54נ״ד
1 א

גדולות. לבד מאותן ב' צלעות קטנות הנחתכות עם החזה שנקראים חזה ולא צלעות. ש''ך בשם ראב''ן (כ' דמש''א סי' קל''ב ראיתי כמה פעמים מרוב מורי הוראה בעוף שנשבר או נתעקר הגף שלו שקורין בילי''ק דהיינו החזה והכשירוהו שזה דרכו בילדותו כשממשמשין אותו יותר מדאי ולא הטריפוהו מחמת הריאה שנחבאת שם עכ''ל):

2 ב

נשברו. כ' העט''ז דלמאי דמחמירין בסי' נ''ג בנשבר גף סמוך לגוף א''כ כ''ש בנשבר צלע א' בעוף במקום שהריאה נחבאת שם דיש להחמיר לענין מעשה דטריפה עכ''ל וכ''כ הב''ח ומשמע מדבריו שם אפילו בבהמה טריפה כשיש עוקץ בצלע הנשבר אפילו אם חזרו ונקשרו השברים אם רואה שהיה שם עוקץ טריפה אבל אם הוא ספק אם היה שם עוקץ כשר מטעם ס''ס ואע''ג דאנן מטריפין בגף העוף אף בדליכא עוקץ מ''מ כיון דאינו אלא מכח חומרא מקילין בצלעות מאחר דבלא''ה משמע שיש לחלק בין גף לצלע. וכתב עוד הש''ך ומ''מ צ''ע בדינים אלו מאחר שכל הפוסקים ראשונים והאחרונים לא הזכירו מזה וכתבו סתמא נשתברו צלעותיה כשרה עכ''ל והר''ן כתב בנשתברו מיעוט צלעות אין חילוק בין שהשבר נוטה לחוץ בין שנוטה לחלל הבהמה בין שעורה ובשרה קיים בין אינו קיים מ''מ כשרה. וכ' הט''ז דמזה מוכח דלא כעט''ז שאוסר בנשבר צלע אחד בעוף:

3 ג

קיימת. ובה''ג מטריף בנעקרה צלע א' אע''פ שכל החוליא קיימת וכ' הש''ך דיש לחוש לדבריו במקום שאין הפסד מרובה אבל בהפסד מרובה אין להחמיר כלל:

4 ד

כשרה. כ' הש''ך דה''ה נעקרו וגם אין איסור אפי' נשברו קצת מהצלעות גדולות ג''כ אין אלו קטנות השבורות מצטרפות לעשותן רוב שבורות:

5 ה

גדולות. כ' הש''ך דמהרש''ל וב''ח ועט''ז מטריפין אפילו בצלעות קטנות כשנעקרה צלע וחצי חוליא:

6 ו

כשר. (ר''ל מתחלת ברייתה כשר כמ''ש הרמב''ם דבכ''מ שניטל טריפה חסר מתחלת ברייתא כשר) כ' הש''ך וכל זה בהפסד מרובה אבל שלא בהפסד מרובה יש להחמיר כדלעיל סי' נ' ס''ב בהגה''ה:

7 ז

נמצאו. כ' הט''ז וש''ך אע''ג דבסי נ' קי''ל שלא במקום הפסד מרובה יש להחמיר דחסר כנטול מ''מ הכא כיון דיש עוד סברא להתיר אין להחמיר. והיכא שנמצאו צלעות יתרות כגון י''ג י''ד ט''ו מכל צד וכולן דומות זו לזו כולן כשרות לבד העליונה שמניחין לצד האחוריים כך הורה הרב מהר''ר שכנא ז''ל מלובלין (ואחרוני' כתבו שיש למנוע מלאכול צלע היתירה מפני שקרובה לחלב הכליות עיין ש''ך וט''ז):