Baal Shem Tov
Introduction הקדמה
1 א

ברוך ה' אלהי ישראל, אשר שלח לנו בדורות השפלים הללו, עקבתא דמשיחא, נשמה גדולה וקדושה, הוא נשמת אדומו"ר הרב הקדוש והטהור, אשר לו דומיה תהלה, אור ישרא"ל וקדושו מוהר"ר ישראל בעל שם טוב להאיר לארץ ולדרים, באמרותיו היקרים, ובדרכיו הישרים, ובעצות נבחרים, לעבודת הבורא יתברך שמו, "בעת התפשטות החושך הנורא מאוד כפול ומכופל, תהו ובהו וחושך ממש אשר גם נביאינו הראשונים ראו כן תמהו, איך יוכלו בני ישראל לעמוד ולהחחזק עצמם ביראת הש"י ואמונתו הקדושה, בתוך התגברות החשכות מה, וברוך ה' אשר הפליא חסדו עמנו, והקדים רפואה למכתנו, ובאחרית הימים האלו, שלח לנו מושיע ורב, קדוש ונורא, עיר וקדיש מן שמיא נחית, הרב בעל שם טוב זכותו יגן עלינו, הוא האיר עיני כל ישראל הקדושים, החפצים ליראה את שמו יתברך, ולקבל עליהם עול תורה ומצוות ועול מלכות שמים, באהבה ויראה אמתית, מעומקא דלבא ובדבקות עצום נפלא ונורא, ובהתלהבות גדול וחיות דקדושה" [לשון הרב לשון חסידים בהקדמתו].

2 ב

ואמרו הצדיקים הקדושים, כי מן זמן התגלות הבעל שם טוב הקדוש התחיל התנוצצות המשיח, והענין בודאי הוא אמת לאמתו, על פי מה דאיתא בספר הקדוש תולדות יעקב יוסף פ' וישב רל"ג ע"א, ומובא לקמן בספר זה בפרשת לך אות ב', כי סוד המשיח הוא סוד הדעת, וע"ש בהגה ג', וזה מובן על פי פשוטו גם כן, כי כן כתב הרמב"ם בפרק ט' מהלכות תשובה הלכה ב', וזה לשונו, ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח וכו', לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת, שנאמר (ישעיהו י״א:ט׳) כי מלאה האם דעה את ה' וכו' ע"ש, ולקמן פ' שמות אות ט"ז העתקתי מס' תולדות יעקב יוסף סוף פ' וישלח, שזה היה ענין גאולת מצרים, מה שנתגלה הדעת על ידי משה רבינו עליו השלום, ובגאולה העתידה יתגלה הדעת ביתר שאת ויתר עוז, כי זה הדעת שנתגלה במצרים נקרא דעת דנוקבא, ובגאולה העתידה במהרה בימינו יתגלה דעת דדכורא ע"ש היטב.

3 ג

והנה זה היה כל עיקר שורש דרך העבודה, שלמד ולימד הרב בעל שם טוב הקדוש זכותו יגן עלינו שצריך האדם ליתן הדעת בכל דרכיו, כמבואר בס' תוי"י פ' וארא דמ"ד ע"ב, והעתקתי לקמן בסו"פ בראשית אות קפ"ו, ומפורסם בשם הצדיקים, כי בעל שם טוב הקדוש היה לו ניצוץ מנשמת משה רבינו עליו השלום, שהוא היה עצם דעת העליון.

4 ד

ומכל זה מובן היטב כי כך הוא אמתות הדברים, שמן זמן התגלות בעל שם טוב התחיל התנוצצות זה הדעת, שעתיד להיות נתגלה בשלימות בעגלא ובזמן קרוב, בעת ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.

5 ה

והנה דבר זה ידוע בספרים הקדושים, כי שם אהוה הוא שם הדעת, והוא בגימטריא טוב, וזהו שנאמר בו במשה רבינו עליו השלום (פ' שמות) ותרא אותו כי טוב הוא, לפי שהוא היה עצם הדעת העליון, ושם הדעת הוא בגימטריא טוב, ונראה לומר, שבשביל זה נתפרסם בעולם מאור עינינו, אור ישראל וקדושו בשם בעל שם טוב, לפי שהוא היה התחלת התנוצצות התגלות דעת דדכורא, וזהו בעל היינו דכורא שם זה המרומז בתיבת טוב, דהיינו שם אהוה שהוא שם הדעת כמו שזכרנו, והוא עולה בגימטריא טוב.

6 ו

והנה רבינו ז"ל שמו נאה לו והוא נאה לשמו, דאיתא בספר אגרא דפרקא אות שכ"א בשם הרה"ק מו"ה צבי הירש זצ"ל מזידיטשוב כי בינ"ה דע"ת בגימט' ישראל וז"ש (תהילים ע״ג:א׳) אך טוב לישראל, כי אך הוא בגימטריא אהיה הוא שם הבינה, טוב הוא בגימטריא אהוה שהוא שם הדעת, ומשניהם נבנה תיבת ישרא"ל, עד כאן דבריו הקדושים, ונראה להוסיף, כי הגם ששם הבינה מרומז בתיבת א"ך, הוא מרומז גם בן בתיבת טו"ב, כי תיבת טוב עם האותיות ועם הכולל עולה במכוון כמנין אך, ומעתה הנה מרומזים שפיר שני שמות הללו יחד בתיבת טוב, והיה מרומז כל זה בשמו הקדוש והטהור, שהיה נקרא בשמו מוהר"ר ישראל,שעולה בגימטריא בינה דעת, שהוא רומז לשני שמות הקדושים אהיה אהוה, ושניהם מרומזין בתיבת טוב, כמו שביארנו, ולכן נתפרסם בעולם בשם בעל שם טוב שעיקר השם שלו דהיינו השם ישראל הוא גם כן מרומז כולו בתיבת טוב, כמו שמרומז בו כח מעשיו ופעולת עבודתו בהמשכת הדעת כמו שאמרנו.

7 ז

והנה ידוע מאגרת הבעל שם טוב, שנדפם בסוף ספר בן פורת יוסף, והועתק לקמן פ' נח בהגה י"ג, ששאל הבעש"ט את משיח אימת אתי מר, והשיב לו, בזאת תדע בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם, ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם הם לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה, עד כאן דברי משיח צדקנו, ונראה שרמז לו במה שאמר לו בזאת תדע, אל ענין הדע"ת, כי תדע הוא אותיות דעת, וזהו שורש הגאולה העתידה, שזה יהיה כשיתפרסם לימודך, מה שאתה מלמד אותם, לכוון הדעת בכל הדרכים והפעולות, תהו עיקר שורש היחודים והעליות, שיתעלה כל דבר גשמיי שבפעולת האדם, אל הרוחניי, על ידי הדעת, שמייחד האדם המחשבה עם המעשה, כמבואר לקמן סוף פ' בראשית בארוכה, שזהו יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, וזהו שמקשר אנ"י עם אי"ן, שעל ידי זה מבטל כל גזרות קשות ורעות ונעשה הכל טוב.

8 ח

וכתב הבעל שם טוב הקדוש זכותו יגן עלינו, שם במכתבו, וזה לשונו, ותמהתי על זה, והיה לי צער גדול באריכות הזמן כל כך, מתי אפשר זה להיות, אך מה שלמדתי בהיותי שם, שלשה דברים סגולות ושלשה שמות הקדושים, והם בנק"ל ללמו"ד ולפר"ש, ונתקררה דעתי, וחשבתי אפשר על ידי זה, יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות, וילמדו וישיגו כמו אני, ולא ניתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת וכו' ע"ש.

9 ט

וכבר מפורסם בשם הרה"ק הגאון מוהר"ם ז"ל מניסכיאז שאמר, שאע"פ שלא ניתן לו רשות לגלות בפרסום, מבל מקום נרמזים שם הדברים ההם באותו מכתב, וכמו שהעתקתי בשמו לקמן פ' נח במקומו בהגה י"ג בסופו ע"ש, והנה בענין השמות הרמוזים שם, אין אתנו יודע עד מה, ויבא מי שדעתו רחבה ויגלה אותם בעזרת הש"י, אבל שלשה דברי סגולות שלמד שם, נראה שאפשר לומר שהם רמוזים בשלשה תיבות הללו, בנקל, ללמוד, ולפרש, שכל תיבה מן שלשה תיבות הללו, הוא סגולה בפני עצמה, איך לפרסם לימודו של הבעש"ט בעולם, סגולה ראשונה הוא "בנקל" לסדר הדברים בנקל, לקשר ולשלב כל דיבור ודיבור למקומו הראוי לו, איש על מחנהו ואיש על דגלו, שיהיה עי"ז מסודר בנקל, ושיהיה אפשר למצוא בנקל כל דיבור ודיבור במקומו, והשני הוא "ללמוד" וזהו פשוטו כמשמעו, שצריכים ללמוד דבריו הקדושים היטב, למען תשכילו את כל אשר תעשון, והשלישי הוא "לפרש" לפרש הדברים הסתומים שבדבריו הקדושים, שיהיה הכל מובן באר היטב, וגם יש לפרש כל סתרי התורה ע"פ דרך עבודה להש"י שזה היה דרכו של הבעש"ט הקדוש זי"ע עיין לקמן פ' בראשית מן אות נ"ח והלאה וכמבואר בסוף קונטרס מאירת עינים, וזה היה טעם הענין בפשטות הדברים, מה שהבעש"ט בעצמו, לא כתב בעצמו שום דבר חידוש מתורותיו הנפלאים, רק מה שתלמידיו הקדושים כתבו בשמו בספריהם הקדושים, וגם הם לא כתבו רק בקיצור נמרץ וברמז, ובלא שום סדר, ובלא שום פירוש, שזהו בכלל מה שכתב הבעש"ט שלא ניתן לו רשות כל ימי חייו לגלות זאת, איך לפרסם תורתו ולימודו, ושצריך דייקא להיות ע"פ שלשה סגולות הללו, שיהיה "בנקל" ויהיה "ללמוד" ויהיה "לפרש", ולכן לא הועילו בזה כלום תלמידיו הקדושים, במה שפרסמו בספריהם את דברי הבעש"ט, לפי שזכרו דבריו בקיצור, ובלא שום סדר, ובלא שום פירוש, ומפוזר ומפורד, כאן חצי דיבור וכאן חצי דיבור, גם הרב כתר שם טוב שהוא התעורר ראשונה ללקט יחד כל מאמרי הבעש"ט, לא עשה הדבר בשלימות, כי לא היו לפניו כל הספרים הנצרכים לזה, כי הרבה מהם לא נדפסו בזמנו, ולא לקט רק מן ספרי הרב התולדות, וגם שם הניח במה מאמרים שלא העתיק כלל, וכמה מאמרים העתיק כמה פעמים עד ארבעה וחמשה פעמים, והם מפוזרים על פני כל ספרו, כאן מעט וכאן מעט בלי שום סדר, גם הרב לשון חסידים ודרך חסידים הניח הרבה מאמרים שלא העתיק, כמו שכתב בהקדמתו בעצמו, ועוד נדפסו בימינו ספרים בענין זה, שהוסיפו הרבה במזיד, וכתבו בשם הבעש"ט דברים שלא אמרן, ולא נזכרו שם במקומותם בשם הבעש"ט כלל, ועל כל אלה לא נתעורר עדיין שום אחד להדפיס פירושים על דברי הבעש"ט, אמנם שבזמנינו זכינו לאור בהיר בשחקים, הוא הרה"ק מקאמרנא ז"ל, שהעתיק בכל ספריו הקדושים לבאר בארוכה הרבה ממאמרי הבעש"ט, אבל ספריו הם יקרי המציאות, וגם שדברי הבעש"ט מפוזרין בכל הספרים הקדושים שלו, ולאו כל אדם זוכה ליקח לעצמו פנאי, ללקט מן הים הגדול הזה, כל הפנינים ואבני החפץ השייכים לדברי הבעל שם טוב.

10 י

לכן קמנו ונתעודד בשם ה' אלהי ישראל, לאסוף יחד לתוך חיבור אחד, כל מה שמצאנו בספרים הקדושים, מתלמידי הבעש"ט ומתלמידי תלמידיו עד היום הזה, כל מה שנזכר בהם בשם הבעש"ט, עם כל מה שמצאנו בספרי הרה"ק מקאמרנא ז"ל בביאור הדברים, וסדרנו הכל בסדר התורה וחמש מגילות ועל סדר המועדים, וכל הדברים המדברים בענין אחד סדרנו הכל ביחד, איש על מחנהו ואיש על דגלו, הן בפנים הספר והן בהגה, וסדרנו הכל בציוני אותיות, כדי שיהיה בנקל ללמוד ולפרש כדברי הבעל שם טוב זי"ע במכתבו, ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כונהו.

11 יא

ירבו ההוגים ותתרבה התבונה, אנשי הדעת ובעלי החכמה, יכוונו הכוונות יעוררו היחודים, אוהבי האמת יבינו היטב, את דרך נפשות ישראל, איך לעבוד השם יתברך ממעמקים, יחפצו אהבת השם דבקותו ויראתו נצח היות יראים. אמן.

12 יב

וראינו לנכון לסדר קונטרס מאירת עינים, להאיר עיני המעיינים, ולגלות לפניהם עכ"פ אפס קצהו ממהותו של הבעש"ט, וממדרגותיו הנוראים והנפלאים, ממה שאספנו וקבצנו מספרן של צדיקים, כדי שיוכל כל מעיין, להשיג עכ"פ השגה מעוטה במקצת מן המקצת, מגדולתו ורוממותו, וערך עבודתו הרמה והנשאה, של הבעל שם טוב הקדוש זכותו יגן עלינו, וגם זה סדרנו בסדר נכון, מן ראשית לידתו ועד שעלה ונתעלה למעלה בגן עדן, וחיים לכל ישראל שבק וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום יהיה לכל ישראל מעתה ועד עולם. ועתה, אתה קורא נעים, התקן עצמך בפרוזדור קודם שתכנס לטרקלין, וקרא נא את הקונטרס הזה ויאירו עיניך, למען תדע לפני מי אתה עומד לשמוע דבריו, דברי אלהים חיים אשר בספר הקדוש הזה, וע"ד דאיתא בירושלמי שבת פ"א ה"ב ושקלים פ"ב הלכה ה' רב גידל אמר האומר שמועה בשם אומרה יראה בעל שמועה כאילו עומד לנגדו ע"ש היטב ומבואר בזוהר הקדוש פ' פינחס דר"כ ע"א בעובדא דר"פ בן יאיר ע"ש היטב, שבחי ירושלים את ה' הללי אלהיך ציון, מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם, אמן ואמן.

13 יג

נאם המלקט נתן נטע הכהן במוהר"צ ז"ל האבדק"ק קאלביעל

14 יד

נאם המעתיק והמסדר שמעון מנחם מענדל מגאוורטשוב במוהרי"צ ז"ל מקוטנא