Chapter 13י״ג
1 א

וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ (בראשית ב, ה), הָכָא אַתְּ אָמַר וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (בראשית ב, ט): וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא לְהַלָּן לְגַן עֵדֶן, וְכָאן לְיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא אֵלּוּ וְאֵלּוּ לֹא צָמְחוּ עַד שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים.

2 ב

וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, כָּל הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ. כָּל הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִין עִם הַבְּרִיּוֹת. כָּל הָאִילָנוֹת לַהֲנָאָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת נִבְרְאוּ. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבָּצַר אֶת כַּרְמוֹ וְלָן בְּתוֹכוֹ וּבָאת הָרוּחַ וּפְגָעַתּוּ. כָּל שִׂיחָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת אֵינָהּ אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, עָבְדַּת אַרְעָא, לָא עָבְדַּת. וְכָל תְּפִלָּתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת אֵינָהּ אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, מָרֵי תַּעֲבֵד אַרְעָא, מָרֵי תַּצְלִיחַ אַרְעָא. כָּל תְּפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אֶלָּא עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מָרֵי יִתְבְּנֵי בֵּית מַקְדְּשָׁא, מָרֵי מָתַי יִתְבְּנֵי בֵּית מַקְדְּשָׁא.

And every growth/si’ach of the field” [Gn 2:5]—All the trees as it were /k’ilu are conversing/m’sichin, these with these. All the trees as it were are conversing with the creatures / `im hab’riyot.All the treeswere createdtogivepleasure tothe creatures . . . All the conversations of the creatures are about nothing except the land . . . and all the prayers of the creatures are about nothing except the land . . . All the prayers of Israel are about nothing except the Temple/ beyt hamiqdash.

3 ג

כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ (בראשית ב, ה), מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא. אָמַר רַבִּי חִלְפָאי כְּשֵׁם שֶׁהוּא מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא כָּךְ הוּא מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא בִּירִידַת גְּשָׁמִים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, שְׁלשָׁה דְבָרִים שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה, וְאֵלּוּ הֵן: אֶרֶץ, וְאָדָם, וּמָטָר. אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חִיָּא וּשְׁלָשְׁתָּן מִשָּׁלשׁ אוֹתִיּוֹת, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם אֵין אֶרֶץ אֵין מָטָר, וְאִם אֵין מָטָר אֵין אֶרֶץ, וְאִם אֵין שְׁנֵיהֶם אֵין אָדָם.

4 ד

אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא קָשָׁה הִיא גְּבוּרוֹ גְּשָׁמִים שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, מַה טַּעַם (איוב ה, ט): עֹשֶׂה גְּדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר וגו', בַּמֶּה (איוב ה, י): הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת, רַבִּי אַחָא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (ירמיה י, יב): עֹשֶׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (ירמיה י, יג): לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם, וְאֵין קוֹל אֶלָּא גְשָׁמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מב, ח): תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ.

5 ה

אָמַר רַבִּי יִצְחָק שֶׁהִיא מְרַצָּה כַּקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה, ב): רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (ישעיה נו, ז): יַעֲלוּ לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי. רַבִּי סִימוֹן אָמַר אַף מְכַנֶּסֶת הַגָּלֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה, ב): שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב. רַבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְיָה אוֹמֵר, שֶׁהִיא אוֹסֶפֶת אֶת הָעֶבְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה, ד): אָסַפְתָּ כָל עֶבְרָתֶךָ. רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי אָמַר, אַף מְכַפֶּרֶת עַל הַחַטָּאִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה, ג): נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ.

6 ו

רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, וּשְׁקוּלָה כְּנֶגֶד תְּחִיַּת הַמֵּתִים. רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא אָמְרוּ, אַף חֲכָמִים קָבְעוּ אוֹתָהּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, בְּזוֹ יַד וּבְזוֹ יַד, בְּזוֹ פְּתִיחָה וּבְזוֹ פְּתִיחָה. בְּזוֹ יַד, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, א): הָיְתָה עָלַי יַד וגו'. וּבְזוֹ יַד (תהלים קמה, טז): פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ. בְּזוֹ פְּתִיחָה (דברים כח, יב): יִפְתַּח ה' לְךָ, וּבְזוֹ פְּתִיחָה (יחזקאל לז, יב): הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וגו'. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא אָמַר, בְּזוֹ שִׁירָה וּבְזוֹ שִׁירָה. בְּזוֹ שִׁירָה (ישעיה מב, יא): יָרֹנּוֹ ישְׁבֵי סֶלַע, וּבְזוֹ שִׁירָה (תהלים סה, יד): יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ. רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, וּגְּדוֹלָה מִתְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים לָאָדָם, וְזֶהוּ לָאָדָם וְלַבְּהֵמָה. תְּחִיַּת הַמֵּתִים לְיִשְׂרָאֵל, וְזוֹ לְיִשְׂרָאֵל וּלְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, אָמַר לוֹ אַתֶּם יֵשׁ לָכֶם מוֹעֲדוֹת, וְאָנוּ יֵשׁ לָנוּ מוֹעֲדוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם שְׂמֵחִים אֵין אָנוּ שְׂמֵחִים, וּבְשָׁעָה שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִים אֵין אַתֶּם שְׂמֵחִים, וְאֵימָתַי אָנוּ וְאַתֶּם שְׂמֵחִים, בִּירִידַת גְּשָׁמִים, מַה טַעַם (תהלים סה, יד): לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְּפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ, מַה כָּתוּב אַחֲרָיו (תהלים סו, א): הָרִיעוּ לֵא': כֹּהֲנִים לְוִיִם וְיִשְׂרְאֵלִים אֵין כְּתִיב, אֶלָּא הָרִיעוּ לֵא' כָּל הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁהַמָּטָר יוֹרֵד בְּהֵמָה מְבַקֶּשֶׁת תַּפְקִידָהּ, מַה טַּעַם לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן, לָבְשׁוּ דִּכְרַיָא עָנָא, לָשׁוֹן נָקִי.

7 ז

וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה (בראשית ב, ה), וְאָדָם אַיִן לְהַעֲבִיד אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאֵלִיָּהוּ וּכְחוֹנִי הַמְעַגֵּל. וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, לֹא נִבְרָא אָדָם אֶלָּא לְעָמָל, אִם זָכָה, הוּא עָמֵל בַּתּוֹרָה, וְאִם לֹא זָכָה, הוּא עָמֵל בָּאָרֶץ. אַשְׁרָיו לְאָדָם שֶׁהוּא עָמֵל בַּתּוֹרָה.

8 ח

כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן וגו' (בראשית ב, ה), אִלְמָלֵא אָדָם אֵין בְּרִית כְּרוּתָה לָאָרֶץ לְהַמְטִיר עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, כו): לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ מִדְבָּר לֹא אָדָם בּוֹ.

9 ט

כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וגו' (קהלת א, ז), מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיוּ מַפְרִישִׁין לַיָּם הַגָּדוֹל, וְנִכְנְסָה סְפִינָתָן לַיָּם לְמָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּיִם מְהַלְּכִין, אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא בָּאנוּ לְכָאן אֶלָּא לְנִסָּיוֹן, מִלְּאוּ מִשָּׁם חָבִית מָלֵא מַיִם, כֵּיוָן שֶׁעָלוּ לְרוֹמִי אָמַר לָהֶם אַדְרִיָנוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת, מֵי אוֹקְיָנוֹס מָה הִנּוּן, אָמְרוּ לוֹ מַיִם בּוֹלְעִין מַיִם. אָמַר לָהֶן הָבוּ לִי מִנְּהוֹן, יַהֲבוּן לֵיהּ מְלוֹא לְקִינְיָאתָה, וַהֲווֹ יָהֲבִין בְּגַוָּה מַיִם וְהִיא בָּלְעָה לְהוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשָּׁם הֵם שׁוֹאֲבִים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ (קהלת א, ז): לְשָׁם הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת. כֵּיצַד הָיְתָה הָאָרֶץ שׁוֹתָה, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּהָדֵין נִילוּס, דְּמַשְׁקֶה וְהָדַר מַשְׁקֶה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר כְּמִין תּוֹכְיָה דְּהָדֵין קַבְרִיָּא דִּמְרַבֶּה וְקָבַר. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כְּמִין תָּוַוי, נָהָר בְּבָבֶל וּשְׁמוֹ תָּוַוי, וְלָמָּה קוֹרִין אוֹתוֹ תָּוַוי, שֶׁהוּא חוֹזֵר וּמַשְׁקֶה אַחַת לְאַרְבָּעִים שָׁנָה. וְכָךְ הָיְתָה הָאָרֶץ שׁוֹתָה מִתְּחִלָּה, דִּכְתִיב (בראשית ב, ו): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְחָזַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא תְּהֵא הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא מִלְמַעְלָן. רַבִּי חָנָן דְּצִפּוֹרִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְּבָרִים חָזַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹא תְּהֵא הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא מִלְּמַעְלָן, מִפְּנֵי בַּעֲלֵי זְרוֹעַ, וּבִשְׁבִיל לְהָדִיחַ טְלָלִים הָרָעִים, וְשֶׁיְהֵא הַגָּבוֹהַּ שׁוֹתֶה כַּנָּמוּךְ, וְעוֹד שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל תּוֹלִין עֵינֵיהֶם כְּלַפֵּי מַעְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ה, יא): לָשׂוּם שְׁפָלִים לְמָרוֹם.

10 י

וּמֵהֵיכָן הָאָרֶץ שׁוֹתָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִמֵּימֵי אוֹקְיָנוּס, דִּכְתִיב (בראשית ב, ו): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְכִי מֵימֵי אוֹקְיָנוּס לֹא מַיִם מְלוּחִים הֵן. אָמַר לוֹ מִתְמַתְּקִים הֵן בֶּעָבִים, דִּכְתִיב (בראשית לו, כח): אֲשֶׁר יִזְּלוּ שְׁחָקִים, הֵיכָן הֵם נוֹזְלִין בַּשְּׁחָקִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מִן הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, יא): לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָיִם, וְהָעֲנָנִים מִתְגַּבְּרִין מִן הָאָרֶץ וְעַד הָרָקִיעַ, וּמְקַבְּלִין אוֹתָן כְּמִפִּי הַנּוֹד, דִּכְתִיב (איוב לו, כז): יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ, וְחוֹשְׁרִים אוֹתָן כְּמִין כְּבָרָה, וְאֵין טִפָּה נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, דִּכְתִיב (שמואל ב כב, יב): חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים, לָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָן שְׁחָקִים, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר שֶׁהֵן שׁוֹחֲקִים אֶת הַמַּיִם. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר כְּהָדֵין מָסוֹסָא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, כַּדַּקִּין הַלָּלוּ שֶׁל בְּהֵמָה.

... from the upper ones, as it is said, ‘from the rain of the heavens she (the land) will drink water’ [Dt 11:11]

11 יא

רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵין עֲנָנִים אֶלָּא מִלְּמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז, יג): וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר, אֵין עֲנָנִים אֶלָּא מִלְּמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, ז): מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, לְאֶחָד שֶׁכִּבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ חָבִית שֶׁל יַין וְקַנְקַנָּהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְאֶחָד שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ הַלְוֵנִי סְאָה שֶׁל חִטִּים, אָמַר לוֹ הָבֵא קֻפָּתְךָ וּבוֹא מְדֹד, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָאָרֶץ אַיְיתֵי עֲנָנֵיךְ וְקַבֵּל מָטָר.

12 יב

חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: עָב, אֵד, עָנָן, וּנְשִׂיאִים, חָזִיז. עָב, שֶׁהוּא מְעַבֵּב אֶת פְּנֵי הָרָקִיעַ. אֵד, שֶׁהוּא שׁוֹבֵר אֵידָן שֶׁל בַּעֲלֵי שְׁעָרִים. עָנָן, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַבְּרִיּוֹת עֲנָוִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ. נְשִׂיאִים, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַבְּרִיּוֹת נְשִׂיאִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ. חָזִיז, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חֶזְיוֹנוֹת בָּרָקִיעַ, וּמַשְׁרֶה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל הַבְּרִיּוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה א, א): חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לָאָרֶץ, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה תְּקוּפוֹתֶיהָ: אֶרֶץ, תֵּבֵל, אֲדָמָה, אַרְקָא. אֶרֶץ, כְּנֶגֶד תְּקוּפַת נִיסָן, שֶׁהִיא מֵרִיצָה אֶת פֵּרוֹתֶיהָ. תֵּבֵל, כְּנֶגֶד תְּקוּפַת תַּמּוּז, שֶׁהִיא מְתַבֶּלֶת אֶת פֵּרוֹתֶיהָ. אֲדָמָה, כְּנֶגֶד תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי, שֶׁהָאָרֶץ עֲשׂוּיָה בּוֹלִין בּוֹלִין שֶׁל אֲדָמָה. אַרְקָא, כְּנֶגֶד תְּקוּפַת טֵבֵת, שֶׁהִיא מוֹרֶקֶת אֶת פֵּרוֹתֶיהָ.

13 יג

כַּמָּה גְּשָׁמִים יוֹרְדִין וְיִהְיֶה בָהּ כְּדֵי רְבִיעָה, כִּמְלוֹא כְּלֵי מַחֲרֵשָׁה שֶׁל שְׁלשָׁה טְפָחִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּקָשָׁה, טֶפַח. וּבֵינוֹנִית, טְפָחַיִּים. וּבִשְׂבֵעָה, שְׁלשָׁה טְפָחִים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, אֵין לְךָ טֶפַח יוֹרֵד מִלְּמַעְלָה, שֶׁאֵין הָאָרֶץ עוֹלָה כְּנֶגְדוֹ טִפְחַיִם. מַה טַּעַם (תהלים מב, ח): תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ וגו'. אָמַר רַבִּי לֵוִי הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים זְכָרִים, וְהַתַּחְתּוֹנִים נְקֵבוֹת, וְהֵן אוֹמְרִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ קַבְּלוּ אוֹתָנוּ, אַתֶּם בְּרִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַאֲנוּ שְׁלוּחָיו, מִיָּד הֵם מְקַבְּלִים אוֹתָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מה, ח): תִּפְתַּח אֶרֶץ, כִּנְקֵבָה זוֹ שֶׁהִיא פּוֹתַחַת לַזָּכָר. (ישעיה מה, ח): וְיִפְרוּ יֶשַׁע, שֶׁהֵן פָּרִין וְרָבִין. (ישעיה מה, ח): וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד, יְרִידַת גְּשָׁמִים. (ישעיה מה, ח): אֲנִי ה' בְּרָאתִיו, לְכָךְ בְּרָאתִיו לְתִקּוּנוֹ שֶׁל עוֹלָם וּלְיִשּׁוּבוֹ.

(13) How much rain should fall for it to be considered Reviah (first rain of the season)? When it rains enough to fill a plough of three tefachim (1 tefach = 3.2 inches), those are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: In a difficult year, one tefach. In a regular year, two tefachim. In a plentiful year, three tefachim. Rabi Shimon ben Eleazar says: there is not a single tefach that comes from above for which the land didn't come two tefachim up. What's the reason? "Deep calls to deep in the roar of Your channels [all Your breakers and billows have swept over me]" (Psalms 42:8). Said rabbi Levi: the upper waters are masculine, and the lower waters are feminine, and they say to each other: "receive us! You are the creation of the Holy One and we are the ones He sent." Immediately they receive them – that’s what is written, ‘the land will open’ [Is 45:8], like this female who opens for the male. [Pour down, O skies, from above! Let the heavens rain down victory! Let the earth open up] "and triumph sprout" - that they fruitful and multiply. "let justice spring up" - this is the rain falling. "I Ad-nai have created it" - therefore I created it for the betterment of the world and its settlement.

14 יד

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה עָלָה שֶׁבֶר מִן הָאָרֶץ, מִיָּד (בראשית ב, ו): וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה, הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי בֶּרֶכְיָה, דְּאָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה (דברים לב, ב): יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי וגו', שָׁבְרוּ בְּרִיּוֹת אֶת עָרְפָּן, מִיָּד מָטָר יוֹרֵד.

15 טו

כַּמָּה גְשָׁמִים יוֹרְדִין וִיהֵא אָדָם צָרִיךְ לְבָרֵךְ, רַבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמְרִין, מִתְּחִלָּה כְּדֵי רְבִיעָה, וּבַסּוֹף אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהֵן. רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, בַּתְּחִלָּה כְּדֵי רְבִיעָה, וּלְבַסּוֹף עַד שֶׁיִּדָּחוּ פְּנֵי הַקֶּרָמִיד. רַבִּי יַנַּאי בֶּן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר, בַּתְּחִלָּה כְּדֵי רְבִיעָה, וּלְבַסּוֹף כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁרֶה פִּי הַמְגוּפָה. וַהֲלוֹא כַּמָּה גְשָׁמִים יוֹרְדִין וְאֵין פִּי מְגוּפָה נִשְׁרֵית, אֶלָּא תְּהֵא נִרְאֵית כְּאִלּוּ שְׁרוּיָה. כֵּיצַד הוּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ, כַּהֲדָא דִּתְנֵינַן עַל הַגְּשָׁמִים וְעַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת הוּא אוֹמֵר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי מַיְיתֵי לָהּ מֵהָכָא (משלי כה, כה): מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וּשְׁמוּעָה טוֹבָה וגו', מַה שְּׁמוּעָה טוֹבָה בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, אַף מַיִם קָרִים הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר כְּדֵין מְבָרֵךְ יְחֶזְקֵאל אַבָּא, יִתְבָּרֵךְ יִתְרוֹמֵם וְיִתְגַּדֵּל שִׁמְךָ עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁאַתָּה מוֹרִיד לָנוּ, שֶׁמִּמֶּנּוּ אַתָּה זָן אֵלּוּ מֵאֵלּוּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, שֶׁהוּא מוֹרִידָן בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לו, כז): כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מָיִם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כז, יח): וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב סָלֵק לִמְבַקְרֵי לְרַבִּי יְהוּדָה מִגְּדָלָה, שָׁמַע קָלֵיהּ מְבָרֵךְ אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת אָנוּ צְרִיכִים לְהוֹדוֹת לְשִׁמְךָ עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁאַתָּה מוֹרִיד לָנוּ, שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּם גְּמוּלִים טוֹבִים לְחַיָּבִים. אֲמַר לֵיהּ כֵּן הֲוָה רַבִּי סִימוֹן מְבָרֵךְ. אָמַר רַבִּי זֵירָא תַּמָּן אָמְרִין עַל הַזּוֹל שֶׁהוּא בָּא לָעוֹלָם, וְעַל הַשָֹּׂבָע שֶׁהוּא בָּא לָעוֹלָם, וְעַל הַנָּהָר שֶׁמְסַפֵּחַ לַמְדִינָה, אוֹמֵר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב.

16 טז

וְהִשְׁקָה אֶת כָּל (בראשית ב, ו), רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא אָמַר הַכֹּל מִתְבָּרֵךְ, מַשָֹּׂא וּמַתָּן מִתְבָּרֵךְ, וְהַפְּרַגְמָטוֹטִין מַרְוִיחִין. רַבִּי יוֹחָנָן בַּר לֵוִי אָמַר אַף מֻכֵּי שְׁחִין מַרְוִיחִין. רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר אַף הַחוֹלִין מַרְוִיחִין, וְאֵבְרֵיהוֹן רָפִין עֲלֵיהֶם. אֲבִימֵי מִן חַבְרַיָא הֲוָה מְבַקֵּר בִּישַׁיָא כַּד הֲוַת רְבִיעָתָא נַחֲתָה, הֲוָה אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא מָה אִנּוּן עֲבִידִין, הֲוָה אֲמַר לֵיהּ נִנּוֹחוּ. רַבִּי אַבָּא אוֹמֵר אַף אֶבֶן טוֹבָה מַרְגֶּשֶׁת. רַבָּנָן אַמְרֵי אַף הַדָּגִים מַרְגִּישִׁים. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס עוֹבָדָא הֲוָה בַּהֲדָה עַכּוֹ, וְצָדוּ חַד נוּן וְשָׁמוּ יָתֵיהּ ש' לִיטְרִין, וּתְקִילוּ יָתֵיהּ מָאתָן לִיטְרִין. הֲווֹ תַּמָּן חַד סַב צַיָּד, אֲמַר לְהוֹן דְּלָא נָחַת רְבִיעֲתָא. וְכֵיוָן דְּנָחַת, צָדוּ חַד נוּן וְשָׁמוּ יָתֵיהּ מָאתָן לִיטְרִין, וּתְקִילוּ יָתֵיהּ וְאַשְׁכְּחוּנֵיהּ ש' לִיטְרִין.

17 יז

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵין הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא לְפִי חִסּוּמָהּ, אִם כֵּן מַה יַּעֲשׂוּ שָׁרְשֵׁי חָרוּב וְשָׁרְשֵׁי שִׁקְמָה שֶׁשָּׁרְשֵׁיהֶם עַד תְּהוֹם, אֶלָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי צָרְכָּן. רַבִּי חֲנִינָא בְּרַבִּי עִיזְקָה רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, שָׁרְשֵׁי חִטָּה בּוֹקְעִין בָּאָרֶץ חֲמִשִּׁים אַמָּה. שָׁרְשֵׁי תְּאֵנָה בּוֹקְעִים בַּצּוּר. אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּךְ הוּא כִּדְקָא אֲמַרְתְּ, לְפִי חִסּוּמָהּ. וְחָרוּב וְשִׁקְמָה אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם תְּהוֹם עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ, מַאי טַעְמָא (ישעיה כז, ג): אֲנִי ה' נֹצְרָהּ לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁהַמָּטָר יוֹרֵד הוּא עוֹשֶׂה פָּנִים לָאֲדָמָה.