Chapter 18-19י״ח-י״ט
1 א

וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא אָמַר נִתַּן בָּהּ בִּינָה יוֹתֵר מִן הָאִישׁ, דְּתָנִינָן בַּת י"א שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ נִבְדָּקִין, בַּת י"ב שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ קַיָּימִין וּבוֹדְקִין כָּל י"ב, אֲבָל לְזָכָר בֶּן י"ב שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרָיו נִבְדָקִין, בֶּן י"ג נְדָרָיו קַיָּימִין וּבוֹדְקִין כָּל י"ג. רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר אִית דִּמְחַלְּפִין, דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לִהְיוֹת יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וְדַרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לִהְיוֹת יוֹצֵא לַשּׁוּק וְלָמֵד בִּינָה מִבְּנֵי אָדָם. רַבִּי אַיְבוּ וְאַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָיה וְהוּא תָּנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, קִשְׁטָהּ כַּכַּלָּה וְאַחַר כָּךְ הֱבִיאָהּ לוֹ. אִית אַתְרִין דְּקָרְיָין לְקַלְעִיתָא בִּנְיָתָא. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אַתְּ סָבוּר שֶׁמִּתַּחַת חָרוּב אֶחָד אוֹ שִׁקְמָה אַחַת הֱבִיאָהּ לוֹ, אֶלָּא מִשֶּׁקִּשְׁטָהּ בְּכ"ד מִינֵי תַּכְשִׁיטִין אַחַר כָּךְ הֱבִיאָהּ לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כח, יג): בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וגו'. רַבָּנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבָּנָן אָמְרֵי עֶשֶׂר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר י"א. רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין כְּלַל וּפְרַט, עָשָׂה אֶת הַכְּלַל מוֹסֶפֶת לַפְּרַט וְהַכֹּל בִּכְלַל, כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ כְּלַל, אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ וגו' פְּרַט, הַכֹּל בִּכְלַל. כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ, רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן, חַד אָמַר ט' וְחַד אָמַר י', מַאן דְּאָמַר עֶשֶׂר, כְּרַבָּנָן, וּמַאן דְּאָמַר ט' הָדֵין דְּהַב דְּהָכָא לֵית הוּא חֻפָּה. רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר עָשָׂה כְּתָלִים שֶׁל זָהָב, וּבָתֵּי קְרָיוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר בִּיסְנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר אֲפִלּוּ קוֹרְקוּסִים שֶׁל זָהָב עָשָׂה לוֹ.

"And God built [out of] the rib" - Rabbi Eliezer said in the name of Rabbi Yossi the son of Zimra: woman was endowed with more understanding than man. As it is taught: at eleven years and one day, her vows stick; at twelve years and one day her vows apply; and all twelve-year-olds are checked. But for males, at twelve years and one day his vows stick; at thirteen years they apply, and all thirteen-year-olds are checked. Rabbi Yirmiya said in the name of Rabbi Shmuel bar Yitzchak: there are those that say the opposite, as the way of a woman is to sit in her home, and the way of a many is to go out to the marketplace and learn understanding from others. Rabbi Aybu said, and some attribute it to the name of Rabbi Benaya, and it is [also] taught in the name of Rabbi Shimon ben Yochai: [God] adorned her [Eve] like a bride, and afterwards brought her to him [Adam]. In some places they call 'kil'ata' [braids] 'bin'yata' [net-works]. Rabbi Hamma bar Chanina said: you think that she was brought to him under a carob or sycamore tree, rather she was adorned with twenty four kinds of finery, and then brought to him, as it says: "In Eden, the garden of God you were, and all precious stones were your covering: the carnelian, the topaz..." (Ezekiel 28:13). The Rabbis and Rabbi Shimon ben Lakish; the Rabbis said: ten, and Rabbi Shimon said: eleven. Rabbi Hamma bar Chanina and Rabbi Shimon ben Lakish both said: a general rule followed by a specific; follow the general rule by adding the specific, and it is all in the general rule - "every precious stone is your covering" is a general rule. "Carnelian, topaz, emerald, beryl..." are the specifics. Follow the general rule - "every precious stone is your covering." Rabbi Levi and Rabbi Simon: one said nine, and one said ten. The one who said ten is like the Rabbis, and the one who said nine argues that the "gold" mentioned in the verse surely does not refer to a canopy. Rabbi Acha bar Chanina said: he made walls of gold and coverings of precious stones and pearls. Rabbi Eleazar bar Bisna said in the name of Rabbi Aha: He even made him hooks of gold.

2 ב

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר (בראשית ב, כב): וַיִּבֶן כְּתִיב, הִתְבּוֹנֵן מֵאַיִן לִבְרֹאתָהּ, אָמַר לֹא אֶבְרָא אוֹתָהּ מִן הָרֹאשׁ שֶׁלֹא תְּהֵא מְיַקֶּרֶת ראשָׁהּ, לֹא מִן הָעַיִן שֶׁלֹא תְּהֵא סַקְרָנִית, וְלֹא מִן הָאֹזֶן שֶׁלֹא תְּהֵא צַיְתָנִית, וְלֹא מִן הַפֶּה שֶׁלֹא תְּהֵא דַּבְּרָנִית, וְלֹא מִן הַלֵּב שֶׁלֹא תְּהֵא קַנְתָּנִית, וְלֹא מִן הַיָּד שֶׁלֹא תְּהֵא מְמַשְׁמְשָׁנִית, וְלֹא מִן הָרֶגֶל שֶׁלֹא תְּהֵא פַּרְסָנִית, אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁהוּא צָנוּעַ בָּאָדָם, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם עוֹמֵד עָרוֹם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם מְכֻסֶּה, וְעַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר שֶׁהָיָה בוֹרֵא בָהּ הָיָה אוֹמֵר לָהּ תְּהֵא אִשָּׁה צְנוּעָה אִשָּׁה צְנוּעָה, אַף עַל פִּי כֵן (משלי א, כה): וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי, לֹא בָרָאתִי אוֹתָהּ מִן הָרֹאשׁ, וַהֲרֵי הִיא מְיַקֶּרֶת רֹאשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יג, טז): וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן, וְלֹא מִן הָעַיִן, וַהֲרֵי הִיא סַקְרָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יג, טז): וּמְסַקְּרוֹת עֵינַיִם, וְלֹא מִן הָאֹזֶן, וַהֲרֵי הִיא צַיְתָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, י): וְשָׂרָה שׁוֹמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְלֹא מִן הַלֵּב, וַהֲרֵי הִיא קַנְתָּנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, א): וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחוֹתָהּ, וְלֹא מִן הַיָּד, וַהֲרֵי הִיא מְמַשְׁמְשָׁנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לא, יט): וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים, וְלֹא מִן הָרֶגֶל, וַהֲרֵי הִיא פַּרְסָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לד, א): וַתֵּצֵא דִּינָה.

Rabbi Yehoshua of Sichnin said in the name of Rabbi Levi: "And He built" is written; He contemplated from where to create her. He said: I will not create her from the head, lest she be haughty; I will not create her from the eye, lest she be coquettish; I will not create her from the ear, lest she be an eavesdropper; I will not create her from the mouth, lest she be a chatter-box; I will not create her from the heart, lest she be jealous; I will not create her from the hand, lest she be a thief; I will not create her from the leg, lest she be a run-about; rather, I will create create her from the most modest place on a person, as even when a person stands naked this place is covered. And as He created each and every limb of the woman, He would say to her: be a modest woman, be a modest woman! Nevertheless, "And they have disregarded all of my counsel" (Proverbs 1:25). I did not create her from the head, and yet she is haughty, as it says: "And they walk with stretched-forth necks" (Isaiah 3:16). And not from the eye, yet she is coquettish, as it says: "and with wanton eyes" (ibid.). And not from the ear, and yet she is an eavesdropper, as it says: "And Sarah listened from the entrance of the tent" (Genesis 18:10). And not from the heart, and yet she is jealous, as it says: "And Rachel was jealous of her sister" (Genesis 30:1). And not from the hand, and yet she is a thief, as it says: "And Rachel stole the idols" (Genesis 31:19). And not from the leg, and yet she is a run-about, as it says: "And Dinah went out..." (Genesis 34:1).

3 ג

רַב חִסְדָא אָמַר בָּנָה בָהּ מְגוֹרוֹת יוֹתֵר מִן הָאִישׁ, רְחָבָה מִלְּמַטָּן וְצָרָה מִלְּמַעְלָן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מְקַבֶּלֶת עֻבָּרִים. (בראשית ב, כב): וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם, אָמַר רַבִּי אָבִין טָבוֹי לִקְרָיָה דְּמַלְכָּא שׁוֹשְׁבִינֵיהּ.

Rav Hisda said: He built her an extra store-room [womb] more than the man, wider at the bottom and narrower at the top, so that it could receive fetuses. "And He brought her to the man" - Rabbi Avin said: happy is the townsperson, who has the King as a friend.

4 ד

וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם (בראשית ב, כג), רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אָמַר, בַּתְּחִלָּה בְּרָאָהּ לוֹ וְרָאָה אוֹתָהּ מְלֵאָה רִירִין וְדַם, וְהִפְלִיגָהּ מִמֶּנּוּ, וְחָזַר וּבְרָאָהּ לוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: זֹאת הַפַּעַם, זֹאת הִיא שֶׁל אוֹתוֹ הַפַּעַם, זֹאת הִיא שֶׁעֲתִידָה לְהָקִישׁ עָלַי כְּזוּג, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כח, לד): פַעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן, זוֹ הִיא שֶׁהָיְתָה מְפַעַמְתַּנִי כָּל הַלַּיְלָה כֻּלָּה. בְּעוֹן קוֹמֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִפְּנֵי מָה אֵין כָּל הַחֲלוֹמוֹת מְיַגְּעִין אֶת הָאָדָם, וְזוֹ מְיַגַּעַת אֶת הָאָדָם, אָמַר לָהֶם שֶׁמִּתְּחִלַּת בְּרִיָּתָהּ אֵינָהּ אֶלָּא בַּחֲלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא נָשָׂא אָדָם אִשָּׁה מִקְרוֹבוֹתָיו, עָלָיו הוּא אוֹמֵר עֶצֶם מֵעֲצָמַי. לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳּחָה זֹּאת, מִכָּאן שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמְרֵי כְּשֵׁם שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כָּךְ נִבְרָא הָעוֹלָם בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שָׁמַעְתָּ מִיָּמֶיךָ אוֹמֵר גִּינִי גִּינְיָא אַנְתְּרוֹפִי אַנְתְּרוֹפָא, גַּבְרָא גַּבְרְתָא, אֶלָא אִישׁ וְאִשָּׁה, לָמָּה, שֶׁהַלָּשׁוֹן הַזֶּה נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן הַזֶּה.

"And Adam said: this is now..." Rabbi Yehuda bar Rebbi said: In the beginning He created her, and [Adam] saw that she was full of secretions and blood and separated her from him, and He returned and created her a second time. As it says: "this is now" this is the woman this time. This is now for me the one who will be my partner in the future. As it says: "A golden bell (pa'amon) and a pomegranate" (Exodus 28:34). "This is now" - this is she that perturbed me all night. It was asked before Rabbi Shimon ben Lakish: why was Adam not tired from all his dreams, but was tired from this one [Eve]? He said to them: because at the beginning of her creation she was just a dream, as it says: "bone of my bones, flesh of my flesh." Rabbi Tanhuma said: if a man marries a relative, of him it is written: "bone of my bones." "This one shall be called 'woman' because she was taken from man." From here we learn that Torah was given in Hebrew. Rabbi Pinchas and Rabbi Hilkiya in the name of Rabbi Simon said: just as the Torah was given in Hebrew, so too the world was created in Hebrew. You have heard it said: 'man' and 'woman' [in other languages as distinct words, unrelated to each other], so why ish and isha [the words for 'man' and 'woman' in Hebrew, which are related to each other]? Because this word falls from this word [and, hence, the grammatical inconsistency is explained if the Torah was given in Hebrew].

5 ה

עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ (בראשית ב, כד), תַּנְיָא גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר וְהָיָה נָשׂוּי לַאֲחוֹתוֹ בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם, יוֹצִיא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מִן הָאֵם יוֹצִיא מִן הָאָב יְקַיֵּם, שֶׁאֵין אָב לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים. אֲתִיבוּן לֵיהּ וְהָא כְתִיב (בראשית כ, יב): וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִיא וגו', אָמַר לָהֶן בְּשִׁיטָתָן הֵשִׁיבָן. אֲתֵיב לְהוֹן רַבִּי מֵאִיר עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וּפָשְׁטוּ לֵיהּ עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ הַסָּמוּךְ לְאָבִיו הַסָּמוּךְ לְאִמּוֹ. אֲתֵיב רַבִּי אַבָּהוּ וְהָכְתִיב (שמות ו, כ): וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ מֵעַתָּה אֲפִלּוּ כִּבְנֵי נֹחַ לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹהֲגִים קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, אֶתְמְהָא. אָמַר רַבִּי לֵוִי וּפָשְׁטוּ לֵיהּ עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ וגו', הַסָּמוּךְ לוֹ מֵאָבִיו הַסָּמוּךְ לוֹ מֵאִמּוֹ. רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּנֵי נֹחַ עַל הַנְּשׂוּאוֹת חַיָּבִין וְעַל הָאֲרוּסוֹת פְּטוּרִין. רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר זוֹנָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בַּשּׁוּק וּבָאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם, הָרִאשׁוֹן פָּטוּר וְהַשֵּׁנִי חַיָּב מִשּׁוּם בְּעוּלַת בַּעַל, וְכִי נִתְכַּוֵּן הָרִאשׁוֹן לִקְנוֹתָהּ בִּבְעִילָה, הָדָא אֲמַר בְּעִילָה בִּבְנֵי נֹחַ קוֹנֶה שֶׁלֹא כַּדָּת. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין לָהֶם גֵּרוּשִׁין, רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שֶׁאֵין לָהֶם גֵּרוּשִׁין אוֹ שֶׁשְּׁנֵיהֶם מְגָרְשִׁין זֶה אֶת זֶה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִשְׁתּוֹ מְגָרַשְׁתּוֹ וְנוֹתֶנֶת לוֹ דּוֹפוֹרוֹן. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁגֵּרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה וְנִשַֹּׂאת לְאַחֵר וְהָלְכוּ שְׁנֵיהֶם וְנִתְגַיְּרוּ, אֵינִי קוֹרֵא עָלָיו (דברים כד, ד): לֹא יוּכַל בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְחָהּ וגו', רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר בְּכָל סֵפֶר מַלְאָכִי כְּתִיב ה' צְבָאוֹת, וּבְכָאן כְּתִיב אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב, טז): כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּבְיָכוֹל לֹא יָחוּל שְׁמוֹ אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד. אָמַר רַבִּי חַגַּי בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה, נִתְפַּחֲמוּ פְּנֵי הַנָּשִׁים מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְהִנִּיחוּ אוֹתָן וְהָלְכוּ לָהֶם וְנָשְׂאוּ נָשִׁים עֲמוֹנִיּוֹת, וְהָיוּ מַקִּיפוֹת אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּבוֹכוֹת, הוּא שֶׁמַּלְאָכִי אוֹמֵר (מלאכי ב, יג): וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ, שְׁנִיָּה לְשִׁטִּים. (מלאכי ב, יג): כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת מִזְבַּח ה' בְּכִי וַאֲנָקָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאן קַבֵּל מֵהֶם, בְּכִי וַאֲנָקָה, מִשֶּׁגָּזַלְתָּ וְחָמַסְתָּ וְנָטַלְתָּ יָפְיָהּ מִמֶּנָּהּ אַתָּה מְשַׁלְּחָהּ, אֶתְמְהָא. וּמִנַּיִן שֶׁהֵן מֻזְהָרִין עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת כְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, כד): וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, וְלֹא בְּזָכוּר, וְלֹא בִּבְהֵמָה. רַבִּי שְׁמוּאֵל וְרַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמְרוּ בֶּן נֹחַ שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹא כְּדַרְכָּהּ חַיָּב מִיתָה. אָמַר רַבִּי אַסֵּי כָּל אִסּוּר שֶׁכָּתוּב בִּבְנֵי נֹחַ לֹא בַּעֲשֵׂה, וְלֹא בְּלֹא תַעֲשֶׂה, אֶלָּא בְּמִיתָה, וְהֵיאַךְ עֲבִידָא (בראשית ב, כד): וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד לְמָקוֹם שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹשִׂים בָּשָׂר אֶחָד.

"Therefore a man will abandon." It was taught: a convert that converted and was married to his sister, whether from the mother or the father - it is acceptable, according to Rabbi Meir. The Sages say: from the mother it is acceptable, from the father, it must be established that he does not worship idols. A refutation arose: does it not say: "And moreover, she is my sister, the daughter of my father..." (Genesis 20:12)! He said to them: reply to them by their own reasoning. Rabbi Meir refuted: "Therefore a man will abandon his father and his mother" (Genesis 2:24). Rabbi Yochanan said: they explained this verse "therefore a man will abandon his father and his mother" the one who supports his father, the one who supports his mother. Rabbi Abahu refuted: does it not say: "And Amram took Yocheved his cousin" (Exodus 6:20)! Rabbi Shimon the son of Rabbi Abahu said: from here would we learn that at the time of the children of Noah, Israel acted differently, before the giving of the Torah!? Rabbi Levi said: we explain the verse "therefore a man will abandon..." the one who is supported by his father, or by his mother. Rabbi Abahu in the name of Rabbi Yochanan said: the children of Noah, in matters of marriage are obligated, in matters of engagement are not. Rabbi Yonah in the name of Rabbi Shmuel said: if a whore is in the marketplace, and two men come to her, the first is exempt and the second is liable, because he was sleeping with a married woman. Did the first one intend to acquire her [as a wife]?! It is said: intercourse at the time of the children of Noah acquires, even not in the way of [later] Judaism. And how do we know that they did not divorce? Rabbi Yehuda in the name of Rabbi Simon and Rabbi Chanin in the name of Rabbi Yochanan said: they did not divorce, or they both divorced each other. Rabbi Yochanan said: his wife divorced him and gave him a bill of divorce. Rabbi Hiyya taught: an idol-worshipper that divorced his wife, and she went and married someone else, and then they both went and converted to Judaism, I do not apply to them the verse "The first husband that sent her away cannot..." (Deuteronomy 24:4). Rabbi Aha in the name of Rabbi Hanina bar Pappa said: in the whole book of Malachi it is written 'Hashem, Lord of Hosts' but here it is written 'the God of Israel' as it says: "For I hate sending away, said Hashem, God of Israel" (Malachi 2:16) - as if to say, God's name only rests on Israel. Rabbi Haggai said: When Israel was exiled, the women's faces were blackened from the sun, and they were left and the men went and married Amonite women. They went and circled the altar, crying, as Malachi says: "And this do a second time" (Malachi 2:13) - a second time in relation to Shittim. "Cover with tears the altar of Hashem with wailing and sighing" (ibid.), the Holy One Blessed be He said: who will accept these tears and wailing, since you stole and did violence to and took it's beauty from her, now you will send her away? And how do we know that they were fastidious about sexual impropriety like Israel? As it says: "And he cleaved to his wife" (Genesis 2:24) and not the wife of his friend, or another man, or an animal. Rabbi Shmuel and Rabbi Abahu and Rabbi Eleazar in the name of Rabbi Hanina said: a child of Noah who comes to his wife unnaturally is liable for the death penalty. Rabbi Assi said: every crime written about the children of Noah is not judged on the metric of positive and negative commandments; rather, they all require the death penalty. How do we know this? "And he cleaved to his wife and they became as one flesh" (ibid.).

6 ו

וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים (בראשית ב, כה), אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שְׁלשָׁה הֵן שֶׁלֹא הִמְתִּינוּ בְּשַׁלְוָתָן שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְאֵלּוּ הֵן, אָדָם, וְיִשְׂרָאֵל, וְסִיסְרָא. אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, כה): וְלֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ, לֹא בָאוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְהוּא בְּשַׁלְוָתוֹ. וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, א): וַיַּרְא הָעָם כִּי בשֵׁשׁ משֶׁה, כִּי בָאוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְלֹא בָא משֶׁה. סִיסְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, כח): מַדּוּעַ בּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא, בְּכָל יוֹם הָיָה לָמוּד לָבוֹא בְּשָׁלשׁ שָׁעוֹת בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְעַכְשָׁיו בָּאוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְלֹא בָא, הֱוֵי וְלֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ. וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם (בראשית ג, א), לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לוֹמַר אֶלָּא (בראשית ג, כא): וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ וגו', אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה לְהוֹדִיעֲךָ מֵאֵי זוֹ חַטָּיָה קָפַץ עֲלֵיהֶם אוֹתוֹ הָרָשָׁע, מִתּוֹךְ שֶׁרָאָה אוֹתָן מִתְעַסְּקִין בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וְנִתְאַוָּה לָהּ. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין שֶׁלֹא לְהַפְסִיק בְּפָרָשָׁתוֹ שֶׁל נָחָשׁ.

"And they were both naked." Rabbi Eleazar said: there were three who did not wait for their contentment even six hours, and these are they: Adam, and Israel, and Sisra. Adam, as it says: "and they were not embarrassed" (Genesis 2:25) - six hours had not passed, and he was content. Israel, as it says: "And the nation saw that Moses delayed" (Exodus 32:1), when six hours had passed and Moses had not appeared. Sisra, as it says: "Why does his chariot delay in coming?" (Judges 5:28) - every day he would come in three or four hours, and today six hours have past and he is not here - these are all cases related to "and they were not embarrassed." "And the snake was crafty" (Genesis 3:1) - the text only needed to continue with "And Hashem God made for Adam and his wife..." (Genesis 3:21). Rabbi Yehoshua ben Karchah said: to teach you which temptation the snake sprung on them - he saw them engaged in the way of the world, and desired here. Rabbi Yaakov of the village of Hannin said: to not pause the story of the snake.

1 א

וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם (בראשית ג, א), כְּתִיב (קהלת א, יח): כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב, עַל יְדֵי שֶׁאָדָם מַרְבֶּה עָלָיו חָכְמָה הוּא מַרְבֶּה עָלָיו כַּעַס, וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא מוֹסִיף דַּעַת הוּא מוֹסִיף עָלָיו מַכְאוֹב, אָמַר שְׁלֹמֹה עַל יְדֵי שֶׁהִרְבֵּיתִי עָלַי חָכְמָה הִרְבֵּיתִי עָלַי כַּעַס, וְעַל יְדֵי שֶׁהוֹסַפְתִּי עָלַי דַּעַת הוֹסַפְתִּי עָלַי מַכְאוֹב, שָׁמַעְתָּ מִיָּמֶיךָ אוֹמֵר חֲמוֹר זֶה יוֹצֵא צִינָה עָלָיו, כַּמָּה חֲכָכִים בָּאָה עָלָיו, וְהֵיכָן הֵן יִסּוּרִין מְצוּיִין, עַל בְּנֵי אָדָם. רַב אָמַר אֵין תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ הַתְרָאָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כִּכְלֵי פִּשְׁתָּן הַדַּקִּים הַבָּאִים מִבֵּית שְׁאָן אִם מִתְפַּחֲמִין קִמְעָא הֵן אֲבוּדִין, אֲבָל כְּלֵי פִּשְׁתָּן הָאַרְבֵּלִיִּין, כַּמָּה הֵן וְכַמָּה דְּמֵיהֶם. תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְפוּם גַּמְלָא שִׁחֲנָא, בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לִקְפִילִין, חַד אֲמַר אַיְיתֵי קוּפָר צָלִי, וּפִתָּא נְקִיָּה, וַחֲמַר טַב. וְחַד אֲמַר אַיְיתֵי פִּתָּא וּתְרָדִין. דֵּין אָכַל וּמִתְנַזֵּק, וְדֵין אָכַל וְלָא מִתְנַזֵּק, הֱוֵי עַל דֵּין הִיא רַבָּה וְעַל אוֹחֲרָן לֵית הִיא רַבָּה. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, לְפִי גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל נָחָשׁ הָיָה מַפַּלְתּוֹ, עָרוּם מִכֹּל, אָרוּר מִכֹּל. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אָמַר דִּקְרָטִים הָיָה עוֹמֵד כְּקָנֶה וְרַגְלַיִם הָיוּ לוֹ. רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר אֶפִּיקוֹרֶס הָיָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר כְּגַמָּל הָיָה, טוֹבָה גְּדוֹלָה חָסַר הָעוֹלָם, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיָה אָדָם מְשַׁלֵּחַ פְּרַגְמַטְיָא בְּיָדוֹ וְהָיָה הוֹלֵךְ וּבָא.

"And the snake was crafty." It is written: "With great wisdom is great vexation" (Ecclesiastes 1:18)...

2 ב

וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים (בראשית ג, א), אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן סַנְסָן אַרְבָּעָה הֵן שֶׁפָּתְחוּ בְּאַף וְנֶאֶבְדוּ בְּאַף, וְאֵלּוּ הֵן, נָחָשׁ, וְשַׂר הָאוֹפִים, וַעֲדַת קֹרַח, וְהָמָן. נָחָשׁ (בראשית ג, א): וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף. שַׂר הָאוֹפִים (בראשית מ, טז): אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי. עֲדַת קֹרַח (במדבר טז, יד): אַף לֹא אֶל אֶרֶץ. הָמָן (אסתר ה, יב): אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר.

"And he said to the woman: God has also said" Rabbi Hanina ben Sinsan: Four were they that opened with 'af' [also], and they were: the snake, the chief baker, the congregation of Korach, and Haman. The snake: "And he said to the woman also" (Genesis 3:1). The chief baker: "Also me in my dream" (Genesis 40:16). The congregation of Korach: "Also, not to the land" (Numbers 16:14). Haman: "Also Esther didn't bring" (Esther 5:12).

3 ג

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ (בראשית ג, ב), וְהֵיכָן הָיָה אָדָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אַבָּא בַּר קוֹרְיָיה אָמַר נִתְעַסֵּק בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וְיָשַׁן לוֹ. רַבָּנָן אַמְרֵי נְטָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶחֱזִירוֹ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אָמַר לוֹ כָּאן בֵּית נֶטַע, כָּאן בֵּית זֶרַע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ב, ו): בְּאֶרֶץ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם, לֹא יָשַׁב אָדָם הָרִאשׁוֹן שָׁם. וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן וגו' וְלֹא תִגְעוּ בּוֹ (בראשית ג, ג), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ל, ו): אַל תּוֹסְףְ עַל דְּבָרָיו פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא שֶׁלֹא תַעֲשֶׂה אֶת הַגָּדֵר יוֹתֵר מִן הָעִקָּר שֶׁלֹא יִפֹּל וְיִקְצֹץ הַנְּטִיעוֹת. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ וגו', וְהִיא לֹא אָמְרָה כֵּן, אֶלָא (בראשית ג, ג): אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ עוֹבֶרֶת לִפְנֵי הָעֵץ נְטָלָהּ וּדְחָפָהּ עָלָיו, אָמַר לָהּ הָא לָא מִיתַת, כְּמָה דְּלָא מִיתַת בְּמִקְרְבֵיהּ, כֵּן לָא מִיתַת בְּמֵיכְלֵיהּ, אֶלָּא (בראשית ג, ה): כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם וגו'.

4 ד

אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ שְׁאֵלוּנִי בְּאַנְטוֹכְיָא, אָמַרְתִּי לָהֶם כִּי יוֹדְעִים אֱלֹהִים אֵין כְּתִיב אֶלָּא כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר הִתְחִיל אוֹמֵר דֵּלָטוֹרְיָא עַל בּוֹרְאוֹ, אָמַר מֵאִילָן הַזֶּה אָכַל וּבָרָא הָעוֹלָם, וְהוּא אוֹמֵר לָכֶם לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹא תִבְרְאוּ עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים, דְּכָל אִינָשׁ וְאִינָשׁ סָנֵי בַּר אֻמְנָתֵיהּ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר כָּל שֶׁנִּבְרָא אַחַר חֲבֵרוֹ שַׁלִּיט בַּחֲבֵרוֹ, שָׁמַיִם בָּרִאשׁוֹן, וְרָקִיעַ בַּשֵּׁנִי, אֵינוֹ סוֹבְלָן, אֶתְמְהָא. רָקִיעַ בַּשֵּׁנִי, וּדְשָׁאִים בַּשְּׁלִישִׁי, אֵינָן מְסַפְּקִין אֶת מֵימָיו, דְּשָׁאִים בַּשְׁלִישִׁי, וּמְאוֹרוֹת בָּרְבִיעִי, אֵינָן מְבַשְּׁלִין פֵּרוֹתָיו, מְאוֹרוֹת בָּרְבִיעִי, וְעוֹפוֹת בַּחֲמִישִׁי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן זִיז עוֹף טָהוֹר הוּא וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵחַ מְכַסֶּה גַּלְגַּל חַמָּה, וְאָדָם נִבְרָא אַחַר הַכֹּל לִשְׁלֹט בַּכֹּל, קִדְמוּ וְאִכְלוּ עַד שֶׁלֹא יִבְרָא עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים וְהֵן שׁוֹלְטִין בָּכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, ו): וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב וגו', רָאֲתָה דְּבָרָיו שֶׁל נָחָשׁ.

... R’ Yehudah bar Simon said: Everything that was created after its fellow rules/shalit over its fellow . . . And Adam was created after all to rule over all.

5 ה

רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּאוֹתוֹ אִילָן, טוֹב לְמַאֲכָל, יָפֶה לָעֵינַיִם, וּמוֹסִיף חָכְמָה, וּשְׁלָשְׁתָּן נֶאֶמְרוּ בְּפָסוּק אֶחָד, וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב, מִכָּאן שֶׁהוּא טוֹב, וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם, מִכָּאן שֶׁהוּא יָפֶה לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, מִכָּאן שֶׁמּוֹסִיף חָכְמָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים פט, א): מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי. וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל (בראשית ג, ו), אָמַר רַבִּי אַיְבוּ סָחֲטָה עֲנָבִים וְנָתְנָה לוֹ, רַבִּי שִׂמְלָאי אָמַר בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת בָּאת עָלָיו, אָמְרָה לֵיהּ מַה אַתָּה סָבוּר שֶׁאֲנִי מֵתָה וְחַוָּה אַחֶרֶת נִבְרֵאת לְךָ (קהלת א, ט): אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹ שֶׁמָּא אֲנִי מֵתָה וְאַתְּ יוֹשֵׁב לְךָ הַטְלִיס, (ישעיה מה, יח): לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, רַבָּנָן אָמְרֵי הִתְחִילָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו בְּקוֹלָהּ. גַּם, רִבּוּי, הֶאֱכִילָה אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָה וְאֶת הָעוֹפוֹת, הַכֹּל שָׁמְעוּ לָהּ חוּץ מֵעוֹף אֶחָד וּשְׁמוֹ חוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כט, יח): וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרֵי אֶלֶף שָׁנָה הוּא חַי, וּבְסוֹף אֶלֶף שָׁנָה אֵשׁ יוֹצְאָה מִקִּנּוֹ וְשׂוֹרַפְתּוֹ, וּמִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כְּבֵיצָה וְחוֹזֵר וּמְגַדֵּל אֵבָרִים וָחָי. רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֶלֶף שָׁנִים חַי וּלְבַסּוֹף אֶלֶף שָׁנִים גּוּפוֹ כָּלֶה וּכְנָפָיו מִתְמָרְטִין וּמִשְׁתַּיֵּיר בּוֹ כְּבֵיצָה וְחוֹזֵר וּמְגַדֵּל אֵבָרִים.

Rabbi Yose bar Zimra said, "Three things were said about this tree: That it is good to eat, beautiful to the eyes and it adds wisdom. And all three of them were said in one verse (Genesis 3:6): "And the woman saw that it was good" - from here, that is good; "and that it was desirable to the eyes" - from here that it was beautiful to the eyes; "and the tree was pleasant to behold (lehaskil)" - from here that it adds wisdom, as it is stated (Psalms 89:1), "A psalm of wisdom (maskil) of Eitan HaEzrachi." "And she took from its fruit and ate" - Rabbi Eibi said, "She squeezed grapes and gave them to him." Rabbi Simlai said, "She came to him with a settled mind. She said to him, 'What do you think, I will die and a different Chava will be created for you? "There is not anything new under the sun" (Ecclesiastes 1:9)! Or maybe you think that I will die and you will sit around alone? "He did not create it a waste, But formed it for habitation" (Isaiah 45:18)!'" Our rabbis say, "She began to cry to him with her voice." "Also" is to include [something else] - she fed [it to] the beasts and the animals and the birds. They all listened to her except for one bird, and its name was chol; as you say (Job 29:18), "and I have length of days like the chol." In the House of Rabbi Yannai, they said, "It lives for a thousand years; and at the end of a thousand years, fire comes out of its nest and burns it and leaves the size of an egg from it, and it comes back and grows limbs and lives." Rabbi Yudan beRebbi Shimon says, "It lives for a thousand years and at the end of a thousand years, its body withers and its feathers fall, and there remains the size of an egg from it, and it comes back and grows limbs."

6 ו

וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם (בראשית ג, ז), וְכִי סוּמִים הָיוּ, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר, מָשָׁל לְעִירוֹנִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר לִפְנֵי חֲנוּתוֹ שֶׁל זַגָּג, וְהָיָה לְפָנָיו קֻפָּה מְלֵאָה כּוֹסוֹת וּדְיַטְרוּטִין, וּתְפָשָׂם בְּמַקְלוֹ וְשִׁבְּרָן, עָמַד וּתְפָשׂוֹ, אֲמַר לֵיהּ יָדַע אֲנָא דְּלֵית אֲנָא מֶהֱנֵי מִמָּךְ כְּלוּם, אֶלָּא בּוֹא וְאַרְאֶה לְךָ כַּמָּה טוֹבוֹת אִבַּדְתָּ, כָּךְ הֶרְאָה לָהֶן כַּמָּה דוֹרוֹת אִבְּדוּ. (בראשית ג, ז): וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם, אֲפִלּוּ מִצְוָה אַחַת שֶׁהָיְתָה בְּיָדָן נִתְעַרְטְלוּ הֵימֶנָּהּ. (בראשית ג, ז): וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי עָלֶה שֶׁהֵבִיאוּ תּוֹאֲנָה לָעוֹלָם, וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק קִלְקַלְתְּ עוֹבָדָךְ סַב חוּט וְחַיֵּיט. וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת (בראשית ג, ז), אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא חֲגוֹרָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא חֲגֹרֹת, חֲגוֹרֵי חֲגוֹרוֹת, אִסְטִכְיוֹן, גָּלְיוֹן, סְדִינִים, כְּשֵׁם שֶׁעוֹשִׂים לְאִישׁ כָּךְ עוֹשִׂין לְאִשָּׁה, צִלְצְלִין, קוֹלָסִין, סְכָנִין.

7 ז

וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם (בראשית ג, ח), אָמַר רַבִּי חַלְּפוֹן שָׁמַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ הִלּוּךְ לַקּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן, וְהִלּוּךְ לָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, כג): וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא מְהַלֵּךְ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מִתְהַלֵּךְ, מְקַפֵּץ וְעוֹלֶה. עִקַּר שְׁכִינָה בַּתַּחְתּוֹנִים הָיְתָה, כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה לָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן, חָטָא קַיִן נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הַשֵּׁנִי, דּוֹר אֱנוֹשׁ לַשְׁלִישִׁי, דּוֹר הַמַּבּוּל לָרְבִיעִי, דּוֹר הַפְלָגָה לַחֲמִישִׁי, סְדוֹמִיִּים לַשִּׁשִּׁי, וּמִצְרִיִּים בִּימֵי אַבְרָהָם לַשְּׁבִיעִי. וּכְנֶגְדָן עָמְדוּ שִׁבְעָה צַדִּיקִים, וְאֵלּוּ הֵן, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵוִי קְהָת עַמְרָם משֶׁה, עָמַד אַבְרָהָם וְהוֹרִידָהּ לַשִּׁשִּׁי, עָמַד יִצְחָק וְהוֹרִידָהּ מִן שִׁשִּׁי לַחֲמִישִׁי, עָמַד יַעֲקֹב וְהוֹרִידָהּ מִן הַחֲמִישִׁי לָרְבִיעִי, עָמַד לֵוִי וְהוֹרִידָהּ מִן הָרְבִיעִי לַשְּׁלִישִׁי, עָמַד קְהָת וְהוֹרִידָהּ מִן הַשְּׁלִישִׁי לַשֵּׁנִי, עָמַד עַמְרָם וְהוֹרִידָהּ מִן הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן, עָמַד משֶׁה וְהוֹרִידָהּ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב (תהלים לז, כט): צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וגו', וּרְשָׁעִים מַה יַּעֲשׂוּ פוֹרְחִים בָּאֲוִיר, אֶלָּא הָרְשָׁעִים לֹא הִשְׁכִּינוּ שְׁכִינָה בָּאָרֶץ.

... the root/essence of Shekhinah/God’s presence was in the lower ones / `iqar sh’khinah batachtonim haytah.

8 ח

וַיִּשְׁמְעוּ, אַל תִּקְרֵי וַיִּשְׁמְעוּ אֶלָּא וַיַּשְׁמִיעוּ, שָׁמְעוּ קוֹלָן שֶׁל אִילָנוֹת שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים הָא גַנְבָא דְּגָנַב דַּעְתֵּיהּ דְּבָרְיֵה. דָּבָר אַחֵר שָׁמְעוּ קוֹלָן שֶׁל מַלְאָכִים אוֹמְרִים ה' אֱלֹהִים הוֹלֵךְ לְאוֹתָן שֶׁבַּגָּן. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יִצְחָק, רַבִּי לֵוִי אָמַר מֵת אוֹתוֹ שֶׁבַּגָּן, רַבִּי יִצְחָק אָמַר מֵת הָלַךְ לוֹ, אֶתְמְהָא, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְרוּחַ הַיּוֹם, לְרֶוַח הַיּוֹם, הֲרֵינִי מְחַיֶּה לוֹ אֶת הַיּוֹם, כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ (בראשית ב, יז): כִּי בְיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנוּ מוֹת תָּמוּת, אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים אִם יוֹם מִשֶּׁלִּי אִם יוֹם אֶחָד מִשֶּׁלָּכֶם, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן לוֹ יוֹם אֶחָד מִשֶּׁלִּי שֶׁהוּא אֶלֶף שָׁנִים, וְהוּא חַי תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וּמַנִּיחַ לְבָנָיו שִׁבְעִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צ, י): יְמֵי שְׁנוֹתֵנוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה. לְרוּחַ הַיּוֹם, רַב אָמַר לְרוּחַ מִזְרָחִית דָּנוּ, לְרוּחַ שֶׁהִיא עוֹלָה עִם הַיּוֹם. זַבְדִּי בֶּן לֵוִי אָמַר לְרוּחַ מַעֲרָבִית דָּנוּ, לְרוּחַ שֶׁהִיא שׁוֹקַעַת עִם הַיּוֹם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב הִקְשָׁה עָלָיו, כָּל שֶׁהַיּוֹם עוֹלֶה הוּא מַרְתִּיחַ. וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּזַבְדִּי בֶּן לֵוִי רִיתָה עָלָיו, כָּל שֶׁהַיּוֹם שׁוֹקֵעַ הוּא צוֹנֵן. (בראשית ג, ח): וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, אָמַר רַב אַיְבוּ גָּרְעָה קוֹמָתוֹ וְנַעֲשָׂה שֶׁל מֵאָה אַמָּה. (בראשית ג, ח): בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן, אָמַר רַבִּי לֵוִי רָמַז לְתוֹלְדוֹתָיו שֶׁיִּהְיוּ נִתָּנִין בַּאֲרוֹנוֹת שֶׁל עֵץ.

9 ט

וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם (בראשית ג, ט), אֵיךְ הֲוֵית, אֶתְמוֹל לְדַעְתִּי, וְעַכְשָׁיו לְדַעְתּוֹ שֶׁל נָחָשׁ, אֶתְמוֹל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְעַכְשָׁיו בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, כְּתִיב (הושע ו, ז): וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְּרִית, הֵמָּה כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, מָה אָדָם הָרִאשׁוֹן הִכְנַסְתִּיו לְתוֹךְ גַּן עֵדֶן וְצִוִּיתִיו וְעָבַר עַל צִוּוּיִי, וְדַנְתִּי אוֹתוֹ בְּשִׁלּוּחִין וּבְגֵרוּשִׁין, וְקוֹנַנְתִּי עָלָיו אֵיכָה. הִכְנַסְתִּיו לְתוֹךְ גַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, טו): וַיַּנִּיחֵהוּ בְגַן עֵדֶן. וְצִוִּיתִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, טז): וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם, וְעָבַר עַל הַצִּוּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יא): הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶנּוּ אָכָלְתָּ. וְדַנְתִּי אוֹתוֹ בְּשִׁלּוּחִין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כג): וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן. וְדַנְתִּי אוֹתוֹ בְּגֵרוּשִׁין, דִּכְתִיב (בראשית ג, כד): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. קוֹנַנְתִּי עָלָיו אֵיכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶכָּה, אֵיכָה כְּתִיב. אַף בָּנָיו הִכְנַסְתִּים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְצִוִּיתִים וְעָבְרוּ עַל הַצִּוּוּי, דַּנְתִּי אוֹתָם בְּשִׁלּוּחִין וּבְגֵרוּשִׁין וְקוֹנַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֵיכָה. הִכְנַסְתִּים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ז): וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל. צִוִּיתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כז, כ): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עָבְרוּ עַל צִוּוּיִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ט, יא): וְכָל יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ אֶת תּוֹרָתֶךָ. דַּנְתִּי אוֹתָם בְּשִׁלּוּחִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה טו, א): שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ. דַּנְתִּי אוֹתָם בְּגֵרוּשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, טו): מִבֵּיתִי אֲגָרְשֵׁם, קוֹנַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֵיכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה א, א): אֵיכָה יָשְׁבָה.

And the Lord God called to man - how did it happen/ where were you? Yesterday you went in my ways, and now in the opinion/ways of the serpent. Yesterday [your vision] was from one end of the world to the other , and now its limited to within the garden. R. Abbahu said the name of R. Hanina: it is written (Hosea 6) and they like Adam transgressed on the covenant. they [Israel],like Adam. Just as Adam - I brought him into the Garden of Eden, I commanded him, and he transgressed my commandments. And so I judged him with banishment and divorce, and I lamented him, "Eicha." I brought him into Gan Eden, as it says: and I placed him in Gan Eden. I commanded, as it states: and God the Lord commanded man. He transgressed the commandment, as it says: did you eat from the tree which I commanded not to eat from. I judged him with banishment, as stated: God the Lord sent him from the garden. I judged him with divorce, it is written: He drove [garesh] out the man. I Lamented over him "Eicha", as stated: And he called the God to man, And said unto him, where are you [Ayeka, Eicha in text]. So too, his sons I brought into Palestine and commanded and they transgressed on my orders, I judged them with banishment and divorce, and I lamented on them Eicha. I brought into Palestine, as written (Jeremiah): and I will bring you into the land of Carmel. I commanded , as it says (Exodus Z): and they thou shalt command the children of Israel. they transgressed on my commandments, as is said (Daniel T.), and all Israel transgressed on your Torah. I judged them with banishment, as written (Jeremiah XVI): Send them from my face and they left. I judged them divorce, as is said (Hosea H): from my house I will divorce them. I lamented on them Eicha, as written (Eicha 1) How did she sit.

10 י

וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ (בראשית ג, יא), אָמַר רַבִּי לֵוִי לְשׁוֹאֶלֶת חֹמֶץ שֶׁנִּכְנְסָה אֵצֶל אִשְׁתּוֹ שֶׁל חַבָּר, אָמְרָה לָהּ מַה בַּעֲלָהּ עוֹשֶׂה עִמָּךְ, אָמְרָה לָהּ כָּל טוּב הוּא עוֹשֶׂה עִמִּי, חוּץ מֵחָבִית זוֹ שֶׁהִיא מְלֵאָה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים שֶׁאֵינוֹ מַשְׁלִיטֵנִי עָלֶיהָ, אָמְרָה לָהּ כָּל קוּזְמִיקוֹן שֶׁלּוֹ שָׁם הוּא, וּמְבַקֵּשׁ לִשָֹּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלִתֵּן אוֹתָהּ לָהּ. מֶה עָשְׂתָה הוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹכָהּ, הִתְחִילוּ מְנַשְׁכוֹת אוֹתָהּ, כֵּיוָן שֶׁבָּא בַּעֲלָהּ שָׁמַע קוֹלָהּ מְצַוְוחָה, אָמַר לָהּ שֶׁמָּא בְּאוֹתָהּ חָבִית נָגַעְתְּ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ וגו'.

11 יא

וַיֹּאמֶר הָאָדָם וגו' (בראשית ג, יב), אַרְבָּעָה הֵן שֶׁהֵקִישׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל קַנְקַנָּן וּמְצָאָן קַנְקַנִּין שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם, וְאֵלּוּ הֵן, אָדָם, וְקַיִן, וּבִלְעָם, וְחִזְקִיָּהוּ. אָדָם שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה. קַיִן (בראשית ד, ט): וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל וגו' וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי. בִּלְעָם הָרָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כב, ט י): מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ, וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל הָאֱלֹהִים וגו'. חִזְקִיָּהוּ (מלכים ב כ, יד) (ישעיה לט, ג): מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וגו'. אֲבָל יְחֶזְקֵאל מְצָאוֹ בָּקִי מִכֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, ג): בֶּן אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וָאֹמַר ה' אֱלֹהִים אַתָּה יָדָעְתָּ, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא לְצִפּוֹר שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בְּיַד צַיָּד, פָּגַע בְּאֶחָד אָמַר לוֹ זוֹ שֶׁבְּיָדִי מָה הִיא חַיָּה אוֹ מֵתָה, אָמַר לוֹ אִי בָּעִית חַיָּה, אִי בָּעִית מֵתָה, כָּךְ בֶּן אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וָאֹמַר ה' אֱלֹהִים אַתָּה יָדָעְתָּ.

12 יב

וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה וגו' (בראשית ג, יב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ט, לה): אֲדַבְּרָה וְלֹא אִירָאֶנּוּ כִּי לֹא כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי, אָמַר אֵינִי כְּאוֹתוֹ שֶׁאָמַר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי וגו', הוּא שָׁמַע לְדִבְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲבָל אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי לְדִבְרֵי אִשְׁתִּי. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא דִּינָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אִיּוֹב הָיְתָה, עַל כֵּן אָמַר לָהּ (איוב ב, י): כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים, אֲקַבֵּל אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא נְקַבֵּל, נָאִים בְּטוֹבָה וְלֹא נָאִים בְּפֻרְעָנוּת, אֶתְמְהָא. (איוב ב, י): בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו, בִּשְׂפָתָיו לֹא חָטָא אֲבָל בְּלִבּוֹ חָטָא. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְאָכַלְתִּי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וָאֹכֵל, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא נִטְרַד מִגַּן עֵדֶן עַד שֶׁחֵרֵף וְגִדֵּף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ה, ב): וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. (בראשית ג, יב): וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל, גֵּירַנִי, חִיְּבַנִי, וְהִטְעַנִי. גֵירַנִי, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים פט, כג): לֹא יַשִּׁיא אוֹיֵב בּוֹ, חִיְּבַנִי, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כד, י): כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ. הִטְעַנִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברי הימים ב לב, טו): אַל יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ.