Ben Aryeh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor
10:2י׳:ב׳
1 א

מגיד משנה: שמלת סתם באה למעט כשקובעין זמן כו'. נ"ב וכן פירש רב האי גאון במשפט הלוואות שבסוף מקח וממכר לרב האי אלא שמפרש דבחדא סגי [או שהוא בלא זמן. או שיש לו] ע"ש וזה לשונו שם וכן אם תהי' ההלוואה סתם בלא זמן קבוע שלוה כור חטים או הין יין סתם ולא פסקו זמן לפרוע ואחר כך עלו הדמים מותר להחזיר ההלוואה בעצמו ואע"פ שאין במקום שוק קבוע ולא נמצא אצל הלוה מן הפירות כלום בשעת הלוואה כמו שאמרו לוין סתם ופורעין סתם עכ"ל רב האי שם. ולדבריו ז"ל הא דתנן לא יאמר אדם כו' ואני נותן לך לגורן הוא דוקא דקבע לו זמן עד הגורן [וכן הוא בירושלמי וז"ל שם תני לא יאמר אדם לחבירו הלווני כור חטים ואני נותן לך לגורן הא עד שתים שלש שבועות מותר והלל אוסר כו' עכ"ל] וע' בנימוקי יוסף בשם רב האי גאון בתשובה שנראה לכאורה סותר למה שכתב רב האי גאון במקח וממכר במשפטי הלוואות שם [שהרי כתב שם דרק ככר שהוא דבר מועט לא בעינן שער שבשוק ע"ש ומסתמא גם כשלא קבע זמן מיירי וכן משמע מדברי חידושי הר"ן בשם רב האי בב"מ ע"ה א' שם ד"ה לוין סתם דרק ביצא השער מותר ע"ש וכן משמע מדברי הרמב"ן בשם רב האי המובא בשיטה מקובצת שם ד"ה לוין סתם ובמו"מ במשפטי הלוואות שם כתב דמותר כשלא קבע זמן גם כור חטים והין יין ואע"פ שאין במקום שוק קבוע כו'. ואולי יש לפרש כוונתו שם שאינו קבוע תמיד שאינו דאכלבי וארבי דמשיך תרעי' טפי ע' ב"מ ע"ב ב' רק יצא השער של עיירות לבד שקורא אותו אינו קבוע כ"כ ע' תו' ב"מ ס"ג ע"ב ד"ה ופוסקין כו' וביו"ד סי' קע"ה סעיף א' ובש"ך שם ס"ק ג'. ועוד יש לומר דרב האי מחלק בין הלוואה לכתחילה בין הפירעון אם הלווה בדיעבד. דבמשפטי הלוואות שם מפורש דלענין פירעון איירי היינו בדיעבד אם לוה שמותר לפורעו אותן הפירות ועיקר ראיתו ממ"ש ופורעין סתם. אבל לכתחילה ללות לוין סתם בלא זמן דוקא כשיצא השער. ואע"ג דשמואל אמר שניהם יחד לוין סתם ופורעין סתם מ"מ אין דינם שוה לגמרי ובזה מיושב מה דקשה כיון שאמר לוין ממילא נלמד שמותר לפרוע וא"כ פורעין מיותר אלא שמזכיר גם פירעון שיש קולא בפירעון יותר מהלוואה. עוי"ל דהא שמואל דאמר כן הוא אליבא דרבנן ולי' לא ס"ל שפסק כהלל. והגמ' דפסק כרבנן פליגי על שמואל במה דאמר לרבנן לוין סתם רק ס"ל דבלא יצא השער אסור כדמוכח ממ"ש רב הונא ע"ב ע"ב דלוין על שער שבשוק ומשמע אפי' בלא קביעת זמן דאינו מותר רק ע"פ שער שבשוק וכן משמע מ"ד ב' רב דינרי הוה לי' ולא תירץ הגמ' שרב לא קבע זמן (דדוחק לומר דבדנרי דסתם הלוואה שלשים יום כקבע זמן דמי) ולכן לא קי"ל בהלוואה כשמואל. אבל לענין פירעון דלא שמענו דשאר אמוראי פליגי עליה פסקינן כוותיה אליבא דרבנן ובזה מתורץ כל דברי רב האי הנ"ל]: