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּךְ אָמַרְתָּ לוֹ (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, וְאִלּוּלֵי שֶׁנָּתַתָּ לוֹ יוֹם אֶחָד מִשֶּׁלָּךְ שֶׁהוּא אֶלֶף שָׁנָה, הֵיאַךְ נִזְקָק לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת.

And Adam knew Chava his woman etc. (Gen. 4:1) - "Remember Your mercies, Ad-nai, and Your lovingkindnesses, because they are for ever" (Ps. 25:6): not from being judged, rather, from the outset. Said Rabbi Yehoshua bar Nechemiah with them You dealt with the First Human, since You said this to him: "because in the day that you eat from it, you will certainly die" (Gen. 2:17) - and had You not given him one of Your days, which is a thousand years, how would he have survived and even have descendants?

וְהָאָדָם יָדַע וגו', רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יַעֲקֹב בְּרַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, לֹא שִׁמְשָׁה בְּרִיָּה קֹדֶם לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וַיֵּדַע אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ, הוֹדִיעַ דֶּרֶךְ אֶרֶץ לַכֹּל. דָּבָר אַחֵר, וְהָאָדָם יָדַע, יָדַע מֵאֵיזוֹ שַׁלְוָה נִשְׁלָה, יָדַע מָה עָבְדַת לֵיהּ חַוָּה. אָמַר רַב אַחָא חִיוְיָא חִיוְיִךְ וְאַתְּ חִיוְיָא דְאָדָם. וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שְׁלשָׁה פְּלָאִים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, בּוֹ בַּיּוֹם נִבְרְאוּ, בּוֹ בַּיּוֹם שִׁמְּשׁוּ, בּוֹ בַּיּוֹם הוֹצִיאוּ תּוֹלָדוֹת. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה עָלוּ לַמִּטָּה שְׁנַיִם וְיָרְדוּ שִׁבְעָה, קַיִּן וּתְאוֹמָתוֹ, וְהֶבֶל וּשְׁתֵּי תְאוֹמוֹתָיו, וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה', חָמַת לָהּ הָא אִיתְּתָא בְּנִין, אָמְרָה הָא קִנְיַן בַּעֲלִי בְּיָדִי. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁאַל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשִּׁמַּשְׁתָּ נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אַכִין וְרַקִּין מִעוּטִים, אֶתִין וְגַמִּין רִבּוּיִים, הַאי אֶת דִּכְתִיב הָכָא מַהוּ, אָמַר אִלּוּ נֶאֱמַר קָנִיתִי אִישׁ ה', הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה, אֶלָּא אֶת ה'. אָמַר לֵיהּ (דברים לב, מז): כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם, וְאִם רֵק הוּא מִכֶּם, שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים לִדְרשׁ, אֶלָּא אֶת ה', לְשֶׁעָבַר אָדָם נִבְרָא מֵאֲדָמָה, וְחַוָּה נִבְרֵאת מֵאָדָם, מִכָּאן וְאֵילָךְ (בראשית א, כו): בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, לֹא אִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה וְלֹא אִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ, וְלֹא שְׁנֵיהֶם בְּלֹא שְׁכִינָה.

Now the man knew his woman Chava, etc. Rabbi Huna and Rabbi Yaakov the son of Rabbi Avin, in the name of Rabbi Aba bar Kahana said: Before the man, the creations had never had sexual relations, behold here it is not written "and he knows" rather, and it is written "and he knew", that is, he made known the way of the land to all. Another interpretation: And Adam knew - he knew from what bliss he was expelled; he knew what Chava did to him. Said Rav Acha: Chivyiah [the snake] is your snake, and you are the snake of Adam. 'And she conceived and gave birth to Kayin' - Said Rabbi Eleazar ben Azaryiah three wonders happened on that day:on that day they were created, on that day they had relations, on that day they had children. Said Rabbi Yehoshua ben Korcha: two went up to the bed and seven descended, Kayin and his female twin, Hevel and his two female twins. 'And she said: I acquired a man with God' - the woman sees herself with a baby and says 'behold the acquiring of my husband [is definitely] in my hand.'Rabbi Ishmael asked Rabbi Akiva: since you have served Nachum Ish Gam Zu for twenty two years, and [he taught that] every 'ach' and every 'rak' make for exclusion and every 'et' and every 'gam' make for inclusion, in this verse what is 'et' doing here? He [Akiva] answered: if it were written 'I acquired a man of God [w/o the 'et']' that would be a difficult thing, rather it says 'I acquired a man with God'. He said to him: 'Because this is not an empty thing for you' (Devarim 32:47), and if it was empty, it is because of you, because you cannot LIDROSH, rather 'with God' [means] that in the past Adam was created from the adamah and Chavah was created from the adam. From here and onward, “in our image as our likeness”—not man without woman and not woman without man, and not both of them without Shekhinah [God’s presence].

וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל (בראשית ד, ב), הֲדָא מְסַיְּעָא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה דְּאָמַר עָלוּ לַמִּטָּה שְׁנַיִם וְיָרְדוּ שִׁבְעָה. וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת, תּוֹסֶפֶת לַלֵּדָה וְלֹא תוֹסֶפֶת לָעִבּוּר. וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִּן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה, שְׁלשָׁה הֵן שֶׁהָיוּ לְהוּטִים אַחַר הָאֲדָמָה, וְלֹא נִמְצָא בָם תּוֹעֶלֶת, וְאֵלּוּ הֵן: קַיִן, עוֹבֵד אֲדָמָה, נֹחַ (בראשית ט, כ): וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה. עֻזִּיָּהוּ (דברי הימים ב כו, י): אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה.

And she then bore his brother, Hevel (Gen. 4:2) - this helps Rabbi Yehoshua ben Korcha, who said: "Two went up to the bed, and seven came down from it." [It is written] 'she then bore', and not 'and she conceived and bore.' Abel became a keeper of sheep, and Cain became a tiller of the soil - there were three who were excited about the land to no benefit: Kayin, tiller of the soil, Noach [and King Uziahu/Uzziah]. [Noach] Noah, the tiller of the soil [was the first to plant a vineyard.](Gen 9:20); Uziahu: [He built towers in the wilderness and hewed out many cisterns, for he had much cattle,] and farmers in the foothills and on the plain, and vine dressers in the mountains and on the fertile lands, for he loved the soil (II Chron. 26:10).

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים (בראשית ד, ג), רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם. מַאן דְּאָמַר בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם עָשָׂה הֶבֶל קַיָּם מִן הַחַג וְעַד הַחֲנֻכָּה. מַאן דְּאָמַר בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם עָשָׂה הֶבֶל קַיָּים מִן הַפֶּסַח וְעַד הָעֲצֶרֶת. בֵּין לְדִבְרֵי אֵלּוּ בֵּין לְדִבְרֵי אֵלּוּ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹא עָשָׂה הֶבֶל בָּעוֹלָם יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים יוֹם.

And after a few days (Gen. 4:3) - Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua. Rabbi Eliezer said: the world was created on Tishrei. Rabbi Yehoshua said: In Nisan the world was created. The one who said the world was created on Tishrei [sees] Hevel, Kayin [happen] from the Festival [Sukkot] until Chanukah. The one who says in Nisan the world was created [sees] Hevel, Kayin [happen] from Pesach until Atzeret. Whether one [accepts] these words, whether one [accepts] those words, everyone agrees that Hevel did not stay in the world more than fifty days.

וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַה' (בראשית ד, ג), מִן הַפְּסוֹלֶת, לְאָרִיס רַע שֶׁהָיָה אוֹכֵל אֶת הַבַּכּוּרוֹת, וּמְכַבֵּד לְבַעַל הַשָּׂדֶה אֶת הַסְּיָיפוֹת. (בראשית ד, ד): וְהֶבֶל הֵבִיא גַּם הוּא מִבְּכֹוֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵיהֶן, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ שְׁלָמִים. וְרַבִּי יוֹסֵי אָמַר עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ. אֲתֵיב רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא וְהָכְתִיב: וְהֶבֶל הֵבִיא גַּם הוּא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵיהֶן, דָּבָר שֶׁחֶלְבּוֹ קָרֵב, מַה עָבַד לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי, עָבִיד לֵיהּ מִן שַׁמְנֵיהוֹן. אֲתֵיב רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי וְהָא כְתִיב (שמות כד, ה): וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה' פָּרִים, מַה עָבִיד לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, שְׁלֵמִים בְּלֹא הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ. אֶתֵיב רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי וְהָא כְתִיב (שמות יח, יב): וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים, מָה עֲבַד לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, כְּמַאן דְּאָמַר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ. אָמַר רַב הוּנָא אִיתְפַּלְגוּן רַבִּי יַנַּאי וְרַבִּי חִיָּא רַבָּה, רַבִּי יַנַּאי אָמַר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ, וְרַבִּי חִיָּא רַבָּה אָמַר אַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָּא. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא וְלֹא פְּלִיגֵי מַאן דְּאָמַר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא, הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ שְׁלָמִים, וּמַאן דְּאָמַר אַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָּא, עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ. וְהָא מְסַיְּעָא לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא (שיר השירים ד, טז): עוּרִי צָפוֹן, זוֹ הָעוֹלָה שֶׁהָיְתָה נִשְׁחֶטֶת בַּצָּפוֹן, מַהוּ עוּרִי, דָּבָר שֶׁהָיָה יָשֵׁן וּמִתְעוֹרֵר. (שיר השירים ד, טז): וּבוֹאִי תֵימָן, אֵלּוּ שְׁלָמִים שֶׁהָיוּ נִשְׁחָטִים בַּדָּרוֹם. וּמַהוּ וּבוֹאִי, דָּבָר שֶׁל חִדּוּשׁ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי קְרָא מְסַיְּעָא לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, דִּכְתִיב (ויקרא ו, ב): זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִיא הָעֹלָה, שֶׁהָיוּ בְּנֵי נֹחַ מַקְרִיבִים, כַּד אָתֵי לִשְׁלָמִים (ויקרא ז, יא): זֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים, אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ, מִכָּאן וּלְהַבָּא.

And Kayin brought from the fruit of the land an offering [mincha] to God (Gen. 4:3) - from the leftovers, [similar to] the evil tenant that eats the first fruits and gives to the owner of the field the stunted ones. "And Hevel brought, also he, from the first born of his sheep, and their fat" (Gen. 4:4) - Rabbi Eleazar and Rabbi Yosi bar Chanina. Rabbi Eleazar said: the children of Noach brought peace offerings [shelamim]; and Rabbi Yosi bar Chanina said: they brought burnt-offerings [olot]. Rabbi Eleazar responded to Rabbi Yosi bar Chanina: And behold, it is written "And Hevel brought, also he, from the first born of his sheep, and their fat" - this is something with which its fat is offered! How did Rabbbi Yosi understand [work] that verse? He understood it as shemanim [the fat that drips]...

וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ (בראשית ד, ד), נִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ. (בראשית ד, ה): וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה, לֹא נִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ. (בראשית ד, ה): וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָנָיו, נַעֲשׂוּ כָּאוּר. (בראשית ד, ו): וַיֹּאמֶר ה' אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ, (בראשית ד, ז): הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת, בְּרָכָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (ויקרא ט, כב): וַיִּשָֹּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם. וְאִם לֹא תֵיטִיב שְׂאֵת, קְלָלָה, דִּכְתִיב (ויקרא כב, טז): וְהִשִֹּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה. דָּבָר אַחֵר, אִם תֵּיטִיב אֲנִי מוֹחֵל לְךָ עַל עֲוֹנוֹתֶיךָ, וְאִם לָאו חֶטְאוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ גָּדוּשׁ וּמְגֻדָּשׁ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַמֵּי אָמַר (תהלים לב, ט): לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה, אַשְׁרָיו לְאָדָם שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מִפִּשְׁעוֹ וְלֹא פִּשְׁעוֹ גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד, ז): לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, חַטָּאת רוֹבֶצֶת אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא חַטָּאת רֹבֵץ, בַּתְּחִלָּה הוּא תַּשׁ כִּנְקֵבָה, אַחַר כָּךְ הוּא מִתְגַּבֵּר כְּזָכָר. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא בַּתְּחִלָּה דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל עַכָּבִישׁ, וּלְבַסּוֹף נַעֲשָׂה כַּקֶּלַע הַזּוֹ שֶׁל סְפִינָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ה, יח): הוֹי משְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּתְּחִלָּה הוּא נַעֲשָׂה אוֹרֵחַ, וְאַחַר כָּךְ הוּא נַעֲשָׂה בַּעַל הַבַּיִת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב יב, ד): וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ, הֲרֵי אוֹרֵחַ, וַיִּקַּח אֶת כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו, הֲרֵי בַּעַל הַבַּיִת. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר מֶרְיוֹן אִית כַּלְבִּין בְּרוֹמִי דְּיָדְעִין לְמִשְׁתַּדְּלָא, אָזֵיל וְיָתֵיב קַמֵּי פְּלָטֵירָא, וַעֲבֵיד גַּרְמֵיהּ מִתְנַמְנֵם וּמָרֵי פְּלָטֵירָא מִתְנַמְנֵם, וְהוּא שָׁמוּט עִגּוּלָא אַאַרְעָא עַד דְּהַוְיָא מְצַמֵּית לוֹן הוּא מִשְׂתַּכֵּר עִגּוּלָא וּמְהַלֵּךְ בֵּיהּ. אָמַר רַבִּי אַבָּא הַיֵּצֶר הַזֶּה דּוֹמֶה לְלִסְטִים שָׁפוּף שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים, כָּל מַאן דְעָבַר הֲוָה אָמַר הַב מַה דְּעַלָּךְ, עָבַר פִּקֵּחַ אֶחָד וְרָאָה שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹחֶלֶת לִגְזֹל לוֹ כְּלוּם, הִתְחִיל מְכַתְּתוֹ. כָּךְ כַּמָּה דּוֹרוֹת אִבֵּד יֵצֶר הָרָע, דּוֹר אֱנוֹשׁ, וְדוֹר הַפְלָגָה, וְדוֹר הַמַּבּוּל, כֵּיוָן שֶׁעָמַד אַבְרָהָם אָבִינוּ וְרָאָה שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹחֶלֶת, הִתְחִיל מְכַתְּתוֹ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים פט, כד): וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו וּמְשַׂנְאָיו אֶגּוֹף. אָמַר רַבִּי אָמֵי אֵין יֵצֶר הָרָע מְהַלֵּךְ לִצְדָדִים אֶלָּא בְּאֶמְצַע פְּלַטְיָא, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה אָדָם מְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו, מְתַקֵּן בְּשַׂעֲרוֹ, מִתְלָא בַּעֲקֵבוֹ, הוּא אוֹמֵר הָדֵין דִּידִי, מַאי טַעְמֵיהּ (משלי כו, יב): רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לַכְּסִיל מִמֶּנוּ. אָמַר רַבִּי אָבִין כָּל מִי שֶׁמְפַנֵּק אֶת יִצְרוֹ בְּנַעֲרוּתוֹ, סוֹפוֹ לִהְיוֹת מָנוֹן עָלָיו בְּזִקְנוּתוֹ, מַאי טַעְמָא (משלי כט, כא): מְפַנֵּק מִנֹעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אָמַר אִם בָּא יִצְרְךָ לְהַשְׂחִיקְךָ, דָּחֵהוּ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, אִם עָשִׂיתָ כֵּן מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ בָּרָאתָ אֶת הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כו, ג): יֵצֶר סָמוּךְ תִּצֹּר שָׁלוֹם, וְאִם עָשִׂיתָ כֵּן מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ בָּרָאתָ אֶת הַשָּׁלוֹם, שָׁלוֹם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא שָׁלוֹם שָׁלוֹם. וְאִם תֹּאמַר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתְךָ, תַּלְמוּד לוֹמַר (ישעיה כו, ג): כִּי בְךָ בָּטוּחַ, וּכְבָר הִכְתַּבְתִּי לְךָ בַּתּוֹרָה (בראשית ד, ז): וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ. רַבִּי סִימוֹן אָמַר אִם בָּא יִצְרְךָ לְהַשְׂחִיקְךָ, שַׂמְּחֵהוּ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כו, ג): יֵצֶר סָמוּךְ תִּצֹּר שָׁלוֹם, וְאִם עָשִׂיתָ כֵּן מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ בָּרָאתָ אֶת שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת. תִּצֹּר שָׁלוֹם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא שָׁלוֹם שָׁלוֹם. וְאִם תֹּאמַר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתְךָ כְּבָר הִכְתַּבְתִּי בַּתּוֹרָה (בראשית ד, ז): וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וגו'.

'And Ad-nai paid heed to Hevel and his offering' (Gen. 4:4) - He was pacified because of him. 'And to Kayin and his offering He did not pay heed' - He was not pacified because of him. 'And Kayin was very angry, and his face fell' (Gen. 4:5) - his face became dark/repulsive/like fire. 'And Ad-nai said to Kayin: why are you so angry, and why is your face fallen? (Gen. 4:7) is it not that, when you do good, you rise up [se'et] ? [this is] blessing, just as you say 'and Aharon lift [vayisa'] up his hands to the people and blessed them' (Lev. 9:22). 'And if you don't do good, lift' [this is] curse, as it is written 'and cause them to carry [lift on shoulders] the iniquity of guilt' (Lev. 22:16). Another interpretation: if you do goof I forgive all your sins, and if not, the sin of that same man is heaped to excess. Rabbi Berachia in the name of Rabbi Shime'on the son of Ami said: Of David, a maskil, happy is he whose transgression is forgiven, whose sin is pardoned.' (Ps. 22:1) - Happy is the person who is higher/greater from his sin, and whose sin is not higher/greater than him,as it says 'sin crouches at the door'. It is not written here 'she crouches' [chatat is feminine] but 'he crouches' - in the beginning the sin is weak like a lady, and after it strengthens as a male. Said rabbi Akiva: in the beginning it looks like a thread of a spider, and at the end it becomes like the rope of a boat, since it is written: 'Oy to those who draw iniquity with cords of vanity, and as the ropes of a cart, sin' (Isaiah 5:18). Said Rabbi Itzchak: at first it makes itself a guest, and later becomes the master of the house, since it is written: '[And there came a traveler to the rich man] and he spared to take of his own flock and of his own herd, to dress for the wayfaring man' - here is the guest - 'that had come to him, but took the poor man's lamb, and dressed it for the man that had come to him. '(II Sam. 12:4) - this is the master of the house. Rabbi Tanchum bar Merion said: there are dogs in Rome that know how to insinuate themselves, [the dog] goes and sits in front of a shop, and he pretends to take a nap, and the shopkeeper takes a nap, and the dog lets a bread roll fall near the ground, and and as onlookers are collecting [the scattered pile] the dog gets a bread roll for himself. Said Rabbi Aba: this impulse is similar to robbers, [such as] a person bent over, who was sitting at crossroads who would say to to everyone who passed 'give me what you have!' A smart one passed and saw that there was nothing he could do to rob him, and began to hit him. So too, the impulse for evil [yetzer hara] destroyed a few generations, the generation of Enosh, and the generation of the tower [dor haplagah] and the generation of the flood, when Avraham Avinu stood up and saw that [the yetzer hara] had nothing, began hitting him, since it is written 'And I will beat to pieces his adversaries before him, and smite them that hate him.' (Ps. 89:24). Said Rabbi Ami: The yetzer hara does not walk by the sides, rather, he walks by the middle of the square, and the moment he sees a man rolling his eyes, fixing his hair, and lifting his heel, he says: 'this one is mine!' What is the reason? 'Do you see a man wise in his own eyes? Sin has hope in him' (Prov. 26:12). Said Rabbi Avin: whoever indulges his yetzer [impulse to evil] in his youth, his end will be to be to managed by him. Rabbi Chanina bar Papa said: if your yetzer came to tempt you [lit. to make you desire] send him away with words of Torah, if you do so I rise you up as if you created peace itself, as it says: 'The yetzer near you, go out in battle of perfect peace [shalom shalom]' (Isaiah 26:3) if you do so I rise you up as if you created peace itself since not only peace is written here, but peace, peace. And if you say that it is not in your power to do so, the text says: 'because in you/You He/he trusts' (Isaiah 26:3). And I already told [lit. honored] you through Torah, 'Its urge is toward you, yet you can be its master.' (Gen. 4:7)

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, כְּתִיב (תהלים לז, יד): חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וגו', חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם, זֶה קַיִן. (תהלים לז, יד): לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי דָרֶךְ זֶה הֶבֶל. (תהלים לז, טו): חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וגו', (בראשית ד, יב): נָע וְנָד תִּהְיֶה בָּאָרֶץ. (בראשית ד, ט): וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וגו', מָשָׁל לְאִיפַּרְכוֹס שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בְּאֶמְצַע פְּלַטְיָא, מָצָא הָרוּג וְאֶחָד עוֹמֵד עַל גַּבָּיו, אָמַר לוֹ מִי הֲרָגוֹ, וַאֲמַר לֵיהּ אֲנָא בָּעֵי לֵיהּ גַּבָּךְ, וְאַתְּ בָּעֵי לֵיהּ גַּבִּי, אֲמַר לֵיהּ לֹא אָמַרְתָּ כְּלוּם, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנִּכְנַס לְגִנָּה וְלִקֵּט תּוּתִין וְאָכַל, וְהָיָה בַּעַל הַגִּנָּה רָץ אַחֲרָיו אָמַר לוֹ מַה בְּיָדְךָ, אָמַר לוֹ אֵין בְּיָדִי כְּלוּם, אָמַר לוֹ וַהֲרֵי יָדֶיךָ מְלֻכְלָכוֹת. כָּךְ אָמַר לוֹ קַיִן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית ד, ט): הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָא רָשָׁע (בראשית ד, י): קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים וגו', מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנִכְנַס לְמִרְעֶה וְחָטַף גְּדִי אֶחָד וְהִפְשִׁילוֹ לַאֲחוֹרָיו, וְהָיָה בַּעַל הַמִּרְעֶה רָץ אַחֲרָיו אָמַר לוֹ מַה בְּיָדְךָ, אָמַר לוֹ אֵין בְּיָדִי כְּלוּם, אָמַר לוֹ וַהֲרֵי הוּא מַפְעֶה אַחֲרֶיךָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַיִן: קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ וגו'. רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי הוּנָא וְרַבָּנָן. רַבִּי יוּדָן אוֹמֵר דַּם אָחִיךָ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא דְּמֵי אָחִיךָ, דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. רַבִּי הוּנָא אָמַר (מלכים ב ט, כו): אֶת דְּמֵי נָבוֹת, דַּם נָבוֹת וְדַם בָּנָיו אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֶת דְּמֵי נָבוֹת וְאֶת דְּמֵי בָנָיו, דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. רַבָּנָן אָמְרִין (דברי הימים ב כד, כה): וַיָּמָת בְּדַם יְהוֹיָדָע, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בִּדְמֵי יְהוֹיָדָע, דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי קָשֶׁה הַדָּבָר לְאָמְרוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְפָרְשׁוֹ, לִשְׁנֵי אַתְּלִיטִין שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין וּמִתְגּוֹשְׁשִׁים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אִלּוּ רָצָה הַמֶּלֶךְ פֵּרְשָׁן, וְלֹא רָצָה הַמֶּלֶךְ לְפָרְשָׁן, נִתְחַזֵּק אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגוֹ, וְהָיָה מְצַוֵּחַ וְאָמַר מַאן יִבְעֵי דִּינִי קֳדָם מַלְכָּא, כָּךְ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צוֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה, לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה שֶׁעֲדַיִן לֹא עָלְתָה לְשָׁם נְשָׁמָה, וּלְמַטָּה לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד שֶׁעֲדַיִן לֹא נִקְבַּר שָׁם אָדָם, וְהָיָה דָּמוֹ מֻשְׁלָךְ עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים.

... The voice of your brother’s bloods [are] screaming to me from [the surface of] the ground” [Gn 4:10]—[this means that] she (the voice of Hevel’s blood) could not go up above/l’ma`lah, for as yet no soul/n’shamah had gone up to there; and below/l’matah she could not stand (i.e., stay or sink into the ground), for as yet no adam had been buried there, and [so] “his blood was cast upon the trees and the stones.