Chapter 21כ״א
1 א

וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ וגו' (בראשית ג, כג), כְּתִיב (דניאל ח, יג): וָאֶשְׁמְעָה אֶחָד קָדוֹשׁ מְדַבֵּר וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ לַפַּלְמוֹנִי הַמְדַבֵּר וגו', וָאֶשְׁמַע אֶחָד, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. קָדוֹשׁ, כִּי הַכֹּל אוֹמְרִים לְפָנָיו קָדוֹשׁ. מְדַבֵּר, גָּזַר גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת עַל בְּרִיּוֹתָיו, (בראשית ג, יח): וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ. וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ לַפַּלְמוֹנִי הַמְדַבֵּר, רַבִּי הוּנָא לַפְּלָנְיָא, תִּרְגֵּם עֲקִילַס לַפְּנִימִי, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיְתָה מְחִצָּתוֹ לִפְנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. (דניאל ח, יג): עַד מָתַי הֶחָזוֹן הַתָּמִיד, גְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן לְעוֹלָם הָיְתָה, אֶתְמְהָא, (דניאל ח, יג): וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם, כָּךְ יִהְיֶה פִּשְׁעוֹ שׁוֹמֵם עָלָיו בַּקֶּבֶר, (דניאל ח, יג): תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס, כָּךְ יִהְיֶה הוּא וְתוֹלְדוֹתָיו, עֲשׂוּיִים מִרְמָס לִפְנֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת. (דניאל ח, יד): וַיֹּאמֶר אֵלַי עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וגו', רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי יוֹנָתָן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֶרֶב אֵין בֹּקֶר וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בֹּקֶר אֵין עֶרֶב, אֶלָא לִכְשֶׁיֵּעָשֶׂה בֹּקְרָן שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עֶרֶב וְעַרְבָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בֹּקֶר, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (דניאל ח, יד): וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי מַצְדִיקָן מֵאוֹתָהּ גְּזֵרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ.

2 ב

הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כד, ל): עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב, אָמַר רַב הוּנָא הֲרֵי שֶׁקָּנָה שָׂדֶה וְקָנָה כֶּרֶם קָרוּי אִישׁ, וְקָרוּי אָדָם, וְנִקְרָא עָצֵל, מָה הֲנָיָה לוֹ. אֶלָּא עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, עַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב, זוֹ חַוָּה. אָמַר רַב הוּנָא הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁנִּקְרֵאת חַוָּה אָדָם (ישעיה מד, יג): כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת. (משלי כד, לא): וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׁנִים, (בראשית ג, יח): וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ. (משלי כד, לא): כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים, (בראשית ג, יט): בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם. (משלי כד, לא): וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה, (בראשית ג, כג): וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' מִגַּן עֵדֶן, כֵּיוָן שֶׁשְּׁלָחוֹ הִתְחִיל מְקוֹנֵן עָלָיו, (בראשית ג, כב): וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, הָוָה כְּחַד מִמֶּנּוּ.

3 ג

אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ (איוב כ, ו), אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ, רוּמֵיהּ. וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ, עַד מָטֵי עֲנָנַיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר מְלוֹא כָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּרָאוֹ מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, ה): אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם מִנַּיִן (דברים ד, לב): וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם, וּמִנַּיִן אַף כַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים קלט, ה): וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה. (איוב כ, ז): כְּגֶלְּלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד, עַל שֶׁגָּלַל מִצְוָה קַלָּה נִטְרַד מִגַּן עֵדֶן, (איוב כ, ז): רֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּוֹ, הוּא הָאָדָם, כֵּיוָן שֶׁטְּרָדוֹ הִתְחִיל מְקוֹנֵן עָלָיו וְאוֹמֵר הֵן הָאָדָם וגו'.

...R’ Yehoshua bar Nechemyah and R’ Yehudah bar Simon in R’ Elazar’s name said: He created him filling the whole world. From where [do we know he extended] from the East to West? That it’s said: “Back/achor (i.e., after, the place of sunset) and before/East/qedem You formed/enclosed me /tsartani” [Ps 139:5]. From where [that he went] from North to South? That it’s said: “and from the edge of the heavens and until the edge of the heavens” [Dt 4:32]. And from where [that he filled] even the world’s hollow-space? That it’s said: “. . . and You laid Your palm upon me” [Ps 139:5].

4 ד

תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח וַיַּהֲלֹךְ מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ (איוב יד, כ), תֹּקֶף שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן לָנֶצַח, לְעוֹלָם הָיָה, כֵּיוָן שֶׁהִנִּיחַ דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָלַךְ אַחַר דַּעְתּוֹ שֶׁל נָחָשׁ, מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ, כֵּיוָן שֶׁשְּׁלָחוֹ הִתְחִיל מְקוֹנֵן עָלָיו וְאוֹמֵר: הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ.

5 ה

דָּרַשׁ רַבִּי פַּפּוּס הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, כְּאֶחָד מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא דַּיְּךָ פַּפּוּס, אָמַר לוֹ מָה אַתָּה מְקַיֵּם הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, אָמַר לוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ הַמָּקוֹם לְפָנָיו שְׁנֵי דְרָכִים, דֶּרֶךְ הַחַיִּים וְדֶרֶךְ הַמָּוֶת, וּבֵרַר לוֹ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר כִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. רַבָּנָן אָמְרֵי כְּגַבְרִיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל י, ה): וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים, כְּהָדֵין קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁיהּ מִינֵיהּ וּבֵיהּ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר כְּיוֹנָה, מַה זֶּה בּוֹרֵחַ מִשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה א, ג): וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה', אַף זֶה בּוֹרֵחַ מִלְּקַיֵּים צִוּוּי הַמָּקוֹם. מַה זֶּה לֹא לָן בִּכְבוֹדוֹ, אַף זֶה לֹא לָן כְּבוֹדוֹ עִמּוֹ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר כְּאֵלִיָּהוּ, מַה זֶּה לֹא טָעַם טַעַם מָוֶת, אַף זֶה לֹא הָיָה רָאוּי לִטְעֹם טַעַם מָוֶת, הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין, דְּאָמַר כָּל זְמַן שֶׁהָיָה אָדָם הָיָה כְּאֶחָד, וְכֵיוָן שֶׁנִּטְלָה מִמֶּנּוּ צַלְעָתוֹ, לָדַעַת טוֹב וָרָע.

6 ו

וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ (בראשית ג, כב), אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא מְלַמֵּד שֶׁפָּתַח לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פֶּתַח שֶׁל תְּשׁוּבָה, וְעַתָּה, אֵין וְעַתָּה אֶלָּא תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, יב): וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ וגו', וְהוּא אוֹמֵר פֶּן, וְאֵין פֶּן אֶלָּא לַאו. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁלַח יָדוֹ וְאָכַל גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, אֶתְמְהָא, וְאִם אוֹכֵל הוּא חַי לְעוֹלָם, לְפִיכָךְ (בראשית ג, כג): וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן, כֵּיוָן שֶׁשְּׁלָחוֹ הִתְחִיל מְקוֹנֵן עָלָיו וְאָמַר: הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ.

And now lest he send his hand: Rabbi Abba bar Kahana said, "It teaches that the Holy One, blessed be He, opened an opening of repentance for him: 'and now' - and 'and now' is always [referring to] repentance, as it is stated (Deuteronomy 10:12), 'And now Israel, what does the Lord, your God, etc.' And it states, 'lest'; and 'lest' is always [meaning], no (such that Adam refused to repent). The Holy One, blessed be He, said, 'He will also send his hand and eat from the Tree of life - it is a wonder; if he will eat, he will live forever!' Therefore, 'And the Lord God sent him out of the Garden of Eden.' Once He sent him away, He began to lament, 'Behold, man.'"

7 ז

וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן (בראשית ג, כג), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שִׁלְּחוֹ מִגַּן עֵדֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשִׁלְּחוֹ מִגַּן עֵדֶן לָעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר שִׁלְחוֹ מִגֵּן עֵדֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה הִקְשָׁה עָלָיו, וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי נְחֶמְיָה רִיתָה עָלָיו. אָמַר רַבִּי הוּנָא אִתְפַּלְגּוּן רַבִּי אַדָּא בַּר אַהֲבָה וְרַבִּי הַמְנוּנָא, חַד אָמַר כְּרַבִּי יְהוּדָה וְחַד אָמַר כְּרַבִּי נְחֶמְיָה, וְהָא מְסַיֵּעַ לְרַבִּי נְחֶמְיָה (תהלים יז, טו): אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ, לִכְשֶׁיָּקִיץ אוֹתוֹ שֶׁנִּבְרָא בִּדְמוּתְךָ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי מַצְדִיקוֹ מֵאוֹתָהּ גְּזֵרָה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כְּשֶׁבְּרָאוֹ בְּרָאוֹ בְּמִדַּת הַדִּין וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וּכְשֶׁטְּרָדוֹ, טְרָדוֹ בְּמִדַּת הַדִּין וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים. הֵן הָאָדָם, הָא אָדָם לֹא יָכוֹלְתָּ לַעֲמֹד בְּצִוּוּיָךְ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, אֶתְמְהָא. דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פְּדָיָא מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹא יָכוֹלְתָּ לַעֲמֹד בַּצִּוּוּי אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וַהֲרֵי בָּנֶיךָ מַמְתִּינִין לְעָרְלָה שָׁלשׁ שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, כג): שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל, אָמַר רַב הוּנָא כַּד שָׁמַע בַּר קַפָּרָא כֵּן, אָמַר יָפֶה דָּרַשְׁתָּ בֶּן אֲחוֹתִי.

8 ח

וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם (בראשית ג, כד), רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּבַת כֹּהֵן שֶׁנִּתְגַּרְשָׁה וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲזֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר כְּבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְגַּרְשָׁה וְהִיא יְכוֹלָה לַחֲזֹר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן הִקְשָׁה עָלָיו, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן רִיתָה עָלָיו. דָּבָר אַחֵר, וַיְגָרֶשׁ, הֶרְאָה לוֹ חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (איכה ג, טז): וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי. רַבִּי לוּלְיָאנִי בַּר טַבְרִי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר לְמִגְרָשָׁהּ שֶׁל עֵדֶן גֵּרְשׁוֹ, וְהוֹשִׁיב עָלָיו שׁוֹמְרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ אוֹתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ה, ו): וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר.

9 ט

מִקֶּדֶם, רַב אָמַר בְּכָל מָקוֹם רוּחַ מִזְרָחִית קוֹלֶטֶת, אָדָם הָרִאשׁוֹן, וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן. קַיִּן, וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן. הָרוֹצֵחַ, (דברים ד, מא): אָז יַבְדִּיל משֶׁה שָׁלשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ. דָּבָר אַחֵר, מִקֶּדֶם, קֶדֶם לַגַּן עֵדֶן נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל י, כ): הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר כְּבָר וָאֵדַע כִּי כְּרוּבִים הֵמָּה. וְאֶת לַהַט, עַל שֵׁם (תהלים קד, ד): מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. הַמִּתְהַפֶּכֶת, שֶׁהֵם מִתְהַפְּכִים, פְּעָמִים אֲנָשִׁים, פְּעָמִים נָשִׁים, פְּעָמִים רוּחוֹת, פְּעָמִים מַלְאָכִים. דָּבָר אַחֵר, מִקֶּדֶם, מִקֹּדֶם לַגַּן עֵדֶן נִבְרֵאת גֵּיהִנֹם, גֵּיהִנֹּם בַּשֵּׁנִי וְגַן עֵדֶן בַּשְּׁלִישִׁי. וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, עַל שֵׁם (מלאכי ג, יט): וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא. הַמִּתְהַפֶּכֶת, שֶׁהִיא מִתְהַפֶּכֶת עַל הָאָדָם וּמְלַהַטְתּוֹ מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו, וּמֵרַגְלָיו וְעַד רֹאשׁוֹ, אָמַר אָדָם מִי מַצִּיל אֶת בָּנַי מֵאֵשׁ לוֹהֶטֶת זוֹ, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא אָמַר חֶרֶב מִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ה, ב): עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צוּרִים. רַבָּנִין אַמְרֵי חֶרֶב תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמט, ו): וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אָדָם שֶׁבָּנָיו עֲתִידִים לֵירֵד לַגֵּיהִנֹּם, מִעֵט עַצְמוֹ מִפְּרִיָה וּרְבִיָה. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁאַחַר כ"ו דּוֹרוֹת עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, נִזְקַק לְהַעֲמִיד תּוֹלְדוֹת, שֶׁנֶאֱמַר (בראשית ד, א): וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ.