6:1ו׳:א׳
1 א

כיצד מברכין. חוץ מן היין. שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו. וכן הפת:

כיצד מברכין...חוץ מן היין – Since out of its importance (i.e., the wine), they (i.e., the Rabbis) established a blessing of its own.

2 ב

בורא מיני דשאים. לפי שיש בכלל פרי האדמה דשא, וזרעים כגון קטניות, ור׳ יהודה בעי היכר ברכה לכל מין ומין ואין הלכה כר׳ יהודה. והא דתנן על הירקות אומר בורא פרי האדמה, הני מילי ירקות שדרכן לאכלן חיין ואכלן חיין או שדרכן לאכלן מבושלים ואכלן מבושלים אבל אותן שדרכן לאכלן חיין ואכלן מבושלים או שדרכן לאכלן מבושלים ואכלן חיין אינו מברך עליהן אלא שהכל. וירקות שאוכלין אותם בין חיין בין מבושלים מברכין עליהן בורא פרי האדמה בין חיין בין מבושלים:

בורא מיני דשאים – Since there is the midst the “fruit of the ground,” herbs and seeds such as pulse and Rabbi Yehuda requires a recognized blessing for each species/kind. But the Halakha does not follow Rabbi Yehuda. But since it teaches in the Mishnah that on vegetables we recite [the blessing] “who creates the fruit of the ground,” these kinds of vegetables where is customary to eat them raw and he ate them raw, or where it was customary to eat them cooked and he ate them cooked. But those [vegetables] where it was customary to eat raw and he ate them cooked, or [conversely], where it was customary to eat them cooked and he ate them raw, , he only recites [upon them] the blessing “Shehakol/for all things [created by (God’s) word].” And those vegetables that we eat either raw or cooked, we make the blessing, “who creates the fruit of the ground/Borei Pri HaAdamah” whether he [ate them] raw or cooked.