Chapter 3ג׳
1 א

הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו' (במדבר ג, ו), הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צב, יג יד): צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח וגו' שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' וגו', צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, מָה הַתָּמָר הַזּוֹ צִלָּהּ רָחוֹק, כָּךְ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים רָחוֹק מֵהֶם עַד לָעוֹלָם הַבָּא. מָה הַתָּמָר הַזּוֹ עוֹשָׂה תְּמָרִים רְטוּבִים, נִיקוֹלַוְוסִין, נוֹבְלוֹת, וְעוֹשָׂה סוֹלִין. כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי תּוֹרָה וְיֵשׁ בָּהֶם עַמֵּי הָאָרֶץ, וְיֵשׁ בָּהֶם בּוּרִים. מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ יֵשׁ בָּהֶם נוֹבְלוֹת שֶׁאֵינָן נִכְנָסוֹת לָאוֹצָר וְעוֹשָׂה תְּמָרִים וְהֵם נִכְנָסוֹת לָאוֹצָר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר מֵהֶם נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵהֶם לֹא נִכְנְסוּ. מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ עוֹשֶׂה תְּמָרִים וְעוֹשָׂה קוֹצִים וְכָל מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִגְבוֹת תְּמָרִים הַקּוֹצִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שׁוֹלְטִין בּוֹ, כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר עַצְמוֹ מֵהֶם נְשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְאַף כָּל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. דָּבָר אַחֵר, מַה תְּמָרָה זוֹ אֵין בָּהּ פְּסוֹלֶת אֶלָּא תְּמָרִים לַאֲכִילָה, לוּלָבִין לְהִלּוּל, חֲרָיוֹת לְסִכּוּךְ, סִיבִים לַחֲבָלִים, סַנְסַנִּים לַכְּבָרָה, שִׁפְעַת קוֹרוֹת לְקָרוֹת בָּהֶן אֶת הַבַּיִת. כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל אֵין בָּהֶם פְּסֹלֶת אֶלָּא מֵהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי אַגָּדָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִצְווֹת, מֵהֶם בַּעֲלֵי צְדָקוֹת וְכָל הָעִנְיָן. דָּבָר אַחֵר, מַה תְּמָרָה זוֹ לִבָּהּ מְכֻוָּן לְמַעְלָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל לִבָּן מְכֻוָּן לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כה, טו): עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי. דָּבָר אַחֵר, מַה תְּמָרָה זוֹ יֵשׁ לָהּ תַּאֲוָה, כָּךְ צַדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם תַּאֲוָה, מַה תַּאֲוָתָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כו, ט): נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ ישְׁבֵי תֵבֵל. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מַעֲשֶׂה בִּתְמָרָה אַחַת שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּחַמְתָן וְלֹא הָיְתָה עוֹשָׂה פֵּרוֹת, וְהָיוּ מַרְכִּיבִין אוֹתָהּ וְלֹא עָשְׂתָה פֵּרוֹת, אָמַר לָהֶם דִּקְלֵי תְּמָרָה הִיא רוֹאָה מִירִיחוֹ וְהִיא מִתְאַוָּה לָהּ בְּלִבָּהּ, וְהֵבִיאוּ מִמֶּנָּהּ וְהִרְכִּיבוּ אוֹתָהּ מִיָּד עָשְׂתָה פֵּרוֹת, כָּךְ כָּל תַּאֲוָתָן וְצִפּוּיָין שֶׁל צַדִּיקִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מַה תְּמָרָה זוֹ אֵינָהּ עוֹשָׂה פָּחוֹת מִשְׁלשֶׁת אָנְבּוֹנִין, כָּךְ אֵין יִשְׂרָאֵל חֲסֵרִים מִשְּׁלשָׁה צַדִּיקִים בָּעוֹלָם כְּאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ז, ט): אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים. מַה תְּמָרָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ לוּלָבִין לְהַלֵּל, וַחֲרָיוֹת לְסֻכָּה, אֲפִלּוּ הַסִּיב שֶׁלָהּ הוֹלֵךְ לְחִזּוּק וְעֵצָהּ לְהַדְלִיק, כָּךְ בְּיִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים, יְשָׁרִים, חֲסִידִים, בְּנֵי תוֹרָה, אֲפִלּוּ סוּרֵיהֶן גּוֹמְלֵי חֶסֶד אִינוּן. אִי מָה הַתְּמָרָה אֵין עוֹשִׂין מִמֶּנָּהּ כֵּלִים כָּךְ הַצַּדִּיקִים, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים צב, יג): כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ לְרַב הוּנָא וְאָמַר הָיִינוּ בְּבָבֶל וְעוֹשִׂין מִמֶּנָּהּ כֵּלִים, שֻׁלְחָנוֹת וּמְנוֹרוֹת. אִי מָה הָאֶרֶז הַזֶּה אֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת כָּךְ הַצַּדִּיקִים אֵין עוֹשִׂין פֵּרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, מַה הַתְּמָרָה עוֹשָׂה פֵּרוֹת כָּךְ הַצַּדִּיקִים עוֹשִׂים פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, י): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ. מַה תְּמָרָה וְאֶרֶז כָּל מִי שֶׁהוּא עוֹלֶה לְרֹאשָׁם וְאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת עַצְמוֹ הוּא נוֹפֵל וָמֵת, כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא בָּא וּמִזְדַּוֵּג לְיִשְׂרָאֵל סוֹף שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם, תֵּדַע לָךְ שֶׁכֵּן שָׂרָה עַל יְדֵי שֶׁמְּשָׁכָהּ פַּרְעֹה לַיְלָה אַחַת לָקָה הוּא וּבֵיתוֹ בִּנְגָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, יז): וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה וגו'. מַה תְּמָרָה וְאֶרֶז גְּדוֹלִים מִכָּל הָאִילָנוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלִים מִכָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ט, ד): כִּי גָדוֹל מָרְדְּכַי וגו', (שמואל ב ה, י), וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל. מַה תְּמָרָה אִם נֶעֶקְרָה אֵין לָהּ חִלּוּפִים כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים אֵין לָהֶם חִלּוּפִים בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח, יב): וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה. דָּבָר אַחֵר, צַדִּיק כַּתָּמָר וגו' מְדַבֵּר בְּשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים וְהִפְרִיחוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים, בְּעֵת שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כו): וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי, לְפִיכָךְ גִּדְּלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיִשְׂרָאֵל כָּאֶרֶז הַזֶּה שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ וְגָדוֹל בַּלְּבָנוֹן מִשְּׁאָר הָאִילָנוֹת, כָּךְ הֵם גְּדוֹלִים מִכָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹא בָּחַר בְּכָל הַשְּׁבָטִים לַעֲמֹד בְּשִׁמּוּשׁוֹ אֶלָּא בְּנֵי לֵוִי בִּלְבָד, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צב, יד): שְׁתוּלִים בְּבֵית ה', אָמַר רַבִּי חָנָן בֶּן פָּזִי עַד שֶׁהֵם שְׁתוּלִים הֵם בְּבֵית ה', אֵלּוּ הַתִּינוֹקוֹת שֶׁהֵם בְּבֵית הַסֵּפֶר. דָּבָר אַחֵר, שְׁתוּלִים בְּבֵית ה', שֶׁלֹא הָיוּ זָזִים מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ לְעוֹלָם. בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ, אֵלּוּ הַשִּׁירוֹת, תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו' וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וגו'.

A righteous person will flourish like a date palm. No part of the date palm is wasted: Its dates are eaten; its young branches are used for ritual blessing [of the lulav on sukkot]; its fronds cover the Sukkah; its fibers are used to make ropes; its leaves are used for sieves; its planed trunks are used for roof beams. So too there are none worthless in Israel: Some are versed in the Bible; others know Mishnah; some are masters of aggadah [storytelling]; others do good deeds; still others promote social equity.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סה, ה): אַשְׁרֵי תִבְחַר וּתְקָרֵב, אַשְׁרֵי מִי שֶׁבְּחָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִקְרִיבוֹ, וְאַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁקֵּרְבוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹא בְּחָרוֹ, וְאֵיזֶה זֶה שֶׁבְּחָרוֹ, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ז): אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם, אֲבָל לֹא קֵרְבוֹ אֶלָּא הוּא קֵרַב אֶת עַצְמוֹ. יַעֲקֹב, בְּחָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, ד): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה מא, ח): יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ, אֲבָל לֹא קֵרְבוֹ אֶלָּא הוּא קֵרַב אֶת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, כז): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים. משֶׁה בְּחָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג): לוּלֵי משֶׁה בְּחִירוֹ, אֲבָָל לֹא קֵרְבוֹ, אַשְׁרֵיהֶם אֵלּוּ שֶׁבְּחָרָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹא קֵרְבָם, בֹּא וּרְאֵה יִתְרוֹ קֵרְבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲבָל לֹא בְּחָרוֹ, רָחָב הַזּוֹנָה קֵרְבָהּ אֲבָל לֹא בְּחָרָהּ, אַשְׁרֵיהֶם אֵלּוּ שֶׁקֵּרְבָן אַף עַל פִּי שֶׁלֹא בְּחָרָן. מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה לְרַבִּי יוֹסֵי אָמְרָה לֵיהּ אֱלָהֲכוֹן מַאן הוּא בָּעֵי מְקָרֵב, הֵבִיא לְפָנֶיהָ כַּלְכָּלָה שֶׁל תְּאֵנִים וְהָיְתָה בּוֹרֶרֶת יָפָה וּבוֹרֶרֶת וְאוֹכֶלֶת. אָמַר לָהּ אַתְּ יָדַעְתְּ לִבְרֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִבְרֹר, מַאן דְּהוּא חָמֵי עוֹבָדוֹי טָבִין הוּא בָּחַר בֵּיהּ וּמְקָרֵב לֵיהּ. רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק לֹא כָּל הַקָּרוֹב קָרוֹב וְלֹא כָּל הָרָחוֹק רָחוֹק, יֵשׁ נִבְחָר וְנִדְחָה וְנִתְקָרֵב, יֵשׁ נִבְחָר וְנִדְחָה וְלֹא נִתְקָרֵב. אַהֲרֹן נִבְחַר (שמואל א ב, כח): וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן, וְנִדְחָה, (דברים ט, כ): וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה', וּכְתִיב (שמות כח, א): וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ, שָׁאוּל נִבְחַר (שמואל א י, כד): הַרְאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה', וְנִדְחָה, (שמואל א טו, יא): נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל וגו', וְלֹא נִתְקָרֵב, (שמואל א טז, א): וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל. דָּוִד נִבְחַר (תהלים עח, ע): וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, וְנִדְחָה, (שמואל ב טו, טז יז): וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכָל בֵּיתוֹ בְּרַגְלָיו וגו' וְכָל הָעָם בְּרַגְלָיו וַיַּעַמְדוּ בֵּית הַמֶּרְחָק, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר נִדּוּהוּ, אַף עַל פִּי כֵן קִבֵּל עָלָיו נִדּוּיוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב טו, ל): וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי, וְנִתְקָרֵב. אָמַר רַבִּי יוּדָן עִירָא הַיָּאִירִי רַבּוֹ שֶׁל דָּוִד קֵרְבוֹ, הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים קיט, עט): יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ, יֹדְעוֹ כְּתִיב, עִירָא הַיָּאִירִי הָיָה רַבּוֹ וְקֵרְבוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר שִׁשָּׁה הֵם שֶׁנִּבְחֲרוּ, כְּהֻנָּה, לְוִיָה, יִשְׂרָאֵל, מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, יְרוּשָׁלַיִם, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כְּהֻנָּה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמואל א ב, כח): וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן. לְוִיָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח, ה): כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ. יִשְרָאֵל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, ו): בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ. מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ע): וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ. יְרוּשָׁלַיִם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יא, לב): הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַיִן, דִּכְתִיב (דברי הימים ב ז, טז): בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה. אָמַר דָּוִד, אַשְׁרֵי מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בּוֹ וְאַשְׁרֵי מִי הוּא שֶׁקֵּרְבוֹ, וְאֵיזֶהוּ אַשְׁרֵי בְּכִפְלַיִם מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בּוֹ וְקֵרְבוֹ, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה אַהֲרֹן וְלֵוִי, אַהֲרֹן מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן, וּמִנַּיִן שֶׁהִקְרִיבוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ. לֵוִי, בָּחַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ, וּמִנַּיִן שֶׁהִקְרִיבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ, וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר (תהלים סה, ה): אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ג, ז): וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה וגו'. (תהלים סה, ה): נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים מִן הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁהָיוּ מְבִיאִים לַבַּיִת, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר יח, כא): וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה וגו'.

Another [explanation]: "Bring close the tribe of Levi, etc." - this is [the meaning of] what is written (Psalms 65:5), "Happy is the one whom You have chosen and You have brought close": Happy is the one whom the Holy One, blessed be He, has chosen, even though he has not brought him close. And happy is the man that He has brought close, even though He has not chosen him. And who is the one whom He has chosen? That is Avraham, as it is stated (Nehemiah 9:7), "You are He, Lord God, Who chose Avram." But He did not bring him close, but rather he brought himself close. The Holy One, blessed be He, chose Yaakov, as it is stated (Psalms 135:4), "For Yaakov did the Lord choose." And so [too] it says (Isaiah 41:8), "Yaakov whom You have chosen." But He did not bring him close, but rather he brought himself close, as it is stated (Genesis 25:27), "Yaakov was a simple man that sat in tents." He chose Moshe, as it is stated (Psalms 106:23), "were it not for Moshe, His chosen"; but He did not bring him close. Happy are those that the Holy One, blessed be He, chose, even though He did not bring them close. Come and see - the Holy One, blessed be He, brought Yitro close, but He did not choose him. He brought Rachav the prostitute close but He did not choose her. Happy are these that whom He brought close, even though He did not choose them. A [Roman] matron asked Rabbi Yose, "[Does] your God bring close whomever He wants (arbitrarily)?" [So] he brought a basket of figs in front of her and she would choose a nice one, she would choose it and eat it. He said to her, "You know how to choose, [does] the Holy One, blessed be He not know how to choose? The one whom He sees has good deeds, He chooses him and brings him close." Rabbi Nechemiah [said] in the name of Rabbi Shmuel bar Rabbi Yitschak, "Not all who are close are close, and not all who are distant are distant. There is one who is chosen and pushed off and brought close, [and] there is one who is chosen and pushed off and not brought close. Aharon was chosen - (I Samuel 2:28) 'And I chose him from all the tribes of Israel for Me as a priest.' And he was pushed off - (Deuteronomy 9:20) 'And with Aharon did the Lord get angry.' And it is written [after the event that the last verse cited was referring to] (Exodus 28:1), 'And you should bring close to you Aharon your brother.' Shaul was chosen - (I Samuel 10:24) 'Have you seen the one that the Lord chose?' And he was pushed off - (ibid., 15:11) 'I have regretted that I have crowned Shaul, etc.' And he was not brought close [again] - (ibid., 16:1) 'And I have been disgusted with him from ruling over Israel.' David was chosen - (Psalms 78:70) 'And He chose David, His servant.' And he was pushed off - (II Samuel 15:16-17) 'And the king went out, and all of household on his heels,... and they stood in Beit Merchak.'" Rabbi Yehoshua ben Levi said, "They excommunicated him. Nonetheless, he accepted his excommunication. This is [the meaning] of that which is written, (II Samuel 15:30) 'and David went up to the Ascent of Olives, he went up and cried, and his head was covered.'" "And he was brought close [again]." Rabbi Yudan said, "Eira Hayairi, the teacher of David, brought him close. This is what David says (Psalms 119:79), 'Let those that fear You (yeirecha) return to me, and they that know Your testimonies' - ['they that know'] is written as 'he that knows,' [meaning that] Eira Hayairi was his teacher and brought [David] close." Rabbi Yehoshua of Sakhnin said in the name of Rabbi Levi, "There are six that were chosen: the priesthood; the order of Levi; Israel; the monarchy of the house of David; Jerusalem; [and] the Temple. From where [do we know this about] the priesthood? Since it is written (I Samuel 2:28), 'And I chose him from all the tribes of Israel for Me as a priest.' From where [do we know this about] the order of Levi? As it is stated (Deuteronomy 18:5), 'As he was chosen by the Lord, your God.' From where [do we know this about]Israel? As it is stated (Ibid., 7:6), 'the Lord, your God, chose you.' From where [do we know this about] the monarchy of the house of David? As it is stated (Psalms 78:70), 'And He chose David, His servant.' From where [do we know this about] Jerusalem? As it is stated (I Kings 11:32), 'the city that you chose.' From where [do we know this about] the Temple? As it stated (II Chronicles 7:16), 'I have chosen and sanctified this house.'" David [meant to say in Psalms 65:5], "Happy is the one whom the Holy One, blessed be He, has chosen, and happy is the one that He has brought close. And who is the one who is doubly happy? The one that the Holy One, blessed be He, chose and brought close." And who is that? That is Aharon and [the tribe of] Levi. From where [do we know this about] Aharon? Since it is written (I Samuel 2:28), "And I chose him from all the tribes of Israel for Me as a priest." And from where [do we know] that He brought him close? As it is stated (Exodus 28:1), "And you should bring close to you Aharon your brother." The Holy One, blessed be He chose Levi, as it is stated (Deuteronomy 18:5), "As he was chosen by the Lord, your God." And from where [do we know] that He brought him close? As it is stated [here], "Bring close the tribe of Levi, and stand [it up]." And about them the verse (Psalms 65:5) says, "Happy is the one whom You have chosen and You have brought close, who dwells in your courtyards"; as you say (Numbers 3:7), "And they shall keep his charge, and the charge of the whole congregation, etc." [The continuation of Psalms 65:5 is:] "let us be satiated from the good of Your house" - that thy would eat from the tithes that were brought to the [Temple], as you would say (Numbers 18:21), "To the house of Levi, behold, I have given all tithe in Israel for an inheritance, etc."

3 ג

וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ (במדבר ג, ו), יְשָׁרְתוּהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ וִימַנֶּה מֵהֶם גִּזְבָּרִין וַאֲמַרְכְּלִין, וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר (תהלים קא, ו): עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי וגו' (במדבר ג, ז ח): וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וגו' וְשָׁמְרוּ אֶת כָּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וגו', שֶׁהָיוּ חוֹנִים סָבִיב לַמִּשְׁכָּן וְהֵם הָיוּ נוֹשְׂאִין כֵּלָיו וְטוֹעֲנִין אוֹתָם, (במדבר ג, ט): וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וגו', יָכוֹל יְשָׁרְתוּהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ מְלַאכְתּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ג, יב): וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי וגו' לִי הַלְוִיִּם וגו' (במדבר יח, ו): נְתֻנִים לַה', לַשֵּׁם הֵם מְסוּרִים, לַכֹּהֲנִים וְלֹא לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ, שֶׁהָיוּ שׁוֹעֲרִים וּמְשׁוֹרְרִים וְשׁוֹמְרִין כָּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְנוֹשְׂאִין אוֹתָם וְטוֹעֲנִים אוֹתָם, (במדבר ג, י): וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּפְקֹד וגו', כְּשֵׁם שֶׁנִּצְטַוּוּ הַלְוִיִּם כֵּן נִצְטַוּוּ הַכֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדָתָם, וְכֻלָּם עַל יְדֵי משֶׁה, (במדבר ג, י): וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, הֲרֵי זֶה עוֹנֶשׁ.

4 ד

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵאמֹר, וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי וגו' (במדבר ג, יא יב), וַאֲנִי בְּשִׂמְחָה, הִנֵּה בְּרָצוֹן, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבֵּנוּ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (בראשית ו, יז): וַאֲנִי הִנְּנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אָמַר לָהֶם יֵשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּשֶׁיֹּאבְדוּ מַכְעִיסָיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי יא, י): בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וגו', וְאוֹמֵר (תהלים ג, ח): שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ וגו', וְאוֹמֵר (תהלים ג, ט): לַה' הַיְשׁוּעָה וגו', וְאוֹמֵר (תהלים י, טז): ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ וגו', וְאוֹמֵר (תהלים קד, לה): יִתַּמּוּ חַטָּאִים וגו', וְאוֹמֵר (משלי יא, י): וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וַאֲנִי מוֹסִיף אֲנִי עַל חִבָּתָן, הִנֵּה בְּשִׂמְחָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות ד, יד): וְגַם הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַאֲנִי, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ, וּבִנְיַן אָב שֶׁבְּכֻלָּם (מלכים א כב, כג): וַה' דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה.

5 ה

תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ג, יב), בַּתְּחִלָּה הָיְתָה הָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, וּלְפִי שֶׁקִּלְקְלוּ בָּעֵגֶל זָכוּ לְוִיִּם עַל שֶׁלֹא טָעוּ בָּעֵגֶל לִכָּנֵס תַּחְתֵּיהֶם, (במדבר ג, יג): כִּי לִי כָּל בְּכוֹר וגו' כְּמָה דְתֵימָא (שמות יג, ב): קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר וגו' (במדבר ג, יג): לִי יִהְיוּ אֲנִי ה', לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ג, יב): וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל בְּכוֹר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וְאֵילָךְ לֹא יִהְיוּ הַבְּכוֹרוֹת קְדוֹשִׁים, תַּלְמוּד לוֹמַר: יִהְיוּ, מְלַמּד שֶׁהֵם צְרִיכִים פִּדְיוֹן.

6 ו

בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר (במדבר ג, יד), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סח, ז): אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁבְּנֵי אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיוּ יְחִידִים אֶלָּא הִפְרֵיתִי אוֹתָן וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָן וַעֲשִׂיתִים בָּתִּים שֶׁיֵּשְׁבוּ בָּהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, כֵּיצַד, דָּוִד הָיָה יְחִידִי וְעָשִׂיתִי אוֹתוֹ בַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כא, כב): בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר ה'. וְאַהֲרֹן הָיָה יְחִידִי וְעָשִׂיתִי אוֹתוֹ בַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, כ): בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת ה' (תהלים קלה, יט): בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת ה'. וְאַף יִשְׂרָאֵל יְחִידִים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, כג): וּמִי כְעַמְךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ וגו', וְהִרְבָּה אוֹתָן הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, י): ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וגו', הֱוֵי: מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה. דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהִים מוֹשִׁיב וגו', שָׁאֲלָה מַטְרוֹנָה אַחַת לְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא אָמְרָה לוֹ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁבְּשֵׁשֶׁת יָמִים בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם, מִשִּׁשָּׁה וּלְכָאן מַהוּ עוֹשֶׂה, אָמַר לָהּ מַעֲלֶה סֻלָּמוֹת וּמוֹרִיד סֻלָּמוֹת, פְּלוֹנִי שֶׁהָיָה עָשִׁיר יַעֲנִי וּפְלוֹנִי שֶׁהָיָה עָנִי יַעֲשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, ז): ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר וגו'. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אוֹמֵר לֹא הֱשִׁיבָהּ כֵּן, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהּ מְזַוֵּג בְּעוֹלָמוֹ זִוּוּגִים וְאוֹמֵר פְּלוֹנִי יִשָֹּׂא פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית תִּנָּשֵׂא לִפְלוֹנִי וּמוֹשִׁיבָן בְּבָתֵּיהֶן. אָמְרָה לוֹ יְכוֹלָה אֲנִי לְזַוֵּג אֶלֶף בְּיוֹם אֶחָד, שָׁתַק רַבִּי יוֹסֵי וְהָלַךְ לוֹ, מֶה עָשְׂתָה, הֵבִיאָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת וְזִוְּגָתַן זֶה לָזֶה, אָמְרָה לָהֶם פְּלוֹנִי יִשָֹּׂא פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית תִּנָּשֵׂא לִפְלוֹנִי, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ עִמָּהֶן בַּלַּיְלָה נָפְלָה קְטָטָה בֵּינֵיהֶן וְעָמְדוּ וְהִכּוּ אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ, לַבֹּקֶר הָלְכוּ אֶצְלָהּ דֵּין רֵישֵׁיהּ פָּצוּעַ, וְדֵין יָדֵיהּ פָּצוּעַ. שָׁלְחָה בִּשְׁבִיל רַבִּי יוֹסֵי וְסִפְּרָה לוֹ הַמַּעֲשֶׂה, אָמַר לָהּ אִם הַדָּבָר הַזֶּה קַל הוּא בְּעֵינַיִךְ קָשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם כִּקְרִיעַת יַם סוּף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה וגו', מַהוּ אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְדָן אוֹתָם וּמֵבִיא זֶה מִמָּקוֹם אֶחָד וְזֶה מִמָּקוֹם אַחֵר וּמוֹשִׁיבָן בְּבַיִת אֶחָד. מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, שֶׁהוּא מוֹצִיאָן מִבָּתֵּיהֶם אֲסוּרִים בְּעַל כָּרְחָן וּמְזַוְּגָן. בַּכּוֹשָׁרוֹת, אִם אֵינָן זוֹכִין בּוֹכִין, וְאִם זָכוּ מְשׁוֹרְרִין. דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, שֶׁהוּא מְזַוֵּג לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּמוֹתָן. דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהִים מוֹשִׁיב, מִי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אִשָּׁה הֲגוּנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָן בָּתִּים, וְאֵין יָחִיד אֶלָּא לָשׁוֹן גְּדֻלָּה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית כו, י): כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם, וְאוֹמֵר (שמואל ב ז, כג): וּמִי כְעַמְךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, וְהוּא מוֹצִיא מֵהֶם בָּנִים בַּעֲלֵי תּוֹרָה, אוֹסְרִים וּמַכְשִׁירִים, הֱוֵי: מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת. (תהלים סח, ז): אַךְ סוֹרְרִים, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא אִשָּׁה הֲגוּנָה לוֹ, יוֹצְאִין מֵהֶם בָּנִים עַמֵּי הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סח, ז): שָׁכְנוּ צְחִיחָה, וְאֵין צְחִיחָה אֶלָּא לְשׁוֹן צָמָא, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה ה, יג): צִחֵה צָמָא, וּמַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב: צְחִיחָה, שֶׁהֵן צְמֵאִים בְּלֹא תוֹרָה, הֵיךְ מָה דְתֵימָא (עמוס ח, יא): לֹא רָעֵב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמֵא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי ה', דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים, מִי הָיָה זֶה עַמְרָם וְיוֹכֶבֶד, בִּזְכוּת לְהוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִוֵּג יוֹכֶבֶד לְעַמְרָם בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲמֹד מֵהֶם גּוֹאֵל וְיִגְאַל יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּרְדוּ יְחִידִים לְמִצְרַיִם בְּשִׁבְעִים נָפֶשׁ, וַעֲשָׂאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, ז): וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וגו', מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, עַל שֶׁהִרְחִיקוּ עַצְמָן מִן הַזְּנוּת הוֹצִיאָן מִמִּצְרַיִם, וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (שיר השירים ד, יב): גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה וגו', גַּן נָעוּל, אֵלּוּ הַבְּתוּלוֹת, גַּל נָעוּל, אֵלּוּ נְשֵׁי הָאֲנָשִׁים, מַעְיָן חָתוּם, אֵלּוּ הַפְּנוּיוֹת. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְכוּתָם אֲנִי גוֹאֵל אֶת בָּנַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (שיר השירים ד, יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, בִּזְכוּת כֵּן שְׁלָחַיִךְ (שמות יג, יג): וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, הֱוֵי: בִּזְכוּת הַנָּשִׁים כְּשֵׁרוֹת יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לְכָךְ נֶאֱמַר: מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, מַהוּ בַּכּוֹשָׁרוֹת, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא יָצְאוּ אֶלָּא בַּכּוֹשָׁרוֹת, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לֹא הוֹצִיאָם אֶלָּא בְּחֹדֶשׁ כָּשֵׁר לָצֵאת, לֹא בְּתַמּוּז מִפְּנֵי הַשָּׁרָב, וְלֹא בְּטֵבֵת מִפְּנֵי הַצִּנָּה, אֶלָּא בְּנִיסָן שֶׁהוּא כָּשֵׁר לָצֵאת בּוֹ לַדֶּרֶךְ, לֹא חַמָּה קָשָׁה וְלֹא צִנָּה קָשָׁה, וְאִם תֹּאמַר תִּשְׁרֵי הֲרֵי יֵשׁ בּוֹ עוֹנוֹת גְּשָׁמִים, הֱוֵי: בַּכּוֹשָׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, בַּכּוֹשָׁרוֹת, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּכּוֹשָׁרוֹת, אוֹתָן שֶׁהָיוּ בּוֹכִין, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל וּמשֶׁה (שמות ב, ו): וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה, וְכֵן (שמות ב, כג): וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', הֲרֵי הֵם מְשׁוֹרְרִין עַכְשָׁו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, א): אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: בַּכּוֹשָׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, בַּכּוֹשָׁרוֹת, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בְּכִיָּה וְשִׁירָה יֵשׁ כָּאן, הַמִּצְרִיִּים בּוֹכִים מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בְּזוּזִים, שֶׁבְּזָזוּם יִשְׂרָאֵל וְרִיקְנוּ בָּתֵּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לו): וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם, וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ מְשׁוֹרְרִים, שֶׁהָיוּ טְעוּנִים בִּזַּת שׂוֹנְאֵיהֶם, הֱוֵי: בַּכּוֹשָׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, אֲדוֹנוֹ שֶׁל עֶבֶד בּוֹכֶה שֶׁבָּרַח עַבְדּוֹ לְפָנָיו, וְעֶבֶד מְשׁוֹרֵר שֶׁנִּפְנָה מִן הַשִּׁעְבּוּד, כָּךְ הַמִּצְרִיִּים בּוֹכִין שֶׁבָּרְחוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, ה): וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה שֶׁנִּפְנוּ מִן הַשִּׁעְבּוּד, הֱוֵי: בַּכּוֹשָׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, בְּאֵיזֶה זְכוּת יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אָמַר רַבִּי חִילְפַיי בִּזְכוּת יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּכּוֹשָׁרוֹת, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (הושע יב, ה): וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ. דָּבָר אַחֵר, בַּכּוֹשָׁרוֹת, רַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים בִּזְכוּת הַנָּשִׁים, הָאִמָּהוֹת הַכְּשֵׁרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּכּוֹשָׁרוֹת. בְּכִשְּׁרוֹן אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בַּכּוֹשָׁרוֹת, בַּיָּפוֹת וּכְשֵׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, בַּכּוֹשָׁרוֹת, בִּזְכוּת הַכְּשֵׁרִים שֶׁהָיוּ בָּהֶם יָצְאוּ, וּמִי הָיוּ הַכְּשֵׁרִים שֶׁהָיוּ בָּהֶם, אֶלָּא זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּמִצְרַיִם, שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי הָיוּ עוֹבְדִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמָלִין עַצְמָן, לְפִיכָךְ משֶׁה מְקַלְּסָן בְּסוֹף מִיתָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ט): כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ, הֱוֵי: בִּזְכוּת הַכְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶם יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. דָּבָר אַחֵר, בַּכּוֹשָׁרוֹת, בִּזְכוּת מַה יָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִפְנֵי שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֵם עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת לוֹ מִשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, מו): וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַל מְנָת (שמות כט, מו): לְשָׁכְנִי בְּתוֹכָם, הֱוֵי: לֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁכָּן. וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי בִּזְכוּת מָה יָצְאוּ, שֶׁמָּא בִּזְכוּת אֹהֶל מוֹעֵד יָצְאוּ אַף הֵם, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לֹא, אֶלָּא בִּזְכוּת עַצְמָן יָצְאוּ, לְפִיכָךְ כֵּיוָן שֶׁהוּא בָּא לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בְּרֹאשׁ הַסֵּפֶר הוּא מַזְכִּיר אֹהֶל מוֹעֵד וִיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד, מַזְכִּיר מִיָּד (במדבר א, א): לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁלֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת אֹהֶל מוֹעֵד, אֲבָל בְּנֵי לֵוִי שֶׁיָּצְאוּ בִּזְכוּת עַצְמָן, כֵּיוָן שֶׁהוּא בָּא לִמְנוֹתָן אֵינוֹ מַזְכִּיר בְּפָרָשָׁתָן לֹא אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא יְצִיאַת מִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר.

7 ז

פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי (במדבר ג, טו), לְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (במדבר א, מט): אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו', וְכָאן הוּא אוֹמֵר: פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם לְטוֹבָתָן שֶׁל בְּנֵי לֵוִי לֹא נִמְנוּ עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַתְּ מוֹצֵא שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם לֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כט): בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וגו', וְאִלּוּ נִמְנָה שֵׁבֶט לֵוִי עִמָּהֶם הָיוּ בַּגְּזֵרָה, שֶׁכָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר יד, כט): וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים וגו', אֲבָל לֹא נִמְנוּ עִמָּהֶם וְנִכְנְסוּ לָאָרֶץ. וְלָמָּה זָכוּ שֶׁנִּכְנְסוּ כֻּלָּן לָאָרֶץ, לְפִי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים בְּמִצְרַיִם כָּךְ הָיוּ צַדִּיקִים בַּמִּדְבָּר וְנָתְנוּ נַפְשָׁם עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵימָתַי עָשׂוּ כֵּן, בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, מַה כְּתִיב (שמות לב, כו): וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וגו', וּכְשֵׁם שֶׁעָמְדוּ בִּימֵי משֶׁה כָּךְ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיוּ מְלַמְּדִים יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעַבְדוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע כד, לא): וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וגו', מִי הָיוּ הַזְּקֵנִים הַלָּלוּ, רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בְּשֵׁם רַבּוֹתֵינוּ אָמַר אֵלּוּ הָיוּ בְּנֵי לֵוִי. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בֶּן רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם אַבָּא סְמוּקְיָד אֶלְדָד וּמֵידָד הָיוּ, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחַר יְהוֹשֻׁעַ. וּמִנַּיִן שֶׁנִּכְנַס שֵׁבֶט לֵוִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כו, סה): כִּי אָמַר ה' לָהֶם מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר, אֵלּוּ הָיוּ יִשְׂרָאֵל, (במדבר כו, סה): וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, מִן הַמַּשְׁמָע שֶׁל מִקְרָא אַתָּה שׁוֹמֵעַ שֶׁלֹא נִשְׁתַּיֵּיר אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ, אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא אַתָּה קוֹרֵא וּמוֹצֵא שֶׁנִּכְנַס אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְעַל יָדוֹ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִבְּנֵיהֶן שֶׁל אוֹתָן שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יט, נא): אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וגו', מַהוּ כֵּן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמַר: וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב וגו', וְאַתְּ מוֹצֵא שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר אֶלְעָזָר, אֶלָּא בָּא אֶלְעָזָר לְלַמֵּד עַל שִׁבְטוֹ, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס הוּא כֵּן נִכְנְסוּ הֵם, כְּהַהִיא דִּתְנֵינַן [ברייתא דרבי ישמעאל מדה ח]: כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלַל כֻּלּוֹ יָצָא, וְאַף אֶלְעָזָר הָיָה בִּכְלָלָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּגְּזֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר, וְיָצָא מִכְּלָלָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַשֵּׁבֶט, אִם אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹא נִכְנַס כָּל הַשֵּׁבֶט אַף אֶלְעָזָר לֹא נִכְנַס, וְאִם אַתְּ אוֹמֵר שֶׁנִּכְנַס, אַף כָּל הַשֵּׁבֶט נִכְנָס. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר רַבִּי אַבָּא, אֲנִי שָׁאַלְתִּי וְלָמַדְתִּי אוֹתָהּ לִפְנֵי רַבִּי אַבָּא הוּנָא הַכֹּהֵן בַּר רַבִּי אָבִין וְאָמַרְתִּי לוֹ תֵּדַע לְךָ שֶׁנִּכְנְסוּ כָּל שֵׁבֶט לֵוִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לוֹ מִן הַמִּקְרָא: אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וגו', וְאָמַר לִי כְּלוּם נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה אֶלָּא עַל בְּנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר מִי שֶׁהָיָה פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה נִכְנַס, אֱמֹר שֶׁהָיָה אֶלְעָזָר פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים. וְאָמַרְתִּי לוֹ הֲרֵי אָנוּ מוֹצְאִים שֶׁהָיָה נָשׂוּי אִשָּׁה עַד שֶׁהוּא בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו, כה): וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה, וְאָמַר לִי רַבִּי הוּנָא אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהָיָה בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים, כְּלוּם הָיְתָה הַגְּזֵרָה אֶלָּא עַל בֶּן עֶשְׂרִים, וְאָמַרְתִּי לוֹ וַהֲרֵי הָיָה עַד שֶׁלֹא נִגְזְרָה גְזֵרָה מְשַׁמֵּשׁ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, טז): וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וגו', וּמָצִינוּ שֶׁלֹא הָיָה רְשׁוּת לְאֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים לִכָּנֵס וּלְשַׁמֵּשׁ בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ בֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, לט): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה וגו', הֱוֵי נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים שֶׁהָיָה אֶלְעָזָר עַד שֶׁלֹא נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה בֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה אוֹ יוֹתֵר, מִיָּד הוֹדָה לוֹ רַבִּי הוּנָא לְרַבִּי תַּנְחוּמָא שֶׁנִּכְנְסוּ כָּל שֵׁבֶט לֵוִי לָאָרֶץ, לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הוֹאִיל שֶׁיִּשְׂרָאֵל אֵין נִכְנָסִין וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי נִכְנָסִין, כְּשֶׁתָּבוֹא לִמְנוֹתָן עֲשֵׂה הֶפְרֵשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֵינֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר א, מט): אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וגו', אִי אַתָּה מוֹנֶה אוֹתָם עִם יִשְׂרָאֵל אֲבָל אַתָּה מוֹנֶה אוֹתָן לְעַצְמָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, טו): פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי וגו'.

8 ח

כָּל זָכָר (במדבר ג, טו), לָמָּה כָּל זָכָר, וְאֵינוֹ מַזְכִּיר כָּל נְקֵבָה, מִפְּנֵי שֶׁכְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה מִן הַזְּכָרִים, אָמַר דָּוִד (תהלים קכז, ג): הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן, הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים, אֵלּוּ הַזְּכָרִים, וְאִם בָּאוּ הַנְּקֵבוֹת אַף הֵן שָׂכָר. (במדבר קכז, ג): מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם, לָמָּה מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, וְכִי מִבֶּן חֹדֶשׁ יְכוֹלִים לִשְׁמֹר אֹהֶל מוֹעֵד, הֲרֵי הוּא עַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ לְמִי שֶׁיִּשְׁמְרֶנּוּ, וְלָמָּה הוּא מוֹנֶה מִבֶּן חֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי הוּנָא הַכֹּהֵן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר זְעֵירָא, בִּשְׁבִיל לִכְפֹּל לָהֶם שָׂכָר, לָמָּה, שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שֶׁאֵינָן קְרֵבִים לְשָׁרֵת אֶלָּא מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה, וְלָמָּה הוּא מוֹנֶה אוֹתָן מִבֶּן חֹדֶשׁ, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ מְקַבְּלִים שָׂכָר וּבָאִים עַד שֶׁהֵם מִבֶּן חֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי הוּנָא הַכֹּהֵן אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר זְעֵירָא אַתְּ מוֹצֵא כָּתוּב בִּשְׁמוּאֵל (שמואל א ז, טו): וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו, וְכִי כָּל יְמֵי חַיָּיו שָׁפַט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי כָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא הָיוּ אֶלָּא חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וְאַתָּה מוֹצֵא שְׁתַּיִם שֶׁהָיָה יוֹנֵק, וְאַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיָה עֵלִי קַיָּם וְשׁוֹפֵט, בָּהֶם לֹא הָיָה שְׁמוּאֵל יָכוֹל לִשְׁפֹּט לִפְנֵי רַבּוֹ, וּשְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁמָּלַךְ שָׁאוּל, הֲרֵי אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, נִשְׁתַּיֵּיר שָׁם עוֹד עֶשֶׂר שָׁנִים, הֱוֵי לֹא נָשָׂא נְשׂוּאָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עֶשֶׂר שָׁנִים, וּכְתִיב: וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי מַכְתִּיב עָלָיו כֹּל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁיְקַבֵּל שָׂכָר כָּל יָמִים שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם. וְאַף שֵׁבֶט לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּמְנֶה אוֹתָן מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מִתְחַשֵּׁב לָהֶם עַד שֶׁהֵם מִבֶּן חֹדֶשׁ, הֱוֵי: מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם. דָּבָר אַחֵר, מִבֶּן חֹדֶשׁ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בַּר רַבִּי שָׁלוֹם, לָמוּד הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת מוֹנֶה בַּשֵּׁבֶט הַזֶּה בְּכָל מָקוֹם עַד שֶׁהֵם קְטַנִּים, מִנַּיִן, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב שֶׁיֵּרֵד לְמִצְרַיִם אוֹתָהּ שָׁעָה סָפַר אֶת בָּנָיו, נִמְצְאוּ כֻּלָּם שִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, כו): כָּל נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, וּשְׁנֵי בָּנָיו שֶׁל יוֹסֵף וְיוֹסֵף, הֲרֵי שִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, וְהוּא אוֹמֵר (בראשית מו, כז): כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לָמוּד הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְנוֹת הַשֵּׁבֶט הַזֶּה עַד שֶׁהֵם בִּמְעֵי אִמָּן. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בַּר רַבִּי הַשָֹּׂרָף הַזֶּה אֵינוֹ מַסְפִּיק לָצֵאת עַד שֶׁמְּסַפְּגִין אוֹתוֹ, כָּךְ יוֹכֶבֶד הָיְתָה אִמָּהּ מְעֻבֶּרֶת בָּהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהָיְתָה בִּמְעֵי אִמָּהּ וְנִמְנְתָה עָלֶיהָ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַד שֶׁאִמָּהּ נִכְנֶסֶת לְפֶתַח מִצְרַיִם יָלְדָה אוֹתָהּ, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר עָלֶיהָ (דברים י, כב): בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְאַף מִבְּנֵי בָּנֶיהָ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם, לָמָּה הוּא כֵן, לְפִי שֶׁהַשֵּׁבֶט הַזֶּה חָבִיב הוּא לְעוֹלָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִכָּל הַשְּׁבָטִים לֹא נִבְחַר אֶלָּא הַשֵּׁבֶט הַזֶּה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, כח): וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן. אָמַר רַבִּי לֵוִי אַתְּ מוֹצֵא דְּבָרִים הַרְבֵּה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, בָּרָא שִׁבְעָה יָמִים וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. בָּרָא שָׁנִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, ב): וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. בָּרָא שָׁבֻעִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, י): וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. בָּרָא אֲרָצוֹת וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, יב): תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ. וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ אַרְצוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד, ב): וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ. בָּרָא רְקִיעִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, זֶה עֲרָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, ה): סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת. בָּרָא אֻמּוֹת וּבֵרַר לוֹ אַחַת מֵהֶם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, ב): וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה. בָּרָא שְׁבָטִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, זֶה שֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּפְקְדֵם מִבֶּן חֹדֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחַבְּבָן בְּיוֹתֵר. אֵיתִיבִין אִם טְעָמִים אֵלּוּ הָיָה צָרִיךְ לִמְנוֹתָן מִבֶּן יוֹם אֶחָד, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָמָּה צָרִיךְ לִמְנוֹתָם מִבֶּן חֹדֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בֶּן יוֹם בֶּן קַיָּמָא אֲבָל בֶּן חֹדֶשׁ יָדוּעַ שֶׁהוּא בֶּן קַיָּמָא, לְפִיכָךְ מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִמְנוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ לְפִי שֶׁלֹא נִמְנוּ הַלְוִיִּם מִנְיָן הַזֶּה אֶלָּא לִפְדוֹת בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְשֵׁם שֶׁהַבְּכוֹרִים נִפְדִים מִבֶּן חֹדֶשׁ כָּךְ הַלְוִיּם נִמְנוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ.

9 ט

וַיִּפְקֹד אֹתָם משֶׁה עַל פִּי ה' וגו' (במדבר ג, טז), אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אוֹמֵר לִי שֶׁאֶמְנֶה אוֹתָן מִבֶּן חֹדֶשׁ, יָכוֹל אֲנִי לִהְיוֹת מְחַזֵּר וּמְסַבֵּב בְּחַצְרוֹתֵיהֶם וּבְתוֹךְ בָּתֵּיהֶם וְלִסְפֹּר כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לִי: כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתְּ עוֹשֶׂה שֶׁלָּךְ וַאֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁלִּי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בַּר רַבִּי שָׁלוֹם הָיָה משֶׁה הוֹלֵךְ וְעוֹמֵד לוֹ עַל פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וְהַשְּׁכִינָה מְקָרֶבֶת וְאוֹמֵר לוֹ חֲמִשָּׁה תִּינוֹקִים יֵשׁ בַּבַּיִת הַזֶּה, חֲמִשָּׁה תִּינוֹקִים יֵשׁ בָּאֹהֶל הַזֶּה, עֲשָׂרָה תִּינוֹקִים יֵשׁ בָּאֹהֶל הַזֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, טז): וַיִּפְקֹד אֹתָם משֶׁה עַל פִּי ה' וגו', כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁכִינָה אוֹמֶרֶת לוֹ.

10 י

וַיִּהְיוּ אֵלֶּה בְנֵי לֵוִי בִּשְׁמֹתָם וגו' (במדבר ג, יז), אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה, פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים, וְאֵלֶּה, מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, כָּאן שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּהְיוּ אֵלֶּה בְנֵי לֵוִי בִּשְׁמֹתָם, מַה פָּסַל, פָּסַל בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁעָבְדוּ לָעֵגֶל. (במדבר ג, יח): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וגו', רְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין הַלְוִיִּם, שֶׁנִּתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל מִשְׁפָּחוֹת שֶׁלָּהֶם לִמְנוֹת שְׁמוֹתָם, מַה שֶׁלֹא עָשָׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם וגו', וְכֵן (במדבר ג, יט): וּבְנֵי קְהָת וגו', וְכֵן (במדבר ג, כ): וּבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם וגו', אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (תוספתא תענית ג-ב): אֵלּוּ שְׁמוֹנָה מִשְׁמָרוֹת שֶׁהִתְקִין משֶׁה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁעָמַד דָּוִד וְעָשָׂה אוֹתָן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לִכְהֻנָּה וּלְוִיָּה.

11 יא

לְגֵרְשׁוֹן מִשְׁפַּחַת הַלִּבְנִי וגו' (במדבר ג, כא), לָמָּה צָרִיךְ לַחֲזֹר מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם וַהֲלוֹא כְּבָר אֲמוּרִים לְמַעְלָה, לָמָּה צָרִיךְ הַכָּתוּב לְכָךְ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ג, ב ד): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַבְּכֹר וגו' וַיָּמָת נָדָב וגו', אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ לְאַהֲרֹן אַרְבָּעָה בָנִים לֹא הֶעֱמִידוּ מִשְׁפָּחוֹת אֶלָּא הַשְּׁנַיִם אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר, יָכוֹל אַף בַּלְוִיִּם כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ לְגֵרְשׁוֹן שְׁנֵי בָנִים וְלִקְהָת אַרְבָּעָה בָנִים וְלִמְרָרִי שְׁנֵי בָנִים שֶׁמָּא לֹא הֶעֱמִידוּ כֻּלָּם מִשְׁפָּחוֹת, לְכָךְ חָזַר הַכָּתוּב כְּשֶׁבָּא לִמְנוֹת בְּנֵיהֶם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי, חָשַׁב שֶׁהֶעֱמִידוּ כָּל בְּנֵיהֶם מִשְׁפָּחוֹת שֶׁהָיוּ כֻּלָּם צַדִּיקִים. חֲבִיבִין בְּנֵי לֵוִי שֶׁנִּתְעַסֵּק הַמָּקוֹם בְּכָל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מֵהֶן בְּמִנְיָנָם וּבִמְקוֹמָם וּבִנְשִׂיאֵיהֶם וּבַעֲבוֹדָתָן בַּמִּשְׁכָּן. בְּנֵי גֵרְשׁוֹן, מַהוּ אוֹמֵר (במדבר ג, כב): פְּקֻדֵיהֶם בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר וגו', הֲרֵי שֶׁנִּתְעַסֵּק הַכָּתוּב בְּמִנְיַן בְּנֵי גֵרְשׁוֹן (במדבר ג, כג): מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי אַחֲרֵי הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ יָמָּה, הֲרֵי מְקוֹמָן, (במדבר ג, כד): וּנְשִׂיא בֵית אָב אֶלְיָסָף וגו', הֲרֵי נָשִׂיא שֶׁלָּהֶם, (במדבר ג, כה כו): וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וגו' וְקַלְעֵי הֶחָצֵר וגו', הֲרֵי עֲבוֹדָתָן בַּמִּשְׁכָּן. וְכֵן מוֹנֶה הַכָּתוּב בִּבְנֵי קְהָת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, כז): וְלִקְהָת מִשְׁפַּחַת הָעַמְרָמִי וגו', הֲרֵי שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב בִּבְנֵי קְהָת שֶׁהֶעֱמִידוּ כֻּלָּם מִשְׁפָּחוֹת, שֶׁלֹא נִתְכַּלָּה אֶחָד מֵהֶם, (במדבר ג, כח): בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר וגו', הֲרֵי מִנְיָנָם. לָמָּה פֵּרַשׁ הַכָּתוּב בְּמִסְפַּר בְּנֵי קְהָת: שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ, מַה שֶׁלֹא נֶאֱמַר לֹא בְמִסְפַּר בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וְלֹא בְמִסְפַּר בְּנֵי מְרָרִי, וְכִי בְּנֵי קְהָת מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה שׁוֹמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ, וַהֲלוֹא עַד שֶׁהָיָה בֶּן שְׁלשִׁים לֹא הָיָה כָּשֵׁר לָעֲבוֹדָה, לָמָּה עָשָׂה כֵן, לְפִי שֶׁהָיָה הָאָרוֹן מְכַלֶה בִּבְנֵי קְהָת וְהָיָה מְמַעֲטָן, שֶׁהָיָה מְקַצֵּר יְמֵיהֶם וְאַף עַל פִּי כֵן מֵחִבַּת הַקֹּדֶשׁ הָיוּ רָצִים בְּנֵי קְהָת אַחֲרָיו, לְפִיכָךְ הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם שָׂכָר כְּאִלּוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ נִכְנְסוּ לְשַׁמֵּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי (שמואל א ז, טו): וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו, אַף הוּא הָיָה מִבְּנֵי קְהָת. (במדבר ג, כט): מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה, הֲרֵי מְקוֹמָן, (במדבר ג, ל): וּנְשִׂיא בֵּית אָב וגו', הֲרֵי נָשִׂיא שֶׁלָּהֶם, (במדבר ג, לא): וּמִשְׁמַרְתָּם הָאָרֹן וגו', הֲרֵי עֲבוֹדָתָן בַּקֹּדֶשׁ, (במדבר ג, לב): וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי וגו', לָמָּה חָשַׁב בִּבְנֵי קְהָת שְׁנֵי נְשִׂיאִים, לְפִי שֶׁמִּקְהָת יָצְאוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, מֵעַמְרָם יָצְאוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן, בְּנֵי משֶׁה הָיוּ לְוִיִּם וּבְנֵי אַהֲרֹן כֹּהֲנִים, וּלְכָךְ חָשַׁב אֶלְעָזָר שֶׁהָיָה מִן הַכֹּהֲנִים וְהוּא הָיָה אֲמַרְכָּל עַל הַלְוִיִּם שֶׁל בְּנֵי קְהָת, וְגַם הוּא הָיָה נוֹשֵׂא מֵעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ עִם בְּנֵי קְהָת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ד, טז): וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן וגו', וְלָמָּה לֹא חָשַׁב אִיתָמָר הֲלוֹא עַל יָדוֹ הָיְתָה מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי לָמָּה לֹא מְנָאוֹ עִמָּהֶם לְנָשִׂיא כְּמוֹ שֶׁמָּנָה אֶלְעָזָר לְנָשִׂיא עִם בְּנֵי קְהָת, לְפִי שֶׁאִיתָמָר לֹא הָיָה מְשֻׁתָּף בַּעֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי לְכָךְ לֹא מְנָאוֹ לְנָשִׂיא עִמָּהֶם, אֲבָל אֶלְעָזָר שֶׁהָיָה שֻׁתָּף בְּמַשָֹּׂאָן עִם בְּנֵי קְהָת, לְכָךְ מְנָאוֹ הַכָּתוּב לְנָשִׂיא עִמָּהֶם (במדבר ג, לג): לִמְרָרִי מִשְׁפַּחַת הַמַּחְלִי, הֲרֵי שֶׁמָּנָה הַכָּתוּב בִּבְנֵי מְרָרִי שֶׁלֹא מֵת אֶחָד מֵהֶן וְהֶעֱמִידוּ מִשְׁפָּחוֹת, (במדבר ג, לד): וּפְקֻדֵיהֶם בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר וגו', הֲרֵי הוֹדִיעַ מִנְיָנָן, (במדבר ג, לה): וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחֹת מְרָרִי צוּרִיאֵל וגו', הֲרֵי נָשִׂיא שֶׁלָּהֶם, (במדבר ג, לה): עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ צָפֹנָה, הֲרֵי מְקוֹמָם, (במדבר ג, לו): וּפְקֻדַּת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי מְרָרִי, הֲרֵי עֲבוֹדָתָן בַּמִּשְׁכָּן.

12 יב

וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה (במדבר ג, לח), זָכָה קְהָת שֶׁהִקִּיפוּ בָּנָיו הַמִּשְׁכָּן מִשְׁנֵי רוּחוֹת, הֲרֵי נַעֲשׂוּ שֵׁבֶט לֵוִי אַרְבַּע מַחְלָקוֹת לְהַקִּיף אַרְבָּעָה רוּחוֹת הַמִּשְׁכָּן כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּגָלִים, וּלְפִי מַעֲשֵׂיהֶם הָיוּ הַלְוִיִּם חוֹנִים לְאַרְבָּעָה רוּחוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיוּ הַדְּגָלִים סְדוּרִים, הָא כֵיצַד, מַעֲרָב מִשָּׁם אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וְקֹר וָחֹם, וּכְנֶגְדָן הָיוּ חוֹנִים דֶּגֶל אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִין וּמְנַשֶּׁה שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים, כְּדֵי לַעֲמֹד בְּכֻלָּם, וְכֵן הִשְׁרָה הַמָּקוֹם לְרוּחַ מַעֲרָב גֵּרְשׁוֹן שֶׁהָיָה עֲבוֹדָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ (במדבר ג, כה): הָאֹהֶל מִכְסֵהוּ וּמָסָךְ, מִי יַעֲמֹד לִפְנֵי שֶׁלֶג וּבָרָד וְקֹר וָחֹם, אֹהֶל וּמִכְסֶה וּמָסָךְ, וּלְכָךְ נִקְרָא גֵּרְשׁוֹן, מִי יָגוּר נֶגֶד שֶׁלֶג וּבָרָד וְקֹר וָחֹם, מִי שֶׁהוּא חָזָק כַּשֵּׁן, וְאֵין שֵׁן אֶלָּא לָשׁוֹן חָזָק, כְּדִכְתִיב (שיר השירים ה, יד): מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן. דָּרוֹם טַלְּלֵי בְּרָכָה וְגִשְׁמֵי בְּרָכָה יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ לָעוֹלָם, וְשָׁם חוֹנִים דֶּגֶל רְאוּבֵן שֶׁהוּא בַּעַל תְּשׁוּבָה, שֶׁבִּזְכוּת הַתְּשׁוּבָה הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין, וְכֵן הִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתוֹ רוּחַ דָּרוֹם בְּנֵי קְהָת, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִין הָאָרוֹן שֶׁבּוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים תְּלוּיִים אֶלָּא עַל הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, ג ד): אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וגו' וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם וגו', (ויקרא כו, טו): וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וגו' (ויקרא כו, יט): וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, וּלְכָךְ נִקְרָא קְהָת כְּמָה דְתֵימָא (קהלת י, י): אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל, אִם רָאִיתָ שֶׁקָּהוּ הַשָּׁמַיִם מִלְּהוֹרִיד מָטָר וְנַעֲשׂוּ בַּרְזֶל, כְּמָה דְתֵימָא: וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, הֱוֵי יוֹדֵעַ בַּעֲבוּר עֹנֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁלֹא קִיְמוּ, דִּכְתִיב (קהלת י, י): וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל, עַל שֶׁלֹא קִיְמוּ הַתּוֹרָה שֶׁנְּתָנָהּ לָהֶם פָּנִים בְּפָנִים, כְּמָה דְתֵימָא (דברים ה, ד): פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם וגו' וְקִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם, הֱוֵי: קִלְקַל, צָפוֹן מִשָּׁם הַחשֶׁךְ יוֹצֵא לָעוֹלָם וְשָׁם הָיוּ חוֹנִים שֵׁבֶט דָּן שֶׁהָיוּ חשֶׁךְ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָשָׂה יָרָבְעָם וְהִנִּיחַ בְּדָן, לְכָךְ הָיוּ חוֹנִים שָׁם בְּנֵי מְרָרִי שֶׁהָיְתָה עֲבוֹדָתָם הָעֵצִים (במדבר ג, לו). קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמֻּדָיו, כְּמָה דְתֵימָא (ירמיה י, ח): מוּסַר הֲבָלִים עֵץ הוּא, וּלְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ מְרָרִי, עַל מֵרוּר. מִזְרָח מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם וְשָׁם הָיוּ חוֹנִים דֶּגֶל יְהוּדָה שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי מְלוּכָה בַּעֲלֵי תּוֹרָה בַּעֲלֵי מִצְווֹת, לְכָךְ הָיוּ חוֹנִים שָׁם משֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי תּוֹרָה, בַּעֲלֵי מִצְווֹת, מְכַפְּרִים עַל יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלָּתָם וּבְקָרְבָּנָם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אַשְׁרֵי צַדִּיק וְאַשְׁרֵי שְׁכֵנוֹ, אֵלּוּ שְׁבָטִים שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, יְהוּדָה וְיִשָֹּׂשכָר וּזְבוּלוּן, הָיוּ כֻּלָּם גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה (בראשית מט, י): לֹא יָסוּר שֵׁבֶט וגו', (דברי הימים א יב, לג). וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה וגו', (שופטים ה, יד): וּמִזְבוּלֻן משְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר, עַל שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לַתּוֹרָה נַעֲשׂוּ כֻּלָּן בְּנֵי תּוֹרָה, וּשְׁלשָׁה שֶׁל דָּרוֹם שֶׁהָיוּ לְבַעֲלֵי מַחֲלֹקֶת סְמוּכִין, אָבְדוּ עִמָּהֶם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אוֹי לָרָשָׁע אוֹ לִשְׁכֵנוֹ, וּמִי הָיוּ בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת (במדבר טז, א): קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת, וּלְפִי שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לָהֶם רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְגָד, הָיוּ כֻּלָּם בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (במדבר טז, א): וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר וגו'. וְכֵן בְּנֵי גָד וּבְנֵי שִׁמְעוֹן אַף הֵם הָיוּ בַּעֲלֵי מְרִיבָה, (במדבר ג, לח): שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הָיוּ שׁוֹמְרִים שֶׁלֹא יִכָּנְסוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל, כָּל כָּךְ לָמָּה שֶׁאִם הָיוּ נִכְנָסִין לְשָׁם הָיוּ נֶעֱנָשִׁים מִיתָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, לח): וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.

13 יג

כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן (במדבר ג, לט), וָא"ו שֶׁל וְאַהֲרֹן נָקוּד, עַל שֶׁלֹא הָיָה אֶחָד מִן הַמִּנְיָן. וְדִכְוָתָהּ (בראשית טז, ה): יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ, שֶׁלֹא אָמְרָה לוֹ אֶלָּא עַל הָגָר בִּלְבָד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל הַמַּטִּילִים מְרִיבָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. וְדִכְוָתָהּ (בראשית יח, ט): וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה, נָקוּד עַל אי"ו שֶׁבְּאֵלָיו, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין הֵיכָן הִיא וּמְבַקְּרִים אַחֲרֶיהָ. וְדִכְוָתָהּ (בראשית יט, לג): וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ, נָקוּד עַל וא"ו שֶׁבָּאֶמְצַע שֶׁל וּבְקוּמָהּ שֶׁל בְּכִירָה, בְּשִׁכְבָהּ לֹא יָדַע אֲבָל בְּקוּמָהּ יָדַע, וְדִכְוָתָהּ (בראשית לג, ד): וַיִּשָּׁקֵהוּ, נָקוּד עָלָיו עַל שֶׁלֹא נְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ. וְדִכְוָתָהּ (בראשית לז, יב): וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת, לָמָּה נָקוּד עַל אֶת, מְלַמֵּד שֶׁלֹא הָלְכוּ לִרְעוֹת אֶלָּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִתְפַּתּוֹת. וְדִכְוָתָהּ (במדבר ט, י): אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, נָקוּד עַל חֵי"ת שֶׁל רְחֹקָה, מְלַמֵּד שֶׁלֹא הָיָה דֶרֶךְ רְחוֹקָה אֶלָּא מִן אַסְקֻפַּת הָעֲזָרָה וְלַחוּץ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ קְרוֹבָה וְהוּא טָמֵא לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עִמָּהֶם אֶת הַפֶּסַח. וְדִכְוָתָהּ (במדבר כא, ל): וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר נָקוּד עַל רֵי"שׁ שֶׁבַּאֲשֶׁר: שֶׁאַף מִלְּהַלָּן הָיָה כֵּן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים מְלַמֵּד שֶׁלֹא הֶחֱרִיבוּ הָאֻמּוֹת אֶלָּא מְדִינוֹת. וְדִכְוָתָהּ (במדבר כח, כא): עִשָֹּׂרוֹן עִשָֹּׂרוֹן תַּעֲשֶׂה, נָקוּד עַל עִשָֹּׂרוֹן רִאשׁוֹן שֶׁל רִאשׁוֹן שֶׁל חַג, מְלַמֵּד שֶׁלֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא עִשָֹּׂרוֹן אֶחָד בִּלְבָד. וְדִכְוָתָהּ (דברים כט, כח): הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם, לָמָּה נָקוּד עַל לָנוּ וּלְבָנֵינוּ וְעַל עי"ן שֶׁבְּעַד, אָמַר לָהֶם עֲשִׂיתֶם גְּלוּיִם אַף אֲנִי אוֹדִיעַ לָכֶם אֶת הַנִּסְתָּרוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים לָמָּה נָקוּד, אֶלָּא כָּךְ אָמַר עֶזְרָא אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר לָמָּה כָּתַבְתָּ אוֹתָן אוֹמַר לוֹ כְּבָר נִקַּדְתִּי עֲלֵיהֶם, וְאִם יֹאמַר לִי יָפֶה כָּתַבְתָּ כְּבָר אֶמְחֹק נְקֻדּוֹתֵיהֶן מֵעֲלֵיהֶן.

14 יד

עַל פִּי ה' לְמִשְׁפְּחֹתָם כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף (במדבר ג, לט), אַתְּ מוֹצֵא שֵׁבֶט לֵוִי הָיוּ בַּפְּרָט עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת, גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וּמשֶׁה, וְאַתְּ קוֹרֵא כָּל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּמְחַשֵּׁב אוֹתָהּ. (במדבר ג, כב): לְגֵרשׁוֹן שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, (במדבר ג, כח): וְלִקְהָת שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, (במדבר ג, לד): לִמְרָרִי שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם, וְהֵם עוֹלִים עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהוּא כּוֹלֵל אֶת הַלְוִיִּם, הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף, הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת הֵיכָן, אֶלָּא אוֹתָם שֶׁהִזְכִּיר בַּפְּרָט, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה הָיוּ בְּכָל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה, וְאֵלּוּ שֶׁנִּכְלְלוּ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְחִסֵּר מֵהֶן שְׁלשׁ מֵאוֹת, לָמָּה עָשָׂה כֵן, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁמְּנָאָן לְהַקִּישָׁן לִפְדּוֹת בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וּפִחֵת מֵהֶן שְׁלשׁ מֵאוֹת שֶׁהָיוּ בְּכוֹרוֹת שֶׁהָיוּ בַּלְּוִיִּם, שֶׁאֵין בְּכוֹר פּוֹדֶה בְּכוֹר, לְכָךְ הָיוּ בַּמִּשְׁפָּחוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת, וּבַכְּלָל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף, לִפְדוֹת בָּהֶן בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל.