Loading...טעינה...
Chapter 19י״ט
1 א

וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם (בראשית ג, א), כְּתִיב (קהלת א, יח): כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב, עַל יְדֵי שֶׁאָדָם מַרְבֶּה עָלָיו חָכְמָה הוּא מַרְבֶּה עָלָיו כַּעַס, וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא מוֹסִיף דַּעַת הוּא מוֹסִיף עָלָיו מַכְאוֹב, אָמַר שְׁלֹמֹה עַל יְדֵי שֶׁהִרְבֵּיתִי עָלַי חָכְמָה הִרְבֵּיתִי עָלַי כַּעַס, וְעַל יְדֵי שֶׁהוֹסַפְתִּי עָלַי דַּעַת הוֹסַפְתִּי עָלַי מַכְאוֹב, שָׁמַעְתָּ מִיָּמֶיךָ אוֹמֵר חֲמוֹר זֶה יוֹצֵא צִינָה עָלָיו, כַּמָּה חֲכָכִים בָּאָה עָלָיו, וְהֵיכָן הֵן יִסּוּרִין מְצוּיִין, עַל בְּנֵי אָדָם. רַב אָמַר אֵין תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ הַתְרָאָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כִּכְלֵי פִּשְׁתָּן הַדַּקִּים הַבָּאִים מִבֵּית שְׁאָן אִם מִתְפַּחֲמִין קִמְעָא הֵן אֲבוּדִין, אֲבָל כְּלֵי פִּשְׁתָּן הָאַרְבֵּלִיִּין, כַּמָּה הֵן וְכַמָּה דְּמֵיהֶם. תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְפוּם גַּמְלָא שִׁחֲנָא, בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לִקְפִילִין, חַד אֲמַר אַיְיתֵי קוּפָר צָלִי, וּפִתָּא נְקִיָּה, וַחֲמַר טַב. וְחַד אֲמַר אַיְיתֵי פִּתָּא וּתְרָדִין. דֵּין אָכַל וּמִתְנַזֵּק, וְדֵין אָכַל וְלָא מִתְנַזֵּק, הֱוֵי עַל דֵּין הִיא רַבָּה וְעַל אוֹחֲרָן לֵית הִיא רַבָּה. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, לְפִי גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל נָחָשׁ הָיָה מַפַּלְתּוֹ, עָרוּם מִכֹּל, אָרוּר מִכֹּל. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אָמַר דִּקְרָטִים הָיָה עוֹמֵד כְּקָנֶה וְרַגְלַיִם הָיוּ לוֹ. רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר אֶפִּיקוֹרֶס הָיָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר כְּגַמָּל הָיָה, טוֹבָה גְּדוֹלָה חָסַר הָעוֹלָם, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיָה אָדָם מְשַׁלֵּחַ פְּרַגְמַטְיָא בְּיָדוֹ וְהָיָה הוֹלֵךְ וּבָא.

But the fruit of the tree in the middle of the garden, God has said, "You shall neither eat of it nor touch it, or you will die!" (Genesis 3:3). Thus it is written, "Do not add onto God's words, or God will punish you, as you will be a liar" (Proverbs 30:6). Rabbi Chiyya taught: That means that you must not make the fence more than the principal thing, lest it fall and destroy the plants. Thus, the Holy One, blessed be, has said, "But of the Tree of Knowledge of Good and Evil, you must not eat, for on the day you partake of it, you will surely die" (Genesis 2:17). Eve did not say this, but rather, "You shall neither eat of it nor touch it" (Genesis 3:3). When the serpent saw her exaggerating in this manner, he grabbed her and pushed her against the tree. "So, have you died?" he asked her. "Just as you were not stricken when you touched it, so will you not die when you eat from it."

2 ב

וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים (בראשית ג, א), אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן סַנְסָן אַרְבָּעָה הֵן שֶׁפָּתְחוּ בְּאַף וְנֶאֶבְדוּ בְּאַף, וְאֵלּוּ הֵן, נָחָשׁ, וְשַׂר הָאוֹפִים, וַעֲדַת קֹרַח, וְהָמָן. נָחָשׁ (בראשית ג, א): וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף. שַׂר הָאוֹפִים (בראשית מ, טז): אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי. עֲדַת קֹרַח (במדבר טז, יד): אַף לֹא אֶל אֶרֶץ. הָמָן (אסתר ה, יב): אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר.

