Orach Chaim, Siman 50:1 אורח חיים, נ׳:א׳
1 א

וקבעו לשנות משנת איזהו מקומן וברייתא דר' ישמעאל וכו' משום הא דאמר רב ספרא לעולם ישלש אדם וכו' הא דרב ספרא איתא פ"ק דקידושין (ל.) וכתבו שם התוס' והרא"ש שעל כן תיקן בסדר רב עמרם כמו שאנו נוהגים לומר בכל יום קודם פסוקי דזמרה מקרא ומשנה ותלמוד ור"ת פירש שאנו סומכין אהא דאמרינן בסנהדרין בבל בלולה במקרא ובמשנה ובתלמוד דתלמוד בבלי בלול מכולם: וכתב הרא"ה שתיקנו לשנות פרק איזהו מקומן לפי שאין בכל אותו פרק מחלוקת והיא משנה ברורה למשה מסיני עכ"ל: וכי כל מקום מוקטר מוגש אלא אלו תלמידי חכמים שעוסקים בעבודה בכל מקום וכו' בסוף מסכת מנחות (קי:): בזמן הזה נוהגים לומר אחר ברייתא דרבי ישמעאל וכו' הודו לה' קראו בשמו וכו' ופסוקים אחרים וכתוב בספר א"ח שהטעם לפי שכל השנים שהיה הארון ביריעה תיקן דוד שיהיו אומרים זה המזמור כמו שמפורש בספר יוחסין ומפורש בסדר עולם כי בתמיד של שחר אומר מהודו לה' עד ובנביאי אל תרעו ובתמיד של בין הערבים מן שירו לה' עד והלל לה' רוממו ה' אלהינו וכו' ושאר פסוקי דרחמי כגון ה' צבאות עמנו וכו' ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך וכו' כדאמרינן בירושלמי אל יהי פסוק זה זז מפיך ה' צבאות וחביריו ויש במזמור זה י' לשונות של הודאה כנגד י' מכות שהביא הקב"ה על המצרים וי' ניסים לאבותינו על הים ובשבתות ויו"ט מוסיפים אחר הודו לה' השמים מספרים רננו צדיקים לדוד בשנותו תפלה למשה יושב בסתר הללו את שם ה' ויש מקומות מסדרין אלו המזמורים בסידור אחד ומוסיפין מזמורים אחרים ויש מקומות מתחילין אחר הודו לה' ה' מלך ה' מלך וכן מנהגינו ונהגו לכופלו בכל ספרד ונראה הטעם להודיע ייחוד מלכותו בשבת ליום שכולו שבת ואחרים אומרים פסוקים מקובצים ויש מקומות מתחילין ברוך ה' אלהי ישראל ואחרוו אומרים ברכו ה' מלאכיו וכו' ויש מקומות שאומרים אחר הלל הגדול בשבת ברוך שאמר ובחול אומרים אותו לאחר הודו לה' ויש מקומות אומרים ברוך שאמר קודם הודו לה' בין בחול בין בשבת עכ"ל. ומנהגינו לומר ב"ש אחר ה' מלך ומזמור השמים מספרים ובשבת אחר הלל הגדול ומשמע מדברי א"ח שאין אומרים מזמור השמים מספרים בחול וכן נראה מדברי הזוהר פרשת תרומה דף קל"ו וקל"ז וע"ש אבל העולם נוהגים לאומרו: ונוהגים עכשיו לומר בכל יום ה' מלך ה' מלך וכו' פעמים בעמידה וז"ל שבולי הלקט מה שנהגו לומר ה' מלך בעמידה בזמירות בשבתות וי"ט כתב ה"ר בנימין הטעם לפי שנמצא בהגדה מלאך אחד עומד שחרית באמצע הרקיע ופותח ואומר ה' מלך ה' מלך וכו' וכל גדודי מעלה עונין אחריו עד שמגיעין לברכו וכשם שהמלאכים אומרים אותו בעמידה כך אנו ראויים לאומרו בעמידה ובחול לפי שמתבטלין ממלאכתן וצריכין למעשה ידיהם ואין להם פנאי לא נהגו לאומרו בעמידה ומה שחומר במ"ס שאומרים אותו בפסח בעמידה לאו לאפוקי שאר י"ט ובשבתות אלא לאפוקי ימות החול ויש שא"א אותו בחול כלל עכ"ל ומה שאומרים אותו פעמים נראה שהוא ע"פ מ"ש בתיקונים כשבא לפרש הסודות הנרמזים בשבח זה אמר ובגין דא כפל לון תרין זימנין ויש נוהגים לאומרו ג"פ ואין להם על מה שיסמוכו: ומ"ש משום הא דאיתא בפרק כל כתבי יהא חלקי עם גומרי הלל בכל יום ומסקינן כי קאמר בפסוקי דזמרה ופירש"י פסוקי דזמרה שני מזמורים של הלולים הלל את ה' מן השמים הללו אל בקדשו עכ"ל ובשבולי הלקט כתוב דבמסכת סופרים מפורש דהיינו מתהלה לדוד עד סוף תהלים: