Chapter 8ח׳
1 א

אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת וגו' (במדבר ה, ו), רַבִּי אַבָּהוּ אוֹמֵר (הושע יד, ח): יָשֻׁבוּ ישְׁבֵי בְצִלּוֹ, אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁהֵם בָּאִים וְחָסִים בְּצִלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (הושע יד, ח): יְחַיּוּ דָּגָן, בַּתַּלְמוּד, (הושע יד, ח): וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן, בָּאַגָּדָה, (הושע יד, ח): זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָבִיב עָלַי שְׁמוֹתָן שֶׁל גֵּרִים כְּיֵין נֶסֶךְ שֶׁהוּא מִתְנַסֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ לְבָנוֹן, שֶׁמַּלְבִּין עֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּשֶּׁלֶג, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, יח): אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים וגו'. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר שֶׁכָּל הַלְּבָבוֹת שְׂמֵחִים בּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מח, ג): יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עַל שֵׁם (מלכים א ט, ג): וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים. דָּבָר אַחֵר, יְחַיּוּ דָּגָן, יֵעָשׂוּ עִקָּר הֵם כְּיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְתֵימָא (זכריה ט, יז): דָּגָן בַּחוּרִים. וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן, כְּיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֵׁם שֶׁכְּתוּבָה פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַחֲבֵרוֹ אִם מוֹעֵל בּוֹ שֶׁהוּא חַיָּב קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה, כא): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה וגו', כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּתַב פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגֵּרִים, שֶׁאִם גּוֹזֵל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לַגֵּר, דִּינוֹ כְּגוֹזֵל מִיִּשְׂרָאֵל. אַתְּ מוֹצֵא בָּזֶה כָּתַב חֵטְא, כִּי תֶחֱטָא, וּבְגוֹזֵל הַגֵּר כְּתִיב: מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם. בָּזֶה כְּתִיב: וּמָעֲלָה מַעַל בַּה', וּבָזֶה כְּתִיב (במדבר ה, ו): לִמְעֹל מַעַל בַּה'. בָּזֶה כְּתִיב (ויקרא ה, כג): וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם, וּבַגֵּר כְּתִיב (במדבר ה, ו): וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא. בָּזֶה כְּתִיב (ויקרא ה, כד): וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וּבַגֵּר כְּתִיב (במדבר ה, ז): וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ. בָּזֶה כְּתִיב (ויקרא ה, כד): וַחֲמִשִׁתָיו יוֹסֵף עָלָיו, וּבַגֵּר כְּתִיב (במדבר ה, ז): וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו. בָּזֶה כְּתִיב (ויקרא ה, כה): וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַה', וּבְגוֹזֵל הַגֵּר כְּתִיב (במדבר ה, ח): מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַגֵּרִים עִקָּר הֵם כְּיִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: יְחַיּוּ דָּגָן וְיִפְרְחוּ.

Man or woman, who does any of the sins etc. - Rabi Abahu says (Hosea 14:8): 'Those that dwell under His shadow' those are the gerim that come and have love for the shadow of the Holy One of Blessing. 'They shall grow as grain' in [the study of] Talmud. 'Shall blossom as vine' in [the study of] Aggadah. 'His memory/scent shall be as the wine of Lebanon' - said the Holy One of Blessing: "The appreciation of the gerim is as dear to me as the wine that was poured on the altar [as libation.]" And why does He call it [the altar] Lebanon (root LVN)? Because it whitens (maLViN) the sins of Israel like snow, as it is written (Isaiah 1:18) 'though your sins be as scarlet, they shall be as white as snow.' Rabi Shimon Bar Yochai says: because all the hearts (LeVavot) become happy due to it. As it says (Psalms 48:2): 'Fair in situation, the joy of the whole earth.' And the rabbis say - because of the verse (II Kings 9:3) 'and My eyes and My heart shall be there perpetually.' Another interpretation: 'they will grow as grain' - they will make the essence, they are like Israel; as it is said (Zechariah 9:17) 'grain [for] the young men [of Israel]'. 'They shall blossom as vine', as [just like] Israel, as it says (Psalms 80:9) 'You plucked a vine from Egypt.' And so you find that, just as a portion of the Torah was written regarding one Israel and another - that if he misappropriated something of him, that he is obligated to a sacrifice, as it is written (Leviticus 5:21) 'If any one sin, and commit a trespass etc.' - so too you find that the Holy One of Blessing wrote a portion of the Torah regarding what goes on between Israel and gerim, that if a man from Israel steals from a ger, the judgement is as if he stole from another man from Israel. You find that regarding this it is written 'a sin that he sinned' and regarding stealing from a ger it is written 'from any sins of a man.' Regarding this one it is written 'and trespassed a trespass against the Lord' and regarding this one it is written 'to trespass a trespass against the Lord.' Regarding this one it is written: 'And it will be, when he sins and is guilty' and regarding the ger it is written 'and that soul will be guilty'. Regarding this one it is written: 'And he will pay with his head' and regarding the ger it is written 'and he will return his guilt with his head'. Regarding this one it is written: 'and he will add his fifth' and regarding the ger it is written 'and he will add a fifth'. Regarding this one it is written: 'and he will bring his guilt-offering to the Lord' and regarding stealing a ger it is written 'besides the ram for the kipurim'. Behold we have learned: that the essence of the gerim is like Israel's. Therefore, they will be as grain and blossom.

2 ב

אִישׁ אוֹ אִשָּׁה וגו', הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קמו, ח ט): ה' אֹהֵב צַדִּיקִים וגו', כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (משלי ח, יז): אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א ב, ל): כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד, הֵם אוֹהֲבִים אוֹתִי וְאַף אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָם. וְלָמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב צַדִּיקִים, שֶׁאֵינָן נַחֲלָה, אֵינָם מִשְׁפָּחָה, אַתְּ מוֹצֵא הַכֹּהֲנִים בֵּית אָב הֵם, הַלְוִיִּם בֵּית אָב הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, יט כ): בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת ה', בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת ה', אִם מְבַקֵּשׁ אָדָם לִהְיוֹת כֹּהֵן אֵינוֹ יָכוֹל, לִהְיוֹת לֵוִי אֵינוֹ יָכוֹל, לָמָּה, שֶׁלֹא הָיָה אָבִיו לֹא כֹּהֵן וְלֹא לֵוִי, אֲבָל אִם מְבַקֵּשׁ אָדָם לִהְיוֹת צַדִּיק, אֲפִלּוּ גּוֹי יָכוֹל הוּא, שֶׁאֵינוֹ בֵּית אָב, לְכָךְ הוּא אוֹמֵר (תהלים קלה, כ): יִרְאֵי ה' בָּרְכוּ אֶת ה', בֵּית יִרְאֵי ה' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא יִרְאֵי ה', אֵינָן בֵּית אָב אֶלָּא מֵעַצְמָם נִתְנַדְּבוּ וְאָהֲבוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבָם, לְכָךְ נֶאֱמַר, ה' אֹהֵב צַדִּיקִים וגו', הַרְבֵּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶת הַגֵּרִים, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ צֹאן, וְהָיְתָה יוֹצֵאת בַּשָֹּׂדֶה וְנִכְנֶסֶת בָּעֶרֶב, כֵּן בְּכָל יוֹם, פַּעַם אֶחָד נִכְנַס צְבִי אֶחָד עִם הַצֹּאן הָלַךְ לוֹ אֵצֶל הָעִזִּים הָיָה רוֹעֶה עִמָּהֶם, נִכְנְסָה הַצֹּאן לַדִּיר, נִכְנַס עִמָּהֶם, יָצָאת לִרְעוֹת יָצָא עִמָּהֶם, אָמְרוּ לַמֶּלֶךְ הַצְּבִי הַזֶּה נִלְוֶה עִם הַצֹּאן, וְהוּא רוֹעֶה עִמָּהֶם, כָּל יוֹם וָיוֹם יוֹצֵא עִמָּהֶם וְנִכְנָס עִמָּהֶם, הָיָה הַמֶּלֶךְ אוֹהֲבוֹ, בִּזְּמַן שֶׁהוּא יוֹצֵא לַשָֹּׂדֶה הָיָה מְפַקֵּד מִרְעֶה יָפֶה לִרְצוֹנוֹ, לֹא יַכֶּה אָדָם אוֹתוֹ הִזָּהֲרוּ בּוֹ, וְאַף כְּשֶׁהוּא נִכְנָס עִם הַצֹּאן הָיָה אוֹמֵר לָהֶם תְּנוּ לוֹ וְיִשְׁתֶּה, וְהָיָה אוֹהֲבוֹ הַרְבֵּה, אָמְרוּ לוֹ מָרִי כַּמָּה תְּיָשִׁים יֵשׁ לָךְ כַּמָּה כְּבָשִׂים יֵשׁ לָךְ כַמָּה גְּדָיִים יֵשׁ לָךְ, וְאֵין אַתּ מַזְהִירֵנוּ, וְעַל הַצְּבִי הַזֶּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם אַתְּ מְצַוֵּנוּ. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ, הַצֹּאן רוֹצָה וְלֹא רוֹצָה, כָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ לִרְעוֹת בַּשָֹּׂדֶה כָּל הַיּוֹם וְלָעֶרֶב לָבוֹא לִישֹׁן בְּתוֹךְ הַדִּיר, הַצְּבָיִים בַּמִּדְבָּר הֵם יְשֵׁנִים, אֵין דַּרְכָּם לִכָּנֵס לְיִשּׁוּב בְּנֵי אָדָם, לֹא נַחֲזִיק טוֹבָה לָזֶה שֶׁהִנִּיחַ כָּל הַמִּדְבָּר הָרָחָב הַגָּדוֹל בִּמְקוֹם כָּל הַחַיּוֹת וּבָא וְעָמַד בֶּחָצֵר. כָּךְ אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְהַחֲזִיק טוֹבָה לַגֵּר שֶׁהִנִּיחַ מִשְׁפַּחְתּוֹ וּבֵית אָבִיו וְהִנִּיחַ אֻמָּתוֹ וְכָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וּבָא לוֹ אֶצְלֵנוּ. לָכֵן הִרְבָּה עָלָיו שְׁמִירָה, שֶׁהִזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַצְמָם מֵהֶם שֶׁלֹא יַזִּיקוּ לָהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים י, יט): וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר, (שמות כב, כ): וְגֵר לֹא תוֹנֶה וגו', וּכְשֵׁם שֶׁחִיְּבָה תּוֹרָה לַגֹּזֵל לַחֲבֵרוֹ תַּשְׁלוּם מָמוֹן וְקָרְבַּן אֵיל הַכִּפֻּרִים, כֵּן חִיְּבָה תּוֹרָה לַגֹּזֵל אֶת הַגֵּר לְשַׁלֵּם לוֹ מָמוֹנוֹ, וְיָבִיא קָרְבַּן אֵיל הַכִּפֻּרִים, שֶׁכֵּן כְּתִיב: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, וְהַפָּרָשָׁה הַזּוֹ בְּגוֹזֵל הַגֵּר אֲמוּרָה, דִּכְתִיב (תהלים קמו, ט): ה' שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, שֶׁהִרְבָּה בִּשְׁמִירָתָם כְּדֵי שֶׁלֹא יַחְזְרוּ לְסוּרָן. חֲבִיבִין הַגֵּרִים שֶׁבְּכָל מָקוֹם הַכָּתוּב מַקִּישׁ אוֹתָם כְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, ח): וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב וגו', נֶאֶמְרָה אַהֲבָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי א, ב): אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה', וְנֶאֶמְרָה אַהֲבָה בַּגֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, יח): וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה, נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, נה): כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, נִקְרְאוּ גֵּרִים עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, יג): מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים, נֶאֱמַר רָצוֹן בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח, לח): וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן וגו', וְנֶאֱמַר רָצוֹן בַּגֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נו, ז): עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי וגו'. נֶאֱמַר שֵׁרוּת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סא, ו): וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ וגו', וְנֶאֱמַר שֵׁרוּת בַּגֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נו, ו): וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים וגו'. נֶאֱמַר שְׁמִירָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכא, ה): ה' שֹׁמְרֶךָ וגו', נֶאֱמַר שְׁמִירָה בַּגֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמו, ט): ה' שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַרְבַּע כִּתּוֹת הָעוֹמְדוֹת לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מד, ה): זֶה יֹאמַר לַה' אָנִי וגו', זֶה יֹאמַר לַה' אָנִי, הֲרֵי כֻּלּוֹ לַמָּקוֹם לֹא נִתְעָרֵב בּוֹ חֵטְא, (ישעיה מד, ה): וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב, אֵלּוּ גֵּרֵי צֶדֶק, (ישעיה מד, ה): וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה', אֵלּוּ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, (ישעיה מד, ה): וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה, אֵלּוּ יִרְאֵי שָׁמַיִם. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַגֵּרִים הֲרֵי הֵם כְּיִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה וגו'.

3 ג

הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א ב, ל): כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלוּ, תָּנֵי רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת וְכָל הַמְּבַזֶּה אֶת הַתּוֹרָה גּוּפוֹ מְבֻזֶּה עַל הַבְּרִיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וגו'. דָּבָר אַחֵר, כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד, זֶה פַּרְעֹה, שֶׁנָּהַג כָּבוֹד בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם וְיָצָא בְּרֹאשׁ פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, י): וּפַרְעֹה הִקְרִיב וגו', אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו אֲדוֹנֵנוּ כָּל הַמְלָכִים אֵינָם יוֹצְאִים אֶלָּא לְאַחַר פָּמַלְיָא שֶׁלָּהֶם, אַתָּה מִפְּנֵי מָה אַתָּה יוֹצֵא בְּרֹאשׁ פָּמַלְיָא שֶׁלְּךָ, אָמַר לָהֶם וְכִי לִפְנֵי בָּשָׂר וָדָם אֲנִי הוֹלֵךְ, הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לְהַקְבִּיל פְּנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ נָהַג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹ כָּבוֹד וְלֹא נִפְרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים א, ט): לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה וגו'. וּבֹזַי יֵקָלוּ, זֶה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, כג): בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ ה' וגו', לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹהֵג בּוֹ בִּזָּיוֹן וְלֹא נִפְרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר וגו'. דָּבָר אַחֵר, כִּי מְכַבְּדַי וגו', מְדַבֵּר בַּגֵּרִים, הֵם מְכַבְּדִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמַּנִּיחִים מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים וּבָאִים וְחָסִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַבְּדָם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַמְּיַשֵּׁר אָרְחוֹתָיו הוּא מְכַבֵּד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נ, כג): זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, וְאוֹמֵר (ירמיה יג, טו): תְּנוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ וגו'. וּבֹזַי יֵקָלוּ, אֵלֶּה הָרְשָׁעִים, שֶׁהֲרֵי סָרִים מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵקִלָּם, מִי הָיוּ שֶׁבִּזּוּ הַמָּקוֹם, אֵלּוּ עוֹבְדֵי הָעֵגֶל, מַה בִּזּוּי עָשָׂה לָהֶם שֶׁלָּקוּ בַּצָּרַעַת וּבַזִּיבוּת וְשִׁלְּחָם מִן הַמַּחֲנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, ב): וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה וגו', מַה כָּבוֹד עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַגֵּרִים, שֶׁאַחַר פָּרָשַׁת שִׁלּוּחַ טְמֵאִים כְּתִיב פָּרָשַׁת אַזְהָרַת גֵּרִים, לְלַמֶּדְךָ לַחוֹטְאִים מִיִּשְׂרָאֵל הִרְחִיק הַמָּקוֹם, וְלַגֵּרִים הַבָּאִים לִשְׁמוֹ קֵרַב הַמָּקוֹם, שֶׁעָשָׂה דִּינָם חָמוּר כְּדִין יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַגּוֹזֵל לָהֶם כְּאִלּוּ גּוֹזֵל לְיִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד.

4 ד

אִישׁ אוֹ אִשָּׁה וגו', הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קלח, ד): יוֹדוּךָ ה' כָּל מַלְכֵי אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ, אָמַר רַבִּי פִּינְחָס שְׁנֵי דְּבָרִים שָׁמְעוּ מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעָמְדוּ מִכִּסְאוֹתָם וְהוֹדוּ, בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אָמְרוּ מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם זֶה כָּמוֹנוּ אוֹמֵר, אֵיזֶה מֶלֶךְ רוֹצֶה שֶׁיְהֵא אַחֵר מַכְּחִישׁ, וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (שמות כ, ג): לֹא יִהְיֶה לְךָ, אָמְרוּ, אֵי זֶה מֶלֶךְ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שֻׁתָּף וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (שמות כ, ז): לֹא תִשָֹּׂא, אָמְרוּ, אֵי זֶה מֶלֶךְ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁבָּעִים בּוֹ וּמְשַׁקְּרִים וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (שמות כ, ח): זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, אָמְרוּ, אֵי זֶה מֶלֶךְ רוֹצֶה שֶׁלֹא יִהְיוּ הַבְּרִיוֹת מְכַבְּדִים אֶת יוֹם שֶׁשָּׁבַת, אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (שמות כ, יב): כַּבֵּד, אָמְרוּ בַּנִּימוֹסוֹת שֶׁלָּנוּ כָּל מִי שֶׁמַּכְתִּיב אֶת עַצְמוֹ סֶגְרוֹן לַמֶּלֶךְ, הוּא כּוֹפֵר בַּאֲבוֹתָיו, וְזֶה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, עָמְדוּ מִכִּסְאוֹתָם וְהוֹדוּ לוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ויקרא ה, טז): וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם, אָמְרוּ בַּנִּימוֹסוֹת שֶׁלָּנוּ כָּל דְּאָכֵיל צִנּוֹרָא מִן קֵיסָר יָהֵב בֵּיהּ סַכִּין דְּפַדָּן, וְזֶה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֶחְמִיר בְּהֶדְיוֹט יוֹתֵר מִגָּבוֹהַּ, שֶׁבְּגָבוֹהַּ כְּתִיב (ויקרא ה, טו): נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל וגו', וּבְהֶדְיוֹט כְּתִיב (ויקרא ה, כא): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וגו', עֲשָׂאוֹ כַּמֵּזִיד, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבָּזֶה הִקְדִּים מְעִילָה לַחֵטְא, וּבָזֶה הִקְדִּים חֵטְא לַמְּעִילָה. וְלֹא עוֹד לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּגוֹזֵל הַגֵּר כֵּן, מִי הוּא אֱלוֹהַּ כָּזֶה הָאוֹהֵב אֶת אוֹהֲבָיו וּמְקָרֵב רְחוֹקִים כַּקְּרוֹבִים הַבָּאִים לִשְׁמוֹ, עָמְדוּ מִכִּסְאוֹתָם וְהוֹדוּ לוֹ. וְלֹא תֹאמַר בְּגֵרֵי הַצֶּדֶק שֶׁנִּתְגַּיְרוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם קֵרַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ שֶׁלֹא לְשֵׁם שָׁמַיִם, מָצִינוּ שֶׁתָּבַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶלְבּוֹנָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, א): וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד וגו', מַהוּ (שמואל ב כא, א): שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ שָׁלשׁ שָׁנִים רְצוּפוֹת, כְּשֶׁרָאָה דָּוִד שֶׁהִתְחִיל הָרָעָב לָבוֹא בְּיָמָיו, אָמַר בַּעֲוֹן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הַגְּשָׁמִים אֵינָן יוֹרְדִין, בַּעֲוֹן עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וּמְגַלֵּי עֲרָיוֹת, וְשׁוֹפְכֵי דָמִים, וּפוֹסְקֵי צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין, וּבַעֲוֹן שֶׁאֵינָן נוֹתְנִין מַעַשְׂרוֹתֵיהֶם כְּתִקְּנָן. בַּעֲוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, טז): הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה וגו', וְאוֹמֵר (דברים יא, יז): וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וגו'. בַּעֲוֹן מְגַלֵי עֲרָיוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ג, ב): וַתַּחֲנִיפִי הָאָרֶץ בִּזְנוּתַיִּךְ וגו', וְאוֹמֵר (ירמיה ג, ג): וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים וּמַלְקוֹשׁ וגו'. בַּעֲוֹן שׁוֹפְכֵי דָמִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, לג): כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ, כִּי הַדָּם הוּא יַחַן אַף עַל הָאָרֶץ. בַּעֲוֹן פּוֹסְקֵי צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כה, יד): נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן, לָמָּה (משלי כה, יד): אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר. בַּעֲוֹן שֶׁאֵין נוֹתְנִין מַעְשְׂרוֹתֵיהֶן כְּתִקְּנָן מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, י): הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וגו'. שָׁנָה רִאשׁוֹנָה הִתְחִיל דָּוִד לְהוֹכִיחַ דּוֹרוֹ בְּעֵת הָרֶגֶל וְאָמַר לָהֶן שֶׁמָּא יֵשׁ בָּכֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵן עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁאֵין הַשָּׁמַיִם נֶעֱצָרִים מֵהוֹרִיד טַל וּמָטָר, אֶלָּא בְּעָוֹן זֶה יָצְאוּ וּבִקְּשׁוּ וְלֹא מָצְאוּ. שָׁנָה שְׁנִיָּה אָמַר לָהֶם שֶׁמָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת יֵשׁ בָּכֶם, שֶׁאֵין הַשָּׁמַיִם נֶעֱצָרִים אֶלָּא מִפְּנֵי כָּךְ, יָצְאוּ וּבִקְּשׁוּ וְלֹא מָצְאוּ. שָׁנָה שְׁלִישִׁית אָמַר לָהֶם שֶׁמָּא שׁוֹפְכֵי דָמִים אוֹ פּוֹסְקֵי צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין יֵשׁ בָּכֶם, אוֹ מוֹנְעֵי הַמַּעַשְׂרוֹת יֵשׁ בָּכֶם, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִים אֶלָּא עֲלֵיהֶם, יָצְאוּ וּבִקְּשׁוּ וְלֹא מָצְאוּ, מִכָּאן וָאֵילָךְ אָמַר דָּוִד אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּי, הִתְחִיל שׁוֹאֵל בָּאוּרִים וְתֻמִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, א): וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי ה', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שֶׁשָּׁאַל בָּאוּרִים וְתֻמִּים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אַתְיָא פְּנֵי פְּנֵי, כְּתִיב הָכָא: וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי ה', וּכְתִיב הָתָם (במדבר כז, כא): וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּוִד מֻצָּל אַתָּה אֶלָּא עַל שָׁאוּל וְעַל בֵּית הַדָּמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, כ): וַיֹּאמֶר ה' אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים וגו', עַל שָׁאוּל, שֶׁלֹא עֲשִׂיתֶם עִמּוֹ חֶסֶד וְלֹא נִסְפַּד כַּהֲלָכָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּוִד אֵינוֹ שָׁאוּל שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, אֵינוֹ שָׁאוּל שֶׁבְּיָמָיו לֹא נַעֲשָׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּיִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ שָׁאוּל שֶׁחֶלְקוֹ עִם שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, וְאַתָּה בָּאָרֶץ וְהוּא בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים, וְהֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהֵמִית גִּבְעוֹנִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהָרַג נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִין לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֲרָגָן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּתִיב (צפניה ב, ג): בַּקְּשׁוּ אֶת ה' כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ, מַהוּ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשְׁפָּטוֹ וּפָעֳלוֹ כְּאַחַת, אַתְּ מוֹצֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹבֵעַ מִשְׁפָּטָן שֶׁל גִּבְעוֹנִים מִן שָׁאוּל וְזוֹכֵר פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל לְשַׁלֵּם לוֹ שָׂכָר טוֹב, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד וְכִי בִּשְׁבִיל הַגֵּרִים הַלָּלוּ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַמּוֹ כֵּן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם תַּרְחִיק אֶת הָרְחוֹקִים סוֹפְךָ לְרַחֵק אֶת הַקְּרוֹבִים, צֵא וּלְמַד מִיהוֹשֻׁעַ רַבָּךְ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ הַגִּבְעוֹנִים (יהושע י, ו): עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹשִׁיעָה לָנוּ וְעָזְרֵנוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר יְהוֹשֻׁעַ וְכִי בִּשְׁבִיל הַגֵּרִים הַלָּלוּ אָנוּ מַטְרִיחִים עַל הַצִּבּוּר. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהוֹשֻׁעַ אִם תַּרְחִיק אֶת הָרְחוֹקִים סוֹפְךָ לְרַחֵק אֶת הַקְּרוֹבִים, צֵא וּלְמַד מֵהֵיכָן הוּא מַטָּעֲךָ לֹא מִן הַגֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, כ): וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וגו', וּכְתִיב (במדבר יג, ח): לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן, מִיָּד (שמואל ב כא, ב): וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְעֹנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְהַגִּבְעֹנִים וגו', מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב: וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה, אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַכָּתוּב לְפִי שֶׁקָּרָא דָּוִד לַגִּבְעֹנִים וְאָמַר אֲלֵיהֶם מַה שֶּׁאָמַר וְלֹא קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ, לְכָךְ וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, שֶׁעָמַד דָּוִד וְרִחֲקָן שֶׁלֹא יָבוֹאוּ בַּקָּהָל, וְזוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ (גמרא יבמות עט-א): שֶׁנְּתִינִים אֲסוּרִים לָבוֹא בַּקָּהָל, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד שָׁלשׁ מַתָּנוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, רַחֲמָנִין וּבַיְשָׁנִין וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים. רַחֲמָנִין, דִּכְתִיב (דברים יג, יח): וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ. בַּיְשָׁנִים, דִּכְתִיב (שמות כ, יז): וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ, זֶה סִימָן לַבַּיְשָׁן שֶׁאֵינוֹ חוֹטֵא, וְכָל מִי שֶׁאֵין לוֹ בּשֶׁת פָּנִים דָּבָר בָּרִי שֶׁלֹא עָמְדוּ אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי וגו'. גּוֹמְלֵי חֲסָדִים מִנַּיִן, דִּכְתִיב (בראשית יח, יט): לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ וגו', וּכְתִיב (דברים ז, יב): וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד, וְאֵלּוּ אֵין בָּהֶם אֶחָד מֵאֵלֶּה, מִיָּד עָמַד וְרִחֲקָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְהַגִּבְעוֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, אֵין רְאוּיִן אֵלֶּה לְהִתְעָרֵב עִמָּהֶם אַף עַל פִּי שֶׁגֵּרִים הֵם לֹא עָמְדוּ אֲבוֹתֵיהֶם עַל הַר סִינַי, כִּי עַל שֵׁם כְּנַעֲנִים מִתְחַשְּׁבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, ב): כִּי אִם מִיֶּתֶר הָאֱמֹרִי. מַה כְּתִיב בָּהֶם (דברים ז, ג): וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם וגו', אַף אֵלּוּ כְּמוֹתָן אֵינָן רְאוּיִן לִדָּבֵק בְּיִשְׂרָאֵל. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (יהושע ט, ז): וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַחִוִּי וגו', וְכָאן קָרֵי לֵיהּ אֱמוֹרִי, אֶלָּא מִן הָאֱמוֹרִי הָיוּ וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתָן חִוִּי, עַל שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֵׂה חִוִּי, מַעֲשֵׂה נָחָשׁ. הַנָּחָשׁ אָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְרַמֶּה בָּהֶם וְהֵם אוֹכְלִין וְנֶעֱנָשִׁים וַאֲנִי יוֹרֵשׁ אֶת הָאָרֶץ לְעַצְמִי, כָּךְ עָשׂוּ הַגִּבְעוֹנִים, אָמְרוּ יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל (דברים כ, יז): כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וגו' (דברים ז, ב): לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וגו', אֶלָּא הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִין וּמְרַמִּין בָּהֶם וְהֵם כּוֹרְתִים אִתָּנוּ בְּרִית, מַה נַּפְשָׁךְ, יַהַרְגוּ אוֹתָנוּ יַעַבְרוּ עַל הַשְּׁבוּעָה, יְקַיְּמוּ אוֹתָנוּ עוֹבְרִים עַל הַגְּזֵרָה, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נֶעֱנָשִׁים וְאָנוּ יוֹרְשִׁין אֶת הָאָרֶץ לְעַצְמֵנוּ, לְפִיכָךְ כְּשֶׁרָאָה יְהוֹשֻׁעַ כֵּן, אָמַר לָהֶם (יהושע ט, כב): לָמָּה רִמִּיתֶם אֹתָנוּ וגו', אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם מַעֲשֵׂה נָחָשׁ לְפִיכָךְ תִּטְלּוּ שְׂכָרוֹ שֶׁל נָחָשׁ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵרֲרָן כְּנָחָשׁ, דִּכְתִיב (יהושע ט, כג): וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם, כְּשֵׁם שֶׁכָּתוּב בַּנָּחָשׁ (בראשית ג, יד): אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה, מַהוּ (שמואל ב כא, ב): וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ לָהֶם, אָמַר דָּוִד בְּעֵת שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ לָהֶם תָּלוּ הַדָּבָר בִּי, שֶׁאִם אֶחְפֹּץ לְרַחֲקָן וּלְקָרְבָן הָרְשׁוּת בְּיָדִי, הֲרֵינִי מְרַחֲקָן. וּמִנַּיִן שֶׁתָּלוּ הַדָּבָר בְּדָוִד, דִּכְתִיב (יהושע ט, כז): וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם וגו', אָמַר רַבִּי אַמֵּי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אַחַר שֶׁאָמַר (יהושע ט, כז): לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח ה', מַה צֹּרֶךְ לוֹמַר (יהושע ט, כז): אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, אֶלָּא תְּלָאוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּדָוִד, אָמַר אֲנִי אֵינִי לֹא מְקָרְבָן וְלֹא מְרַחֲקָן, אֶלָּא מִי שֶׁהוּא עָתִיד לִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה, אִם רָאֲתָה דַּעְתּוֹ לְקָרֵב יְקָרֵב, לְרַחֵק יְרַחֵק, וְכֵיוָן שֶׁבָּא דָּוִד וְרָאָה שֶׁהָיוּ אַכְזָרִים רִחֲקָן, אַף עֶזְרָא רִחֲקָן, דִּכְתִיב (נחמיה יא, כא): וְהַנְּתִינִים ישְׁבִים בָּעֹפֶל וגו'. אַף לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֲקָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מח, יט): וְהָעֹבֵד הָעִיר יַעַבְדוּהוּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, יְאַבְּדוּהוּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, (שמואל ב כא, ב): וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִכָּם נִתְאַכְזְרוּ עָלָיו, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹא עַל חִנָּם רִחֲקָן דָּוִד (שמואל ב כא, ב): בְּקַנֹּאתוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא כָּעַס עֲלֵיהֶם שָׁאוּל אֶלָּא בִּשְׁבִיל קִנְאָה שֶׁהָיָה לוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְלֹא עָשָׂה בִּשְׁבִיל שִׂנְאָה שֶׁהָיָה שׂוֹנְאָם, וְלֹא רִחֲמוּ עַל בָּנָיו. מַה הִיא הַקִּנְאָה, שֶׁלֹא הָיוּ מְגַלִּים לוֹ הֵיכָן דָּוִד מִתְחַבֵּא, מִיָּד שָׁלַח דָּוִד וְקָרָא לָהֶם מַה לָּכֶם וּלְבֵית שָׁאוּל, אֲמַרוּן לֵיהּ עַל שֶׁפָּסַק מְזוֹנֵנוּ וְעַל שֶׁהֵמִית מִמֶּנּוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים, שְׁנֵי חוֹטְבֵי עֵצִים, וּשְׁנֵי שׁוֹאֲבֵי מַיִם, וְחַזָּן, וְסוֹפֵר, וְשַׁמָּשׁ. אֲמַר לוֹן וּמָה אַתּוּן בָּעֲיִן כַּדּוּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, ג): וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַגִּבְעֹנִים מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם וּבַמָּה אֲכַפֵּר וּבָרְכוּ אֶת נַחֲלַת ה', אָמַר לָהֶם מָה הֲנָיָה לֶהֱוֵי לְכוֹן אִם תִּקְטְלוּן מִן בֵּית שָׁאוּל נַפְשָׁא, אֶלָּא אִמְרוּ לִי מַה תַּקָנָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם שֶׁאַתֶּם מִתְפַּיְסִין וְכַמָּה כֶּסֶף וְזָהָב אֶתֵּן לָכֶם כֹּפֶר נַפְשְׁכֶם, וּבַמָּה אֲכַפֵּר, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כא, ל): אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּפְסֹק הָרָעָב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּבָרְכוּ אֶת נַחֲלַת ה', וּכְמָה דְתֵימָא (בראשית מז, ז): וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה, שֶׁבֵּרֲכוֹ שֶׁיִּכְלֶה הָרָעָב. (שמואל ב כא, ד): וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַגִּבְעֹנִים אֵין לָנוּ כֶּסֶף וְזָהָב עִם שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ, לִי כְתִיב לָנוּ קְרִי, לָמָּה כֵן, אָמַר לָהֶם דָּוִד, מָה הֲנָיָה לְכוֹן דְּאִנּוּן מִתְקַטְלִין, סְבוּ לְכוֹן כֶּסֶף וְזָהָב. אָמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁין כֶּסֶף וְזָהָב עִם שָׁאוּל וְעִם בְּנֵי בֵיתוֹ, לֹא הָיָה לָנוּ חַיָּב מָמוֹן שֶׁמָּמוֹן נִטֹּל מִמֶּנּוּ, אֶלָּא נְפָשׁוֹת חַיָּב לָנוּ, וּנְפָשׁוֹת אָנוּ מְבַקְּשִׁין. אָמַר דָּוִד דִּלְמָא דְּאִנּוּן בָּהֲתִין פַּלְגוֹן מִן פַּלְגוֹן, נְסַב כָּל חַד וְחַד מִנְּהוֹן וַהֲוָה מְפַיֵּס לֵיהּ, קֳבֵל גַּרְמֵיהּ, וְהוּא אֲמַר לֵיהּ מָה הֲנָיָה לָךְ וְאִינוּן מִתְקַטְּלִין סַב לָךְ מָמוֹן, וְהוּא אֲמַר לֵיהּ: אֵין לִי כֶסֶף וְזָהָב עִם שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ, וְאֵין לָנוּ לַחֲזֹר עַל אֲחֵרִים אֶלָּא עָלָיו, שֶׁעֲבָדָיו לֹא רָצוּ לִשְׁלוֹחַ יָד בַּכֹּהֲנִים וְלֹא בָּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כב, יז): וְלֹא אָבוּ עַבְדֵּי הַמֶּלֶךְ לִשְׁלוֹחַ אֶת יָדָם לִפְגֹּעַ בְּכֹהֲנֵי ה', הֱוֵי (שמואל ב כא, ד): וְאֵין לָנוּ אִישׁ לְהָמִית בְּיִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁרָאָה דָּוִד שֶׁלֹא קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ, אָמַר לָהֶם מָה אַתֶּם אוֹמְרִים אֲנִי עוֹשֶׂה לָכֶם, אִם נְפָשׁוֹת אַתֶּם מְבַקְּשִׁים אֲנִי אֶעֱשֶׂה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, ד): וַיֹּאמֶר מָה אַתֶּם אֹמְרִים אֶעֱשֶׂה לָכֶם, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם דָּוִד כֵּן, אָמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים לִפְרֹעַ לוֹ כְּכָל מִדָּתוֹ, הוּא כִּלָּנוּ וְחָשַׁב לְהַשְׁמִידֵנוּ שֶׁלֹא יִהְיֶה לָנוּ עֲמִידָה בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁין מִכָּל בָּנָיו אֶלָּא שִׁבְעָה, כְּנֶגֶד הַשִּׁבְעָה אֲשֶׁר הֲרָגָם מִמֶּנּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, ה): וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ וגו', אֲשֶׁר כִּלָּנוּ שֶׁבַע אוֹתִיּוֹת הֵן, כְּנֶגֶד שֶׁבַע נְפָשׁוֹת שֶׁהָרַג מֵהֶם, לְפִיכָךְ (שמואל ב כא, ו): יֻתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם לַה' בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר ה' וגו', כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ כָּל הָעוֹלָם וְיִתְיָרְאוּ וְלֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לְהָרַע לַגֵּרִים, לְכָךְ כְּתִיב לַה', שֶׁהוּא צִוָּה לְהֵיטִיב לַגֵּרִים, וְהוּא הֵרַע לָהֶם, לָמָּה בְּגִבְעַת שָׁאוּל, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ אִם לַמֶּלֶךְ לֹא נָשָׂא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנִים קַל וָחֹמֶר לָהֶדְיוֹטִים. בְּחִיר ה', אֶתְמְהָה, הֵם מְקַטְרְגִים עָלָיו, וְקָרְיִין לֵיהּ בְּחִיר ה'. אֶלָּא הֵם אָמְרוּ: בְּגִבְעַת שָׁאוּל, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: בְּחִיר ה'. כֵּיוָן שֶׁרָאָה דָּוִד צָרָתוֹ צָרָה, הִתְחִיל אוֹמֵר לָהֶם אֲנִי אֶתֵּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, ו): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲנִי אֶתֵּן, (שמואל ב כא, ז): וַיַּחְמֹל הַמֶּלֶךְ עַל מְפִיבשֶׁת בֶּן יְהוֹנָתָן וגו', עַל שֶׁהָיָה אָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה נָתַן דָּוִד עֵינָיו בּוֹ לְהַצִּילוֹ מִיָּדָם, אָמַר דָּוִד הֲרֵינִי מַעֲבִירָן לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָל מִי שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קוֹלְטוֹ הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ, וְהֶעֱבִירָן לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ, וְנִתְפַּלֵּל עָלָיו וְהָלַךְ הַמִּזְבֵּחַ וּקְלָטוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נז, ג): אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי, שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם דָּוִד. (שמואל ב כא, ח): וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל וגו', וְהָכְתִיב (שמואל ב ו, כג): וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ, וּמֵרַב הֵיכָן הִיא, אֱמֹר מֵעַתָּה בְּנֵי מֵרַב הָיוּ וְגִדְּלָתַם מִיכַל וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמָהּ. (שמואל ב כא, ט): וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וַיֹּקִיעֻם בָּהָר לִפְנֵי ה' וַיִּפְּלוּ שְׁבַעְתָּם יָחַד, שְׁבַעְתָּם כְּתִיב חָסֵר יו"ד, זֶה מְפִיבשֶׁת בֶּן יוֹנָתָן שֶׁנִּצַּל, שֶׁהָיָה חָסֵר מִן הַשִּׁבְעָה. (שמואל ב כא, ט): וְהֵמָּה הֻמְתוּ בִּימֵי קָצִיר בָּרִאשֹׁנִים בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים, מְלַמֵּד שֶׁהוּמְתוּ בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, יוֹם שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים אֶת הָעוֹמֶר. (שמואל ב כא, י): וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת אַיָּה אֶת הַשַֹּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ אֶל הַצּוּר, מַהוּ אֶל הַצּוּר, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת (דברים לב, ד): הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ. (שמואל ב כא, י): מִתְּחִלַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם, רַבִּי אַחָא בַּר זְבִינָא אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא גָּדוֹל הוּא קִדּוּשׁ הַשֵּׁם מֵחִלּוּל הַשֵּׁם, בְּחִלּוּל הַשֵּׁם כְּתִיב (דברים כא, כג): לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, וּבְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם כְּתִיב: מִתְּחִלַת קָצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם, מְלַמֵּד שֶׁעָמְדוּ תְּלוּיִם מִשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן עַד שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן. וְהָכְתִיב (דברים כד, טז): לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים, וּבָנִים מֵתוּ בַּעֲוֹן אֲבִיהֶם, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן מוּטָב שֶׁתֵּעָקֵר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא, וְהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים תּוֹרָתָן שֶׁל אֵלּוּ פְּלַסְטוֹן הִיא, כָּתוּב בְּתוֹרָתָן: לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ, וְאֵלּוּ תְּלוּיִם שִׁבְעָה חֳדָשִׁים. כָּתוּב בְּתוֹרָתָן אֵין דָּנִים שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד, וְאֵלוּ שְׁבַעְתָּם יָחַד. כָּתוּב בַּתּוֹרָה: לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים, וְאֵלּוּ מֵתִים בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם. וְהָיוּ שׁוֹאֲלִים עֲלֵיהֶם מֶה חָטְאוּ אֵלּוּ שֶׁנִּשְׁתַּנֵּית מִדַּת הַדִּין, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶם אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגֵרִים גְּרוּרִים, אָמְרוּ לָהֶם וְכִי מַה טִּיבָן, אָמְרוּ לָהֶם אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ. אָמְרוּ לָהֶם וְכִי בִּשְׁבִיל הַגֵּרִים הַגְּרוּרִים הָאֲרוּרִים הַלָּלוּ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַמּוֹ כֵן, מַה בִּבְנֵי מְלָכִים כֵּן בְּהֶדְיוֹטוֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מָה אִם אֵלּוּ שֶׁלֹא נִתְגַּיְּרוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם רְאוּ הֵיאַךְ תָּבַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת דָּמָן, הַמִּתְגַּיֵּר לְשֵׁם שָׁמַיִם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וַדַּאי אֵין אֱלוֹהַּ כֵּאלֹהֵיהֶם וְאֵין אֻמָּה כְּאֻמָּתָם, וְאֵין לָנוּ לִדָּבֵק אֶלָּא בְּאֻמָּה זוֹ שֶׁאֱלֹהֶיהָ גָּדוֹל מִכָּל אֱלֹהִים. מִיָּד נִתְגַּיְּרוּ הַרְבֵּה גֵרִים מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ב, טז): וַיִסְפֹּר שְׁלֹמֹה כָּל הָאֲנָשִׁים הַגֵּירִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַסְּפָר אֲשֶׁר סְפָרָם דָּוִיד אָבִיו וַיִּמָּצְאוּ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. מֵהֶם עָשָׂה שְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נוֹשֵׂא סַבָּל, וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף חוֹצֵב בָּהָר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ב, א): וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ סַבָּל וגו'. וְכָל כָּךְ לָמָּה לְהוֹדִיעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא מְקָרֵב אֶת הָרְחוֹקִים, וְסָמַךְ לָרְחוֹקִים כַּקְּרוֹבִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּים שָׁלוֹם לָרְחוֹקִים מִן הַקְּרוֹבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, יט): שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, הֱוֵי: עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם. מַהוּ (שמואל ב כא, י): וְלֹא נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם, בּוֹא וּרְאֵה הַחֶסֶד שֶׁעָשְׂתָה רִצְפָּה בַת אַיָּה עִמָּהֶם, שֶׁהָיְתָה שׁוֹמַרְתָּם בַּיּוֹם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַלַּיְלָה מֵחַיַּת הַשָֹּׂדֶה שִׁבְעָה חֳדָשִׁים, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד עַל שָׁאוּל שֶׁלֹא נִסְפַּד כַּהֲלָכָה וְהוּא נִקְבַּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ, הָיָה דָּוִד מִתְעַצֵּל בְּהֶסְפֵּדוֹ, שֶׁאָמַר שָׁאוּל כְּבָר עָבְרוּ עָלָיו תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא וְלָא אָרְחֵיהּ לְאַסְפּוּדֵיהּ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּידוּ לוֹ מַעֲשִׂים שֶׁל רִצְפָּה בַת אַיָּה, נָשָׂא קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ, וְאָמַר: מַה זּוֹ שֶׁהִיא אִשָּׁה כָּךְ עָשְׂתָה לִגְמִילוּת חֲסָדִים, אֲנִי שֶׁאֲנִי מֶלֶךְ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מִיָּד הָלַךְ לִגְמֹל חֶסֶד עִמָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, יא): וַיֻּגַּד לְדָוִד אֵת אֲשֶׁר עָשְׂתָה וגו', (שמואל ב כא, יב יג): וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיִּקַּח אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וגו' וַיַּעַל מִשָּׁם אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וגו'. מֶה עָשָׂה דָּוִד, עָמַד וְכִנֵּס כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּגְדוֹלֵיהֶם, וְעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ לְיָבֵישׁ גִּלְעָד, וּמָצְאוּ אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ וְנָתְנוּ אוֹתָם בְּתוֹךְ אֲרוֹן הַמֵּת וְעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כא, יד): וַיִּקְבְּרוּ אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ וגו', מַהוּ (שמואל ב כא, יד): בְּצֵלָע בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו, מְלַמֵּד שֶׁהֱבִיאוּהוּ לִגְבוּל יְרוּשָׁלַיִם וּקְבָרוּהוּ שָׁם, וְצֵלָע הִיא בְּצַד יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יח, כח): וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלָיִם וגו'. (שמואל ב כא, יד): וַיַּעֲשׂוּ כֹּל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ, וּמַה צִּוָּה הַמֶּלֶךְ, צִוָּה לִהְיוֹת מַעֲבִירִים אֲרוֹנוֹ שֶׁל שָׁאוּל בְּכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט וְהָיָה הַשֵּׁבֶט שֶׁהָיָה נִכְנַס בּוֹ אֲרוֹנוֹ שֶׁל שָׁאוּל יוֹצְאִים הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וְגוֹמְלִים חֶסֶד עִם שָׁאוּל וּבָנָיו, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל יְדֵי חוֹבָתָן בִּגְמִילוּת חֲסָדִים, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ לִגְבוּל יְרוּשָׁלַיִם, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁגָּמְלוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל חֶסֶד וְעָשׂוּ דִּינָם שֶׁל גִּבְעוֹנִים, מִיָּד נִתְמַלֵּא רַחֲמִים וְנָתַן מָטָר עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כא, יד): וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ אַחֲרֵי כֵן, הָא לָמַדְנוּ כַּמָּה קֵרַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָרְחוֹקִים, אֲפִלּוּ שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ שֶׁלֹא לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, הֱוֵי: יוֹדוּךָ ה' כָּל מַלְכֵי אָרֶץ וגו'.

... “And David went and he took the bones of Saul and the bones of Jonathan his son from the men of Jabesh- gilead… And he brought up from there the bones of Saul and the bones of Jonathan his son…” (Shmuel II 21:12-13) What did David do? He went and gathered all the elders and great ones of Israel, crossed the Jordan River, and came to Yavesh-gilead. He found the bones of Shaul and his son Yonatan, placed them in a casket and crossed back over the Jordan, as it says “And they buried the bones of Saul and Jonathan his son in the country of Benjamin in Zela, in the tomb of Kish his father and they did all that the king commanded…” (Shmuel II 21:14) What does ‘in Zela, in the tomb of Kish his father’ mean? It comes to teach us that they brought them to the border of Jerusalem and buried them there. Zela is next to Jerusalem, as it says “And Zelah, Eleph, and the Jebusite, which is Jerusalem…” (Yehoshua 18:28) ‘and they did all that the king commanded’ And what did the king command? He commanded that they carry Shaul’s casket from tribe to tribe. As Shaul’s casket entered each tribe’s territory all the men, women and children came out in order to perform an act of loving kindness to Shaul and his sons and thereby all of Israel would fulfill its obligation to loving kindness. This went on until they reached the land of his portion on the border of Jerusalem. Since the Holy One saw that they did loving kindness to Shaul and fulfilled the judgement of the Givonites He was immediately filled with mercy and sent rain upon the land, as it says “And God was entreated for the land after that.” (Shmuel II 21:14) From this we learn how close the Holy One brings those that are far away, even though they converted not for the sake of heaven. There is no need to even mention how he draws near righteous converts, “O Lord, all the kings of the earth will acknowledge You…” (Tehillim 138:4)

5 ה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ה, ו), תָּנֵי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מִתְוַדִּים, וְאֵין מִתְוַדִּים לֹא עַל יְדֵי גּוֹיִם וְלֹא עַל יְדֵי תּוֹשָׁבִים. (במדבר ה, ו): אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, לְהַשְׁווֹת אִשָּׁה לָאִישׁ בְּכָל חַטָּאת וּנְזָקִין שֶׁבַּתּוֹרָה. (במדבר ה, ו): כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם, לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ה, כא): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וגו', אֲבָל בְּגוֹזֵל הַגֵּר לֹא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל גּוֹזֵל הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ, זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמָקוֹם אֶחָד וְחִסַּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, לֹא שְׁנָאָהּ אֶלָּא עַל שֶׁחִסַּר דָּבָר אֶחָד. כִּי יַעֲשׂוּ, שֶׁחָשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשׂוּ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁמַּעֲשֶׂה שֶׁמְחַשֵּׁב אָדָם לַחֲטוֹא כְּמוֹעֵל בַּמָּקוֹם. מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם, מִמַּה שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ עַל הַגְּנֵבוֹת וְעַל הַגְּזֵלוֹת וְעַל לָשׁוֹן הָרָע. (במדבר ה, כא): לִמְעֹל מַעַל בַּה', לְרַבּוֹת הַנִּשְׁבַּע בַּשֵּׁם לַשֶּׁקֶר וְהַמְּקַלֵּל. דָּבָר אַחֵר, מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה', לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ה, כא כב): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וגו' אוֹ מָצָא אֲבֵדָה, אֵין לִי אֶלָּא בַּמְּשַׁקֵּר בָּאֵלּוּ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מְשַׁקֵּר בַּמָּקוֹם, בִּשְׁאָר כָּל דָּבָר מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה' וגו'. לִמְעֹל מַעַל, אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברי הימים א ה, כה): וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם, וְאוֹמֵר (יהושע ז, א): וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם, וְאוֹמֵר (דברי הימים א י, יג): וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל, וְאוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה (דברי הימים ב כו, יח): צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ, וְאוֹמֵר (במדבר ה, יב): וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, (במדבר ה, ו): וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא עַד שֶׁמֵּת, שֶׁיִּהְיוּ הַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, אוֹ כְּשֵׁם שֶׁפְּטוּרִים מִן הָאָשָׁם כָּךְ הֵם פְּטוּרִים מִן הַקֶּרֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, ז): וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ. וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, הַכֹּל בְּמַשְׁמַע הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַגֵּרִים בְּמַשְׁמַע, מַשְׁמַע מֵבִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא אֶת הַקָּטָן, אָמַרְתָּ, מָה אִם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הַחֲמוּרָה פָּטַר בָּהּ אֶת הַקָּטָן, קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. (במדבר ה, ו ז): וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, וְהִתְוַדּוּ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ה, ה): וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ, אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת שֶׁטְעוּנָה וִדּוּי, אָשָׁם מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא וְהִתְוַדּוּ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בָּנָה אָב לְכָל הַמֵּתִים שֶׁטְּעוּנִין וִדּוּי, אֵין בְּמַשְׁמַע וִדּוּי אֶלָּא בָּאָרֶץ, וּמִנַּיִן אַף בַּגָּלוּת וִדּוּי, אָמַרְתָּ (ויקרא כו, מ): וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם וגו', וְכֵן דָּנִיֵּאל אוֹמֵר (דניאל ט, ז): לְךָ ה' הַצְּדָקָה וגו', מִפְּנֵי מָה, כִּי (דניאל ט, ח): חָטָאנוּ לָךְ. (במדבר ה, ז): וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם, אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו, שֶׁאִם אָמַר לוֹ תֵּן פִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקַדְתִּי אֵצֶל אָבִיךָ, וְהוּא אוֹמֵר לֹא נָתַתָּ פִּקָּדוֹן, מַשְׁבִּיעַנִי וְאָמַר אָמֵן, וּלְאַחַר מִכָּאן נִזְכָּר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו. (במדבר ה, ז): וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ה, כד): וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ, אֵין לִי אֶלָּא עִקַּר דָּמִים, חֹמֶשׁ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ. בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף, כְּשֶׁהוּא בְּרֹאשׁוֹ מְבִיאִים חֹמֶשׁ וְאָשָׁם וְאֵין מְבִיאִים עַל תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חֹמֶשׁ וְאָשָׁם. וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו, שֶׁיְהֵא הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה. (במדבר ה, ז): וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ, לְמִי שֶׁנִּגְזַל מִשֶּׁלּוֹ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר הֲרֵי שֶׁהָיָה הַנִּגְזָל חַיָּב מָנֶה לַחֲבֵרוֹ וּבָא בְּבֵית דִּין וְלֹא הִסְפִּיק לִתְּנוֹ עַד שֶׁנִּמְצָא בַּעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל, מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִין מִן יְדֵי הַגַּזְלָן וְנוֹתְנִין לְבַעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ, מִכָּל מָקוֹם. (במדבר ה, ח): וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל, אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אִשָּׁה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, ח): לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו, (במדבר ה, ח): הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן, בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאָשָׁם, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ה, ח): מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים, הֲרֵי אָשָׁם אָמוּר, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה', בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. הָאָשָׁם זֶה הַקֶּרֶן, הַמּוּשָׁב זֶה הַחֹמֶשׁ, לַה' לְאָסְרוֹ לַזָּרִים. אוֹ יָכוֹל מְקֻדָּשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר: לַכֹּהֵן, קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לַכֹּהֲנִים, לַכֹּהֵן שֶׁבְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר. מִלְּבַד אֵיל הַכִּפּוּרִים, מִכָּאן אָמְרוּ (גמרא בבא קמא ק-א): מִשְׁמֶרֶת שֶׁזָּכְתָה בַּכֶּסֶף זָכְתָה בָּאַיִל. בְּאֵיזֶה אַיִל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בְּאַיִל הָאָמוּר לְהַלָּן בַּמְּכַחֵשׁ בַּפִּקָּדוֹן וּבַגָּזֵל. (ויקרא ה, כה): וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַה' אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן וגו'. (במדבר ה, ח): אֲשֶׁר יְכַפֶּר, צָרִיךְ שֶׁיַּקְדִּים כֶּסֶף לָאַיִל. (במדבר ה, ח): בּוֹ, פְּרַט לְאַיִל שֶׁמֵּת. (במדבר ה, ח): עָלָיו, הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר הֲרֵי שֶׁגָּזַל אֶת חֲבֵרוֹ וְנִשְׁבַּע לוֹ וְנָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הָאָשָׁם וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא עַד שֶׁמֵּת, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁיּוֹרְשָׁיו פְּטוּרִים לְהָבִיא אֵיל הַכִּפּוּרִים בִּמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו, יָצָא זֶה שֶׁכִּפְּרָה לוֹ נַפְשׁוֹ.

6 ו

וְכָל תְּרוּמָה (במדבר ה, ט), מַגִּיד הַכָּתוּב עַל הַתְּרוּמָה שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. (במדבר ה, ט): לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, רִבָּה קָדָשִׁים אֲחֵרִים סְתוּמִין שֶׁאֵין מְפֹרָשִׁין בָּעִנְיָן הַזֶּה שֶׁהֵם לַכֹּהֲנִים וְאֵין בָּהֶם לַשֵּׁם כְּלוּם, כְּשֵׁם שֶׁאָמוּר (במדבר ה, ח): הַמּוּשָׁב, עַל גֶּזֶל הַגֵּר, וְאֶתְמְהָה, מָה אֲנִי מַרְבֶּה הַחַלָּה וְהַחֳרָמִים וְהָעוֹרוֹת וְהַבְּכוֹרוֹת, פִּדְיוֹן הַבֵּן וּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר. (במדבר ה, ט): אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר וְכִי תְּרוּמָה מַקְרִיבִין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כג, יט): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי וגו', אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה לָהֶם, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים שֶׁיִּהְיוּ נְתוּנִין כֻּלָּם לַכֹּהֲנִים.

7 ז

וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ (במדבר ה, י), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר יח, יט): כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִטְּלוּ בִּזְרֹעַ, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, מַגִּיד שֶׁטּוֹבַת קֳדָשִׁים לְבַעֲלֵיהֶן. וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, קָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל, מַעְשַׂר כַּסְפּוֹ מַעְשַׂר בְּהֶמְתּוֹ וּשְׁלָמִים וְנֶטַע רְבָעִי וְתוֹדָה וּפִסְחוֹ, קָדְשֵׁי כֹּהֵן לַכֹּהֵן, חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ מַעְשְׂרוֹ וּבְכוֹרוֹ. (במדבר ה, י): אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה, לְפִי שֶׁאָמְרוּ מִשְׁמֶרֶת שֶׁזָּכְתָה בַּכֶּסֶף זָכְתָה בָּאַיִל, הֲרֵי מִי שֶׁנָּתַן כֶּסֶף לַכֹּהֵן וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא אֶת הָאַיִל עַד שֶׁמֵּת הָאִישׁ, יָכוֹל יִטֹּל הַכֶּסֶף מִכֹּהֵן וְיַחֲזִיר לְיוֹרְשֵׁי הָאִישׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר: אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זוֹ הָיְתָה מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא עַד שֶׁלֹא בָּא מִזֵּיפִירִין, מִשֶּׁבָּא מִזֵּיפִירִין אָמַר מַה לִּי בֵּין יְהוֹיָרִיב נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף בֵּין יְדַעְיָה נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף, הֲרֵי שֶׁנָּתַן כֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא אֶת הָאַיִל עַד שֶׁנִּכְנַס יְדַעְיָה, יָכוֹל יִטֹּל הַכֶּסֶף מִיהוֹיָרִיב וְיִתֵּן לִידַעְיָה, אָמַר: אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה. אָמַרְתָּ מַתְּנַת אִישׁ מַתָּנָה וְאֵין מַתְּנַת קָטָן מַתָּנָה, אֵין לִי אֶלָּא מַתְּנַת אִישׁ וּמִנַּיִן אַתְּ מַרְבֶּה מַתְּנַת אִשָּׁה וְיוֹרְשֵׁי קָטָן, אָמַרְתָּ וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה. וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, הֲרֵי שֶׁמָּדַד לַכֹּהֵן בָּאָרֶץ וְנִתּוֹסְפוּ אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה, אוֹ יָכוֹל אֲפִלּוּ מָדַד לוֹ בַּקֻּפָּה וְנִתּוֹסְפוּ אֲחֵרִים יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר (גמרא בכורות מט-א): הֲרֵי שֶׁפָּדָה בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם וָמֵת, יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד כֹּהֵן, וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה.

8 ח

דָּבָר אַחֵר, וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, מַה כָּתוּב לְמַעְלָה (במדבר ה, ט): וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל מִי שֶׁיִּתֵּן תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים לַכֹּהֵן כָּרָאוּי, יִזְכֶּה שֶׁיַּשִֹּׂיא בְּנוֹתָיו לַכְּהֻנָּה וְיִהְיֶה זַרְעוֹ אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, שֶׁזַּרְעוֹ יִהְיֶה אוֹכֵל קָדָשִׁים בִּזְכוּת תְּרוּמָה וּמַעְשְׂרוֹת וְהַקֳּדָשִׁים שֶׁנָּתַן לַכֹּהֵן בְּעַיִן יָפָה.

9 ט

דָּבָר אַחֵר, וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קכח, א): אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו, אֵינוֹ אוֹמֵר אַשְׁרֵי יִשְׂרָאֵל, אַשְׁרֵי כֹּהֲנִים, אַשְׁרֵי לְוִיִּם, אֶלָּא אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה', אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁהֵם יִרְאֵי ה', שֶׁהֵם בְּאַשְׁרֵי, כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל (דברים לג, כט): אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ נֶאֱמַר בָּהֶם: אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה', וּבְאֵיזֶה גֵר אָמוּר אַשְׁרֵי, בְּגֵר שֶׁהוּא גֵּר צֶדֶק לֹא בַּכּוּתִיִּים הַלָּלוּ שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (מלכים ב יז, לג): אֶת ה' הָיוּ יְרֵאִים וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים, אֶלָּא בְּגֵר שֶׁהוּא יָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. (תהלים קכח, ב): יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, זֶה הַגֵּר, שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת, וּכְדֵי שֶׁלֹא יֹאמַר אוֹי לִי שֶׁאֵין לִי זְכוּת אָבוֹת, כָּל מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאֲסַגֵּל אֵין לִי שָׂכָר אֶלָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְכָךְ הַכָּתוּב מְבַשֵֹּׂר לַגֵּרִים שֶׁבִּזְכוּת עַצְמוֹ יֹאכַל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אֵלּוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁיָּגַע בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמָה דְתֵימָא (איוב ג, יז): וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ, וְאוֹמֵר (קהלת ט, י): כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה וגו', וּמַה שְֹּׂכָרוֹ (תהלים קכח, ב): אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ, אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ, לָעוֹלָם הַבָּא, (תהלים קכח, ג): אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָה, אַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ נִתְגַּיְּרָה עִמּוֹ וְאֵינָהּ מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הִיא כִּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ. פֹּרִיָּה, שֶׁהִיא טוֹעֶנֶת פֵּרוֹת וְלֹא כְּגֶפֶן בּוֹקֵק, שֶׁהִיא זוֹכָה לְבָנִים. (תהלים קכח, ג): בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בִּזְּמַן שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בְּעַצְמָהּ דַּת יְהוּדִית, שֶׁהִיא צְנוּעָה, זוֹכָה שֶׁיּוֹצְאִין מִמֶּנָּה בָּנִים בַּעֲלֵי מִקְרָא בַּעֲלֵי מִשְׁנָה בַּעֲלֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קכח, ג): בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים, מָה הַזַּיִת הַזֶּה זֵיתִים לַאֲכִילָה, זֵיתִים לְיַבֵּשׁ, וְזֵיתִים לְשֶׁמֶן, וְשַׁמְּנוֹ דוֹלֵק יָפֶה מִכָּל הַשְּׁמָנִים, וְאֵין עָלָיו נוֹשְׁרִין לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, כָּךְ בָּאִים בְּנֵי הַגֵּרִים, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי מַשָֹּׂא וּמַתָּן, מֵהֶן חֲכָמִים, מֵהֶם נְבוֹנִים וּמֵהֶם יוֹדְעֵי דָּבָר בְּעִתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם זֶרַע קַיָּם לְעוֹלָם. (תהלים קכח, ג): סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ, שֶׁלְּבָנֶיךָ יַעֲמֹד זְכוּתְךָ, שֶׁמִּשֻׁלְחָנְךָ יִזְכּוּ בָנֶיךָ לְמַעֲלוֹת גְּדוֹלוֹת, (תהלים קכח, ד): הִנֵּה כִּי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה', שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַבְרָהָם וְשָׂרָה שֶׁהָיוּ גֵּרִים, וְהָיָה אַבְרָהָם יָרֵא ה' הוּא נִתְבָּרֵךְ בָּעִנְיָן הַזֶּה, וְכֵן יִתְבָּרְכוּ כָּל הַגֵּרִים שֶׁיִּנְהֲגוּ כְּמִנְהָגָם. (תהלים קכח, ה): יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן, מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרְכָם מִמָּקוֹם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. וּמִנַּיִן שֶׁהַבְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלג, ג): כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן וגו', וְאוֹמֵר (תהלים קכח, ה): יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וגו' וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, שֶׁיִּזְכּוּ לִרְאוֹת בְּטוּב יְרוּשָׁלַיִם לֶעָתִיד לָבוֹא. (תהלים קכח, ו): וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁיִּרְאֶה הַגֵּר בָּנִים לְבָנָיו יָבוֹא שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בְּגֵר צֶדֶק הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁזּוֹכֶה שֶׁמַּשִֹּׂיא בִּתּוֹ לְכֹהֵן וְזוֹכֶה וְעוֹמְדִים מִבָּנֶיהָ, שֶׁהֵם בְּנֵי בָנָיו, כֹּהֲנִים שֶׁמְבָרְכִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים (במדבר ו, כד כו): יְבָרֶכְךָ וגו', יָאֵר ה' וגו', יִשָֹּׂא ה' וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר: שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל. כְּשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ בְּרָחָב הַזּוֹנָה עַל שֶׁהִכְנִיסָה אֶת הַמְרַגְּלִים לְבֵיתָהּ וּמִלְּטָה אוֹתָם הֶעֱלָה עָלֶיהָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ עִמּוֹ עָשְׂתָה וְנָתַן לָהּ שְׂכָרָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ב, ד): וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וַתִּצְפְּנֵם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (יהושע ב, ד): וַתִּצְפְּנוֹ. וּמַה שָֹּׂכָר נָטְלָה, שֶׁנִּשְׂאוּ מִבְּנוֹתֶיהָ לַכְּהֻנָּה וְיָלְדוּ בָנִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים וּמְשַׁמְּשִׁים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְהָיוּ נִכְנָסִין לַמִּקְדָּשׁ וּמְבָרְכִין אֶת יִשְׂרָאֵל בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, וְאֵלּוּ הֵן: בָּרוּךְ בֵּן נֵרִיָה וּשְׂרָיָה בֶּן מַחְסֵיָה, וְיִרְמְיָה בֶּן חִלְקִיָּה, וַחֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם. הֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּגֵרֵי הַצֶּדֶק, לְכָךְ נֶאֱמַר: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן רָמַז משֶׁה בַּתּוֹרָה כֵּן, שֶׁאַחַר פָּרָשַׁת גֶּזֶל הַגֵּר, כְּתִיב: וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, לוֹמַר שֶׁגֵּר שֶׁמִּתְגַּיֵּר לְשֵׁם שָׁמַיִם זוֹכֶה שֶׁיּוֹצְאִים מִבָּנָיו בָּנִים שֶׁיִּהְיוּ הַקֳּדָשִׁים שֶׁלָּהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים י, יח): וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה. עֲקִילַס הַגֵּר נִכְנַס אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר לוֹ הֲרֵי כָּל שִׁבְחוֹ שֶׁל גֵּר וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה, אָמַר לוֹ וְכִי קַלָּה הִיא בְּעֵינֶיךָ דָּבָר שֶׁנִּתְחַבֵּט עָלָיו אוֹתוֹ זָקֵן (בראשית כח, כ): וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ, וּבָא זֶה וְהוֹשִׁיטָהּ לוֹ בְּקָנֶה, נִכְנַס אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִתְחִיל מְנַחֲמוֹ בִּדְבָרִים, לֶחֶם זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, ה): לְכוּ לַחְמוּ בְלַחְמִי. שִׂמְלָה זוֹ טַלִּית, זָכָה אָדָם לְתוֹרָה זָכָה לְמִצְווֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּשִֹּׂיאִין בְּנוֹתֵיהֶם לַכְּהֻנָּה וְיִהְיוּ בְּנֵי בְנֵיהֶם מַקְרִיבִים עוֹלוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. לֶחֶם זֶה לֶחֶם הַפָּנִים, וְשִׂמְלָה אֵלּוּ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה. הֲרֵי בַּמִּקְדָּשׁ, בַּגְּבוּלִים מִנַּיִן, לֶחֶם זוֹ חַלָּה, וְשִׂמְלָה זוֹ רֵאשִׁית הַגֵּז, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ בְּפָרָשַׁת הַגֵּר.

... “May the Lord bless you from Zion…” (Psalms 128:5) This comes to teach that the Holy One blesses them from the place that He blesses Israel. And from where do we learn that the blessings come out from Zion? As it says “As the dew of Hermon which runs down on the mountains of Zion…” (Psalms 133:3) and it says “May the Lord bless you from Zion, and see the good of Jerusalem all the days of your life.” (Psalms 128:5) May you merit to see the good of Jerusalem in the time to come, “And may you see children to your children, peace upon Israel.” (Psalms 128:6)