3 ג

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ (בראשית ג, ב), וְהֵיכָן הָיָה אָדָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אַבָּא בַּר קוֹרְיָיה אָמַר נִתְעַסֵּק בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וְיָשַׁן לוֹ. רַבָּנָן אַמְרֵי נְטָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶחֱזִירוֹ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אָמַר לוֹ כָּאן בֵּית נֶטַע, כָּאן בֵּית זֶרַע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ב, ו): בְּאֶרֶץ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם, לֹא יָשַׁב אָדָם הָרִאשׁוֹן שָׁם. וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן וגו' וְלֹא תִגְעוּ בּוֹ (בראשית ג, ג), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ל, ו): אַל תּוֹסְףְ עַל דְּבָרָיו פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא שֶׁלֹא תַעֲשֶׂה אֶת הַגָּדֵר יוֹתֵר מִן הָעִקָּר שֶׁלֹא יִפֹּל וְיִקְצֹץ הַנְּטִיעוֹת. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ וגו', וְהִיא לֹא אָמְרָה כֵּן, אֶלָא (בראשית ג, ג): אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ עוֹבֶרֶת לִפְנֵי הָעֵץ נְטָלָהּ וּדְחָפָהּ עָלָיו, אָמַר לָהּ הָא לָא מִיתַת, כְּמָה דְּלָא מִיתַת בְּמִקְרְבֵיהּ, כֵּן לָא מִיתַת בְּמֵיכְלֵיהּ, אֶלָּא (בראשית ג, ה): כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם וגו'.

4 ד

אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ שְׁאֵלוּנִי בְּאַנְטוֹכְיָא, אָמַרְתִּי לָהֶם כִּי יוֹדְעִים אֱלֹהִים אֵין כְּתִיב אֶלָּא כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר הִתְחִיל אוֹמֵר דֵּלָטוֹרְיָא עַל בּוֹרְאוֹ, אָמַר מֵאִילָן הַזֶּה אָכַל וּבָרָא הָעוֹלָם, וְהוּא אוֹמֵר לָכֶם לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹא תִבְרְאוּ עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים, דְּכָל אִינָשׁ וְאִינָשׁ סָנֵי בַּר אֻמְנָתֵיהּ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר כָּל שֶׁנִּבְרָא אַחַר חֲבֵרוֹ שַׁלִּיט בַּחֲבֵרוֹ, שָׁמַיִם בָּרִאשׁוֹן, וְרָקִיעַ בַּשֵּׁנִי, אֵינוֹ סוֹבְלָן, אֶתְמְהָא. רָקִיעַ בַּשֵּׁנִי, וּדְשָׁאִים בַּשְּׁלִישִׁי, אֵינָן מְסַפְּקִין אֶת מֵימָיו, דְּשָׁאִים בַּשְׁלִישִׁי, וּמְאוֹרוֹת בָּרְבִיעִי, אֵינָן מְבַשְּׁלִין פֵּרוֹתָיו, מְאוֹרוֹת בָּרְבִיעִי, וְעוֹפוֹת בַּחֲמִישִׁי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן זִיז עוֹף טָהוֹר הוּא וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵחַ מְכַסֶּה גַּלְגַּל חַמָּה, וְאָדָם נִבְרָא אַחַר הַכֹּל לִשְׁלֹט בַּכֹּל, קִדְמוּ וְאִכְלוּ עַד שֶׁלֹא יִבְרָא עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים וְהֵן שׁוֹלְטִין בָּכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, ו): וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב וגו', רָאֲתָה דְּבָרָיו שֶׁל נָחָשׁ.

... R’ Yehudah bar Simon said: Everything that was created after its fellow rules/shalit over its fellow . . . And Adam was created after all to rule over all.

5 ה

רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּאוֹתוֹ אִילָן, טוֹב לְמַאֲכָל, יָפֶה לָעֵינַיִם, וּמוֹסִיף חָכְמָה, וּשְׁלָשְׁתָּן נֶאֶמְרוּ בְּפָסוּק אֶחָד, וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב, מִכָּאן שֶׁהוּא טוֹב, וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם, מִכָּאן שֶׁהוּא יָפֶה לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, מִכָּאן שֶׁמּוֹסִיף חָכְמָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים פט, א): מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי. וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל (בראשית ג, ו), אָמַר רַבִּי אַיְבוּ סָחֲטָה עֲנָבִים וְנָתְנָה לוֹ, רַבִּי שִׂמְלָאי אָמַר בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת בָּאת עָלָיו, אָמְרָה לֵיהּ מַה אַתָּה סָבוּר שֶׁאֲנִי מֵתָה וְחַוָּה אַחֶרֶת נִבְרֵאת לְךָ (קהלת א, ט): אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹ שֶׁמָּא אֲנִי מֵתָה וְאַתְּ יוֹשֵׁב לְךָ הַטְלִיס, (ישעיה מה, יח): לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, רַבָּנָן אָמְרֵי הִתְחִילָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו בְּקוֹלָהּ. גַּם, רִבּוּי, הֶאֱכִילָה אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָה וְאֶת הָעוֹפוֹת, הַכֹּל שָׁמְעוּ לָהּ חוּץ מֵעוֹף אֶחָד וּשְׁמוֹ חוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כט, יח): וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרֵי אֶלֶף שָׁנָה הוּא חַי, וּבְסוֹף אֶלֶף שָׁנָה אֵשׁ יוֹצְאָה מִקִּנּוֹ וְשׂוֹרַפְתּוֹ, וּמִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כְּבֵיצָה וְחוֹזֵר וּמְגַדֵּל אֵבָרִים וָחָי. רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֶלֶף שָׁנִים חַי וּלְבַסּוֹף אֶלֶף שָׁנִים גּוּפוֹ כָּלֶה וּכְנָפָיו מִתְמָרְטִין וּמִשְׁתַּיֵּיר בּוֹ כְּבֵיצָה וְחוֹזֵר וּמְגַדֵּל אֵבָרִים.

6 ו

וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם (בראשית ג, ז), וְכִי סוּמִים הָיוּ, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר, מָשָׁל לְעִירוֹנִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר לִפְנֵי חֲנוּתוֹ שֶׁל זַגָּג, וְהָיָה לְפָנָיו קֻפָּה מְלֵאָה כּוֹסוֹת וּדְיַטְרוּטִין, וּתְפָשָׂם בְּמַקְלוֹ וְשִׁבְּרָן, עָמַד וּתְפָשׂוֹ, אֲמַר לֵיהּ יָדַע אֲנָא דְּלֵית אֲנָא מֶהֱנֵי מִמָּךְ כְּלוּם, אֶלָּא בּוֹא וְאַרְאֶה לְךָ כַּמָּה טוֹבוֹת אִבַּדְתָּ, כָּךְ הֶרְאָה לָהֶן כַּמָּה דוֹרוֹת אִבְּדוּ. (בראשית ג, ז): וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם, אֲפִלּוּ מִצְוָה אַחַת שֶׁהָיְתָה בְּיָדָן נִתְעַרְטְלוּ הֵימֶנָּהּ. (בראשית ג, ז): וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי עָלֶה שֶׁהֵבִיאוּ תּוֹאֲנָה לָעוֹלָם, וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק קִלְקַלְתְּ עוֹבָדָךְ סַב חוּט וְחַיֵּיט. וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת (בראשית ג, ז), אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא חֲגוֹרָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא חֲגֹרֹת, חֲגוֹרֵי חֲגוֹרוֹת, אִסְטִכְיוֹן, גָּלְיוֹן, סְדִינִים, כְּשֵׁם שֶׁעוֹשִׂים לְאִישׁ כָּךְ עוֹשִׂין לְאִשָּׁה, צִלְצְלִין, קוֹלָסִין, סְכָנִין.

7 ז

וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם (בראשית ג, ח), אָמַר רַבִּי חַלְּפוֹן שָׁמַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ הִלּוּךְ לַקּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן, וְהִלּוּךְ לָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, כג): וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא מְהַלֵּךְ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מִתְהַלֵּךְ, מְקַפֵּץ וְעוֹלֶה. עִקַּר שְׁכִינָה בַּתַּחְתּוֹנִים הָיְתָה, כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה לָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן, חָטָא קַיִן נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הַשֵּׁנִי, דּוֹר אֱנוֹשׁ לַשְׁלִישִׁי, דּוֹר הַמַּבּוּל לָרְבִיעִי, דּוֹר הַפְלָגָה לַחֲמִישִׁי, סְדוֹמִיִּים לַשִּׁשִּׁי, וּמִצְרִיִּים בִּימֵי אַבְרָהָם לַשְּׁבִיעִי. וּכְנֶגְדָן עָמְדוּ שִׁבְעָה צַדִּיקִים, וְאֵלּוּ הֵן, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵוִי קְהָת עַמְרָם משֶׁה, עָמַד אַבְרָהָם וְהוֹרִידָהּ לַשִּׁשִּׁי, עָמַד יִצְחָק וְהוֹרִידָהּ מִן שִׁשִּׁי לַחֲמִישִׁי, עָמַד יַעֲקֹב וְהוֹרִידָהּ מִן הַחֲמִישִׁי לָרְבִיעִי, עָמַד לֵוִי וְהוֹרִידָהּ מִן הָרְבִיעִי לַשְּׁלִישִׁי, עָמַד קְהָת וְהוֹרִידָהּ מִן הַשְּׁלִישִׁי לַשֵּׁנִי, עָמַד עַמְרָם וְהוֹרִידָהּ מִן הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן, עָמַד משֶׁה וְהוֹרִידָהּ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב (תהלים לז, כט): צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וגו', וּרְשָׁעִים מַה יַּעֲשׂוּ פוֹרְחִים בָּאֲוִיר, אֶלָּא הָרְשָׁעִים לֹא הִשְׁכִּינוּ שְׁכִינָה בָּאָרֶץ.

... the root/essence of Shekhinah/God’s presence was in the lower ones / `iqar sh’khinah batachtonim haytah.

8 ח

וַיִּשְׁמְעוּ, אַל תִּקְרֵי וַיִּשְׁמְעוּ אֶלָּא וַיַּשְׁמִיעוּ, שָׁמְעוּ קוֹלָן שֶׁל אִילָנוֹת שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים הָא גַנְבָא דְּגָנַב דַּעְתֵּיהּ דְּבָרְיֵה. דָּבָר אַחֵר שָׁמְעוּ קוֹלָן שֶׁל מַלְאָכִים אוֹמְרִים ה' אֱלֹהִים הוֹלֵךְ לְאוֹתָן שֶׁבַּגָּן. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יִצְחָק, רַבִּי לֵוִי אָמַר מֵת אוֹתוֹ שֶׁבַּגָּן, רַבִּי יִצְחָק אָמַר מֵת הָלַךְ לוֹ, אֶתְמְהָא, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְרוּחַ הַיּוֹם, לְרֶוַח הַיּוֹם, הֲרֵינִי מְחַיֶּה לוֹ אֶת הַיּוֹם, כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ (בראשית ב, יז): כִּי בְיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנוּ מוֹת תָּמוּת, אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים אִם יוֹם מִשֶּׁלִּי אִם יוֹם אֶחָד מִשֶּׁלָּכֶם, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן לוֹ יוֹם אֶחָד מִשֶּׁלִּי שֶׁהוּא אֶלֶף שָׁנִים, וְהוּא חַי תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וּמַנִּיחַ לְבָנָיו שִׁבְעִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צ, י): יְמֵי שְׁנוֹתֵנוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה. לְרוּחַ הַיּוֹם, רַב אָמַר לְרוּחַ מִזְרָחִית דָּנוּ, לְרוּחַ שֶׁהִיא עוֹלָה עִם הַיּוֹם. זַבְדִּי בֶּן לֵוִי אָמַר לְרוּחַ מַעֲרָבִית דָּנוּ, לְרוּחַ שֶׁהִיא שׁוֹקַעַת עִם הַיּוֹם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב הִקְשָׁה עָלָיו, כָּל שֶׁהַיּוֹם עוֹלֶה הוּא מַרְתִּיחַ. וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּזַבְדִּי בֶּן לֵוִי רִיתָה עָלָיו, כָּל שֶׁהַיּוֹם שׁוֹקֵעַ הוּא צוֹנֵן. (בראשית ג, ח): וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, אָמַר רַב אַיְבוּ גָּרְעָה קוֹמָתוֹ וְנַעֲשָׂה שֶׁל מֵאָה אַמָּה. (בראשית ג, ח): בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן, אָמַר רַבִּי לֵוִי רָמַז לְתוֹלְדוֹתָיו שֶׁיִּהְיוּ נִתָּנִין בַּאֲרוֹנוֹת שֶׁל עֵץ.

9 ט

וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם (בראשית ג, ט), אֵיךְ הֲוֵית, אֶתְמוֹל לְדַעְתִּי, וְעַכְשָׁיו לְדַעְתּוֹ שֶׁל נָחָשׁ, אֶתְמוֹל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְעַכְשָׁיו בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, כְּתִיב (הושע ו, ז): וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְּרִית, הֵמָּה כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, מָה אָדָם הָרִאשׁוֹן הִכְנַסְתִּיו לְתוֹךְ גַּן עֵדֶן וְצִוִּיתִיו וְעָבַר עַל צִוּוּיִי, וְדַנְתִּי אוֹתוֹ בְּשִׁלּוּחִין וּבְגֵרוּשִׁין, וְקוֹנַנְתִּי עָלָיו אֵיכָה. הִכְנַסְתִּיו לְתוֹךְ גַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, טו): וַיַּנִּיחֵהוּ בְגַן עֵדֶן. וְצִוִּיתִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, טז): וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם, וְעָבַר עַל הַצִּוּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יא): הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶנּוּ אָכָלְתָּ. וְדַנְתִּי אוֹתוֹ בְּשִׁלּוּחִין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כג): וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן. וְדַנְתִּי אוֹתוֹ בְּגֵרוּשִׁין, דִּכְתִיב (בראשית ג, כד): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. קוֹנַנְתִּי עָלָיו אֵיכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶכָּה, אֵיכָה כְּתִיב. אַף בָּנָיו הִכְנַסְתִּים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְצִוִּיתִים וְעָבְרוּ עַל הַצִּוּוּי, דַּנְתִּי אוֹתָם בְּשִׁלּוּחִין וּבְגֵרוּשִׁין וְקוֹנַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֵיכָה. הִכְנַסְתִּים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ז): וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל. צִוִּיתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כז, כ): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עָבְרוּ עַל צִוּוּיִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ט, יא): וְכָל יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ אֶת תּוֹרָתֶךָ. דַּנְתִּי אוֹתָם בְּשִׁלּוּחִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה טו, א): שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ. דַּנְתִּי אוֹתָם בְּגֵרוּשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, טו): מִבֵּיתִי אֲגָרְשֵׁם, קוֹנַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֵיכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה א, א): אֵיכָה יָשְׁבָה.

And the Lord God called to man - how did it happen/ where were you? Yesterday you went in my ways, and now in the opinion/ways of the serpent. Yesterday [your vision] was from one end of the world to the other , and now its limited to within the garden. R. Abbahu said the name of R. Hanina: it is written (Hosea 6) and they like Adam transgressed on the covenant. they [Israel],like Adam. Just as Adam - I brought him into the Garden of Eden, I commanded him, and he transgressed my commandments. And so I judged him with banishment and divorce, and I lamented him, "Eicha." I brought him into Gan Eden, as it says: and I placed him in Gan Eden. I commanded, as it states: and God the Lord commanded man. He transgressed the commandment, as it says: did you eat from the tree which I commanded not to eat from. I judged him with banishment, as stated: God the Lord sent him from the garden. I judged him with divorce, it is written: He drove [garesh] out the man. I Lamented over him "Eicha", as stated: And he called the God to man, And said unto him, where are you [Ayeka, Eicha in text]. So too, his sons I brought into Israel and commanded and they transgressed on my orders, I judged them with banishment and divorce, and I lamented on them Eicha. I brought into Israel, as written (Jeremiah): and I will bring you into the land of Carmel. I commanded , as it says (Exodus Z): and they thou shalt command the children of Israel. they transgressed on my commandments, as is said (Daniel T.), and all Israel transgressed on your Torah. I judged them with banishment, as written (Jeremiah XVI): Send them from my face and they left. I judged them divorce, as is said (Hosea H): from my house I will divorce them. I lamented on them Eicha, as written (Eicha 1) How did she sit.

10 י

וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ (בראשית ג, יא), אָמַר רַבִּי לֵוִי לְשׁוֹאֶלֶת חֹמֶץ שֶׁנִּכְנְסָה אֵצֶל אִשְׁתּוֹ שֶׁל חַבָּר, אָמְרָה לָהּ מַה בַּעֲלָהּ עוֹשֶׂה עִמָּךְ, אָמְרָה לָהּ כָּל טוּב הוּא עוֹשֶׂה עִמִּי, חוּץ מֵחָבִית זוֹ שֶׁהִיא מְלֵאָה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים שֶׁאֵינוֹ מַשְׁלִיטֵנִי עָלֶיהָ, אָמְרָה לָהּ כָּל קוּזְמִיקוֹן שֶׁלּוֹ שָׁם הוּא, וּמְבַקֵּשׁ לִשָֹּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלִתֵּן אוֹתָהּ לָהּ. מֶה עָשְׂתָה הוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹכָהּ, הִתְחִילוּ מְנַשְׁכוֹת אוֹתָהּ, כֵּיוָן שֶׁבָּא בַּעֲלָהּ שָׁמַע קוֹלָהּ מְצַוְוחָה, אָמַר לָהּ שֶׁמָּא בְּאוֹתָהּ חָבִית נָגַעְתְּ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ וגו'.

11 יא

וַיֹּאמֶר הָאָדָם וגו' (בראשית ג, יב), אַרְבָּעָה הֵן שֶׁהֵקִישׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל קַנְקַנָּן וּמְצָאָן קַנְקַנִּין שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם, וְאֵלּוּ הֵן, אָדָם, וְקַיִן, וּבִלְעָם, וְחִזְקִיָּהוּ. אָדָם שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה. קַיִן (בראשית ד, ט): וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל וגו' וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי. בִּלְעָם הָרָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כב, ט י): מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ, וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל הָאֱלֹהִים וגו'. חִזְקִיָּהוּ (מלכים ב כ, יד) (ישעיה לט, ג): מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וגו'. אֲבָל יְחֶזְקֵאל מְצָאוֹ בָּקִי מִכֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, ג): בֶּן אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וָאֹמַר ה' אֱלֹהִים אַתָּה יָדָעְתָּ, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא לְצִפּוֹר שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בְּיַד צַיָּד, פָּגַע בְּאֶחָד אָמַר לוֹ זוֹ שֶׁבְּיָדִי מָה הִיא חַיָּה אוֹ מֵתָה, אָמַר לוֹ אִי בָּעִית חַיָּה, אִי בָּעִית מֵתָה, כָּךְ בֶּן אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וָאֹמַר ה' אֱלֹהִים אַתָּה יָדָעְתָּ.

12 יב

וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה וגו' (בראשית ג, יב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ט, לה): אֲדַבְּרָה וְלֹא אִירָאֶנּוּ כִּי לֹא כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי, אָמַר אֵינִי כְּאוֹתוֹ שֶׁאָמַר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי וגו', הוּא שָׁמַע לְדִבְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲבָל אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי לְדִבְרֵי אִשְׁתִּי. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא דִּינָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אִיּוֹב הָיְתָה, עַל כֵּן אָמַר לָהּ (איוב ב, י): כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים, אֲקַבֵּל אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא נְקַבֵּל, נָאִים בְּטוֹבָה וְלֹא נָאִים בְּפֻרְעָנוּת, אֶתְמְהָא. (איוב ב, י): בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו, בִּשְׂפָתָיו לֹא חָטָא אֲבָל בְּלִבּוֹ חָטָא. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְאָכַלְתִּי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וָאֹכֵל, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא נִטְרַד מִגַּן עֵדֶן עַד שֶׁחֵרֵף וְגִדֵּף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ה, ב): וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. (בראשית ג, יב): וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל, גֵּירַנִי, חִיְּבַנִי, וְהִטְעַנִי. גֵירַנִי, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים פט, כג): לֹא יַשִּׁיא אוֹיֵב בּוֹ, חִיְּבַנִי, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כד, י): כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ. הִטְעַנִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברי הימים ב לב, טו): אַל יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ.