Even HaEzer, Siman 24:1 אבן העזר, כ״ד:א׳
1 א

ישראל לא נחשדו וכו' כך פסק הרמב"ם פכ"ב דהא"ב כחכמים דמתני' סוף קידושין דמתירין ואם נתרחק אפילו מזכר ובהמה הרי זה משובח ורבינו כתב ולא עם אביו לאורויי דאפי' תרתי לגריעותא זכר ואביו אפ"ה הרי זה משובח ולא ידעתי מניין לו. כתב ב"י בש"ע ובדורות הללו שרבו הפריצים יש להתרחק מלהתייחד עם הזכר כנ"ל וכתב כן לפי מדינחו ודורותיו ומשמע דיש להתרחק מדינא קאמר אבל במדינתינו דלא נשמע שפרצו בעבירה זו א"צ להתרחק אלא דמכל מקום מי שנתרחק הרי זה משובח: