Chapter 14י״ד
1 א

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד (במדבר ז, מח), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ס, ט): לִי גִּלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי, תְּנֵינַן תַּמָּן שְׁלשָׁה מְלָכִים אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שְׁלשָׁה מְלָכִים: יָרָבְעָם וְאַחְאָב וּמְנַשֶּׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְנַשֶּׁה יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לג, יג): וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלָיִם לְמַלְכוּתוֹ. אָמְרוּ לְמַלְכוּתוֹ הֱשִׁיבוֹ וְלֹא הֱשִׁיבוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת: בִּלְעָם וְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל וְגֵיחֲזִי. מִי מְנָאָן אָמַר רַב אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה מְנָאוּם. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל בִּקְּשׁוּ לְצָרֵף אֶת שְׁלֹמֹה עִמָּהֶם וּבָא דְּמוּת דְּיוּקָנוֹ שֶׁל דָּוִד וְנִשְׁתַּטֵּחַ לִפְנֵיהֶם, לֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו, יָצָאת אֵשׁ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְלִהֲטָה סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ, יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶן (משלי כב, כט): חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ וגו', מִי שֶׁהִקְדִּים בֵּיתִי לְבֵיתוֹ, וְלֹא עוֹד שֶׁבֵּיתִי בָּנָה בְּשֶׁבַע שָׁנִים וּבֵיתוֹ בָּנָה בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, לָאו, אֶלָּא לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, (משלי כב, כט): בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ. חָזְרָה וְאָמְרָה לָהֶם (איוב לד, לג): הֲמֵעִמְךָ יְשַׁלְּמֶנָּהּ כִּי מָאַסְתָּ כִּי אַתָּה תִבְחַר וְלֹא אָנִי וּמַה יָּדַעְתָּ דַּבֵּר, מִיָּד נִמְנְעוּ מִלְּצָרְפוֹ עִמָּהֶם. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים כּוּלָהֶם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא חוּץ מִבִּלְעָם, מַה טַּעַם (תהלים ס, ט): לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וגו' מוֹאָב סִיר רַחְצִי וגו'. לִי גִלְעָד זֶה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת בְּרָמוֹת גִּלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, כְּמַשְׁמָעוֹ, זֶה מְנַשֶּׁה בֶּן חִזְקִיָה. וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, זֶה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי. יְהוּדָה מְחֹקְקִי, זֶה אֲחִיתֹפֶל דְּקָא אָתֵי מִיהוּדָה. מוֹאָב סִיר רַחְצִי, זֶה גֵיחֲזִי שֶׁלָּקָה עַל יְדֵי רְחִיצָה. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, זֶה דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַה נַּעֲבֵיד מַלְכָּא דְּיִשְׂרָאֵל מְקַלְּלִין, (תהלים נה, כד): אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי לַעֲשׂוֹתָם רֵעִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ס, י): עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, עָלַי לְפַלֵשׁ לָהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְלַעֲשׂוֹתָן רֵעִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ. תַּמָּן אָמְרוּ כְּתִיב: עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם יָבוֹא מִי שֶׁהָרַג אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וְהוֹרִישׁ אֶת בָּנֶיךָ גַּת, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה לוֹ, אָמַר לָהֶם עָלַי לַעֲשׂוֹתָן רֵעִים זֶה לָזֶה. דָּבָר אַחֵר, לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת הַרְבֵּה עַל הַמְשׁוּחִים, יֵשׁ אוֹמְרִים שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ה, ד): וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁמוֹנָה, (מיכה ה, ד): וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם. וְאֵינוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁמְפֹרָשׁ אַרְבָּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ב, ג ד): וַיַּרְאֵנִי ה' אַרְבָּעָה חָרָשִׁים, וָאֹמַר מָה אֵלֶּה בָאִים לַעֲשׂוֹת וַיֹּאמֶר לֵאמֹר אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ וגו'. וְאֵלּוּ הֵן אַרְבָּעָה חָרָשִׁים, דָּוִד בָּא וּמְפָרֵשׁ, לִי גִלְעָד, זֶה אֵלִיָּהוּ שֶׁהָיָה מִתּוֹשָׁבֵי גִלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, זֶה מָשִׁיחַ שֶׁעוֹמֵד מִבָּנָיו שֶׁל מְנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ג): לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁבָּא מֵאֶפְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. יְהוּדָה מְחֹקְקִי, זֶה הַגּוֹאֵל הַגָּדוֹל שֶׁהוּא בָּא מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל דָּוִד. מוֹאָב סִיר רַחְצִי, מַהוּ מוֹאָב סִיר רַחְצִי, אָמַר הָאֱלֹהִים אַף כְּשֶׁיָּבוֹאוּ הַגּוֹאֲלִים הַלָּלוּ אֵינִי בָּא וּמְסַיְּעָן עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הַמּוֹאָבִיּוֹת עִמָּהֶם. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, מָה אֲנִי עוֹשֶׂה שׁוֹלֵף מִנְעָלִי וְדוֹרְכָן וְרוֹמְסָן בַּעֲקֵבַי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי וגו', מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁבָּנָה אַרְבָּעָה פְּלָטֵרִין בְּאַרְבַּע מְדִינוֹת, נִכְנַס לָרִאשׁוֹנָה אָכַל וְשָׁתָה וְלֹא שָׁלַף נַעֲלוֹ, וְכֵן לַשְּׁנִיָה וְכֵן לַשְּׁלִישִׁית, כְּשֶׁבָּא לָרְבִיעִית אָכַל וְשָׁתָה וְשָׁלַף נַעֲלוֹ, אָמַר לָהֶם צְאוּ וְהָבִיאוּ לִי כָּל אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ בַּמְדִינָה הַזֹּאת וְיַעַרְכוּ לְפָנַי לָחֶם. אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁנִּכְנַסְתָּ לָרִאשׁוֹנָה אָכַלְתָּ וְשָׁתִיתָ וְלֹא שָׁלַפְתָּ נְעָלֶיךָ, וּבְזוֹ שָׁלַפְתָּ נְעָלֶיךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׁתִיתָ. אָמַר לָהֶם כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לָרִאשׁוֹנָה לֹא הָיְתָה דַעְתִּי מְיֻשֶּׁבֶת עָלַי, וְכֵן לַשְּׁנִיָּה, וְכֵן לַשְׁלִישִׁית, בְּכָל עֵת הָיִיתִי אוֹמֵר אֵימָתַי אֶרְאֶה אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאֶכָּנֵס בָּאַחֲרוֹנָה, וְעַכְשָׁו שֶׁנִּכְנַסְתִּי מִיָּד נִתְיַשְּׁבָה דַעְתִּי עָלַי. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה מִלְחָמָה בְּפַרְעֹה וּבַעֲמָלֵק וּבְסִיסְרָא וּבְסַנְחֵרִיב וּבִנְבוּכַדְנֶצַּר וּבְהָמָן וּבְמַלְכֵי יְוָנִים וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה נְקָמָה בֶּאֱדוֹם בְּעַצְמוֹ, הֱוֵי (תהלים ס, י): עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, אֲנִי אַפִּיל שָׁתוֹתֶיהָ שֶׁל אֱדוֹם וְאָבִיא גְאֻלַּתְכֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי א, ד ה): הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס וגו' וְעֵינֵיכֶם תִּרְאֶינָה. דָּבָר אַחֵר, לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וגו', מְדַבֵּר בְּדָוִד בְּעֵת שֶׁמֵּת שָׁאוּל עָמַד אַבְנֵר בֶּן נֵר וְהִמְלִיךְ לְאִישׁ בּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל עַל הַגִּלְעָד וְעַל יִזְרְעֶאל וְעַל אֶפְרָיִם, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל ב ב, ח): וְאַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח אֶת אִישׁ בּשֶׁת וגו', וְאוֹמֵר (שמואל ב ב,, ט): וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל הַגִּלְעָד וְאֶל הָאֲשׁוּרִי וְאֶל יִזְרְעֶאל וְעֶל אֶפְרַיִם וגו', וְיִזְרְעֶאל הָיָה לִמְנַשֶּׁה, שֶׁכֵּן כָּתוּב (יהושע יז, טז): וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל, הִתְחִיל דָּוִד אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁאַבְנֵר מַחֲזִיק בְּבֶן שָׁאוּל לְהַמְלִיכוֹ עַל אֵלֶּה הַשְּׁבָטִים, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַמְלִיכֵנִי עַל כֻּלָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל ב ה, ה): וּבִיְרוּשָׁלָיִם מָלַךְ שְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה. מוֹאָב סִיר רַחֲצִי, לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּרַח דָּוִד מִפְּנֵי שָׁאוּל הוֹלִיךְ אָבִיו וְאִמּוֹ אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב, כִּי הָיָה יָרֵא מִפְּנֵי שָׁאוּל, וְהָיָה בּוֹטֵחַ בָּהֶם לְפִי שֶׁהָיָה מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א כב, ג): וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם מִצְפֵּה מוֹאָב וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב יֵצֵא נָא אָבִי וְאִמִּי אִתְּכֶם עַד אֲשֶׁר אֵדַע מַה יַּעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים. וְאוֹמֵר (שמואל א כב, ד): וַיַּנְחֵם אֶת פְּנֵי מֶלֶךְ מוֹאָב וַיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ כָּל יְמֵי הֱיוֹת דָּוִד בַּמְּצוּדָה. וּלְכָךְ קְרָאוֹ סִיר, מָה הַבָּשָׂר מִתְעַכֵּל בַּסִּיר, כָּךְ נִתְעַכְּלוּ שָׁם, שֶׁהֲרָגָם מֶלֶךְ מוֹאָב וְלֹא נִמְלַט מֵהֶם אֶלָּא אָח אֶחָד לְדָוִד שֶׁבָּרַח אֵצֶל נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן, וְשָׁלַח מֶלֶךְ מוֹאָב אַחֲרָיו וְלֹא רָצָה לִתְּנוֹ, וְהוּא הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה נָחָשׁ עִם דָּוִד, וּלְפִיכָךְ נִתְגָּרֶה עִם הַמּוֹאָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ח, ב): וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה וַיְמַדֵּד שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת וַתְּהִי מוֹאָב לְדָוִד לַעֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים א יא, טז): כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם, וּכְתִיב (שמואל ב ח, יד): וַיְהִי כָל אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד. עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל ב ח, א): וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ דָּוִד אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם וַיִּקַּח דָּוִד אֶת מֶתֶג הָאַמָּה מִיַּד פְּלִשְׁתִּים. דָּבָר אַחֵר, לִי גִלְעָד וגו', אָמַר סוֹמָה בַּר כְּתָבָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אָמַר הָאֱלֹהִים אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִּים אַתְּ אֱמֹר לוֹ הֲרֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁהוּא בָּא מִגִּלְעָד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז, א): וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתּשָׁבֵי גִלְעָד, הוּא מֵעִיד שֶׁכְּבָר הֶחֱיֵיתִי אֶת הַמֵּת בְּנָהּ שֶׁל צָרְפִית עַל יָדוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֱוֵי: לִי גִלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, אִם בָּא אָדָם לוֹמַר שֶׁאֵין הָאֱלֹהִים מְקַבֵּל אֶת הַשָּׁבִים, הֲרֵי מְנַשֶּׁה בֶּן חִזְקִיָּה יָבוֹא וְיָעִיד שֶׁלֹא הִרְשִׁיעַ בְּרִיָה בָּעוֹלָם לְפָנַי כְּמוֹתוֹ, וּבִשְׁעַת תְּשׁוּבָה קִבַּלְתִּיו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לג, יג): וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלָיִם לְמַלְכוּתוֹ. אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשְׁי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הָאֱלֹהִים פּוֹקֵד עֲקָרוֹת, הֲרֵי אֶלְקָנָה שֶׁמֵּהַר אֶפְרָיִם מֵעִיד שֶׁפָּקַדְתִּי אֶת חַנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, כא): כִּי פָקַד ה' אֶת חַנָּה. יְהוּדָה מְחֹקְקִי, אִם בָּא אָדָם לוֹמַר שֶׁאֵין הָאֱלֹהִים מַצִּיל מִן הָאֵשׁ, הֲרֵי חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מְעִידִים שֶׁהִצַּלְתִּים מִן הָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג, כח): דִּי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדוֹהִי וגו'. דָּבָר אַחֵר, יְהוּדָה מְחֹקְקִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל מִן חַיּוֹת רָעוֹת, הֲרֵי דָּנִיֵּאל שֶׁהָיָה מִיהוּדָה מֵעִיד שֶׁהִצַּלְתִּיו מִן הָאֲרָיוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל ו, כג): אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי. מוֹאָב סִיר רַחְצִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַפֵּא אֶת הַמְצֹרָע, הֲרֵי נַעֲמָן יָבוֹא וְיָעִיד שֶׁרְפָאתִיו עַל יְדֵי רְחִיצַת הַיַּרְדֵּן וְהֵסַרְתִּי הַצָּרַעַת מֵעָלָיו, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים ב ה, יד): וַיֵּרֶד וַיִּטְבֹּל בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן וַיִּטְהָר. וְלָמָּה קָרָא לְנַעֲמָן מוֹאָב, עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמַע לַעֲצַת עֲבָדָיו, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים ב ה, יג): וַיִּגְשׁוּ עֲבָדָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ אָבִי דָּבָר גָּדוֹל הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ הֲלֹא תַעֲשֶׂה וגו', לְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב עַל שֵׁם אָבִי. דָּבָר אַחֵר, מוֹאָב סִיר רַחֲצִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל מִן הַמַּיִם יָבוֹא משֶׁה שֶׁנִּקְרָא אָבִי, כְּמָה דְתֵימָא (דברי הימים א ד, יח): וְאִשְׁתּוֹ הַיְּהֻדִיָה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדֹר וגו', שֶׁהֵסַרְתִּי אוֹתוֹ מִן הַטְּבִיעָה עַל יְדֵי רְחִיצַת בַּת פַּרְעֹה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות ב, ה ו): וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וגו' וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וגו'. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל מִן הָעֵץ, יָבוֹא מָרְדְּכַי וְיָעִיד שֶׁהִצַּלְתִּיו מִן הָעֵץ שֶׁהֵכִין לוֹ הָמָן שֶׁהָיָה עֲמָלֵקִי מִזֶּרַע אֱדוֹם, וַהֲשִׁבֹתִי לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ (אסתר ט, כה): וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ, לְכָךְ נֶאֱמַר עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, עַל הָמָן הָאֲדוֹמִי הִשְׁלַכְתִּי נַעֲלִי, שֶׁהֵמַתִּי אוֹתוֹ בְּחֶנֶק בִּנְעִילַת גְּרוֹנוֹ. עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל חַלָּשׁ מִיַּד גִּבּוֹר בְּלֹא חֶרֶב וּבְלֹא חֲנִית, יָבוֹא דָּוִד וְיָעִיד, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל א יז, מז): וְיֵדְעוּ כָּל הַקָּהָל הַזֶּה כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה' כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל א יז, נב): וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ וַיִּרְדְּפוּ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים וגו'. דָּבָר אַחֵר, לִי גִלְעָד וגו', מְדַבֵּר בְּאַרְבָּעָה שֶׁהִקְרִיבוּ בְּאִסּוּר בָּמָה, לִי גִלְעָד, אָמַר הָאֱלֹהִים שֶׁלֹא יָבוֹא אָדָם וִיהַרְהֵר אַחַר אֵלִיָּהוּ שֶׁמִּגִּלְעָד שֶׁהִקְרִיב בְּאִסּוּר בָּמָּה וּבָנָה מִזְבֵּחַ בְּהַר הַכַּרְמֶל וְהִקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, וְהַתּוֹרָה אָסְרָה עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב, יג יד): הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וגו' כִּי אִם בַּמָּקוֹם וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יח, לו): וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי, הֱוֵי: לִי גִלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם וִיהַרְהֵר אַחַר גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ שֶׁהָיָה מִן מְנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו, טו): הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל וגו', שֶׁהִקְרִיב בְּאִסּוּר בָּמָּה. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא שֶׁבַע עֲבֵרוֹת עָבַר גִּדְעוֹן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁקֵּרַב וְהָיָה זָר, וּבֶן כּוֹמָרִים, וְהִקְרִיב בַּלַּיְלָה, וּמֵעֲצֵי אֲשֵׁרָה, וְשׁוֹר מֻקְצֶה לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְשׁוֹר נֶעֱבָד, וּבְאִסּוּר בָּמָּה, שֶׁהֲרֵי הַמִּשְׁכָּן הָיָה בְּשִׁלֹה, אָמַר הָאֱלֹהִים אַל יְהַרְהֵר אָדָם אַחֲרָיו, לִשְׁמִי עָשָׂה וַאֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו, כה כו): וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ ה' קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וגו' וּבָנִיתָ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ עַל רֹאשׁ הַמָּעוֹז הַזֶּה בַּמַּעֲרָכָה וגו', וְהַעֲלִיתָ עוֹלָה בַּעֲצֵי הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר תִּכְרֹת. הֱוֵי וְלִי מְנַשֶּׁה. וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, זֶה יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן שֶׁבָּא מֵאֶפְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, ח): לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן, אִם בָּא אָדָם לוֹמַר לָמָּה בָּנָה מִזְבֵּחַ בְּהַר עֵיבָל, כְּמָה דְתֵימָא (יהושע ח, ל): אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל, וַהֲלוֹא הַמִּשְׁכָּן הָיָה שָׁם, וּכְתִיב בַּתּוֹרָה (ויקרא יז, ג): אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט וגו', אָמַר הָאֱלֹהִים אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כז, ה): וּבָנִיתָ שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים וגו'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ח, לא): כַּאֲשֶׁר צִוָּה משֶׁה עֶבֶד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת משֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל [והעלית] וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת וגו', הֱוֵי: וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי. יְהוּדָה מְחֹקְקִי, זֶה דָּוִד שֶׁבָּא מִיהוּדָה, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם לָמָּה הִקְרִיב דָּוִד בְּאִסּוּר בָּמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כד, כב): רְאֵה הַבָּקָר לָעֹלָה וגו', אָמַר הָאֱלֹהִים אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כד, יח): הָקֵם לַה' מִזְבֵּחַ וגו'. מוֹאָב סִיר רַחֲצִי וגו', אֵלּוּ שָׁלשׁ אֻמּוֹת אָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לִכְשֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, ט): אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וגו', וְכֵן אֱדוֹם, דִּכְתִיב (במדבר ב, ה): אַל תִּתְגָרוּ בָם. אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות יג, יז): וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא, קְרוֹבָה הָיְתָה הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע אַבְרָהָם לַאֲבִימֶלֶךְ (בראשית כא, כג): וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִי, וַעֲדַיִן נֶכְדּוֹ הָיָה קַיָּם, וְלֶעָתִיד לָבוֹא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַתִּיר שְׁלָשְׁתָּן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יא, יד): וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה וגו', וּמְתַרְגְּמִין וְיִתְחַבְּרוּן כְּתַף חָד לְמִמְחֵי יַת פְּלִשְׁתָּאֵי, לְכָךְ נֶאֱמַר: עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי. (ישעיה יא, יד): אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם, כְּמָה דְתֵימָא מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי. דָּבָר אַחֵר (תהלים ס, ט): וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, זֶה שְׁמוּאֵל בֶּן אֶלְקָנָה שֶׁהָיָה אֶפְרָתִי וְהִקְרִיב בְּאִסּוּר בָּמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ז, ט): וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה כָּלִיל לַה', אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת נַעֲשׂוּ בַּטָּלֶה שֶׁל שְׁמוּאֵל, הוּא וְעוֹרוֹ וּמְחֻסָּר זְמָן וְלֵוִי הָיָה, וּמִנַּיִן שֶׁקִּבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרְבָּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ז, ט): וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל ה' בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ ה', הֱוֵי: וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי. דָּבָר אַחֵר, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, מְדַבֵּר בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם וְהוּא עָשָׂה מִלְחָמָה בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ו, טו): וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיַּשְׁכִּמוּ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר וגו', וּמִנַּיִן שֶׁהָיְתָה שַׁבָּת, שֶׁאֵין שִׁבְעָה לְעוֹלָם בְּלֹא שַׁבָּת, וּלְפִי שֶׁהָיָה יוֹם שַׁבָּת אוֹתוֹ יוֹם שֶׁכָּבְשׁוּ אֶת יְרִיחוֹ, לְכָךְ הֶחֱרִים אֶת יְרִיחוֹ קֹדֶשׁ לַה', כְּמָה דְתֵימָא (יהושע ו, יז): וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַה' וגו', אָמַר יְהוֹשֻׁעַ הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ וְכָל מַה שֶּׁנִּכְבַּשׁ בַּשַּׁבָּת יִהְיֶה קֹדֶשׁ לַה', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ו, יט): וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַה' אוֹצַר ה' יָבוֹא. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן כְּעִיר הַנִּדַּחַת עֲשָׂאָהּ, וַהֲרֵי עִיר הַנִּדַּחַת אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, יז): וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ו, כא): וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד זָקֵן וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר לְפִי חָרֶב. אָמַר רַבִּי יוּדָא הַלֵּוִי בַּר שָׁלוֹם, לִמֵּד לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה, אָמַר יְהוֹשֻׁעַ הוֹאִיל וְכָבַשְׁנוּ אוֹתָהּ תְּחִלָּה נַקְדִּישׁ אֶת כָּל שְׁלָלָהּ לַגָּבוֹהַּ. אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם הֵיאַךְ חִלֵּל יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַשַּׁבָּת וגו', אֱמֹר לוֹ עַל פִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ו, ב ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ רְאֵה נָתַתִּי וגו' וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר וגו' וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר וגו', וְאִי אֶפְשָׁר לְשִׁבְעָה יָמִים בְּלֹא שַׁבָּת, הֱוֵי: וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי. דָּבָר אַחֵר, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, מְדַבֵּר בִּנְשִׂיא אֶפְרָיִם, שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם וגו', מִנַּיִן שֶׁיּוֹם הַשַּׁבָּת הָיָה, לְפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ אוֹתוֹ יוֹם שֶׁהִתְחִילוּ הַנְּשִׂיאִים יוֹם רִאשׁוֹן הָיָה, מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁיּוֹם שְׁבִיעִי לְהַקְרָבָה שַׁבָּת הָיָה, שֶׁלֹא תֹאמַר הֵיאַךְ חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וַהֲלוֹא אֵין קָרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְזֶה הִקְרִיב בַּשַּׁבָּת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עַל פִּיו עָשָׂה שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי לְמשֶׁה (במדבר ז, יא): נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּלֹא הֶפְסֵק יַקְרִיבוּ זֶה אַחַר זֶה, הֱוֵי: וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, לְכָךְ נֶאֱמַר: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם וגו':

... “Moab is my washbasin…” (Tehillim 60:10) When Israel entered into their land in order to inherit it, the Holy One forbid them to conquer these three nations, as it says “Do not distress the Moabites…” (Devarim 2:9) So too regarding Edom it is written “You shall not provoke them…” (Devarim 2:5) From where do we learn that they were not to conquer the land of the Pelishtim? Because it is written “God did not lead them [by] way of the land of the Philistines for it was near…” (Shemot 12:17) The oath which Avraham swore to Avimelech was still near in time, “And now, swear to me here by God, that you will not lie to me or to my son or to my grandson…” (Bereshit 21:23) His grandson was still alive. In the future the Holy One will permit Israel to conquer all three, as it says “And they shall fly of one accord against the Philistines in the west, together they shall plunder the children of the East; upon Edom and Moab shall they stretch forth their hand, and the children of Ammon shall obey them.” (Yeshayahu 11:14) And it is translated as ‘they will join shoulder to shoulder as one to wipe out the Phillistines.’ Therefore it says “…Philistia, join me…” (Tehillim 60:10), Edom and Moav are their occupation as it says “Moab is my washbasin; on Edom I will throw my lock…” (ibid.)

2 ב

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב מא, ג): מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם וגו', אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן רַבִּי אַבָּא מִי שֶׁאֵין לוֹ נְכָסִים וְעוֹשֶׂה צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים וְנוֹתֵן שְׂכַר סוֹפְרִים וּמַשְׁנִים, מִי שֶׁאֵין לוֹ בַּיִת וְעוֹשֶׂה מְזוּזָה, מִי שֶׁאֵין לוֹ טַלִּית וְעוֹשֶׂה צִיצִית, מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים וּמוֹהֵל, וְעוֹשֶׂה סְפָרִים וּמַשְׁאִילָן לַאֲחֵרִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זֶה הִקְדִּים וְקִיֵּם מִצְוֹתַי עַד שֶׁלֹא נָתַתִּי לוֹ בַּמֶּה לְקַיְּמָן, צָרִיךְ אֲנִי לְשַׁלֵּם, לִתֵּן לוֹ מָמוֹן וּבָנִים שֶׁיִּהְיוּ קוֹרְאִים בַּסְּפָרִים, הֱוֵי: מִי הִקְדִּימַנִי לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וַאֲשַׁלֵּם לוֹ שְׂכָרָהּ, לָמָּה, שֶׁאֵינִי חָסֵר דָּבָר, שֶׁהָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ שֶׁלִּי הוּא, לְכָךְ נֶאֱמַר (איוב מא, ג): תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא. דָּבָר אַחֵר, מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם, מְדַבֵּר בְּאַבְרָהָם שֶׁמֵּעַצְמוֹ הִכִּיר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דִכְתִיב (משלי יד, יד): מִדְּרָכָיו יִשְׂבַּע סוּג לֵב וגו', מַהוּ מִדְּרָכָיו יִשְׂבַּע סוּג לֵב, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אוֹמֵר אוֹתוֹ הַלֵּב שֶׁהוּא מָלֵא סִיגִים, מִדְּרָכָיו עָתִיד לְהִשְׂתַּבֵּעַ. וּמֵעָלָיו אִישׁ טוֹב, זֶה הָיָה אַבְרָהָם שֶׁהִכִּיר מֵעַצְמוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁלִּמֵּד אוֹתוֹ הֵיאַךְ לְהַכִּיר אֶת הַמָּקוֹם אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ, וְזֶהוּ אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בְּנֵי אָדָם שֶׁמֵּעַצְמָם הִכִּירוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִיּוֹב הִכִּיר מֵעַצְמוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (איוב כג, יב): מֵחֻקִּי צָפַנְתִּי אִמְרֵי פִיו. חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה אַף הוּא מֵעַצְמוֹ הִכִּיר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב עָלָיו (ישעיה ז, טו): חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל לְדַעְתּוֹ מָאוֹס בָּרָע וּבָחוֹר בַּטּוֹב. וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מֵעַצְמוֹ הִכִּיר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכֵן אַבְרָהָם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַבְרָהָם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים שֶׁלִּי הֵם, כְּמָה דְתֵימָא (איוב מא, ג): תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא, וְאוֹמֵר (תהלים כד, א): לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, וְאַתָּה הוֹדַעְתָּ שְׁמִי בָּעוֹלָם, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַקְנֶה אוֹתְךָ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יט): וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, הֱוֵי: מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם, לָמָּה, תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא. דָּבָר אַחֵר, מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי חִיָּא כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אַבְרָהָם לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת פָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם וְעָתִיד לִתֵּן אוֹתָם לֶעָתִיד לָבוֹא, אַתָּה מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם (בראשית יח, ד): יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם, וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּרַע לְבָנָיו (שמות ו, ז): וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי, כְּנֶגֶד יֻקַּח נָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין לִי אֶלָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, לֶעָתִיד לָבוֹא מִנַּיִן (ישעיה יד, ב): וּלְקָחוּם עַמִּים וֶהֱבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם, בְּאַבְרָהָם כְּתִיב מְעַט מַיִם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לְבָנָיו מַיִם בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם (שמות יז, ו): וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם, וְלֶעָתִיד לָבוֹא מִנַּיִן (דברים ח, ז): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם וגו', וְלִימוֹת הַמָּשִׁיחַ מִנַּיִן (ישעיה ל, כה): וְהָיָה עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְעַל כָּל גִּבְעָה נִשָֹּׂאָה פְּלָגִים יִבְלֵי מָיִם, וְכֵן (ישעיה מא, יח): אֶפְתַּח עַל שְׁפָיִים נְהָרוֹת. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית יח, ד): וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְתָנָהּ לְבָנָיו בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם (יחזקאל טז, ט): וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (ישעיה א, טז): רַחֲצוּ הִזַּכּוּ, וְלֶעָתִיד לָבוֹא מִנַּיִן (ישעיה ד, ד): אִם רָחַץ ה' וגו'. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית יח, ד): וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, שֶׁעָשָׂה לָהֶם סֻכָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה סֻכּוֹת לְבָנָיו בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם (ויקרא כג, מג): כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (תהלים קמ, ח): סַכּוֹתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק, מַהוּ בְּיוֹם נָשֶׁק, בְּיוֹם זִיּוּנָם שֶׁל שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים, וְלֶעָתִיד לָבוֹא מִנַּיִן (ישעיה ד, ו): וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם וגו', הֱוֵי: מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (קהלת יא, א): שְׁלַח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים וגו'. דָּבָר אַחֵר, מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם, מְדַבֵּר בְּיוֹסֵף שֶׁהוא הִקְדִּים וְשִׁמַּר אֶת הַשַּׁבָּת עַד שֶׁלֹא נִתָּנָה (בראשית מג, טז): וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֶרֶב שַׁבָּת הָיְתָה וְאֵין הָכֵן אֶלָּא לַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ה): וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ וגו'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יוֹסֵף אַתָּה שִׁמַּרְתָּ אֶת הַשַּׁבָּת עַד שֶׁלֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּם לְבֶן בִּנְךָ שֶׁיְּהֵא מַקְרִיב קָרְבָּנוֹ בַּשַּׁבָּת, מַה שֶּׁאֵין יָחִיד מַקְרִיב, וְעָלַי לְקַבֵּל קָרְבָּנוֹ בְּרָצוֹן, הֱוֵי: מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם, וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא, מִמַּה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם וגו':

3 ג

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כד, ז): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וגו', אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּקֵּשׁ לְהַכְנִיס אֶת הָאָרוֹן לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה דָּבְקוּ שְׁעָרִים זֶה בָּזֶה, אָמַר שְׁלֹמֹה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רְנָנוֹת, מִן פָּסוּק (דברי הימים ב ו, יח): כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים וגו', עַד (דברי הימים ב ו, מא): וְעַתָּה קוּמָה ה' אֱלֹהִים לְנוּחֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ וגו', עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פְּסוּקִים וְלֹא נַעֲנָה, חָזַר וְאָמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָשְׂאוּ וגו', וְלֹא נַעֲנָה, חָזַר וְאָמַר (תהלים כד, ט): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ וגו', וְלֹא נַעֲנָה, וְכֵיוָן שֶׁאָמַר (דברי הימים ב ו, מב): ה' אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵּי דָוִיד עַבְדֶּךָ, מִיָּד נַעֲנָה וְנָשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיהֶם וְנִכְנַס הָאָרוֹן, וְשָׁרְתָה הַשְּׁכִינָה בַּבַּיִת, וְיָרְדָה הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (דברי הימים ב ז, א): וּכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבָּיִת. וְלָמָּה נִצְטַעֵר שְׁלֹמֹה, עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאָה וְאָמַר (מלכים א ח, יג): בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ וגו', מַהוּ בָּנֹה בָנִיתִי, אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר בִּנְיָן בָּנוּי בָּנִיתִי. רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵף אָמַר הַכֹּל מְסַיְּעִין לַמֶּלֶךְ כָּל שֶׁכֵּן הַכֹּל מְסַיְּעִין לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲפִלּוּ רוּחוֹת אֲפִלּוּ שֵׁדִים וַאֲפִלּוּ מַלְאָכִים. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, כְּתִיב (מלכים א ו, ז): וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ וגו', אֲשֶׁר הֵם בּוֹנִים, אֵין כְּתִיב, אֶלָּא בְּהִבָּנוֹתוֹ, מֵאֵלָיו הָיָה נִבְנֶה. (מלכים א ו, ז): אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה הָאֶבֶן מַסַּעַת אֶת עַצְמָהּ וְעוֹלָה וְנִתְּנָה עַל גַּבֵּי הַדִּימוּס, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ וְאַל תִּתְמַהּ, וְהָכְתִיב (דניאל ו, יח): וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה וְשֻׂמַּת עַל פֻּם גֻּבָּא, וְכִי יֵשׁ אֲבָנִים בְּבָבֶל, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָמְדָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבָאֲתָה וְיָשְׁבָה לָהּ עַל פִּי הַגוֹב. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב יוֹסֵף אָמַר מַלְאָךְ יָרַד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְנִדְמָה בִּדְמוּת אֲרִי שֶׁל אֶבֶן וְיָשַׁב עַל פִּי הַבְּאֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ו, כג): אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי. וּמַה לִּכְבוֹד בָּשָׂר וָדָם הֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה, לִכְבוֹד מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וגו'. מַהוּ (תהלים כד, ז ט): וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, אָמַר רַבִּי סִימוֹן לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לִירֵאָיו, אָמַר רַבִּי סִימוֹן כְּתִיב (במדבר יב, טו): וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְעַכֵּב לָהּ הֶעָנָן. רַבִּי לוּלְיָאנִי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, כְּתִיב (שמות יט, יט): משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, הָאֱלֹהִים יְדַבֵּר וּמשֶׁה יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא: משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, בְּקוֹלוֹ שֶׁל משֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר (בראשית לט, א): וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, מַה כְּתִיב (בראשית לט, ב): וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר אֵין לִי אֶלָּא בָּרְוָחָה, בַּצָּרָה מִנַּיִן, (בראשית לט, כג): אֵין שַׂר בֵּית הַסֹּהַר רֹאֶה אֶת כָּל מְאוּמָה בְּיָדוֹ בַּאֲשֶׁר ה' אִתּוֹ. דָּבָר אַחֵר, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, כָּל הַכֵּלִים שֶׁבַּמִּשְׁכָּן הָיוּ מְכֻסִּים בְּעוֹר תַּחַשׁ מִלְּמַעְלָן, וּבָאָרוֹן כְּתִיב (במדבר ד, ו): וּפָרְשׂוּ בֶגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְּמָעְלָה, וְכָל כָּךְ לָמָּה, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא הָאָרוֹן מְסֻיָּם, הֱוֵי: וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. דָּבָר אַחֵר, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, אָמַר חִזְקִיָּה מַה נִּשְׁתַּנֵּית תְּכֵלֶת מִשְּׁאָר מִינֵי צִבְעוֹנִין שֶׁצִּוָּה הָאֱלֹהִים לִהְיוֹת בַּצִּיצִית, מִפְּנֵי שֶׁתְּכֵלֶת דּוֹמָה לַעֲשָׂבִים, וְהָעֲשָׂבִים דּוֹמִים לַיָּם, וְהַיָּם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְהָרָקִיעַ דּוֹמֶה לַקֶּשֶׁת, וְהַקֶּשֶׁת דּוֹמֶה לֶעָנָן, וְהֶעָנָן דּוֹמֶה לַכִּסֵּא, וְהַכִּסֵּא דּוֹמֶה לַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, כח), כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶּעָנָן וגו', וְחָלַק לִירֵאָיו תְּכֵלֶת, שֶׁהוּא מֵעֵין כְּבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, לח): וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת, הֱוֵי: וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לִירֵאָיו. דָּבָר אַחֵר, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, אָמַר רַבִּי אָבִין מֶלֶךְ שֶׁהוּא חוֹלֵק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵאָיו, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ, וְאֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְאוֹ, וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּשַׁרְבִיטוֹ, וְאֵין לוֹבְשִׁין לְבוּשׁוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתִיב (תהלים יח, יא): וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ, וְאוֹמֵר (נחום א, ג): בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ, וּנְתָנוֹ לְאֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב, יא): וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְאוֹ, וּבִשְׁלֹמֹה כְּתִיב (דברי הימים א כט, כג): וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה', נָתַן אֶת שַׁרְבִיטוֹ לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, ט): וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי ה'. לְבוּשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹד וְהָדָר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, א): הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ, וּנְתָנוֹ לַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כא, ו): הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו. דָּבָר אַחֵר, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא חָלַק כָּבוֹד לְיוֹסֵף הַצַּדִּיק עַל שֶׁהָיָה יָרֵא אֶת הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מב, יח): אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ שָׁכַן ה' לַאֲדוֹנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לט, ג): וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ. אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי בֶּן רַבִּי, יוֹסֵף מְבָרֵךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה וְהָיָה אֲדוֹנָיו רוֹאֶה אוֹתוֹ מְלַחֵשׁ בְּפִיו וְהוּא אוֹמֵר לוֹ מָה אַתָּה אוֹמֵר וְהוּא מְשִׁיבוֹ וְאוֹמֵר אֲנִי מְבָרֵךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ אֲדוֹנָיו מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִרְאוֹתוֹ, אָמַר לוֹ יוֹסֵף הֲרֵי חַמָּה אֶחָד מִכַּמָּה שַׁמָּשִׁין שֶׁלּוֹ וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְהֵיאַךְ תּוּכַל לְהִסְתַּכֵּל בִּכְבוֹדוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ בִּשְׁבִיל כְּבוֹדְךָ אֲנִי נִגְלָה עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ. דָּבָר אַחֵר, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לִירֵאָיו, יוֹסֵף הַצַּדִּיק מִתְיָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, ט): וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים, וְנָתַן כָּבוֹד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא נָגַע בָּהּ מִפְּנֵי יִרְאָתוֹ, אָמַר לוֹ חַיֶּיךָ לְבֶן בִּנְךָ אֲנִי פּוֹרֵעַ, שֶׁאֶחְלֹק לוֹ כָּבוֹד, שֶׁאֶתֵּן לוֹ רְשׁוּת לְהַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ בְּיוֹם קֹדֶשׁ שֶׁלִּי וְלֹא יִהְיֶה נִזּוֹק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם וגו':

“On the seventh day…” (Bamidbar 7:48) This is what is written “You gates, lift your heads…” (Tehillim 24:7) You find that at the time when Shlomo built the Holy Temple he sought to bring the ark into the Holy of Holies, and at that moment the gates cleaved to one another. Shlomo said twenty-four songs of joy from the verse “But will God indeed dwell with man on the earth?” (Divre HaYamim II 6:18) to “And now, arise, O Lord God to Your resting place, You and the Ark of Your might…” (Divre HaYamim II 6:41) Twenty four verses and he was not answered. He tried again and said “You gates, lift your heads and be uplifted…” (Tehillim 24:7) and was not answered. He tried again and said “You gates, lift your heads and lift up…” (Tehillim 24:9) and was not answered. Once he said “O Lord God, do not turn back the face of Your anointed one; remember the kind deeds of David Your servant,” (Divre HaYamim II 6:42) he was answered immediately. The gates lifted up their heads, the ark entered, the Divine Presence dwelled in the House and the fire descended from heaven, as is written afterwards “And when Solomon finished praying, and the fire descended from heaven and consumed the burnt offerings and the sacrifices, and the glory of the Lord filled the House.” (Divre HaYamim II 7:1) And why did Shlomo suffer all this? Because he was filled with pride and said “I have surely built You a house to dwell in…” (Melachim I 8:13)

4 ד

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת יב, יא): דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, תָּנֵי מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא וְרַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא שֶׁהָלְכוּ לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּפְקִיעִים, אָמַר לָהֶם מָה חִדּוּשׁ הָיָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַיּוֹם, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידֶיךָ אָנוּ וּמֵימֶיךָ אָנוּ שׁוֹתִים. אָמַר לָהֶם אַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּלֹא חִדּוּשׁ, שַׁבָּת שֶׁל מִי הָיְתָה, שַׁבָּת שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה, וּבַמֶּה הָיְתָה הַגָּדָה הַיּוֹם, אָמְרוּ לוֹ בְּפָרָשַׁת הַקְהֵל, וּמַה דָּרַשׁ בָּהּ (דברים לא, יב): הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, אִם אֲנָשִׁים בָּאִים לִלְמֹד וְנָשִׁים בָּאוֹת לִשְׁמֹעַ, טַף לָמָּה, כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶם. אָמַר לָהֶם מַרְגָּלִית טוֹבָה הָיְתָה בְּיֶדְכֶם וּבִקַּשְׁתֶּם לְאַבְּדָהּ מִמֶּנִּי. וְעוֹד דָּרַשׁ בָּהּ (דברים כו, יז יח): אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם וגו' וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם וגו', אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה בָּעוֹלָם, דִּכְתִיב (דברים ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה בָּעוֹלָם, (שמואל ב ז, כג): וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. וְאַף הוּא פָּתַח וְדָרַשׁ: דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה כַּדָּרְבָן, לוֹמַר לָךְ מַה דָּרְבָן זֶה מְכַוֵּן אֶת הַפָּרָה לִתְלָמֶיהָ לְהָבִיא חַיִּים לָעוֹלָם, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה מְכַוְּנִין לֵב לוֹמְדֵיהֶן מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים. אִי מַה דָּרְבָן זֶה מִטַּלְטֵל אַף דִּבְרֵי תוֹרָה מִטַּלְטְלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים. אִי מַה מַּסְמֵר זֶה חָסֵר וְלֹא יָתֵר, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה חֲסֵרִים וְלֹא יְתֵרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: נְטוּעִים, מַה נְּטִיעָה זוֹ פָּרָה וְרָבָה, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה פָּרִים וְרָבִים. בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִין אֲסֻפּוֹת אֲסֻפּוֹת וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, הַלָּלוּ מְטַמְאִין וְהַלָּלוּ מְטַהֲרִין, הַלָּלוּ אוֹסְרִין וְהַלָּלוּ מַתִּירִין, הַלָּלוּ פּוֹסְלִין וְהַלָּלוּ מַכְשִׁירִין, שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם הוֹאִיל וְהַלָּלוּ מְטַמְאִין וְהַלָּלוּ מְטַהֲרִין, הַלָּלוּ אוֹסְרִין וְהַלָּלוּ מַתִּירִין, הַלָּלוּ פּוֹסְלִין וְהַלָּלוּ מַכְשִׁירִין, הֵיאַךְ אֲנִי לוֹמֵד תּוֹרָה מֵעַתָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, אֵל אֶחָד נְתָנָן, פַּרְנָס אֶחָד אֲמָרָן, מִפִּי אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אַף אַתָּה עֲשֵׂה אָזְנְךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת וּקְנֵה לְךָ לֵב שׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵי הַמְטַמְּאִין וְאֶת דִּבְרֵי הַמְטַהֲרִין, אֶת דִּבְרֵי הָאוֹסְרִין וְאֶת דִּבְרֵי הַמַּתִּירִין, אֶת דִּבְרֵי הַפּוֹסְלִין וְאֶת דִּבְרֵי הַמַּכְשִׁירִין, בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם אֵין דּוֹר יָתוֹם שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ. דָּבָר אַחֵר, דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא מַה הַדָּרְבָן הַזֶּה מְכַוֵּן אֶת הַפָּרָה לַחֲרשׁ בַּתֶּלֶם שֶׁלָּהּ, כָּךְ דִּבְרֵי חֲכָמִים מְכַוְּנִים אֶת הָאָדָם הַזֶּה לִדְרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא הַמִּשְׁנָה קָרְאָה אוֹתוֹ מַרְדֵּעַ, וְהַמִּקְרָא קָרָא אוֹתוֹ דָּרְבָן וּמַלְמָד, דִּכְתִיב (שופטים ג, לא): בְּמַלְמַד הַבָּקָר, וְכֵן (שמואל א יג, כא): וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן. אָמַר רַבִּי נָתָן לָמָּה נִקְרָא מַרְדֵּעַ, שֶׁמּוֹרֶה דֵעָה בַּפָּרָה, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ דָּרְבָן, שֶׁדָּר בִּינָה בַּפָּרָה, וְלָמָּה נִקְרָא מַלְמַד, שֶׁמְלַמֵּד אֶת הַפָּרָה לַחֲרשׁ בַּתֶּלֶם שֶׁלָּהּ, כָּךְ הֵם דִּבְרֵי חֲכָמִים, דָּרִים בִּינָה בִּבְנֵי אָדָם וּמוֹרִים דֵּעָה בָּהֶם וּמְלַמְּדִים אוֹתָם דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, נְטוּעִים הֵם בָּאָדָם כְּשֶׁהוּא מְשַׁמְּרָם, וְלָמָּה נִמְשְׁלוּ בַּנְּטִיעָה, כְּשֵׁם שֶׁשָּׁרָשָׁיו שֶׁל אִילָן מִשְׁתָּרְשִׁים לְכָל מָקוֹם, כָּךְ דִּבְרֵי חֲכָמִים נִכְנָסִים וּמִשְׁתָּרְשִׁים בְּכָל הַגּוּף. בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, אֵימָתַי הֵם כְּמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בָּאָדָם, בִּזְמַן שֶׁבַּעַל תּוֹרָה נִכְנַס לְתַלְמוּד וְהֵם נֶאֱסָפִים לִשְׁמֹעַ. נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, רַבִּי יוֹחָנָן מְבָרֵךְ יוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת לוּלָב, וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים עַל מִצְוַת הַזְּקֵנִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְבָרֵךְ כָּל יוֹם עַל נְטִילַת לוּלָב, וְאֵין רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה לְרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן דְּבַר תּוֹרָה הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, מ): וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וגו', וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים מִדִּבְרֵיהֶם הֵם, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא סָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כֵּן, וּמַה טַּעַם עֲבַד כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב: דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וגו' נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, דִּבְרֵי תוֹרָה וְדִבְרֵי חֲכָמִים מֵרוֹעֶה אֶחָד נִתְּנוּ. (קהלת יב, יב): וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר, וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהָר, יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה הֱוֵי זָהִיר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים א, ב): כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן, טוֹבִים דִּבְרֵי דּוֹדִים מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, לָמָּה, שֶׁאֵין אָדָם מוֹרֶה כָּרָאוּי מִדִּבְרֵי תוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סְתוּמָה, וְכֻלָּהּ סִימָנִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא, יט): וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָה בְּפִיהֶם, סִימָנִין בְּפִיהֶם, אֲבָל מִתּוֹךְ דִּבְרֵי חֲכָמִים אָדָם מוֹרֶה כָּרָאוּי מִפְּנֵי שֶׁהֵם פּוֹרְשִׁים אֶת הַתּוֹרָה, וּלְכָךְ נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְדַיְּרִין בִּינָה בִּבְנֵי אָדָם. דָּבָר אַחֵר, וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר, אָמַר רַבִּי אַבָּא סַדְרוֹנַנְיָא אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם לָמָּה לֹא נִתְּנוּ בִּכְתַב דִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּשֵׁם שֶׁנִּתְּנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, אֱמֹר לוֹ לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִכְתֹּב כָּל דִּבְרֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר, מַהוּ מֵהֵמָּה, מַה נִּכְנְסָה בָּךָ אִם בָּאתָ לִכְתֹּב דִּבְרֵי סוֹפְרִים, לָמָּה, שֶׁאִלּוּ בָּאתָ לִכְתֹּב דִּבְרֵיהֶם אֵין קֵץ וְסוֹף לַדְּבָרִים לַעֲשׂוֹת סְפָרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, אֲבָל מַה יֵּשׁ לוֹ לָאָדָם לַעֲשׂוֹת, שֶׁיְהֵא מְיַגֵּעַ בְּשָׂרוֹ הַרְבֵּה לַהְגּוֹת דִּבְרֵי חֲכָמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר. דָּבָר אַחֵר, וְלַהַג הַרְבֵּה, אִם יָגַעְתָּ הַרְבֵּה בְּדִבְרֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵסִיר יֵצֶר הָרָע מִמְּךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בָּשָׂר, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל לו, כו): וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר. דָּבָר אַחֵר, וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר, אִם יָגַעְתָּ הַרְבֵּה בְּלַהַג דִּבְרֵי חֲכָמִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַשֶֹּׂרְךָ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, הֱוֵי: בָּשָׂר. דָּבָר אַחֵר, אִם יָגַעְתָּ בְּדִבְרֵי חֲכָמִים אַתָּה נַעֲשָׂה בָּשָׂר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בָּשָׂר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ח, טז): בִּי שָׂרִים יָשׂרוּ. דָּבָר אַחֵר, דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן כַּדּוּר שֶׁל בָּנוֹת, כַּהֲדָא סְפַיְרָה שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁהֵן מְלַקְטוֹת וְזוֹרְקוֹת לְכָאן וּלְכָאן, כָּךְ הֵם דִּבְרֵי חֲכָמִים, זֶה אוֹמֵר טַעְמוֹ וְזֶה אוֹמֵר טַעְמוֹ, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁזֶּה אוֹמֵר טַעַם אֶחָד וְזֶה אוֹמֵר טַעַם שֵׁנִי, שֶׁמָּא דִבְרֵיהֶם פּוֹרְחִים הֵם, תַּלְמוּד לוֹמַר (קהלת יב, יא): וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, לֹא אָמַר וּכְמַשְׂמְרוֹת קְבוּעִים, אֶלָּא נְטוּעִים, לָמָּה, מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה אוֹתָם כְּמַסְמְרוֹת, וְהַמַּסְמֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוֹשַׁנָּה נוֹחַ לִשְׁלוֹף, לְכָךְ אָמַר: וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, שָׁרָשִׁין שֶׁל אִילָן הַנְּטוּעִים קָשִׁים לֵעָקֵר, וְלָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵיהֶם כַּמַּסְמֵר, לְפִי שֶׁהַמַּסְמֵר שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוֹשַׁנָּה, אַף עַל פִּי שֶׁקָּשֶׁה, נוֹחַ הוּא לֵעָקֵר, וְשָׁרָשִׁים שֶׁל אִילָן הַנְּטוּעִים אַף עַל פִּי שֶׁקָּשִׁים לֵעָקֵר, אֲבָל אֵין בָּהֶם כֹּחַ כְּכֹחוֹ שֶׁל בַּרְזֶל, לְכָךְ נֶאֱמַר: וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, נִתַּן לְדִבְרֵי תוֹרָה כֹּחַ שֶׁל בַּרְזֶל וּכְמַטָּעֵי שָׁרָשָׁיו שֶׁל אִילָן. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּרַבִּי אָנוּ קוֹרְאִין מַסְמֵרוֹת, וְאֵין כְּתִיב אֶלָּא מַשְׂמְרוֹת, מַה מִּשְׁמָרוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אַף סְפָרִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, הֵקִישׁ דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁהֵן אֲמִתִּים כְּמוֹתָם. דָּבָר אַחֵר, וּכְמַשְׂמְרוֹת, מַשְׂמְרוֹת כְּתִיב, מַה מִּשְׁמָרוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אַף הַמַּשְׂמֵרִין עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. בָּעֵי כַּמָּה מַסְמֵרִין יִהְיוּ בּוֹ בַּסַּנְדָּל, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חֲמִשָּׁה כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה סִפְרֵי תוֹרָה. רַב הוּנָא אָמַר שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כה): בַּרְזֶל וּנְחשֶׁת מִנְעָלֶךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ. דָּרַשׁ רַב אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא תִּשְׁעָה. רַבִּי הָיָה נוֹתֵן אַחַד עָשָׂר עַל זֶה וּשְׁלשָׁה עָשָׂר עַל זֶה, מִנְיַן מִשְׁמָרוֹת. דָּבָר אַחֵר, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, הַמַּסְמֵר הַזֶּה אַתְּ קוֹבְעוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁתַּחְזֹר וְתִטְלֶנּוּ מְקוֹמוֹ נִכָּר, כָּךְ כָּל מִי שֶׁפָּשְׁטוּ בּוֹ חֲכָמִים יָד, אַף עַל פִּי שֶׁחָזְרוּ וְקִבְּלוּהוּ, סוֹפוֹ לִטֹּל שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, בְּשָׁעָה שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה יוֹצְאִין מִפִּי בַּעֲלֵיהֶם כְּתִקֻּנָּן הֵם עֲרֵבִים לְשׁוֹמְעֵיהֶם. כְּמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יוֹצְאִים מְמֻסְמָסִים הֵם מָרוֹת לְשׁוֹמְעֵיהֶן, כְּמַשְׂמְרוֹת, כְּמַסְמָרוֹת. בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, אֵימָתַי הֵם נְטוּעִים דִּבְרֵי תוֹרָה בָּאָדָם הַזֶּה, בִּזְּמַן שֶׁבַּעֲלֵיהֶן נֶאֱסָפִים מֵהֶן, כָּל זְמַן שֶׁרַבּוֹ קַיָּם הוּא הָיָה מַפְלִיג לוֹמַר כָּל זְמַן שֶׁנִּצְרַךְ הֲרֵי רַבִּי לְפָנַי וַאֲנִי שׁוֹאֲלוֹ, מֵת רַבּוֹ, הֲרֵי יָגֵעַ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה לְקַיֵּם תַּלְמוּדוֹ, יוֹדֵעַ הוּא שֶׁאֵין לוֹ לְמִי לִשְׁאֹל, הֱוֵי אֵימָתַי הֵן נְטוּעִין בָּאָדָם הַזֶּה, בִּזְּמַן שֶׁבַּעֲלֵיהֶן נֶאֱסָפִים מֵהֶן. נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה אוֹמֵר טַעְמוֹ וְזֶה אוֹמֵר טַעְמוֹ, דִּבְרֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה וְשֶׁל אֵלֶּה כֻּלָּם נִתְּנוּ מִן משֶׁה הָרוֹעֶה מַה שֶּׁקִּבֵּל מִיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, תָּנֵי מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם שָׁמַע אָדָם דָּבָר מִפִּי קָטָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יְהֵא בְּעֵינָיו כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חָכָם שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יא, יג): וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חָכָם אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, מַה דָּרְבָן זֶה מְכַוֵּן אֶת הַפָּרָה לִתְלָמֶיהָ לְהָבִיא חַיִּים לָעוֹלָם, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מְכַוְּנִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם לָדַעַת אֶת הַמָּקוֹם, וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חֲכָמִים אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי סַנְהֶדְּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, וְאֵין אֲסֻפּוֹת אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי סַנְהֶדְרִין אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, יא): וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם משֶׁה עַמּוֹ. וְאוֹמֵר (שמות ג, א): וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה, לֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי משֶׁה אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, (תהלים פ, ב): רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה. אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, ד): ה' אֶחָד, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ז, ה): עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק, עֵינַיִךְ, אֵלּוּ זְקֵנִים הַמִּתְמַנִּים עַל הַצִּבּוּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כט, י): כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם ה' רוּחַ תַּרְדֵּמָה וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם. בְּרֵכוֹת, מַה בְּרֵכָה זוֹ אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, כָּךְ אֵין אָדָם עוֹמֵד עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים. בְּחֶשְׁבּוֹן, שֶׁנִּגְמָרִים בְּעֵצָה וּמַחְשָׁבָה, וְהֵיכָן נִגְמָרִים בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק, עֲשִׂיתֶם אֶת הַתּוֹרָה קַוּוּ לְאֵלִיָּהוּ, שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ (מלכים א יט, טו): שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק, וְאוֹמֵר (מלאכי ג, כב כג): זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה עַבְדִּי וגו' הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא וגו'. וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים כָּתַבְתִּי לְךָ הִזָּהֵר וְאַל תּוֹסֶף עֲלֵיהֶם, לָמָּה, עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, כָּל מִי שֶׁקּוֹרֵא פָּסוּק שֶׁאֵינוֹ מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים כְּאִלּוּ קוֹרֵא בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים, הֱוֵי: הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה, שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה כֵּן אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֵין קֵץ, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל יב, יג): וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ, הֲרֵי לְךָ הַמּוֹסִיף סֵפֶר מַהוּ עָנְשׁוֹ, וּמִנַּיִן שֶׁאַף הַהוֹגֶה מִתְיַגֵּעַ בָּהֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר, שֶׁאֵין בְּשָׂרוֹ נִנְעֶרֶת מִן עֲפָרָהּ, כְּהַהִיא דִתְנֵינַן וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְהַקּוֹרֵא בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים. דָּבָר אַחֵר, דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, מַה הַמַּסְמֵר הַזֶּה הַנָּטוּעַ בַּדֶּלֶת הוּא מְקַיֵּם הַדַּפִּין, כָּךְ כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים גּוֹזְרִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם דִּבְרֵיהֶם, תֵּדַע לְךָ מִיַּעֲקֹב, בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרַךְ מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם עָשָׂה אֶת הַקָּטָן קֹדֶם לַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מח, כ): וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה, וְקִיֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּזֵרָתוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר: דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, אַל תִּקְרֵי כַּדָּרְבֹנוֹת אֶלָּא כִּדְרַבָּנוּת, כְּשֶׁיַּעֲקֹב גָּזַר שֶׁתְּהֵא הָרַבָּנוּת לְאֶפְרַיִם קִיֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּבָרוֹ כְּמַסְמֵר הַנָּטוּעַ, וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְגָזַר יַעֲקֹב עַל אֶפְרַיִם שֶׁיְהֵא רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אֲשִׂימֶנּוּ רִאשׁוֹן לְכָל דָּבָר, בַּשּׁוֹפְטִים וּבַדְּגָלִים וּבַמְּלָכִים וּבַקָּרְבָּנוֹת. בַּשּׁוֹפְטִים, יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהָיָה שׁוֹפֵט, (במדבר יג, ח): לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן, וְאַחַר כָּךְ גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ, שֶׁהוּא מִשֵּׁבֶט מְנַשֶּׁה. בַּדְּגָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ב, יח): דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם, וְאַחַר כָּךְ (במדבר ב, כ): וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה. בַּמְּלָכִים, יָרָבְעָם בֶּן נְבָט הָיָה מִשֶּׁל אֶפְרָיִם, וְאַחַר כָּךְ יֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי מִשֶּׁל מְנַשֶּׁה, אַף קָרְבָּנוֹת הַנְּשִׂיאִים כְּשֶׁבָּאוּ לְהַקְרִיב, אֶפְרַיִם מַקְרִיב רִאשׁוֹן, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּמְנַשֶּׁה אַחֲרוֹן, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם, וְאַחַר כָּךְ (במדבר ז, נד): בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (איוב כב, כח): וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ:

5 ה

קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו' (במדבר ז, מט), זֶה הַקָּרְבָּן הִקְרִיב לְשֵׁם יַעֲקֹב שֶׁהִקְדִּימוֹ לִמְנַשֶּׁה, וּלְשֵׁם יוֹסֵף שֶׁבַּעֲבוּר אַהֲבָתוֹ בֵּרְכָן יַעֲקֹב כָּל אוֹתָן הַבְּרָכוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מח, טו): וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹהִים וגו', וְאוֹמֵר (בראשית מח, כ): בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וגו'. קַעֲרַת, זֶה יַעֲקֹב, אַל תִּקְרֵי קַעֲרַת אֶלָּא עֲקֶרֶת, שֶׁעָקַר הַיָּמִין מִמְּנַשֶּׁה בְּעַד אֶפְרָיִם. כֶּסֶף, עַל שֵׁם (משלי י, כ): כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק, מַה שֶּׁאָמַר לְיוֹסֵף (בראשית מח, יט): וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא יִהְיֶה לְעָם וגו'. שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, כְּנֶגֶד מֵאָה וּשְׁלשִׁים תֵּבוֹת שֶׁיֵּשׁ מִן (בראשית מח, יד): וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם, עַד (בראשית מח, כ): וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה. מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, זֶה הָיָה יוֹסֵף שֶׁנִּזְרַק מֵאָבִיו וְנִמְכַּר לְמִצְרַיִם. אֶחָד, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ בְּמִצְרַיִם, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית כו, י): כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית מב, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ וגו'. כֶּסֶף, עַל שֵׁם: כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק, שֶׁעַל יְדֵי חָכְמָתוֹ זָכָה לַמַּלְכוּת, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, לט מ): אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת וגו' אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וגו'. שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹדֶשׁ, שֶׁבָּא גַּבְרִיאֵל וְהוֹסִיף לוֹ אוֹת אַחַת עַל שְׁמוֹ מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִמְּדוֹ שִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פא, ו): עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע, שֶׁאִלּוּלֵי כֵן לֹא הָיוּ הַמִּצְרִים מְקַבְּלִים אֶת יוֹסֵף לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם. שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה, יַעֲקֹב וְיוֹסֵף שְׁנֵיהֶם הָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ דּוֹמִים זֶה לָזֶה, אַתְיָא כְּהַהִיא דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי (בראשית לז, ב): אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָיָה לְמֵימַר אֶלָּא אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב רְאוּבֵן, לָמָּה נֶאֱמַר: אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה יוֹסֵף דּוֹמֶה לְאָבִיו בְּכָל דָּבָר, מַה יַּעֲקֹב נוֹלַד מָהוּל אַף יוֹסֵף נוֹלַד מָהוּל, מַה זֶּה הָיְתָה אִמּוֹ עֲקָרָה אַף זֶה הָיְתָה אִמּוֹ עֲקָרָה, מַה זֶּה נִתְקַשֵּׁית אִמּוֹ מִצַּעַר עִבּוּרָהּ אַף זֶה נִתְקַשֵּׁית אִמּוֹ בִּשְׁעַת הַלֵּדָה, מַה זֶּה יָלְדָה אִמּוֹ שְׁנַיִם אַף זֶה יָלְדָה אִמּוֹ שְׁנַיִם, מַה זֶּה אָחִיו מְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ אַף זֶה אֶחָיו מְבַקְּשִׁים לְהָרְגוֹ. זֶה אָחִיו שׂוֹנֵא אוֹתוֹ וְזֶה גַּם כֵּן, זֶה רוֹעֶה וְזֶה רוֹעֶה, זֶה נִשְׂטָם וְזֶה נִשְׂטָם, זֶה נִגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים (בראשית לא, לט): גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה, וְזֶה נִגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים (בראשית מ, טו): כִּי גֻּנֹּב גֻּנַבְתִּי וגו', זֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעֶשֶׂר בְּרָכוֹת וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעֶשֶׂר בְּרָכוֹת, זֶה יָצָא חוּצָה לָאָרֶץ וְזֶה יָצָא חוּצָה לָאָרֶץ, זֶה נָשָׂא אִשָּׁה בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְזֶה נָשָׂא אִשָּׁה בְּחוּצָה לָאָרֶץ, זֶה הוֹלִיד בָּנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְזֶה הוֹלִיד בָּנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ, זֶה לִוּוּ אוֹתוֹ מַלְאָכִים וְזֶה לִוּוּ אוֹתוֹ מַלְאָכִים, זֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם וְזֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם, זֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ, זֶה יָרַד לְמִצְרַיִם וְזֶה יָרַד לְמִצְרַיִם, זֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב וְזֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב, זֶה הִשְׁבִּיעַ בְּנוֹ וְזֶה הִשְׁבִּיעַ אֶחָיו, זֶה מֵת בְּמִצְרַיִם וְזֶה מֵת בְּמִצְרַיִם, זֶה נֶחְנַט וְזֶה נֶחְנַט, זֶה עָלוּ עַצְמוֹתָיו וְזֶה עָלוּ עַצְמוֹתָיו, הָא לְפִי שֶׁהָיָה יוֹסֵף דּוֹמֶה לְאָבִיו לְכָךְ נֶאֱמַר: אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, וּלְכָךְ נֶאֱמַר: שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים וגו' עַל יַעֲקֹב וְיוֹסֵף. כַּף אַחַת (במדבר ז, נ), כְּנֶגֶד כַּף יְמִינוֹ שֶׁשָֹּׂם עַל רֹאשׁ אֶפְרָיִם. וְלָמָּה קָרֵי לָהּ אַחַת, שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה מִן יַד הַשְֹּׂמֹאל. (במדבר ז, נ): עֲשָׂרָה זָהָב, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר תֵּבוֹת שֶׁיֵּשׁ מִן (בראשית מח, יד): וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ עַד (בראשית מח, יד): וְהוּא הַצָּעִיר. (במדבר ז, נ): מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁרָאָה יַעֲקֹב דָּבָר זֶה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁרָאוּי הָיָה אֶפְרַיִם שֶׁיָּנִיחַ יְמִינוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית מח, יד): שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר, הִשְׂכִּילוּ יָדָיו לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים פט, א): מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר (במדבר ז, נא), כְּנֶגֶד אַבְרָהָם כו', שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ז): וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם. (במדבר ז, נא): אַיִל אֶחָד, כְּנֶגֶד יִצְחָק, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית כב, יג): וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ. (במדבר ז, נא): כֶּבֶשׂ אֶחָד, כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, דִּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית ל, מ): וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב. וְלָמָּה הִקְרִיב אֵלּוּ שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלוֹת, כְּנֶגֶד הָאָבוֹת, כְּנֶגֶד הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָם יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית מח, טז): וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק. (במדבר ז, נב): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד יוֹסֵף, שֶׁכָּתוּב (בראשית לז, לא): וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וגו', וְלָמָּה הִקְרִיב זֶה כְּנֶגֶד יוֹסֵף, לְפִי כְּשֵׁם שֶׁבֵּרְכָם יַעֲקֹב עַל שֵׁם שְׁלשֶׁת הָאָבוֹת כָּךְ בֵּרְכָם עַל שֵׁם יוֹסֵף וּתְלָאָם עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מח, כ): בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה. (במדבר ז, נג): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי בְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכָם, בַּתְּחִלָּה (בראשית מח, טז): יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וּלְבַסּוֹף: בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל וגו'. (במדבר ז, נג): אֵילִם חֲמִשָּׁה וגו', הֲרֵי שְׁלשָׁה מִינִין כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה דּוֹרוֹת שֶׁרָאָה יוֹסֵף לְאֶפְרָיִם, שֶׁהָיוּ נִקְרָאִים עַל שֵׁם יוֹסֵף, וְהָיוּ בָּתֵּי אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית נ, כג): וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כו, לה לו): אֵלֶּה בְנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשׁוּתֶלַח וגו' וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוּתֶלַח לְעֵרָן וגו', אֶפְרַיִם וְשׁוּתֶלַח וְעֵרָן, הֲרֵי שְׁלשָׁה בָּנִים שֶׁל שְׁלשָׁה דוֹרוֹת. לָמָּה הָיוּ שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד חָמֵשׁ תֵּבוֹת שֶׁל (בראשית מח, ב): וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה, שֶׁמִּשָּׁם זָכָה אֶפְרַיִם לְהַקְרִיב רִאשׁוֹן. (במדבר ז, נג): זֶה קָרְבַּן וגו', לְפִי שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר הַזֶּה הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן אֱלִישָׁמָע וגו':

6 ו

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ח, ב): אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר וגו', אִם יֹאמַר לְךָ הַמֶּלֶךְ שֶׁיְהֵא מוֹרָאוֹ עָלֶיךָ וְתִשְׁמֹר גְּזֵרָתוֹ, שְׁמֹר גְּזֵרַת פִּיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים יז, טו): שוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, שֶׁיְהֵא מוֹרָאוֹ עָלֶיךָ, וְאוֹמֵר (יהושע א, יח): כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וגו', וְאֵין אֲנִי הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא אֵימַת מַלְכוּת, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מא, מד): וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וגו', מַהוּ אֲנִי פַרְעֹה, כָּךְ אָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ (בראשית מא, מ): אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וגו', שֶׁעֲשִׂיתִיךָ מֶלֶךְ עַל כֻּלָּם, הִזָּהֵר שֶׁתִּנְהֹג בִּי כָּבוֹד וְהַמְלִיכֵנִי עָלֶיךָ, לְכָךְ אָמַר אֲנִי פַרְעֹה, כְּלוֹמַר שֶׁתְּהֵא אֵימַת מַלְכוּתִי עָלֶיךָ, וְדִכְוָתֵיהּ (שמות ו, ב): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה', לָמָּה צָרִיךְ כָּאן לוֹמַר אֲנִי ה', אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁעֲשִׂיתִיךָ אֱלוֹהוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, כְּמָה דְּתֵימָא (שמות ז, א): רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, הִזָּהֵר לִהְיוֹת אֱלָהוּתִי עָלֶיךָ, שֶׁלֹא עֲשִׂיתִיךָ אֱלוֹהַּ כִּי אִם לְפַרְעֹה לְבַדּוֹ, הֱוֵי: אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר, הָאֲנִי שֶׁיֹּאמַר לְךָ פִּי הַמֶּלֶךְ, שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ, שְׁמֹר שֶׁלֹא תִּמְרֹד עַל צִוּוּיוֹ, יָכוֹל אֲפִלּוּ יֹאמַר לְךָ לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי הַמָּקוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר (קהלת ח, ב): וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁדִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים יִהְיֶה עֶלְיוֹן עַל צִוּוּי בָּשָׂר וָדָם, שֶׁתְּבַטֵל רְצוֹן בָּשָׂר וָדָם מִפְּנֵי רָצוֹן אֱלֹהִים וּתְקַיֵּם כָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁנִּכְנַסְתָּ בִּשְׁבוּעָה עֲלֵיהֶם לְקַיְּמָן, כְּמָא דְתֵימָא (דברים כט, יא): לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ וגו', וְאוֹמֵר (דברים כז, כו): אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אֹתָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן. וְדִכְוָתֵיהּ (ויקרא יט, ג): אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וגו', יָכוֹל אֲפִלּוּ אָמַר לוֹ אָבִיו שְׁחֹט לִי וּבַשֵּׁל לִי בַּשַּׁבָּת יִשְׁמַע לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יט, ג): וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, כֻּלְּכֶם חַיָּבִים בִּכְבוֹדִי, אַף כָּאן הוּא אוֹמֵר: עַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, שֶׁלְּמַעְלָה מִן מַאֲמָר הַמֶּלֶךְ שְׁמֹר דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים. (קהלת ח, ג): אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו תֵּלֵךְ וגו', אִם יִכְעֹס עָלֶיךָ בָּשָׂר וָדָם כְּדֵי לְהַעֲבִירְךָ עַל חֻקֵּי הַתּוֹרָה, אַל תִּתְבַּהֵל מִכַּעֲסוֹ כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ בַּעֲצָתוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים א, א): אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וְאֵין פָּנָיו אֶלָּא כַּעֲסוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל ג, יט): וּצְלֵם אַנְפּוֹהִי אֶשְׁתַּנִּי, הֱוֵי: מִפָּנָיו תֵּלֵךְ. (קהלת ח, ג): אַל תַּעֲמֹד בְּדָבָר רָע, שֶׁלֹא תַעֲמֹד בְּדַרְכוֹ לָלֶכֶת בָּהּ, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים א, א): וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, מַהוּ בְּדָבָר, שֶׁלֹא תִּתְיָרֵא מֵאוֹתוֹ דָּבָר רָע, שֶׁיֹּאמַר לְךָ שֶׁיִּשְׂרָפְךָ וְיַהֲרָגְךָ וְיַעֲשֶׂה לְךָ יִסּוּרִים קָשִׁים אִם לֹא תִּתְקַיֵּם גְּזֵרָתוֹ, וְיַפְחִידְךָ שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכַל לְהַצִּילְךָ מִיָּדוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (קהלת ח, ג): כִּי כֹל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַעֲשֶׂה. כְּמוֹ שֶׁאָמַר נְבוּכַדְנֶצַּר לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה (דניאל ג, טו): בַּהּ שַׁעֲתָא תִּתְרְמוֹן לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקֵדְתָּא וּמַן הוּא אֱלָהּ דִּי יְשֵׁיזְבִנְכוֹן מִן יְדָי. (קהלת ח, ד): בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וגו', אִם מָסַרְתָּ עַצְמְךָ עַל הַמִּצְווֹת לְקַיֵם גְּזֵרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַטֵּל גְּזֵרוֹת בָּשָׂר וָדָם, מַה שְֹּׂכָרְךָ, בְּעֵת שֶׁיִּגְזֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא פֻּרְעָנֻיּוֹת לָעוֹלָם, שֶׁהוּא מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם וְשַׁלִּיט בַּכֹּל לַעֲשׂוֹת כְּכָל חֶפְצוֹ וְאֵין מִי שֶׁיְּמַחֶה בְּיָדוֹ (איוב כג, יג): וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְתָה וַיָּעַשׂ, אַתָּה תַעֲמֹד וּתְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הַגְּזֵרָה לְבַטְּלָהּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשֵׂא לְךָ פָנִים וְהוּא מְבַטְּלָהּ בִּזְכוּתְךָ, לְפִי שֶׁבִּטַּלְתָּ גְּזֵרַת בָּשָׂר וָדָם לְקַיֵּם גְּזֵרָתוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּעֵת שֶׁיְדַבֵּר דָּבָר לְהָבִיא לָעוֹלָם לְהוֹדִיעַ שֻׁלְטָנוּתוֹ בָּעוֹלָם, כְּמָה דְתֵימָא (קהלת ג, יד): וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו, תֵּדַע מִי יְמַחֶה עַל גְּזֵרָתוֹ וְיֹאמַר לוֹ לָמָּה תַעֲשֶׂה כָךְ, שׁוֹמֵר מִצְוָה. לְכָךְ נֶאֱמַר (קהלת ח, ד): וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, מִי הוּא שֶׁיֹּאמַר לוֹ לָמָּה תַעֲשֶׂה לִבְרִיּוֹתֶיךָ, נַחֵת עִמָּהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים, זֶהוּ שׁוֹמֵר מִצְוֹתָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ח, ה): שׁוֹמֵר מִצְוָה וגו'. וּמַהוּ (קהלת ח, ה): לֹא יֵדָע דָּבָר רָע, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הוּא לֹא עָמַד בְּדָבָר רָע, לְכָךְ לֹא יֵדַע דָּבָר רָע. (קהלת ח, ה): וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם, שֶׁיֶּשְׁנוֹ חֲכַם לֵב רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד וּמְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ, וְהוּא מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ אִם הַיּוֹם אֶעֱבֹר עַל הַמִּצְווֹת וְיֵשׁ לִי עֵת לַעֲשׂוֹת חֶפְצִי, וְאֵין מִי שֶׁיְּמַחֶה בְּיָדִי, לְמָחָר יָבוֹא עֵת שֶׁיַּעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹ מִשְׁפָּט עַל שֶׁעָבַר עַל תּוֹרָתוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (קהלת ב, יד): הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל וגו', וְאוֹמֵר (קהלת י, ב): לֵב חָכָם לִימִינוֹ וגו', וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם, מִי שֶׁלִּבּוֹ חָכָם יוֹדֵעַ הוּא שֶׁאִם יַעֲבֹר עַל הַמִּצְווֹת יָבוֹא הָעֵת שֶׁיַּעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁפָּט בּוֹ, וְהוּא פּוֹרֵשׁ מִן הָעֲבֵרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (קהלת ח, ו): כִּי לְכָל חֵפֶץ יֵשׁ עֵת וּמִשְׁפָּט וגו', בְּכָל דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם חֶפְצוֹ וִיבַטֵּל חֵפֶץ הַמָּקוֹם, יָדוּעַ יִהְיֶה לוֹ שֶׁעָתִיד לִתֵּן הַדִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ מִיָּד, אַל יַחְשֹׁב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְוַתֵּר לוֹ עַל עֲוֹנוֹ, אֶלָּא מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִילֵיהּ, וְאֵימָתַי פּוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ לִכְשֶׁיִּמָּלֵא הַהִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב כ, כב): בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ יֵצֶר לוֹ וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר (קהלת ח, ו): כִּי רָעַת הָאָדָם רַבָּה עָלָיו, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לְדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁנָּתַן לָהֶם אָרְכָּה וּלְבַסּוֹף פָּרַע מֵהֶן, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ו, ה): וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וגו', מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (בראשית ו, ז): וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם וגו'. (קהלת ח, ז): כִּי אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה וגו', בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ מֵעֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ וְאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִיּוֹם הַדִּין, כְּשֶׁיָּבוֹא לֹא יִשְֹּׂאוּ לוֹ פָנִים, וְאִם יָבוֹא לוֹמַר שֶׁיַּאַרְכוּ לוֹ וְיַחֲזֹר בּוֹ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, הֱוֵי (קהלת ח, ז): כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה פֻּרְעָנוּת מִי יַגִּיד לוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיִתְקַבֵּל, לוֹמַר לְךָ קֹדֶם גְּזַר דִּין שׁוֹמְעִין לוֹ, לְאַחַר גְּזַר דִּין אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה מִי יַגִּיד לוֹ. אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ וגו' (קהלת ח, ח), לְפִי שֶׁמָּצִינוּ אַרְבַּע מִיתוֹת גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת, לְכָךְ כְּתִיב כָּאן אַרְבָּעָה דְּבָרִים כְּנֶגְדָם שֶׁאֵין בְּיַד הַחַיִּים לְהִנָּצֵל מֵהֶם אַחַר גְּזַר דִּינוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ, זוֹ מִיתַת חֶנֶק וְכָל הַדּוֹמוֹת לָהּ, שֶׁאֵין הָאָדָם מֵת מִמֶּנָּהּ אֶלָּא עַל יְדֵי הָרוּחַ, שֶׁאֵין לוֹ מֵאֵיזֶה מָקוֹם יִנְשֹׁם, הֱוֵי: אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לְהוֹצִיאוֹ בְּעֵת שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם שֶׁיִּכָּלֵא הָרוּחַ בְּגוּפוֹ. וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת, זוֹ מִיתַת סְקִילָה וְכָל הַדּוֹמוֹת לָהּ, כְּמָה דְתֵימָא (דברים יג, יא): וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת. וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה, זוֹ מִיתַת הַסַּיִּף וְכָל הַדּוֹמוֹת לָהּ, כְּמָה דְתֵימָא (שמות יז, ט): וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, וּכְתִיב (שמות יז, יג): וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ וגו'. וְלֹא יְמַלֵּט רֶשַׁע אֶת בְּעָלָיו, זוֹ מִיתַת שְׂרֵפָה וְכָל הַדּוֹמוֹת לָהּ, כְּמָה דְתֵימָא (מלאכי ג, יט): וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עוֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא, הֲרֵי אַרְבַּע מִיתוֹת זְכוּרוֹת בְּפָסוּק זֶה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלוּ סַנְהֶדְּרִין וּבָטְלוּ אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, דִּין אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָּטְלוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן הַחַיִּים לָמוּת בָּהֶן בִּשְׁפָטִים רָעִים כְּנֶגְדָן, מִי שֶׁהוּא חַיָּב חֶנֶק, אוֹ טוֹבֵעַ בַּנָּהָר, אוֹ מֵת בִּסְרוּנְכִי, אוֹ נִמְסַר בְּיַד עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁחוֹנְקִים אוֹתוֹ. מִי שֶׁחַיָּב סְקִילָה, אוֹ נוֹפֵל מִן הַגַּג, אוֹ חַיָּה דּוֹרַסְתּוֹ, אוֹ עוֹבְדֵי כּוֹכָּבִים סוֹקְלִין אוֹתוֹ, מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב הֲרִיגָה, לִסְטִין בָּאִין עָלָיו וְהוֹרְגִין אוֹתוֹ, מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה, אוֹ נוֹפֵל בָּאוּר, אוֹ נָחָשׁ נוֹשְׁכוֹ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְהִנָּצֵל מִדִּינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יִמְדֹד לוֹ כְּמִדָּתוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ וגו'.

7 ז

דָּבָר אַחֵר (קהלת ח, ב): אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר, מְדַבֵּר בְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁהוּא שָׁמַר אֲנִי שֶׁאָמַר לוֹ פַּרְעֹה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, מד): וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וגו', שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא מָרַד עַל צִוּוּיוֹ. (קהלת ח, ב): וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנַס לְאוֹתָהּ גְּדֻלָּה לֹא פָּרַק עֹל שָׁמַיִם מֵעָלָיו וְהָיָה יָרֵא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מב, יח): אֶת הָאֱלֹהִים וגו', וּלְכָךְ נֶאֱמַר אֱלֹהִים, וְהָיָה זָהִיר עַל הַשְּׁבוּעָה שֶׁלֹא נִשְׁבַּע חַי ה' אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה, אֶלָּא (בראשית מב, טו): חֵי פַרְעֹה אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה, הֱוֵי: שְׁבוּעַת. מַהוּ דִּבְרַת, שֶׁגָּדַר עַצְמוֹ מִן הָעֶרְוָה, כְּמָה דְתֵימָא (דברים כג, טו): וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְאוֹמֵר (דברים כב, כד): עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא צָעֲקָה הַנַּעֲרָה בָּעִיר וגו'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית לט, ז): וַתִּשָֹּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי, מַה כְּתִיב שָׁם (בראשית לט, ח): וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעַל דִּבְרַת, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, י): וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ וגו'. אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו, בְּעֵת שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְהָיָה הַבַּיִת פָּנוּי שֶׁלֹא הָיָה שָׁם אָדָם שֶׁיִּרְאֵהוּ, וּכְמָה דִכְתִיב (בראשית לט, יא): וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ וגו', וּבָאֲתָה וְתָפְשָׂה בְּבִגְדוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁכַּב עִמָּהּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִתְבַּהֵל מִן מַעֲשֶׂיהָ וְהָלַךְ לוֹ לַחוּץ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, יב): וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו, לֹא נִתְבָּהֵל מִפְּנַאי הַבַּיִת, אֶלָּא שֶׁנָּס וְהָלַךְ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרָה לוֹ שֶׁאִם לֹא יִשְׁכַּב עִמָּהּ הִיא אוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ שֶׁהוּא חָפַץ לְאָנְסָהּ, וּבַעֲלָהּ הוֹרְגוֹ וְאֵין מִי שֶׁיְּמַחֶה בְּיָדוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה עַבְדּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא עָמַד לַעֲשׂוֹת תַּאֲוָתָהּ בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ דָּבָר רָע שֶׁהָיְתָה מַגְזֶמֶת לַעֲשׂוֹת לוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר (קהלת ח, ג): אַל תַּעֲמֹד בְּדָבָר רָע כִּי כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה. וּמִנַיִן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיְתָה מַגְזֶמֶת לוֹ כָּךְ, מִן סוֹף הַדְּבָרִים, כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה שֶׁלֹא הוֹעִילָה בְּמַעֲשֶׂיהָ, רְאֵה מֶה עָשְׂתָה (בראשית לט, יד יח): וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר וגו' וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ וגו' וַתַּנַּח בִּגְדוֹ וגו' וַתְּדַבֵּר אֵלָיו וגו' וַיְהִי כַּהֲרִימִי קוֹלִי וגו'. (קהלת ח, ד): בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וגו', מַה שָֹּׂכָר נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּךְ, הִשְׁלִיטוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ וגו', כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, יז): וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף בַּחֲלֹמִי הִנְנִי וגו'. שִׁלְטוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מב, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ. וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, נה): לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ, כָּל כָּךְ לָמָּה, עַל שֶׁשָּׁמַר אֶת הַמִּצְווֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ח, ה): שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע, מַהוּ לֹא יֵדַע דָּבָר רָע, שֶׁאוֹתוֹ דָּבָר רָע שֶׁאָמַר שַׂר הַמַּשְׁקִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, יב): וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וגו', דִּבֶּר כָּאן בְּנִגְעַת יוֹסֵף שְׁלשָׁה דְּבָרִים: נַעַר, שֶׁהוּא שׁוֹטֶה, כְּמָה דְתֵימָא (משלי כב, טו): אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב נָעַר, עִבְרִי, שׂוֹנֵא, עֶבֶד, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְמַלְכוּת, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יֵדַע יוֹסֵף אוֹתוֹ דָּבָר רָע, כְּלוֹמַר שֶׁלֹא נָגַע בּוֹ הַדָּבָר, שֶׁמָּלַךְ. (קהלת ח, ה): וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם, זֶה הָיָה יוֹסֵף שֶׁנִּקְרָא חָכָם, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, לט): אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ. וְהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁעָתִיד לִתֵּן הַדִּין אִלּוּ נָגַע בְּאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, לְפִיכָךְ פֵּרַשׁ מִמֶּנָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לט, י): וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, לִהְיוֹת עִמָּהּ לָעוֹלָם הַבָּא. דָּבָר אַחֵר, וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ (איוב ט, ד): חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ, הֵבִיא עֵת עַל יוֹסֵף לְשַׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ בַּמִּשְׁפָּט, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הָא כֵיצַד, הוּא שָׁלַט בְּיִצְרוֹ וְלֹא נָגַע בָּהּ, לְפִיכָךְ נַעֲשָׂה שַׁלִּיט, כְּמָה דְתֵימָא: וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ. הוּא לֹא שָׁמַע לָהּ, כְּמָה דְתֵימָא: וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ, לְכָךְ הִמְלִיכוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מִצְרַיִם כֻּלָּהּ, וְהָיוּ כֻּלָּם נִשְׁמָעִים לִדְבָרָיו, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, נה): אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ. פִּיו שֶׁלֹא נָשַׁק בַּעֲבֵרָה לְפִיכָךְ (בראשית מא, מ): עַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי. הוּא אָמַר לָהּ (בראשית לט, ט): אֵינֶנּוּ גָּדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וגו', כְּדֵי לְהַדִּיחָהּ מֵעָלָיו, לְפִיכָךְ (בראשית מא, מ): אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי. הוּא לֹא תָפַשׂ לָהּ וְהִיא תְּפָשַׂתּוּ בְּיָדֶיהָ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, יב): וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ וגו', לְפִיכָךְ (בראשית מא, מב): וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף. הוּא עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ, לְפִיכָךְ (בראשית מא, מב): וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ. הוּא לֹא הִרְכִּין צַוָּארוֹ לַעֲבֵרָה, לְפִיכָךְ (בראשית מא, מב): וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ. הוּא לֹא רָכַב עָלֶיהָ, לְפִיכָךְ (בראשית מא, מג): וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ. הִיא קָרְאָה לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ עַל כָּךְ, כְּמָה דְתֵימָא: וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וגו', לְפִיכָךְ (בראשית מא, מג): וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ. הוּא נָתוּן אֶל בֵּית הַסֹּהַר עַל כָּךְ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, כ): וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר, לְפִיכָךְ (בראשית מא, מג): וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. הוּא לֹא נָתַן עֵינָיו בָּהּ וְלֹא בַּמִּצְרִיּוֹת בְּעֵת שֶׁמָּלַךְ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מט, כב): בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן, שֶׁעִלֵּם עֵינוֹ מֵאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר וּמִן הַמִּצְרִיּוֹת, (בראשית מט, כב): בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר, וּלְפִיכָךְ עֲלֵי שׁוּר, אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן מַהוּ עֲלֵי שׁוּר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי לְשַׁלֵּם שְׂכַר אוֹתָהּ הָעַיִן, כֵּיצַד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים בַּמִּקְדָּשׁ קֳדָשִׁים קַלִּים תּוֹךְ הַחוֹמָה לִפְנִים מֵחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם, אֲבָל בְּשִׁילוֹ שֶׁהָיָה חֵלֶק יוֹסֵף אוֹכְלִין אוֹתוֹ בְּכָל הָרוֹאֶה, הֱוֵי: עֲלֵי שׁוּר, כְּמָה דְתֵימָא (איוב ז, ח): לֹא תְשׁוּרֵנִי עֵין רֹאִי, אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיוֹסֵף, אַתָּה שָׁמַרְתָּ מִצְוַת לֹא תִנְאָף, שֶׁהִיא שְׁבִיעִית בַּדִּבְּרוֹת, וְלֹא נָאַפְתָּ בְּאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, וְגַם שָׁמַרְתָּ מִצְוַת לֹא תִגְנֹב, שֶׁהִיא שְׁמִינִית בַּדִּבְּרוֹת, שֶׁלֹא גָּנַבְתָּ מָמוֹנוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר, וְלֹא גָנַבְתָּ מְקוֹר אִשְׁתּוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (איוב כד, טו): וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וגו', יָבוֹא הָעֵת שֶׁאֲנִי פּוֹרְעָם לְךָ, לְמָחָר כְּשֶׁיָּבוֹאוּ הַנְּשִׂיאִים לְהָבִיא בַּחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, יִהְיוּ נְשִׂיאֵי שְׁנֵי בָנֶיךָ אֶחָד מַקְרִיב בְּיוֹם שְׁבִיעִי, וְהַשֵּׁנִי בְּיוֹם שְׁמִינִי, וְאֵין שֵׁבֶט אַחֵר מַפְסִיק בֵּין שְׁנֵי בָּנֶיךָ כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה לֹא הִפְסַקְתָּ בֵּין לֹא תִנְאָף לְלֹא תִגְנֹב, שֶׁכֵּן כְּתִיב בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם וגו' בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה וגו', לְכָךְ כְּתִיב: וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו' (במדבר ז, נה), אַל תִּקְרֵי קַעֲרַת אֶלָּא עֲקַרְתְּ, כְּנֶגֶד יַעֲקֹב שֶׁעָקַר אֶת הַבְּכוֹרָה מֵרְאוּבֵן וְנָתַן אוֹתָהּ לְיוֹסֵף, (בראשית מח, כב): וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ וגו'. כֶּסֶף, כְּמָא דְּתֵימָא (משלי י, כ): כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק. כְּמָה שֶׁאָמַר (בראשית מח, ה): אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי. שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, כְּשֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם בִּשְׁבִיל יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז, ט): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, כְּנֶגֶד יוֹסֵף שֶׁנִּזְרַק מֵאָבִיו וְנִמְכַּר לְמִצְרַיִם. כֶּסֶף, עַל שֵׁם: כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק, מַה שֶּׁאָמַר לְאָבִיו (בראשית מח, יח): לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ. שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל יָדוֹ יָרְדוּ שִׁבְעִים נֶפֶשׁ לְמִצְרַיִם. שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים וגו', יַעֲקֹב וְיוֹסֵף שְׁנֵיהֶם הָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים וּשְׁנֵיהֶם הֶעֱמִידוּ שְׁבָטִים. (במדבר ז, נו): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב וגו', כְּנֶגֶד חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יז, ה): וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה, (במדבר ז, נז נח): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וגו' אַיִל אֶחָד וגו' שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד וגו', הֲרֵי שְׁלשָׁה כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה דוֹרוֹת שֶׁרָאָה יוֹסֵף מִן מְנַשֶּׁה שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית נ, כג): גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כו, כט ל): בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְמָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי וּמָכִיר הוֹלִיד אֶת גִּלְעָד וגו' אֵלֶּה בְּנֵי גִּלְעָד אִיעֶזֶר וגו', מָכִיר וְגִלְעָד וְאִיעֶזֶר, הֲרֵי שְׁלשָׁה דוֹרוֹת שֶׁהָיוּ בָּתֵּי אָבוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ עַל שֵׁם יוֹסֵף, כִּי מְנַשֶּׁה עַל שֵׁם יַעֲקֹב נִקְרָא, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מח, ה): וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם, וְהָרְבִיעִי זֶה הָיָה יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה שֶׁנָּטַל חֵלֶק בָּאָרֶץ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר לב, מא): וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר, שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה שֶׁהִקְרִיב הָיוּ כְּנֶגֶד בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה. וּשְׂעִיר הַחַטָּאת הָיָה כְּנֶגֶד יָאִיר שֶׁלֹא הוֹרִישׁ חֶלְקוֹ לְבָנָיו, כִּי לֹא הָיוּ לוֹ בָנִים, וּלְכָךְ קְרָאָן עַל שְׁמוֹ, שֶׁלֹא הָיָה לוֹ זֵכֶר, וְיָרְשׁוּ חֶלְקוֹ בְּנֵי מָכִיר אָחִיו. (במדבר ז, נט): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם, וְלָקַח שְׁנֵי חֲלָקִים בָּאָרֶץ, חֶצְיוֹ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְחֶצְיוֹ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. (במדבר ז, נט): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, הֲרֵי שְׁלשָׁה מִינִים כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה דְבָרִים שֶׁעָשָׂה יוֹסֵף בִּשְׁבִיל מְנַשֶּׁה, שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְגַדְּלוֹ עַל אֶפְרָיִם אָחִיו. הָאַחַת (בראשית מח, יג): וַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת שְׁנֵיהֶם אֶת אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְׂמֹאל יִשְׂרָאֵל וְאֶת מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל. וְהַשֵּׁנִית (בראשית מח, יז): וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה. וְהַשְּׁלִישִׁית (בראשית מח, יח): וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר וגו', לָמָּה הָיוּ שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד חָמֵשׁ נָשִׁים מִשֵּׁבֶט מְנַשֶּׁה שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ, אֵלּוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד חָמֵשׁ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר כז, ז): כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה וגו', וְהֵן הָיוּ חָמֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כז, א): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה, וְכֵן יַעֲקֹב הִזְכִּירָן בְּבִרְכַּת יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כב): בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר, אֵלּוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר לָמָּה חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָן יַעֲקֹב (בראשית מח, טז): וְיִדְגוּ לָרֹב בָּקֶרֶב הָאָרֶץ, וְדָגִים נִבְרְאוּ בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי. (במדבר ז, נט): זֶה קָרְבַּן גַּמְלִיאֵל וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן גַּמְלִיאֵל:

8 ח

בַּיּוֹם הַתְּשִׁיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי בִנְיָמִן אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי (במדבר ז, ס), לָמָּה הִקְרִיב בִּנְיָמִין אַחַר בְּנֵי יוֹסֵף, לְפִי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה הַשְּׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּשִׁילֹה, כָּךְ שָׁרְתָה בְּחֵלֶק שֶׁל בִּנְיָמִין בַּמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם. דָּבָר אַחֵר, עַל שֵׁם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים פ, ג): לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָנוּ. (במדבר ז, סא): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, אַל תִּקְרֵי קַעֲרַת אֶלָּא עֲקֶרֶת, כְּנֶגֶד רָחֵל שֶׁהָיְתָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת, הִיא הָיְתָה עִקַּר בֵּיתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, יט): בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב יוֹסֵף וּבִנְיָמִן, וְאוֹמֵר (בראשית מח, ז): מֵתָה עָלַי רָחֵל. כֶּסֶף אַחַת, שֶׁמִּתְּפִלָּתָהּ נוֹלַד בִּנְיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, כד): וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (משלי י, כ): כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק, לְשׁוֹן צַדֶּקֶת. (במדבר ז, סא): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, שֶׁנּוֹלַד בִּנְיָמִין כְּשֶׁהָיָה יַעֲקֹב בֶּן מֵאָה שָׁנָה, וּלְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ בִּנְיָמִין בֶּן יָמִ"ן, שֶׁנּוֹלַד כְּשֶׁהָיָה אָבִיו בֶּן מֵאָה שָׁנָה, וְהוּא הָיָה בֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה כְּשֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁלשִׁים. (במדבר ז, סא): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, הוּא מִזְרָק הוּא גָּבִיעַ, כְּנֶגֶד יוֹסֵף שֶׁבִּחַן צִדְקוֹת אֶחָיו בַּגָּבִיעַ עַל אוֹדוֹת בִּנְיָמִין, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף שֶׁמָּסַר יְהוּדָה נַפְשׁוֹ עַל בִּנְיָמִין, הִכִּיר צִדְקוֹת אֶחָיו וְהִתְוַדַּע לָהֶם. וּלְפִי שֶׁהָיָה יוֹסֵף שׁוֹתֶה יַיִן בַּגָּבִיעַ שֶׁחֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים, לְכָךְ הָיָה מִשְׁקַל הַמִּזְרָק (במדבר ז, סא): שִׁבְעִים שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. (במדבר ז, סא): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, שְׁנֵיהֶם הָיוּ שָׁוִים, יוֹסֵף וּבִנְיָמִין, שֶׁהַמִּשְׁכָּן הוּקַם בְּחֵלֶק יוֹסֵף בְּשִׁילֹה וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּחֵלֶק בִּנְיָמִין בִּירוּשָׁלַיִם, הֱוֵי (במדבר ז, סא): סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. (במדבר ז, סב): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה בָּנִים שֶׁהָיוּ לוֹ לְבִנְיָמִין כְּשֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, כא): וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וגו', וְהָיוּ כֻּלָּם צַדִּיקִים, הֱוֵי (במדבר ז, סא): מְלֵאָה קְטֹרֶת. (במדבר ז, סג): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וגו', הֲרֵי שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה כְּנֶגֶד שָׁלשׁ פְּעָמִים שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּחֶלְקוֹ, אַחַת בִּימֵי שְׁלֹמֹה, וְאַחַת בִּימֵי עוֹלֵי הַגּוֹלָה, וְהַשְּׁלִישִׁית לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. (במדבר ז, סד): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד הַבִּנְיָן שֶׁבְּנָאוֹ הוּרְדוֹס, שֶׁנִּבְנָה עַל יְדֵי מֶלֶךְ חוֹטֵא, וְהָיָה לוֹ בִּנְיָנוֹ לְכַפָּרָה עַל שֶׁהָרַג חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. (במדבר ז, סה): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד שְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיָּצְאוּ מִבִּנְיָמִין, שָׁאוּל וְאִישׁ בּשֶׁת. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שְׁנֵי גּוֹאֲלִים שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ, מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. (במדבר ז, סה): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, הֲרֵי שְׁלשָׁה מִינִין שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ מַעֲלוֹת שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה שֶׁנָּטַל בִּנְיָמִין, וְאֵלוּ הֵן (בראשית מג, לד): וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם חָמֵשׁ יָדוֹת. (בראשית מה, כב): וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת, וְהַשְּׁלִישִׁית, זֶה הָיָה מָרְדְּכַי שֶׁהָיָה מִבִּנְיָמִין, שֶׁזָּכָה לִלְבּשׁ חֲמִשָּׁה לְבוּשֵׁי מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ח, טו): וּמָרְדְּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן. (במדבר ז, סה): זֶה קָרְבַּן אֲבִידָן וגו', כֵּיוָן שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר הַזֶּה, הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן אֲבִידָן וגו':

9 ט

בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי נָשִׂיא לִבְנֵי דָן אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי (במדבר ז, סו), הֲרֵי נוֹתְרוּ שְׁלשָׁה שְׁבָטִים, דָּן וְאָשֵׁר וְנַפְתָּלִי, מָה רָאָה דָן לְהַקְרִיב תְּחִלָּה לָהֶם, לְפִי שֶׁאָבִיו הִקִּישׁוֹ לִיהוּדָה, כְּמָה דְּתֵימָא (בראשית מט, טז): דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כַּמְיֻחָד שֶׁבַּשְּׁבָטִים, זֶה יְהוּדָה, לְפִיכָךְ הָיָה רֹאשׁ לְאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ, כְּשֵׁם שֶׁיְּהוּדָה הָיָה רֹאשׁ לְכֻלָּם. (במדבר ז, סז): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת וגו', הֲרֵי זֶה הִקְרִיב קָרְבָּנוֹ כְּנֶגֶד שִׁמְשׁוֹן, לְפִי שֶׁבִּרְכַּת יַעֲקֹב לְדָן לֹא הָיְתָה אֶלָּא עַל שֵׁם שִׁמְשׁוֹן, וְגַם גְּבוּרַת שִׁמְשׁוֹן לֹא הָיְתָה תְּלוּיָה אֶלָּא בִּנְזִירוּתוֹ, לְכָךְ הִקְרִיב נְשִׂיא דָן עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף, זֶה הָיָה נְזִיר טָהֳרָה, וּלְכָךְ קָרָא לוֹ קְעָרָה, שֶׁהוּא הָיָה מֵבִיא לֶחֶם. שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִן (במדבר ו, יג): וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר, עַד (במדבר ו, כ): וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן, מֵאָה וּשְׁלשִׁים תֵּיבוֹת. מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים וגו', שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה הֻתַּר לִשְׁתּוֹת יַיִן הַנִּשְׁתָּה בַּמִּזְרָק שֶׁחֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים, הֱוֵי: יָיִן. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה שִׁבְעִים, כְּנֶגֶד נָזִיר שֶׁנִּטְמָא שֶׁנִּזְרְקָה נְזִירוּתוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ו, יב): וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ. וְיֵשׁ בּוֹ שִׁבְעִים תֵּיבוֹת, מִן (במדבר ו, ח): כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדוֹשׁ הוּא לַה', עַד כִּי טָמֵא נִזְרוֹ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה שִׁבְעִים, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּבִרְכַּת דָּן, מִן דָּן יָדִין עַמּוֹ וגו', עַד (בראשית מט, יז): וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר, עַל שְׁפִיטַת שִׁמְשׁוֹן, לְפִי שֶׁפָּסוּק הָאַחֲרוֹן (בראשית מט, יח): לִישׁוּעָתְךָ וגו', לֹא אֲמָרוֹ יַעֲקֹב אֶלָּא עַל שִׁמְשׁוֹן, וּלְכָךְ קָרָא מִזְרָק, שֶׁנִּזְרַק שִׁמְשׁוֹן מִן אֶחָיו, שֶׁלֹא רָצָה לִשָֹּׂא אִשָּׁה מִבְּנוֹת אֶחָיו כִּי אִם מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים. דָּבָר אַחֵר, מִזְרָק אֶחָד, עַל שֵׁם שֶׁקְּרָאוֹ נָחָשׁ וּשְׁפִיפוֹן, שֶׁהֵם נִזְרָקִים עַל הָאָרֶץ, שֶׁהָיוּ לָהֶם רַגְלַיִם וְהוֹלְכִים עַל גָּחוֹן, וְכֵן שִׁמְשׁוֹן הָיָה חִגֵּר בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו. מִזְרָק, עַל שֵׁם: וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר. שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים וגו', שֶׁנְּזִיר טֻמְאָה וּנְזִיר טָהֳרָה שְׁנֵיהֶם צְרִיכִין סֹלֶת חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלוֹת בַּשֶּׁמֶן, לְפִי שֶׁנְּזִיר טֻמְאָה אֵינוֹ יוֹצֵא בַּקָּרְבָּן הַמֵּבִיא עַל טֻמְאָתוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁתּוֹת יַיִן עַד שֶׁיָּבִיא עוֹד קָרְבָּן עַל נְזִירוּת טָהֳרָה. דָּבָר אַחֵר, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת וגו', לְפִי שֶׁשִּׁמְשׁוֹן בֵּין קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּלַּח שְׂעַר נִזְרוֹ וּבֵין לְאַחַר שֶׁנִּתְגַּלַּח שְׂעַר נִזְרוֹ, הָיָה כִּנְזִיר טֻמְאָה, שֶׁעַל שֶׁטִּמֵּא עַצְמוֹ בַּגּוֹיָה הִיא גָּרְמָה לוֹ לְאוֹתוֹ גִּלּוּחַ, וּלְאַחַר גִּלּוּחַ הָרַג שִׁמְשׁוֹן בַּפְּלִשְׁתִּים, דִּכְתִיב (שופטים טז, ל): וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב (במדבר ז, סח), כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה דְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּיַּיִן שֶׁנָּזִיר אָסוּר בָּהֶן, וְאֵלּוּ הֵן (במדבר ו, ג): מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, הֲרֵי שְׁנַיִם, (במדבר ו, ג): חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה, הֲרֵי אַרְבָּעָה, (במדבר ו, ג): וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה, הֲרֵי חֲמִשָּׁה, (במדבר ו, ג): וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל, הֲרֵי שִׁבְעָה, (במדבר ו, ד): כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן, הֲרֵי שְׁמוֹנָה, (במדבר ו, ד): מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל, הֲרֵי עֲשָׂרָה. לָמָּה הָיְתָה שֶׁל זָהָב לְפִי שֶׁהַיַּיִן אָדֹם הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (משלי כג, לא): אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, וְהַזָּהָב אָדֹם. לָמָּה הָיְתָה מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁכָּל הַמַּזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לְשֵׁם שָׁמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו, ב): לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'. (במדבר ז, סט): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וגו', הֲרֵי כָּאן שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה מִינִין שֶׁהַנָּזִיר מֻזְהָר עֲלֵיהֶם: שְׁתִיַּת יַיִן, וַאֲכִילַת עֲנָבִים, וְטֻמְאַת מֵת. (במדבר ז, ע): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד אַזְהָרַת שֵׂעָר, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר ו, ה): קָדשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ, דָּבָר אַחֵר, שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ אַזְהָרוֹת שֶׁהִזְהִיר הַמַּלְאָךְ לְאֵם שִׁמְשׁוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים יג, יד): מִכֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן לֹא תֹאכַל וְיַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וְכָל טֻמְאָה אַל תֹּאכַל. וְהַשָֹּׂעִיר, כְּנֶגֶד הָאַזְהָרָה שֶׁל שֵׂעָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים יג, ה): וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם (במדבר ז, עא), כְּנֶגֶד שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁמְּשָׁלוֹ אָבִיו, נָחָשׁ וּשְׁפִיפוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יז): יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח וגו'. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שֶׁנִּמְשַׁל בִּשְׁנֵי דְבָרִים מִפִּי שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, יַעֲקֹב מָשַׁל אוֹתוֹ לְנָחָשׁ וּשְׁפִיפוֹן, וּמשֶׁה לְגוּר אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כב): דָּן גּוּר אַרְיֵה. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי פְּעָמִים שֶׁכָּתוּב עָלָיו שֶׁהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְאֵלּוּ הֵן (שופטים טו, כ): וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פְלִשְׁתִּים עֶשְׂרִים שָׁנָה, (שופטים טז, לא): וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁעֶשְׂרִים שָׁנָה שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל בְּחַיָּיו וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אַחַר מִיתָתוֹ הָיָה מוֹרָאוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן עַל פְּלִשְׁתִּים וְיָשְׁבוּ בְּהַשְׁקֵט. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךָ אֲשֶׁר הִפִּיל. (במדבר ז, עא): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, לָמָּה שְׁלשָׁה מִינִים, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה מִינִים שֶׁל קָרְבָּנוֹת שֶׁהָיָה מֵבִיא נְזִיר טֻמְאָה, שְׁתֵּי תוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעוֹלָה, וְכֶבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם. לָמָּה הָיוּ שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה מִינִים שֶׁהָיָה מֵבִיא נְזִיר טָהֳרָה, כֶּבֶשׂ לְעוֹלָה, וְכַבְשָׂה לְחַטָּאת, וְאַיִל לִשְׁלָמִים, וְסֹלֶת חַלּוֹת וּרְקִיקֵי מַצּוֹת וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה שְׁלשָׁה מִינִים, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ פְּעָמִים שֶׁהִכָּה שִׁמְשׁוֹן בַּפְּלִשְׁתִּים בְּחַיָּיו, וְאֵלּוּ הֵן (שופטים יד, יט): וַיַּךְ מֵהֶם שְׁלשִׁים אִישׁ, (שופטים טו, ח): וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ וגו', (שופטים טו, טו): וַיַּךְ בָּהּ אֶלֶף אִישׁ, הָיוּ הַשְּׁלשָׁה מִינִים שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה הֲרֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר, כְּנֶגֶד הַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ בַּלֶּחִי, וְנִקְרָא הַמַּעְיָן עַל שֵׁם הַנֵּס, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טו, יט): עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי, וְהֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת. (במדבר ז, עא): זֶה קָרְבַּן אֲחִיעֶזֶר וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר הַזֶּה, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן וגו':

10 י

בְּיוֹם עַשְתֵּי עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן וגו' (במדבר ז, עב), מָה רָאָה נְשִׂיא אָשֵׁר לְהַקְרִיב אַחַר נְשִׂיא דָּן, לְפִי שֶׁדָּן נִקְרָא שְׁמוֹ עַל שֵׁם דִּין, וְאָשֵׁר נִקְרָא עַל שֵׁם אִשּׁוּרוֹ, לְפִיכָךְ צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַקְרִיב אָשֵׁר אַחַר דָּן, שֶׁצָּרִיךְ הַדַּיָּן לְאַשֵּׁר דִּינוֹ, כְּמָה דְּתֵימָא (ישעיה א, יז): דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְׁרוּ חָמוֹץ. (במדבר ז, עג): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף וגו', אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא כָּל הַשְּׁבָטִים לְשֵׁם גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּלְשֵׁם שִׁבְחָן נִקְרְאוּ שְׁמוֹתָם, וְאָשֵׁר נִקְרָא שְׁמוֹ לְשֵׁם גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּתֵימָא (מלאכי ג, יב): וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ אָמַר ה' צְבָאוֹת. וּלְשֵׁם שִׁבְחָן, כְּמָה דְּתֵימָא (תהלים קמד, טו): אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו, אֵין אִשּׁוּרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עַל שֶׁבָּחֲרוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בָּהֶם לִהְיוֹתָם לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁבָּא נְשִׂיא אָשֵׁר לְהַקְרִיב, הִקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל שֵׁם הַבְּחִירָה שֶׁבָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאֻמּוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דברים יד, ב): וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה וגו', וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (תהלים סה, ה): אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב וגו'. וּלְכָךְ הִקְרִיב קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף, כְּנֶגֶד אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵם הָיוּ תְּחִלָּה לְאַבְרָהָם. שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, אֵלּוּ שִׁבְעִים בְּנֵי נֹחַ, וְשִׁשִּׁים מְלָכוֹת שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה (שיר השירים ו, ח): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, וּמִי הָיוּ, שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנֵי קְטוּרָה וְיִשְׁמָעֵאל וּשְׁנֵים עָשָׂר בָּנָיו וְעֵשָׂו וְשִׁבְעָה עָשָׂר בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו, כֵּיצַד, בְּנֵי אֱלִיפַז הֲרֵי שְׁמוֹנָה, וְאֵלּוּ הֵן (דברי הימים א א, לו): בְּנֵי אֱלִיפָז תֵּימָן וְאוֹמָר צְפוֹ וְגַעְתָּם קְנַז וְתִמְנָע וַעֲמָלֵק, הֲרֵי הֵם שְׁמוֹנָה עִם אֱלִיפַז. תַּמָּן כְּתִיב (בראשית לו, טו טז): בְּנֵי אֱלִיפַז בְּכוֹר עֵשָׂו אַלּוּף תֵּימָן וגו' אַלּוּף קֹרַח אַלּוּף גַּעְתָּם אַלּוּף עֲמָלֵק וגו', הֲרֵי תִּשְׁעָה, וּרְעוּאֵל עִם בָּנָיו חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א א, לז): בְּנֵי רְעוּאֵל נַחַת זֶרַח שַׁמָּה וּמִזָּה, הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר, וּבְנֵי עֵשָׂו שְׁלשָׁה (דברי הימים א א, לה): וִיעוּשׁ וְיַעְלָם וְקֹרַח וגו', הֲרֵי שִׁבְעָה עָשָׂר, וְאַחַד עָשָׂר אַלּוּפִים שֶׁחִשֵּׁב בַּסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לו, מ): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו לְמִשְׁפְּחֹתָם לִמְקֹמֹתָם בִּשְׁמֹתָם אַלּוּף תִּמְנָע וגו', הֲרֵי חֲמִשִּׁים וְשִׁבְעָה. וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא הֵם חֲמִשִׁים וּשְׁמוֹנָה, תִּמְנָע בִּתּוֹ שֶׁל אֱלִיפַז הָיְתָה, וְגוֹמֵר שְׁלשָׁה מַלְכֵי אֱדוֹם שֶׁהָיוּ מִזֶּרַע אֱדוֹם, וְאֵלּוּ הֵן (בראשית לו, לב): בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר, וְהוּא הַנִּקְרָא עַל שֵׁם עֵשָׂו, שֶׁהָיָה בֶּלַּע וּמָכַר בְּכוֹרָתוֹ בִּשְׁבִיל בְּלִיעָתוֹ, בֶּן בְּעוֹר, בְּנוֹ שֶׁל מִי שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, ל): הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי, כְּמָה דְתֵימָא אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל אֶלָּא מַלְעִיטִין אוֹתוֹ. וְהַשֵּׁנִי (בראשית לו, לג): יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה, וּבָצְרָה מִן אֱדוֹם הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, א): מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. וְהַשְׁלִישִׁי (בראשית לו, לד): חֻשָּׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי, וְתֵימָן הָיָה אֶרֶץ אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, ט): וְחַתּוּ גִּבּוֹרֶיךָ תֵּימָן לְמַעַן יִכָּרֶת אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל, אֲבָל שְׁאָר הַמְּלָכִים מִשְּׁאָר מְקוֹמוֹת הָיוּ וּמִשְּׁאָר אֻמּוֹת, הֲרֵי שִׁשִּׁים. וְלָמָּה קָרָא לְכָל אֵלּוּ קְעָרוֹת, עַל שֵׁם שֶׁפְּסָלָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין קְעָרָה אֶלָּא לְשׁוֹן צָרַעַת, כְּמָה דְּתֵימָא (ויקרא יד, לז): שְׁקַּעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת. כֶּסֶף, עַל שֵׁם חֶרְפָּה, שֶׁיֵלְכוּ כֻּלָּם (דניאל יב, ב): לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם. וּמִנַיִן לְכֶסֶף שֶׁהוּא לְשׁוֹן חֶרְפָּה, שֶׁכֵּן בִּלְשׁוֹן יְרוּשַׁלְמִי קוֹרִין לְחֶרְפָּא כִּסּוּפָא. מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִפְרִישׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קלה, ד): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ וגו', וְאוֹמֵר (יהושע כד, ג): וָאֶקַח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֶּן לוֹ אֶת יִצְחָק. שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וגו', כְּמָה דְּתֵימָא (דברים י, כב): בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְכֻלָּם הָיוּ קְדוֹשִׁים. שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה, שֶׁלָּאֻמּוֹת וּלְיִשְׂרָאֵל שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְבִיאִים מֵהֶם וּבָהֶם, הֱוֵי: לְמִנְחָה, כְּמָה דְּתֵימָא (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', וְאוֹמֵר (במדבר יא, כו): וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ, וּלְכֻלָּם רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ב): וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וגו'. (במדבר ז, עד): כַּף אַחַת, מִכֻּלָּם לֹא בָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ו, ט): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ, עַל זֶה הֵם מְאֻשָּׁרִים מִכָּל הָאֻמּוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (שיר השירים ו, ט): רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְּלוּהָ, אֵלּוּ הָאֻמּוֹת, וְלָמָּה בָּחַר בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת פָּסְלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלָהּ, [ולא] וְאֵלּוּ רָצוּ וּבָחֲרוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבְתוֹרָתוֹ, שֶׁהִיא חֲמִשָּׁה סְפָרִים כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה אֶצְבָּעוֹת שֶׁבַּכַּף, וְקִבְּלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּסִינַי, הֱוֵי: כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מַהוּ מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁכֻּלָּם אָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְהַמַּעֲשֶׂה. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וגו' (במדבר ז, עה), שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה אֵלּוּ לָמָּה, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה כְּתָרִים שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל עַל זֹאת, כֶּתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶתֶר מַלְכוּת. כֶּתֶר תּוֹרָה, זֶה הָאָרוֹן שֶׁכָּתוּב (שמות כה, יא): וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב. כֶּתֶר כְּהֻנָּה, זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמות ל, ג): וְעָשִׂיתָ לוֹ זֵר זָהָב סָבִיב. כֶּתֶר מַלְכוּת, זֶה הַשֻּׁלְחָן שֶׁכָּתוּב (שמות לז, יא): וַיַּעַשׂ לוֹ זֵר זָהָב סָבִיב, (במדבר ז, עו): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד שֵׁם טוֹב הוּא הַמַּעֲשֶׂה, כְּמָה דִּתְנֵינַן לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה, לְפִי שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא מְכַפֵּר עַל הָאָדָם, כְּהַהוּא דִתְנֵינַן תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת, וְאוֹתוֹ כֶּתֶר הוּא כְּנֶגֶד הַמְּנוֹרָה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (משלי ו, כג): כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר. לָמָּה נִקְרֵאת הַתּוֹרָה אוֹר, שֶׁהִיא מְאִירָה אֶת הָאָדָם מַה יַּעֲשֶׂה, וּלְפִי שֶׁהַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אֶת הָאָדָם כֵּיצַד יַעֲשֶׂה רְצוֹן הַמָּקוֹם, לְפִיכָךְ שְׂכַר הַתַּלְמוּד גָּדוֹל, וְגָדוֹל הַמְעַשֶֹּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לב, יז): וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם. (במדבר ז, עז): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, נָתַן לָהֶם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתַב שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תרי"ג מִצְווֹת כְּדֵי לְמַלְאָם מִצְווֹת וּלְזַכּוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב, כא): ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר, נָתַן לָהֶם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, לִהְיוֹת מְצֻיָּנִין בָּהּ מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת, שֶׁעַל כָּךְ לֹא נְתָנָהּ בִּכְתָב כְּדֵי שֶׁלֹא יְזַיְפוּהָ יִשְׁמְעֵאלִים כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיֹאמְרוּ שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל, וְעַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב (הושע ח, יב): אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֶכְתֹּב לְיִשְׂרָאֵל רֻבֵּי תּוֹרָתִי, זוֹ הַמִּשְׁנָה, שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִן הַמִּקְרָא, כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ. (במדבר ז, עז): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, אֵלּוּ שְׁלשָׁה מִינֵי שְׁלָמִים, כְּנֶגֶד כֹּהֲנִים לְוִיִם וְיִשְׂרְאֵלִים. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ גְּדֻלּוֹת שֶׁנָּתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׂכַר שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְאֵלּוּ הֵן: סְגֻלָּה, מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ה ו): וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָל הָאָרֶץ וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ. הֵם הָיוּ הַשְּׁלשָׁה מִינִין מִן חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, וְעוֹלֶה חֶשְׁבּוֹנָם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁהִיא חֲמִשָּׁה סְפָרִים וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁקִּבְּלוּ שֶׁנִּכְתְּבוּ עַל שְׁתֵּי לוּחוֹת, חָמֵשׁ עַל לוּחַ זֶה וְחָמֵשׁ עַל לוּחַ זֶה. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁהֵם עִקַּר הַבְּחִירָה, כְּמָה דְּתֵימָא (דברים ד, לז): וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם. (במדבר ד, לז): זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן.

11 יא

בְּיוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי נַפְתָּלִי אֲחִירַע בֶּן עֵינָן (במדבר ז, עח), לָמָּה הִקְרִיב נַפְתָּלִי אַחַר אָשֵׁר, לְפִי שֶׁאָשֵׁר נִקְרָא שְׁמוֹ עַל אִשּׁוּרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְנַפְתָּלִי נִקְרָא שְׁמוֹ עַל הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל, מַהוּ נַפְתָּלִי, נֹפֶת לִי, זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים, וְנִתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, מִנְיַן ל"י. וּלְפִי שֶׁאִשּׁוּרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיָה תָּלוּי עַל הַתּוֹרָה, לְפִיכָךְ הִקְרִיב נַפְתָּלִי אַחַר אָשֵׁר. וּכְשֵׁם שֶׁמַּחֲשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל עָלְתָה תְּחִלָּה לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְאַחַר כָּךְ תִּקֵּן לָהֶם תּוֹרָה, לְכָךְ הִקְדִּים אָשֵׁר לְנַפְתָּלִי. דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁיַּעֲקֹב בֵּרַךְ לְנַפְתָּלִי אַחַר אָשֵׁר, לְפִי שֶׁהָיוּ שָׁוִים בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ, אָשֵׁר הָיָה (בראשית מט, כ): שְׁמֵנָה לַחְמוֹ, וְנַפְתָּלִי הָיְתָה אַרְצוֹ (בראשית מט, כא): אַיָּלָה שְׁלֻחָה, לְכָךְ הִקְרִיב כָּאן נַפְתָּלִי אַחַר אָשֵׁר. (במדבר ז, עט): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו', רַבִּי יוּדָן אָמַר כְּנֶגֶד הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת הִקְרִיב נְשִׂיא נַפְתָּלִי, לָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁנַּפְתָּלִי כִּבֵּד אֶת אָבִיו יוֹתֵר מִדַּאי, שֶׁהָיָה אָבִיו שׁוֹלְחוֹ לְכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, וְהָיָה זָרִיז בְּמִשְׁלַחְתּוֹ, וּמָצָא קוֹרַת רוּחַ מִמֶּנּוּ, וְהָיוּ אֲמָרָיו נְעִימִים עָלָיו, וּלְכָךְ בֵּרְכוֹ אָבִיו בְּאַיָּלָה שְׁלֻחָה, שֶׁהָיָה רָץ בְּמִשְׁלַחְתּוֹ כְּאַיָּל, וּלְכָךְ בֵּרְכוֹ בְּאִמְרֵי שָׁפֶר עַל שֶׁהָיוּ אֲמָרָיו שְׁפָרִים, וּלְכָךְ זָכָה נַפְתָּלִי שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְקָמָה בְּסִיסְרָא עַל יְדֵי בָּרָק שֶׁהָיָה מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי, וּלְפִי שֶׁנַּפְתָּלִי הָיָה זָהִיר בִּכְבוֹד אֲבוֹתָיו, לְפִיכָךְ נְשִׂיא נַפְתָּלִי לָמַד מֵאֲבִי אָבִיו וְאָחַז אֶת דַּרְכּוֹ וְהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל סֵדֶר אֲבוֹתָיו וְאִמּוֹתָיו שֶׁל נַפְתָּלִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת וגו', קַעֲרַת, כְּנֶגֶד שָׂרָה שֶׁהָיְתָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת, וְהִיא הָיְתָה עִקַּר הָאִמָּהוֹת, שֶׁהָיְתָה רִאשׁוֹנָה. כֶּסֶף, שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת, כְּמָה דְּתֵימָא (משלי י, כ): כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק. אַחַת, שֶׁהָיְתָה יְחִידָה בְּדוֹרָהּ צַדֶּקֶת. שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, שֶׁחָיְתָה מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה חָסֵר קִמְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כג, א): וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים. מִזְרָק, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנִּזְרַק מֵאַרְצוֹ וּמִבֵּית אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. אֶחָד, כְּמָא דְּתֵימָא (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ וגו'. כֶּסֶף, שֶׁהָיָה צַדִיק, עַל שֵׁם: כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק. שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּעֵת שֶׁכָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרִית עִם אַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים, בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה הָיָה, לְפִי שֶׁשְּׁלשִׁים שָׁנָה קֹדֶם שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק נִגְזְרָה גְּזֵרַת בֵּין הַבְּתָרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי, לְקַיֵם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (שמות יב, מא): וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶׁמֶן לְמִנְחָה, שֶׁאַבְרָהָם וְשָׂרָה שְׁנֵיהֶם הָיוּ מְלֵאִים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, ה): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת אֶת הַנָּשִׁים. (במדבר ז, פ): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁכָּפַף אֶת יִצְרוֹ וְעָמַד בָּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסָּהוּ הַמָּקוֹם. (במדבר ז, פ): מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁהָיוּ מַעֲשָׂיו נְעִימִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּרֵיחַ הַקְטֹרֶת. (במדבר ז, פא): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וגו', כְּנֶגֶד הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁצִּוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת בְּעֵת שֶׁכָּרַת עִמּוֹ בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית טו, ט): קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וגו'. פַּר, כְּנֶגֶד עֶגְלָה. אַיִל, כְּנֶגֶד אַיִל מְשֻׁלָּשׁ. כֶּבֶשׂ אֶחָד, כְּנֶגֶד תֹּר וְגוֹזָל, שֶׁהָיוּ קָרְבַּן עָנִי, חִלּוּף כֶּבֶשׂ שֶׁל קָרְבַּן עָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יב, ח): וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה, וּלְכָךְ הִקְרִיב כֶּבֶשׂ בִּמְקוֹם תֹּר וְגוֹזָל, שֶׁאֵין עֲנִיּוּת בְּמָקוֹם עֲשִׁירוּת. (במדבר ז, פב): שְׂעִיר עִזִּים וגו', כְּנֶגֶד וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, (במדבר ז, פג): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד יִצְחָק וְרִבְקָה שֶׁהָיוּ תְּמִימִים וּבְנֵי מְלָכִים. (במדבר ז, פג): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, לָמָּה הָיוּ שְׁלשָׁה מִינִים, אֵילִם וְעַתּוּדִים וּכְבָשִׂים, כְּנֶגֶד יַעֲקֹב לֵאָה וְרָחֵל. לָמָּה הָיוּ שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, לְפִי שֶׁחֶשְׁבּוֹנָם עוֹלֶה חֲמִשָׁה עָשָׂר כְּנֶגֶד יַעֲקֹב וְלֵאָה וְרָחֵל וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְהָאִמָּהוֹת, לְפִי שֶׁקָּרְאוּ הָאִמָּהוֹת שְׁפָחוֹת, לְכָךְ לֹא נִכְנְסוּ בַּחֶשְׁבּוֹן. (במדבר ז, פג): זֶה קָרְבַּן אֲחִירַע בֶּן עֵינָן, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר הַזֶּה שֶׁל אָבוֹת, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ וגו'.

12 יב

רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר אָמַר כְּנֶגֶד הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַד הַמִּשְׁכָּן, וּכְנֶגֶד הַמִּצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ הִקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים. קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, אַל תִּקְרֵי קַעֲרַת אֶלָּא עֲקֶרֶת, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא הָיָה עִקָּרָן שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם. אָמַר רַבִּי שְׁמַעְיָה מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלְּאָדָם הָרִאשׁוֹן נֶאֱמַר: קַעֲרַת כֶּסֶף, לְפִי שֶׁמִּנְיַן שְׁנֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן הֵם תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה, וְקַעֲרַת כֶּסֶף חֶשְׁבּוֹנוֹ תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים. וּמִנַּיִן שֶׁחָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ה, ה): וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר חַי תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת. לָמָּה שֶׁל כֶּסֶף, לְפִי שֶׁנָּתַן לוֹ שֵׁשׁ מִצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ז): וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וגו', וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת כֶּסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב, ז): כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ. לָמָּה נֶאֱמַר בָּהּ אַחַת, עַל שֵׁם חַוָּה שֶׁנִּבְרָאת מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, כא): וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו. שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, כְּנֶגֶד מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה שֶׁפֵּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה וּלְבַסּוֹף הוֹלִיד לְשֵׁת שֶׁהוּא הָיָה רֹאשׁ תּוֹלְדוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ה, ג): וַיְחִי אָדָם שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת, שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, לְפִי שֶׁהֶבֶל וְקַיִן נִטְרְדוּ מִן הָעוֹלָם. מִזְרָק, כְּנֶגֶד נֹחַ הַצַּדִּיק שֶׁנִּזְרַק מִן דּוֹר הַמַּבּוּל. לָמָּה כֶּסֶף, עַל שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק בְּדוֹרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, א): כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה. דָּבָר אַחֵר, עַל מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוָּה נִקְרָא כֶּסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, ד): אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָּמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ. אָמַר רַבִּי שְׁמַעְיָה כְּנֶגֶד הַשָּׁנִים שֶׁהָיוּ לְנֹחַ בְּעֵת שֶׁהֶעֱמִיד תּוֹלְדוֹת עוֹלֶה חֶשְׁבּוֹן מִזְרָ"ק אֶחָ"ד כֶּסֶ"ף, צֵא וַחֲשֹׁב אוֹתִיּוֹת שֶׁלָּהֶם וְהֵם עוֹלִים חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים, כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים שֶׁהָיוּ לוֹ בְּעֵת שֶׁהֶעֱמִיד תּוֹלָדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ה, לב): וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ וגו'. וּלְכָךְ אֵחַר לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה מִפְּנֵי עֲוֹן דּוֹרוֹ שֶׁהָיָה רוֹאֶה, עַד שֶׁגִּלָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִנְיַן הַתֵּבָה, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂא אִשָּׁה וְהֶעֱמִיד בָּנִים, וְהָיוּ מֵאוֹתָהּ שָׁנָה עַד הַמַּבּוּל מֵאָה שָׁנִים, וְאוֹתָן ז' אֶחָ"ד הָעוֹלִים לְמִנְיַן עֶשְׂרִים שֶׁהֵם יְתֵרִים עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת, הֵם רֶמֶז לְעֶשְׂרִים שָׁנִים שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרַת הַמַּבּוּל קֹדֶם שֶׁהֶעֱמִיד נֹחַ בָּנִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ו, ג): וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה שִׁבְעִים, כְּנֶגֶד מֵרֹאשׁ סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, עַד קִלְלַת נָחָשׁ, שִׁבְעִים פְּסוּקִים. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס שְׁנֵי אוֹיְבִים לֹא נֶאֶרְרוּ עַד שֶׁהִשְּׁלִים עֲלֵיהֶם שִׁבְעִים פְּסוּקִים, הַנָּחָשׁ וְהָמָן הָרָשָׁע. הַנָּחָשׁ מִבְּרֵאשִׁית עַד (בראשית ג, יד): אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה, שִׁבְעִים פְּסוּקִים. הָמָן (אסתר ג, א): מֵאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ וגו', עַד (אסתר ז, י): וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן, שִׁבְעִים פְּסוּקִים, לְתַכְלִית שִׁבְעִים נִתְלָה עַל חֲמִשִּׁים. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִן בְּרֵאשִׁית, עַד פָּרָשָׁתוֹ שֶׁל נָחָשׁ, וְאִם תֹּאמַר יֵשׁ בּוֹ אֶחָד יוֹתֵר (בראשית ג, ה): וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים, אֵינוֹ קֹדֶשׁ. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ לְתֶרַח כְּשֶׁהוֹלִיד לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא, כו): וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה. שְׁנַיִם חָיוּ בִּשְׁנֵי דוֹרוֹת שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, קֵינָן בְּדוֹר אֶחָד (בראשית ה, יב): וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְתֶרַח בְּדוֹר שֵׁנִי. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים יָמִים שֶׁבָּכוּ אֶת יַעֲקֹב הֶחָסִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית נ, ג): וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים יָמִים טוֹבִים שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח וּשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג, וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְחַג שָׁבוּעוֹת, שְׁתַּיִם וַחֲמִשִּׁים שַׁבָּתוֹת יֵשׁ בִּשְׁנַת הַחַמָּה, הֲרֵי שִׁבְעִים. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים שֵׁמוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שִׁבְעִים שֵׁמוֹת שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל, שִׁבְעִים שֵׁמוֹת לַתּוֹרָה, שִׁבְעִים שֵׁמוֹת לִירוּשָׁלַיִם. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁחִסַּר אָדָם מִשְׁנוֹתָיו וְנָתַן לְדָוִד בֶּן יִשַׁי, לְפִי שֶׁרָאוּי הָיָה לִחְיוֹת אֶלֶף שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, וְיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ד): כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה. שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, שֶׁאָדָם וְנֹחַ שְׁנֵיהֶם קִבְּלוּ מִצְווֹת וְהָיוּ צַדִּיקִים, הֱוֵי: סֹלֶת בְּלוּלָה בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁנִּבְרָא בָּהֶם הָעוֹלָם, וּכְנֶגֶד עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָה, וּכְנֶגֶד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, וּכְנֶגֶד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, וּכְנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וּכְנֶגֶד עֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים שֶׁבָּאָדָם, וּכְנֶגֶד עֶשֶׂר תּוֹלָדוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וּכְנֶגֶד עֲשָׂרָה נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם וַעֲשָׂרָה נִסִּים עַל הַיָּם, וּכְנֶגֶד עֶשֶׂר בְּרִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּפָרָשַׁת מִילָה. מְלֵאָה קְטֹרֶת, כְּנֶגֶד הַמִּילָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמָּלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ו): וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חַיִּי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חַיִּי, הָיָה רֵיחַ הַדָּם וְהָעָרְלָה עָרֵב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְשָׂמִים, וְכֵן כְּשֶׁמָּלָן יְהוֹשֻׁעַ כְּמוֹ כֵן הָיָה עָרֵב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (שיר השירים ד, ו): אֵלֵךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר, זוֹ מִילָה שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁעָשׂוּ מִן הָעֲרָלוֹת הַר, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ כֻּלָּן צְרִיכִין לִמּוֹל, וְהָיָה עָרֵב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּרֵיחַ מָר דְּרוֹר, שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַבְּשָׂמִים. (שיר השירים ד, ו): וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה, זוֹ מִילָה שֶׁל בִּיאַת אֶרֶץ כְּנָעַן, שֶׁעָשׂוּ מִן הָעֲרָלוֹת גִּבְעָה, כְּמָה דְתֵימָא (יהושע ה, ג): אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת, וְהָיָה רֵיחָם עָרֵב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּרֵיחַ לְבוֹנָה, הֱוֵי: מְלֵאָה קְטֹרֶת, הַמּוֹר שֶׁהוּא רֹאשׁ לְסַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת, וּלְבוֹנָה שֶׁהִיא אַחֲרוֹנָה לְסַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת, הִזְכִּיר שְׁנֵיהֶם בַּפָּסוּק. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, כְּנֶגֶד (שמות כד, ה): וַיְשַׁלַּח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה' פָּרִים. אַיִל אֶחָד, כְּנֶגֶד (ויקרא ח, כט): אֵיל הַמִּלֻּאִים לְמשֶׁה הָיָה לְמָנָה. כֶּבֶשׂ אֶחָד, כְּנֶגֶד שְׁנֵי תְמִידִין (שמות כט, לט): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וגו'. שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, שֶׁנּוֹשֵׂא אֶת עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, הֲרֵי כָּאן שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה, כְּנֶגֶד שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְיָם, כְּנֶגְדָּן נִבְרְכוּ שְׁלשָׁה אָבוֹת, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, (בראשית כו, ד): וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, (בראשית יג, טז): וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, (בראשית כב, יז): וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. וּשְׂעִיר עִזִּים, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (דברים לכ, ב): כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה הִקְרִיבוּ מִשְּׁלשָׁה מִינִין עוֹלָה, כְּנֶגֶד נֹחַ שֶׁלָּקַח מִכָּל הַבְּהֵמוֹת וְהִקְרִיב עוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח, כ): וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ. וְלָמָּה לֹא הִקְרִיבוּ עוֹפוֹת, לְפִי שֶׁאֵין עֲנִיּוּת בְּמָקוֹם עֲשִׁירוּת. לָמָּה שָׂעִיר לְחַטָּאת, לְפִי שֶׁנֹּחַ לֹא הִקְרִיב אוֹתָן עוֹלוֹת אֶלָּא לְכַפֵּר עַל קִלְלַת הָאָרֶץ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ח, כא): וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם וגו'. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה טְבָעִים שֶׁבָּרָא מֵהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹלָם, הַשְּׁלשָׁה הֵם עֶלְיוֹנִים זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וְהָרְבִיעִי הוּא הַתַּחְתּוֹן הַכָּבֵד שֶׁבְּכֻלָּן, וְאֵלּוּ הֵן: הָאָרֶץ, הִיא הַכְּבֵדָה שֶׁבְּכֻלָּן, וּכְנֶגְדָּה נַעֲשָׂה הַשָֹּׂעִיר. הַמַּיִם, לְמַעְלָה מִן הָאָרֶץ, הָאֲוִיר, שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹצַר הָרוּחַ, לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם. וְהָאֵשׁ, לְמַעְלָה מִן הָאֲוִיר, שֶׁהָאֵשׁ קַלָּה מִכֻּלָּם, שֶׁהִיא עוֹלָה עַד לָרָקִיעַ, וְסִימָן לַדָּבָר כְּשֶׁהַשַּׁלְהֶבֶת נֶעֱקֶרֶת מִן הַגַּחֶלֶת פּוֹרַחַת וְהוֹלֶכֶת הִיא לְמַעְלָה, וְכֵן אָמְרוּ שֶׁהָאֵשׁ סוֹבֶבֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְמַעְלָה עַד לָרָקִיעַ, וּכְנֶגֶד הָאֵשׁ וְהָרוּחַ וְהַמַּיִם שֶׁהֵם עֶלְיוֹנִים, נַעֲשׂוּ שְׁלשָׁה מִינֵי הָעוֹלָה. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד שְׁנֵי מִזְבְּחוֹת שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב, אֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶחָד בִּבְאֵר שָׁבַע. אֵילִם חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד אֵיתָנֵי עוֹלָם חֲמִשָּׁה, וְאֵלּוּ הֵן (דברי הימים א ב, ו): וּבְנֵי זֶרַח זִמְרִי וְאֵיתָן וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וָדָרַע כֻּלָּם חֲמִשָּׁה. עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד הַמִּזְבֵּחַ אָרְכּוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת וְרָחְבּוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד חָמֵשׁ הַרְגָּשׁוֹת וְחָמֵשׁ מֻרְגָּשׁוֹת. זֶה קָרְבַּן וגו', שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּסּוֹף כָּל קָרְבָּן נָשִׂיא וְנָשִׂיא, לוֹמַר לָךְ כֵּיוָן שֶׁהִקְרִיבוּ עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנָם, וְאוֹמֵר זֶה קָרְבַּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד. (במדבר ז, פד): זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, וְכִי בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח נַעֲשָׂה כָּל חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וַהֲלוֹא עַד מְלֹאת שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם לֹא נִגְמְרָה חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים הֵם שָׁוִים וַחֲבִיבִים כֻּלָּם כְּאֶחָד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן הִקְרִיבוּ כֻּלָּם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, ז): כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ:

“…seventy shekels according to the holy shekel…” (Numbers 7:13) Seventy in parallel to the seventy nations which descended from him (from Adam). Another explanation. Why seventy? In parallel to the seventy verses from the beginning of the book of Genesis to the curse of the snake. R’ Pichas said: there are two enemies who were not cursed until seventy verses had been completed about them – the snake and Haman the wicked. Regarding the snake, from “In the beginning…” (Genesis 1:1) until “…cursed be you more than all the cattle…” (Genesis 3:14) is seventy verses. Regarding Haman, from “After these events, King Ahasuerus promoted Haman…” (Esther 3:1) until “And they hanged Haman…” (Esther 7:10) is seventy verses. For the purpose of seventy he was hanged on fifty (cubits of wood). Another explanation. In parallel to the seventy holy names from ‘In the beginning’ until the story of the snake. And if you say there is one more (than seventy) “…and you will be like gods…” (Genesis 3:5) is not a holy name. Another explanation. In parallel to the seventy years before Terach gave birth to Avraham, as it says “And Terach lived seventy years…” (Genesis 11:26) Two people lived in two generations for seventy years. Kenan in the first generation, “And Kenan lived seventy years…” (Genesis 5:12) and Terach in the second generation. Another explanation. Parallel to the seventy days which they wept over Yaakov the pious, as it says “…and the Egyptians wept over him for seventy days.” (Genesis 50:3) Another explanation. Parallel to the seventy days of goodness which the Holy One gave to Israel – seven days of Passover, eight days of Sukkot, Rosh HaShanah, Yom Kippur, Shavuot and the fifty two days of Shabbat in the solar year make seventy. Another explanation. Parallel to the seventy names of the Holy One, the seventy names of Israel, the seventy names of the Torah, the seventy names of Jerusalem. Another explanation. Parallel to the seventy years that Adam took away from his life and gave to David ben Yishai. It was fit that he live for a thousand years, as it says “…for on the day that you eat thereof, you shall surely die.” (Genesis 2:17) And a day to the Holy One is a thousand years, as it says “For a thousand years are in Your eyes like yesterday, which passed, and a watch in the night.” (Psalms 90:4)

13 יג

זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, יָכוֹל שֶׁהוּא נִמְשַׁח מֵעַתָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת, עוֹד אֵינוֹ נִמְשַׁח מֵעַתָּה, אוֹמֵר אֲנִי לֹא יִמָּשַׁח לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אָמַר (במדבר ז, פח): זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי וגו', עוֹד אֵינוֹ נִמְשַׁח לֶעָתִיד לָבוֹא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא ז, לה): זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו, יָכוֹל שֶׁהֵם נִמְשָׁחִים מֵעַתָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת, עוֹד אֵין נִמְשָׁחִים. אֱדַיִן אֲנִי אוֹמֵר לֹא יִמָּשְׁחוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל יִמָּשְׁחוּ לֶעָתִיד לָבוֹא, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת, אֵינָם נִמְשָׁחִים לְעוֹלָם לֶעָתִיד לָבוֹא, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם (זכריה ד, יד): אֵלֶּה שְׁנֵי בְּנֵי הַיִּצְהָר, זֶה אַהֲרֹן וְדָוִד, זֶה מְבַקֵּשׁ כְּהֻנָּתוֹ וְזֶה מְבַקֵּשׁ מַלְכוּתוֹ, אַהֲרֹן מְבַקֵּשׁ כְּהֻנָּתוֹ וְדָוִד מְבַקֵּשׁ מַלְכוּתוֹ. (במדבר ז, פד): בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ בַּיּוֹם הִקְרִיבוּ. אַתָּה אוֹמֵר בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ בַּיּוֹם הִקְרִיבוּ, אוֹ לֹא בָּא לְלַמֵּד אֶלָּא בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ זָכוּ הַכֹּהֲנִים לְקַבֵּל מַתָּנוֹת, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ז, לו): אֲשֶׁר צִוָּה ה' לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם, וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִנַּיִן שֶׁמַּפְרִישִׁין הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה מֵהַר סִינַי וְלֹא זָכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו בָּהֶם עַד שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר צִוָּה ה' לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם, הָא לָמַדְנוּ שֶׁבַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח הַמִּשְׁכָּן בּוֹ בַּיּוֹם זָכוּ הַכֹּהֲנִים לְקַבֵּל מַתָּנוֹת. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ בַּיּוֹם הִקְרִיב נַחְשׁוֹן קָרְבָּנוֹ. אִי בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, יָכוֹל קֹדֶם שֶׁנִּמְשַׁח הִקְרִיב נַחְשׁוֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ. אִי (במדבר ז, פח): אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ, יָכוֹל לְאַחַר זְמַן, תַּלְמוּד לוֹמַר בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ. הָא לָמַדְנוּ בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ בַּיּוֹם הִקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים, וּלְאַחַר שֶׁנִּמְשַׁח (במדבר ז, פד): מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשָּׁווּ כֻּלָּם בְּעֵצָה אַחַת, כָּךְ שָׁווּ בַּזְּכוּת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מַה תַּלְמוּד לוֹמַר מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְנַדְּבוּ מֵעַצְמָן, וְהָיָה קָרְבַּן כֻּלָּן שָׁוֶה, כְּאָרְכָּן כָּךְ רָחְבָּן כָּךְ מִשְׁקָלָן, וְלֹא הִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן יוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ, שֶׁאִלּוּ הִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן יוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ לֹא הָיָה קָרְבַּן אֶחָד מֵהֶן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם חֲלַקְתֶּם כָּבוֹד אֶחָד לַחֲבֵרוֹ וַאֲנִי חוֹלֵק לָכֶם כָּבוֹד, שֶׁתַּקְרִיבוּ בְּיוֹם שַׁבָּת שֶׁלִּי, כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא הֶפְסֵק בְּקָרְבַּנְכֶם. (במדבר ז, פד): קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הֵן שֶׁנִּתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל. אָמַר רַבִּי יוּדָן וַהֲלוֹא קְעָרָה אַחַת וּמִזְרָק אֶחָד וְכַף אַחַת הִקְרִיבוּ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִזְרְקֵי כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, אֶלָּא הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ כֻּלָּם הִקְרִיבוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וּכְאִלּוּ כֻּלָּם הִקְרִיבוּ בְּיוֹם אַחֲרוֹן:

14 יד

שְׁלשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף וגו' כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת (במדבר ז, פה), וְכִי אֵין יָדוּעַ שֶׁאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת הֵן, לָמָּה צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר מִשְׁקָלָן בִּכְלָל, לוֹמַר יָכוֹל בִּזְּמַן שֶׁשְּׁקָלָן בְּבַת אַחַת הָיוּ יְתֵרִים וּבִזְּמַן שֶׁהָיָה שׁוֹקְלָן אֶחָד אֶחָד, הָיוּ חֲסֵרִים, לְכָךְ צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשְׁקָלוֹ וּמִשְׁקַל כֻּלָּן בְּבַת אַחַת, שֶׁלֹא פָּחֲתוּ וְלֹא הוֹתִירוּ. (במדבר ז, פה): בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא נֶאֱמַר קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו', אֵין לִי אֶלָּא מִזְרָק שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, קְעָרָה מִנַיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. לָמָּה צָרִיךְ לוֹמַר בָּהֶן הַקְּעָרָה הָאַחַת, הַמִּזְרָק הָאֶחָד, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְקַדְּשִׁים אֶת הַנּוֹפֵל לְתוֹכָן וְנִפְסָלִין אַחַר כֵּן בְּטֻמְאָה וּבְלִינָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כה, כט): קְעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן, בָּהֵן הָיוּ מְנַסְכִים, וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר (במדבר ד, ז): וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ, וּמַה אֲנִי מְקַיֵּם אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְקַדְּשִׁים אֶת הַנּוֹפֵל לְתוֹכָן וְנִפְסָלִין בְּטֻמְאָה וּבְלִינָה.

15 טו

כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וכו' (במדבר ז, פו), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אִם הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ז, פו): כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה, הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן, וּמַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהִקְרִיב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה כַּפּוֹת, וְהֵן הֵן שֶׁנִּתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל.

16 טז

כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים (במדבר ז, פז), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם כָּשֵׁר לְעוֹלָה אוֹ לָאו, לְפִי שֶׁלֹא נֶאֱמַר לְעֹלָה אֶלָּא בַּכֶּבֶשׂ, וּמִנַּיִן שֶׁכָּשְׁרוּ כֻּלָּן לְעוֹלָה, לְכָךְ אָמַר: כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְעוֹלָה, וּמַעֲלִין עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּאִלּוּ הִקְרִיב שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים, וְהֵם הֵם שֶׁהִתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל. (במדבר ז, פז): אֵילִם שְׁנֵים עָשָׂר כְּבָשִׂים שְׁנֵים עָשָׂר, הִטִּיל הַכָּתוּב לָאֵילִים בֵּין פָּרִים לִכְבָשִׂים, לוֹמַר מַה פָּרִים וּכְבָשִׂים שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בָּהֶן לְעֹלָה כָּשְׁרוּ כֻּלָּם לְעֹלָה, אַף אֵילִים כָּשְׁרוּ כֻּלָּם לְעֹלָה, וּמַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּאִלּוּ הִקְרִיב שְׁנֵים עָשָׂר אֵילִים וּשְׁנֵים עָשָׂר כְּבָשִׂים, וְהֵם הֵם שֶׁהִתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל.

17 יז

וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָּרִים (במדבר ז, פח), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים אוֹ בָּקָר שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ כָּשֵׁר לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וְאֵילִים וְעַתּוּדִים וּכְבָשִׂים לֹא הֻכְשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְלַמֵּד עַל הַבָּקָר, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאֵילִים וְעַתּוּדִים וּכְבָשִׂים, שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וּמַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּאִלּוּ כֻּלָּם הִקְרִיבוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָּרִים וְשִׁשִּׁים אֵילִים וְשִׁשִּׁים עַתּוּדִים וְשִׁשִּׁים כְּבָשִׂים, וְהֵם הֵם שֶׁהִתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל.

18 יח

אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר, קַעֲרוֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, מִזְרְקֵי כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר, כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, בָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִים שְׁנֵים עָשָׂר, כְּבָשִׂים שְׁנֵים עָשָׂר, שְׂעִירִים שְׁנֵים עָשָׂר, כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת וּכְנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים לַחַמָּה וּשְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים לַלְּבָנָה, וּכְנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וּשְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים וּשְׁנֵים עָשָׂר מַנְהִיגִים בַּנֶּפֶשׁ וּשְׁנֵים עָשָׂר לֶחֶם הַפָּנִים עַל הַשֻּׁלְחָן. (במדבר ז, פה): כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת, מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד שֶׁהָיָה משֶׁה בֶּן שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁהִתְחִיל לְהוֹרוֹת לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. (במדבר ז, פו): כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, שֶׁהֵם שְׁקוּלִים מֵאָה וְעֶשְׂרִים, כְּנֶגֶד יְמֵי משֶׁה הֶחָסִיד. וְכֵן [וכל] קָרְבַּן נְפָשׁוֹת כְּנֶגֶד אֵלּוּ, פָּרִים כְּנֶגֶד מְלָכִים, אֵילִים כְּנֶגֶד נְשִׂיאִים, שְׂעִיר עִזִּים כְּנֶגֶד רוֹזְנִים וּסְגָנִים וּפַחוֹת, וּכְבָשִׂים כְּנֶגֶד פְּקִידִים (שמואל ב ח, יח): וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי. פָּרִים שֶׁל זֶבַח הַשְּׁלָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים, וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת, כַּפָּרָה עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף שֶׁמֵּתוּ בְּבַעַל פְּעוֹר. אֵילִם שִׁשִּׁים עַתֻּדִים שִׁשִּׁים כְּבָשִׂים שִׁשִּׁים, כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּכְנֶגֶד סוֹד שֶׁחֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁשִּׁים. וּכְנֶגֶד (שיר השירים ו, ח): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, וּכְנֶגֶד בַּיִת שֵׁנִי שֶׁנִּבְנָה שִׁשִּׁים עַל שִׁשִּׁים (עזרא ו, ג): רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁתִּין, [וכנגד] אֱלִישָׁע שִׁמֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל שִׁשִּׁים שָׁנָה, וּכְנֶגֶד (דברים ג, ד): שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב. (בראשית כה, כו): וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, וּכְנֶגֶד אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים שִׁשִּׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ג, ז): שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ. קָרְבַּן כָּל נָשִׂיא וְנָשִׂיא הָיָה מִן הַשְּׁלָמִים מִן שְׁלשֶׁת הַמִּינִים, חֲמִשָּׁה עָשָׂר חֲמִשָּׁה עָשָׂר, כְּנֶגֶד פָּסוּק (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה', שֶׁהוּא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת. כָּל מִין וּמִין הָיָה שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד אוֹתִיּוֹת חָמֵשׁ, שֶׁיִּתֵּר כָּל פָּסוּק וּפָסוּק עַל שֶׁל חֲבֵרוֹ חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, כֵּיצַד, פָּסוּק יְבָרֶכְךָ הוּא שֶׁל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת, יִתֵּר עָלָיו הַפָּסוּק (במדבר ו, כה): חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, שֶׁהוּא מִן עֶשְׂרִים אוֹתִיּוֹת, יִתֵּר עָלָיו (במדבר ו, כו): יִשָֹּׂא ה' עַל פָּסוּק יָאֵר, חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, שֶׁהוּא מִן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת. וּלְפִי שֶׁחוֹתֵם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שָׁלוֹם, (במדבר ו, כו): וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, לְכָךְ הִקְרִיבוּ שְׁלָמִים כְּנֶגְדָם. אֵילִם שִׁשִּׁים עַתֻּדִים שִׁשִּׁים כְּבָשִׂים שִׁשִּׁים, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, כְּנֶגֶד שְׁנוֹתָיו שֶׁל יִצְחָק. (במדבר ו, פח): זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ, אִי (במדבר ו, פד): בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, יָכוֹל קֹדֶם שֶׁנִּמְשַׁח, תַּלְמוּד לוֹמַר: אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח, וְאַחַר שֶׁנִּמְשַׁח הִתְחִילוּ הַנְּשִׂיאִים לְהַקְרִיב.

19 יט

וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וגו' (במדבר ז, פט), כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וגו', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמות מ, לה): וְלֹא יָכֹל משֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וגו', אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: וּבְבֹא משֶׁה, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: וְלֹא יָכֹל משֶׁה. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: וְלֹא יָכֹל משֶׁה, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: וּבְבֹא משֶׁה וגו', הִכְרִיעַ (שמות מ, לה): כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן, אֱמֹר מֵעַתָּה כָּל זְמָן שֶׁהָיָה הֶעָנָן שָׁם לֹא הָיָה נִכְנַס משֶׁה לְשָׁם, נִסְתַּלֵּק הֶעָנָן הָיָה נִכְנַס וּמְדַבֵּר עִמּוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים א ח, יא): וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד ה' אֶת בֵּית ה', מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמְחַבְּלִים לְחַבֵּל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לג, כב): וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי, מִכָּאן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמְחַבְּלִים לְחַבֵּל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים צה, יא): אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי, כְּשֶׁיָּשׁוּב אַפִּי יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי. אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵאֹהֶל מוֹעֵד מַמָּשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כה, כב): וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת וגו'. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: מֵאֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: מֵאֹהֶל מוֹעֵד, בְּאֵיזֶה צַד נִתְקַיְמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה שְׁנֵי כְּתוּבִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה וַהֲרֵי הֵם סוֹתְרִים זֶה עַל יַד זֶה, יִתְקַיְּמוּ בִּמְקוֹמָן, עַד שֶׁיָּבוֹא כָּתוּב אַחֵר וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶן. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה נִכְנָס משֶׁה וְעוֹמֵד בָּאֹהֶל וְקוֹל יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם כְּמִין סִילוֹן שֶׁל אֵשׁ לְבֵין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו מִבִּפְנִים. לְדַבֵּר אִתּוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה דִּבְּרוֹת נֶאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וּכְנֶגְדָן נֶאֶמְרוּ שְׁלשָׁה עָשָׂר מִעוּטִין, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹא לְאַהֲרֹן נֶאֱמַר אֶלָּא לְמשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וְאֵלּוּ הֵן: וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו וגו' מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו, וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ, (שמות ל, ו לו): אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, (שמות כט, מב): לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם, (ויקרא ז, לח): בְּיוֹם צַוֹּתוֹ, (שמות לד, לד): אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה, (שמות כה, כב): אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (שמות ו, כח): וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, (במדבר ג, א): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת משֶׁה בְּהַר סִינָי. (ויקרא א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. הֲרֵי שְׁלשָׁה עָשָׂר מִעוּטִין, מִעֵט אַהֲרֹן לְכֻלָּם. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה דִּבּוּר לְמשֶׁה, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבְהַר סִינַי, וּבְאֹהֶל מוֹעֵד. בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מַהוּ אוֹמֵר: וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, מִעֵט אֶת אַהֲרֹן מִדִּבְּרוֹת אֶרֶץ מִצְרַיִם. בְּהַר סִינַי מַהוּ אוֹמֵר: וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת משֶׁה בְּהַר סִינָי, מִעֵט אֶת אַהֲרֹן מִדִּבְּרוֹת הַר סִינָי. בְֹּאהֶל מוֹעֵד, מַהוּ אוֹמֵר: וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר, מִעֵט אֶת אַהֲרֹן מִדִּבְּרוֹת אֹהֶל מוֹעֵד.

20 כ

וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ (במדבר ז, פט), תָּנֵי (דברים לד, י): וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה, בְּיִשְׂרָאֵל לֹא קָם אֲבָל בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם קָם, כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר אִלּוּ הָיָה לָנוּ נָבִיא כְּמשֶׁה הָיִינוּ עוֹבְדִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאֵיזֶה נָבִיא הָיָה לָהֶם כְּמשֶׁה זֶה בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, אֶלָּא הֶפְרֵשׁ בֵּין נְבוּאָתוֹ שֶׁל משֶׁה לִנְבוּאָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם, שָׁלשׁ מִדּוֹת הָיוּ בְּיַד משֶׁה מַה שֶׁלֹא הָיוּ בְּיַד בִּלְעָם. משֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה, כח): וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ וגו', וְעִם בִּלְעָם לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ אֶלָּא נוֹפֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, ד): נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. משֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ח): פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֵּר בּוֹ, וּבְבִלְעָם (במדבר כד, ד): נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל, שֶׁלֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה. משֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, יא): וְדִבֶּר ה' אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, וְעִם בִּלְעָם לֹא הָיָה מְדַבֵּר כִּי אִם בִּמְשָׁלִים, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר כג, ז): וַיִּשָֹּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר וגו'. שָׁלשׁ מִדּוֹת הָיוּ בְּיַד בִּלְעָם מַה שֶׁלֹא הָיוּ בְּיַד משֶׁה, משֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מִי מְדַבֵּר עִמּוֹ, בִּלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ מִי מְדַבֵּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה. משֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ, וּבִלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, טז): וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן. מָשְׁלוּ מָשָׁל לְטַבָּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מָה הַמֶּלֶךְ מַקְרִיב עַל שֻׁלְחָנוֹ וְיוֹדֵעַ כַּמָּה הוֹצָאוֹת יוֹצְאוֹת לַמֶּלֶךְ עַל שֻׁלְּחָנוֹ, כָּךְ הָיָה בִּלְעָם יוֹדֵעַ מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְדַבֵּר עִמּוֹ. בִּלְעָם הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם, הָיָה מִשְׁתַּטֵּחַ עַל פָּנָיו וּמִיָד הָיָה גְּלוּי עֵינָיִם עַל מַה שֶּׁשּׁוֹאֵל, וּמשֶׁה לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף משֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, מִיָּד (במדבר ז, פט): וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו.

And in Moshe's coming to the tent of meeting to speak with Him: It is learned (Deuteronomy 34:10), “And no other prophet arose in Israel like Moshe” - in Israel, none did arise, but among the nations of the world, one did arise; so that there not be a claim open to the nations to say, “If we had a prophet like Moshe, we would have worshiped the Holy One, blessed be He. And which prophet did they have [that was] like Moshe? This was Bilaam the son of Beor. However there is a difference between the prophecy of Moshe and the prophecy of Bilaam: Three characteristics were in the hand of Moshe that were not in the hand of Bilaam. Moshe would speak with Him, standing; as it is stated (Deuteronomy 5:28), “And you stand with Me and I will speak to you, etc.” And with Bilaam, He would only speak with him prostrate, as it is stated (Numbers 24:4), “fallen and of open eyes.” Moshe would speak to Him 'mouth to mouth,' as it is stated (Numbers 13:8), “'Mouth to mouth' I speak to him.” And with Bilaam [it is written,] “Speaks the one who hears the speeches of God” – as He did not speak to him 'mouth to mouth.' Moshe would speak to him face to face, as it is stated (Exodus 33:11), “And the Lord spoke to Moshe face to face.” And with Bilaam, He only spoke in parables, as you say (Numbers 24:15), “And he started his parable, etc.” Three characteristics were in the hand of Bilaam that were not in the hand of Moshe: Moshe did not know who was speaking with him. Bilaam knew who was speaking with him, as it is stated, “Speaks the one who hears the speeches of God, who gazes upon the vision of the Almighty.” Moshe did not know when the Holy One, blessed be He, would speak to him, and Bilaam did know when the Holy One, blessed be He, would speak to Him; as it is stated, “and who knows the mind of the Most Elevated.” They [accordingly] told a parable about the king's butcher who knows what the king brings to his table and knows how much is spent for [what goes] on the king's table. So it was that Bilaam knew what the Holy One, blessed be He, would say to him in the future. Bilaam would speak with Him any time he wanted, as it is stated, “fallen and of open eyes” - he would prostrate himself on his face and immediately, his eye would be revealed about what he was asking; and Moshe did not speak to Him anytime he wanted. Rabbi Shimon says, “Moshe too would speak to Him anytime he wanted, as it is stated, 'And in Moshe's coming to the tent of meeting to speak with Him' - immediately, 'and Moshe heard the Voice speaking to him.'”

21 כא

וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו (במדבר ז, פט), יָכוֹל שֶׁהָיָה קוֹל נָמוּךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֶת הַקּוֹל, קוֹל לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא הַקּוֹל, הוּא הַקּוֹל הַמִּתְפָּרֵשׁ בַּכְּתוּבִים, וּמַה הוּא הַקּוֹל הַמִּתְפָּרֵשׁ בַּכְּתוּבִים (תהלים כט, ד ט): קוֹל ה' בַּכֹּחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר, קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים, קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ, קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר, קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ מִבַּחוּץ, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִפְסַק וְלֹא הָיָה יוֹצֵא חוּץ לָאֹהֶל. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (יחזקאל י, ה): וְקוֹל כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים נִשְׁמַע עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהָיָה קוֹל נָמוּךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר (יחזקאל י, ה): כְּקוֹל אֵל שַׁדַּי בְּדַבְּרוֹ, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: נִשְׁמַע עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה, הָיָה נִפְסַק. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שמות כט, מג): וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי, עָתִיד אֲנִי לְהִתְוָעֵד לָהֶם וּלְהִתְקַדֵּשׁ בָּהֶם. אֵימָתַי, הֲרֵי זֶה יוֹם שְׁמִינִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט, כד): וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא לִתֵּן לָהֶם יְעִידָה לַדִּבְּרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כה, כב): וְנוֹעַדְתִּי לְךָ, לְךָ הָיְתָה יְעִידָה וְלֹא הָיְתָה יְעִידָה לְכָל יִשְׂרָאֵל. אוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא כָּשְׁרוּ לַעֲלוֹת בָּהָר, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנִים שֶׁכָּשְׁרוּ לַעֲלוֹת בָּהָר. אוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנִים שֶׁלֹא נִרְאוּ בַּדִּבֵּר עִם משֶׁה, וְלֹא אוֹצִיא אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁנִּרְאוּ בַּדִּבֵּר עִם משֶׁה. אוֹצִיא אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁלֹא נִתְוַעֲדוּ בַּדִּבֵּר עִם משֶׁה, וְלֹא אוֹצִיא אֶת אַהֲרֹן שֶׁנִּתְוַעֵד בַּדִּבֵּר עִם משֶׁה, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות ל, ו): אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ, לְךָ הָיְתָה יְעִידָה וְלֹא הָיְתָה יְעִידָה לְכֻלָּם. אוֹצִיאֵם מִן הַיְעִידָה וְלֹא אוֹצִיאֵם מִן הַדִּבְּרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כה, כב): וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ. אוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנִים, אוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנִים וְלֹא אוֹצִיא אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן, אוֹצִיא אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וְלֹא אוֹצִיא אֶת אַהֲרֹן עַצְמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כט, מב): לְדַבֵּר אֵלֶיךָ, עִמְּךָ הָיָה הַדִּבֵּר וְלֹא עִם כֻּלָּם הָיָה הַדִּבֵּר. יָכוֹל לֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַדִּבֵּר אֲבָל הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַקּוֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו, קוֹל לוֹ, קוֹל אֵלָיו. אוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנִים, אוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנִים וְלֹא אוֹצִיא אֶת בְּנֵי אַהֲֹרן, אוֹצִיא אֶת בְּנֵי אַהֲֹרן וְלֹא אוֹצִיא אֶת אַהֲרֹן עַצְמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: קוֹל לוֹ, אוֹצִיא אֶת כֻּלָּם וְלֹא אוֹצִיא אֶת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁאֵין משֶׁה יָכוֹל לִכָּנֵס לִרְשׁוּתָן לִמְקוֹמָן עַד שֶׁיִּקָּרֵא, תַּלְמוּד לוֹמַר: קוֹל לוֹ, קוֹל אֵלָיו, משֶׁה הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל וְאֵין כָּל אֵלּוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַקּוֹל. יָכוֹל הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ וְלֹא הָיָה קוֹרְאוֹ תְּחִלָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא א, א): וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר, הִקְדִּים קְרִיאָה לַדִּבּוּר, דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹא יְדַבֵּר אָדָם עִם חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן קוֹרְאוֹ תְּחִלָּה, הֲלֹא דִּין הוּא, נֶאֱמַר בְּאֹהֶל מוֹעֵד דִּבּוּר, וְנֶאֱמַר בַּסְּנֶה דִּבּוּר, מַה דִּבּוּר הָאָמוּר בַּסְּנֶה הִקְדִּים בּוֹ קְרִיאָה לְדִבּוּר, דִּכְתִיב (שמות ג, ד): וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, אַף דִּבּוּר הָאָמוּר בְּאֹהֶל מוֹעֵד הִקְדִּים קְרִיאָה לְדִבּוּר, לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּדִּבֵּר הַסְּנֶה שֶׁהוּא תְּחִלָּה לַדִּבְּרוֹת תֹּאמַר בַּדִּבֵּר אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁאֵינוֹ תְּחִלָּה לַדִּבְּרוֹת, דִּבֵּר הַר סִינַי יוֹכִיחַ, שֶׁאֵינוֹ תְּחִלָּה לַדִּבְּרוֹת וְהִקְדִּים בּוֹ קְרִיאָה לַדִּבֵּר, לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּדִּבֵּר הַר סִינַי שֶׁהוּא לְכָל יִשְׂרָאֵל, תֹּאמַר אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁאֵינוֹ לְכָל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי אַתָּה דָן מִבִּנְיַן אָב, לֹא הֲרֵי דִּבֵּר הַסְּנֶה שֶׁהוּא תְּחִלָּה לַדִּבְּרוֹת, כַּהֲרֵי דִּבֵּר הַר סִינַי שֶׁאֵינוֹ תְּחִלָּה לַדִּבְּרוֹת, לֹא הֲרֵי דִּבֵּר הַר סִינַי שֶׁהוּא לְכָל יִשְׂרָאֵל כַּהֲרֵי דִּבֵּר הַסְּנֶה שֶׁאֵינוֹ לְכָל יִשְׂרָאֵל, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם שֶׁהֵם דִּבֵּר וּמִפִּי קָדוֹשׁ לְמשֶׁה הוּא וְהִקְדִּים בּוֹ קְרִיאָה לַדִּבּוּר, אַף כָּל שֶׁהוּא דִּבּוּר וּמִפִּי קָדוֹשׁ לְמשֶׁה נַקְדִּים בּוֹ קְרִיאָה לַדִּבּוּר. אִי מָה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם שֶׁהֵם דִּבֵּר וּבָאֵשׁ וּמִפִּי קָדוֹשׁ לְמשֶׁה וְהִקְדִּים בָּהֶם קְרִיאָה לַדִּבּוּר, אַף כָּל שֶׁהוּא דִּבֵּר וּבָאֵשׁ וּמִפִּי קָדוֹשׁ לְמשֶׁה נַקְדִּים בּוֹ קְרִיאָה לְדִבּוּר, יָצָא דִּבֵּר אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁאֵינוֹ בָּאֵשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר וַיִּקְרָא, וַיְדַבֵּר, הִקְדִּים קְרִיאָה לַדִּבּוּר, יָכוֹל לֹא הָיְתָה קְרִיאָה אֶלָּא לְדִבּוּר זֶה בִּלְבָד, וּמִנַיִן לְכָל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא א, א): מֵאֹהֶל מוֹעֵד, כָּל שֶׁהוּא מֵאֹהֶל מוֹעֵד נַקְדִּים בּוֹ קְרִיאָה לַדִּבּוּר. יָכוֹל לֹא הָיְתָה קְרִיאָה אֶלָּא לַדִּבְּרוֹת בִּלְבָד, מִנַּיִן אַף לַאֲמִירוֹת וְלַצַּוִּים, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּלְמוּד לוֹמַר: דַּבֵּר, וַיְדַבֵּר, לְרַבּוֹת אַף לַאֲמִירוֹת וְלַצַּוִּים. יָכוֹל אַף לַהַפְסָקוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיְדַבֵּר, לַדִּבּוּר הָיְתָה קְרִיאָה וְלֹא הָיְתָה קְרִיאָה לַהַפְסָקוֹת, וְכִי מַה הַפְסָקוֹת הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת, לִתֵּן רֶוַח לְמשֶׁה לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה וּבֵין עִנְיָן לְעִנְיָן, וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְדַבֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה וּבֵין עִנְיָן לְעִנְיָן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הֶדְיוֹט מֵהֶדְיוֹט. וּמִנַּיִן שֶׁכָּל הַקְּרִיאוֹת הָיוּ משֶׁה משֶׁה, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות ג, ד): וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר משֶׁה משֶׁה, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיֹּאמֶר, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַקְּרִיאוֹת הָיוּ משֶׁה משֶׁה. וּמִנַיִן שֶׁעַל כָּל קְרִיאָה וּקְרִיאָה הָיָה אוֹמֵר: הִנֵּנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות ג, ד): וַיֹּאמֶר משֶׁה משֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיֹּאמֶר, אֶלָּא וַיַּעַן הִנֵּנִי, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיֹּאמֶר, מְלַמֵּד שֶׁעַל כָּל קְרִיאָה וּקְרִיאָה הָיָה אוֹמֵר: הִנֵּנִי. משֶׁה משֶׁה, אַבְרָהָם אַבְרָהָם, יַעֲקֹב יַעֲקֹב, שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל, לְשׁוֹן חִבָּה וּלְשׁוֹן זֵרוּז. דָּבָר אַחֵר, משֶׁה משֶׁה, הוּא משֶׁה עַד שֶׁלֹא נִדְבַּר עִמּוֹ, וּמשֶׁה מִשֶּׁנִּדְבַּר עִמּוֹ.

22 כב

מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת (במדבר ז, פט), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר לְהַלָּן (ויקרא א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד, יָכוֹל מִכָּל הַבַּיִת, תַּלְמוּד לוֹמַר: מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת, אִי מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, יָכוֹל מֵעַל הַכַּפֹּרֶת כֻּלָּהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, פט): מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, אֵינִי כְּמֵשִׁיב עַל דִּבְרֵי רַבִּי אֶלָּא כְּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו. הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ירמיה כג, כד): הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה', רְאֵה חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהֵיכָן גָרְמָה לָהֶם, הַכָּבוֹד הַזֶּה הַמְרֻבֶּה, דָּחַק [ליראות] לִהְיוֹת מְדַבֵּר מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים. רַבִּי דוֹסָא אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שמות לג, כ): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, בְּחַיֵּיהֶם אֵינָם רוֹאִים אֲבָל רוֹאִים הֵם בִּשְׁעַת מִיתָתָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים כב, ל): לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, אַף חַיּוֹת הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת הַכִּסֵּא אֵינָן רוֹאוֹת אֶת הַכָּבוֹד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אֵינִי כְּמֵשִׁיב עַל דִּבְרֵי רַבִּי אֶלָּא כְּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו. כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, אַף מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁחַיֵּיהֶם חַיֵּי עוֹלָם, אֵינָן רוֹאִים אֶת הַכָּבוֹד. (במדבר ז, פט): וַיְדַבֵּר אֵלָיו, וְלֹא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהָיוּ שָׁם, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה יוֹצֵא הַקּוֹל מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִין סִילוֹן לְתוֹךְ אָזְנוֹ שֶׁל משֶׁה, וְהַמַּלְאָכִים הָיוּ בָּאֶמְצַע וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין אוֹתוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב לז, ה): יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת, הֱוֵי: וַיְדַבֵּר אֵלָיו.