11י״א
1 א

שמעיה ואבטליון קבלו מהם שמעיה אומר אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתוודע לרשות. אהוב את המלאכה כיצד מלמד שיהא אדם אוהב את המלאכה ואל יהיה שונא את המלאכה כשם שהתורה נתנה בברית כך המלאכה נתנה בברית שנא׳ (שמות כ׳:ט׳-י׳) ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה׳ אלהיך. ר״ע אומר עתים שאדם עושה מלאכה ומתנצל מן המיתה ועתים שאין אדם עושה מלאכה ומתחייב מיתה לשמים. כיצד ישב אדם כל השבוע ולא עשה מלאכה ולע״ש אין לו מה יאכל היו לו מעות של הקדש בתוך ביתו ונטל מהם ואכל מתחייב מיתה לשמים. אבל אם היה פועל והולך בבנין בית המקדש אע״פ שנתנו לו מעות של הקדש בשכרו ונטל מהם ואכל מתנצל מן המיתה. רבי דוסתאי אומר מניין שאם לא עשה מלאכה כל ששה שיעשה כל שבעה הרי שישב כל ימות השבת ולא עשה מלאכה ולערב שבת אין לו מה שיאכל הלך ונפל בין הגייסות ותפשוהו ואחזו אותו בקולר ועשו בו מלאכה בשבת כל זאת שלא עשה כל ששה. ר״ש בן אלעזר אומר אף אדם הראשון לא טעם כלום עד שעשה מלאכה שנא׳ (בראשית ב׳:ט״ו) ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה והדר מכל עץ הגן אכול תאכל. ר״ט אומר אף הקב״ה לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה שנאמר (שמות כ״ה:ח׳) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם רבי יהודה בן בתירא אומר מי שאין לו מלאכה לעשות מה יעשה אם יש לו חצר חרבה או שדה חרבה ילך ויתעסק בה שנאמר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ומה תלמוד לומר ועשית כל מלאכתך להביא את מי שיש לו חצרות או שדות חרבות ילך ויתעסק בהן ר׳ [טרפון] אומר (אין אדם מת) אלא מתוך הבטלה (שנאמר (בראשית מ״ט:ל״ג) ויגוע ויאסף אל עמיו [רבי יוסי הגלילי אומר] הרי שנכפה ונפל על אומן שלו ומת הא אינו מת אלא מתוך הבטלה) היה עומד על ראש הגג [ועל ראש הבירה ועל ראש הבניין] [(ועל שפת הנהר)] ונפל ומת אינו מת אלא מתוך הבטלה. (שכן) שמענו לאנשים ולנשים מניין שנא׳ (שמות ל״ו:ו׳) איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש לטפלים מניין שנאמר (שם) ויכלא העם מהביא. א״ר נתן בשעה שנתעסק משה במלאכת המשכן לא רצה ליטול עצה מנשיאי ישראל והיו נשיאי ישראל יושבין ושותקין ואומרים עכשיו יצטרך לנו משה. כיון ששמעו שהעבירו קול במחנה שנאמר והמלאכה היתה דים אמרו אוי לנו שלא היה לנו שותפות במלאכת המשכן עמדו והוסיפו דבר גדול מעצמם שנא׳ (שמות ל״ה:כ״ז) והנשיאים הביאו את אבני השהם:

Shemaya and Avatalyon received from them. Shemaya would say: Love work, hate power, and do not become too familiar with the authorities.
Love work.” How so? This teaches us that a person should love work, and not hate work. For just as the Torah was given in a covenant, so work was given in a covenant, as it says (Exodus 20:10), “For six days you shall labor and do all your work, and the seventh day is the Sabbath of the Eternal your God.” Rabbi Akiva would say: Sometimes a person labors and escapes death, and sometimes a person does not labor and becomes liable for death from Heaven. How so? Say a person sat around all week and did no labor, and then on the eve of the Sabbath he had nothing to eat. But he had money that had been designated [to the Temple] in his house. So he took from this and ate, and thus became liable to death from Heaven. However, if he had labored on the building of the Temple, then even though they paid him in money designated for the Temple and he took that money and used it for food, he would still escape the death penalty.
Rabbi Dostai would say: How do we know that if someone did no work all six days, he will end up doing work on the seventh? For, see, if he sat all the days of the week and did no work, and then on the eve of the Sabbath he had nothing to eat, he would then go out looking, and end up seized by conscription officers, who would grab him by the collar and force him to do on the Sabbath all the work that he did not do for six days.
Rabbi Shimon ben Elazar would say: Even Adam did not taste anything until he worked, as it says (Genesis 2:15–16), “And God placed him in the garden, to work it and guard it”; and then [it says (verse 17)], “From every tree of the garden you may certainly eat.”
Rabbi Tarfon would say: Even the Holy Blessed One did not rest His presence upon Israel until they had done work, as it says (Exodus 25:5), “Make Me a Sanctuary, and I will dwell among them.”
Rabbi Yehudah ben Beteira would say: If someone who has no work to do, what should he do? If he has a dilapidated yard or field, he should go and work on them, as it says (Exodus 20:10), “Six days you shall labor and do all your work.” What do we learn from the phrase, “do all your work”? That even someone who has dilapidated yards or fields should work on them.
Rabbi Yosei HaGalili would say: A person dies only because of idleness, as it says (Genesis 49:33), “And he expired [or: exhausted himself], and so was gathered to his people.”1It does not say that Jacob “died,” only that he was “gathered to his people.” Rabbi Yosei is reading that as a reward for “exhausting himself,” i.e., not being idle. And see, if someone is pushed and falls over on his own craftwork and dies, we know his death was because of idleness. And if he was standing on the top of the roof, the top of a palace, or the top of any building, or at the edge of the river, and he fell and died, we know his death was because of idleness.
All this we know to be true for men. And how do we know it is also true for women? For it says (Exodus 36:6), “Let no man or woman do any more work for the donations to the Sanctuary.” And how do we know it is true also for children? For it says (there), “So the people stopped bringing.”
Rabbi Natan said: When Moses was carrying out the work of the Tabernacle, he did not want to take direction from the chiefs of Israel. So the chiefs of Israel sat there quietly and said: Perhaps now Moses will need our help. When they heard the announcement in the camp that said enough work had been done, they said: Alas, we have not participated at all in the work of the Tabernacle! So they got up and added a great thing by themselves, as it says (Exodus 35:27), “And the chiefs brought the shoham stones [for the breastplate of the high priest].”

2 ב

ושנא את הרבנות כיצד מלמד שלא יניח אדם עטרה מעצמו בראשו. אבל אחרים יניחו לו שנאמר (משלי כ״ז:ב׳) יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך. אמר רבי עקיבא כל המגביה עצמו על דברי תורה למה הוא דומה לנבלה מושלכת בדרך כל עובר ושב מניח ידו על חוטמו ומתרחק ממנה והולך שנא (שם ל) אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה [(א״ל בן עזאי דרשהו מעניינו)] אם מנבל אדם עצמו על דברי תורה ואוכל תמרים חרובים ולובש בגדים צואים ויושב ומשמר על פתח של חכמים כל עובר ושב אומר שמא שוטה הוא זה לסוף אתה מוצא כל התורה כולה עמו. (רבי יוסי אומר רד מטה למעלה ומעלה למטה) כל המגביה עצמו על דברי תורה סוף שמשפילין אותו וכל המשפיל עצמו על דברי תורה סוף שמגביהין אותו :

Hate power. How so? This teaches that a person should not place a crown on his own head. But others can place it upon him, as it says (Proverbs 27:2), “May a stranger praise you, but not your own mouth; a foreigner, but not your own lips.”
Rabbi Akiva said: Anyone who raises himself above the words of Torah is like a carcass cast off on the side of the road. Everyone who passes it sits down and puts his hand out to check for breath, and then backs away from it and leaves, as it says (Proverbs 30:32), “If you degrade yourself with arrogance, and if you scheme, a hand to your mouth.” [(Ben Azzai said: Learn this idea out of the verse itself:)] If a person degrades himself for words of Torah by eating rotten dates, and dressing in filthy clothes, and sitting and watching at the door of the sages, then all who pass by will say, “Perhaps he is an idiot.” But in the end, you will find that he has the whole Torah with him. (Rabbi Yosei would say:) Anyone who raises himself above the words of Torah, in the end they will debase him; but anyone who debases himself for the sake of the words of Torah, in the end they will elevate him.

3 ג

ואל תתוודע לרשות כיצד מלמד שלא יצא לו לאדם שם ברשות כיון שיצא לו שם ברשות סוף נותנין בו עיניהם והורגים אותו ונוטלין הימנו כל ממונו . כיצד היה חבירו בשוק ואומר הקב״ה יברכהו לפלוני היום יצא מתוך . ביתו מאה שוורים מאה רחלים ומאה עזים ושמע הימנו סרדיוט אחד והלך ואמר לשר הלך והקיף את כל ביתו ונטל ממנו כל ממונו עליו הכתוב אומר (משלי כ״ז:י״ד) מברך רעהו בקול גדול קללה תחשב לו. דבר אחר (אל תתוודע לרשות) היה חברו יושב בשוק ואמר הקב״ה יתננו לפלוני אותו היום הכניס לתוך ביתו כמה כורין של חטים כמה כורין של שעורים שמעו ממנו לסטים ובאו והקיפו את כל ביתו נטלו ממנו כל ממונו לשחרית אין לו כלום עליו הכתוב אומר מברך רעהו בקול גדול וגו׳. דבר אחר אל תתוודע לרשות כיצד מלמד שלא יכוין אדם לומר אני הוא שר העיר ואני הוא המשנה מפני שגוזלין לישראל:

Do not become too familiar with the authorities. How so? One’s name should not be known to the authorities. For when one’s name is known to the authorities, they will eventually take notice of him, and kill him and take his money. How so? While in the marketplace, someone says about his friend: May the Holy Blessed One bless so-and-so, who as of today has on his property a hundred bulls, a hundred lambs, and a hundred goats. But an official overhears this and goes and tells the magistrate, who goes and surrounds the friend’s property and takes all his money. About him Scripture says (Proverbs 27:14), “One who blesses his friend too loudly…a curse is accounted to him.”
Another interpretation (of Do not become too familiar with the authorities): If one’s friend is in the marketplace and says: May the Holy Blessed One give to so-and-so, who as of today has on his property several bundles of wheat and several bundles of barley, but robbers overhear him, and come and surround his property and take all of his money, come morning he will have nothing. About him Scripture says (Proverbs 27:14), “One who blesses his friend loudly etc.”
Another interpretation of Do not become too familiar with the authorities: How so? This teaches us that a person should not intend to say: I will become the magistrate of the city, or his second-in-command. For these people rob Israel.

4 ד

דבר אחר אל יכוין אדם ליטול את הרשות אע״פ שבראשונה פותחין לו פתח הנאה באחרונה פותחין לו פתח הקשה לו:

Another interpretation: A person should not seek authority, even though in the beginning they arrange all kinds of benefits for him, for in the end they will set him with up all kinds of difficulties.

5 ה

אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא יורו דבר משמכם שלא כתלמוד תורה ותחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים ואף התלמידים הבאים אחריכם שמא יורו דבר משמכם שלא כתלמוד תורה ותחובו חובת גלות ויגלו למקום מים הרעים. איזהו מים הרעים הוי אומר (תהילים ק״ו:ל״ה) ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם דבר אחר מים הרעים כמשמעו . וי״א שמא יגלו לעבודה קשה:

Avtalyon would say: Sages! Be careful with your words. For perhaps people will teach things in your name that are not in accordance with the proper study of Torah. Then you will come to deserve exile, and be exiled to a place of poisoned waters. And then even the students who come after you may teach something in your names that is not in accordance with the proper study of Torah, and then you will have caused them to deserve exile, and they will be exiled to a place of poisoned waters. And what are these poisoned waters? This is what is spoken of (Psalms 106:35), “They will become mixed up among the nations, and they will learn their ways.” Others say that [the term] poisoned waters is to be taken literally. And there are those who say that perhaps it means hard labor.