Leviticus 19:9 ויקרא י״ט:ט׳
1 א

ובקצרכם כו'. אמרו ז"ל בפסיקתא פ' ראה על פסוק עשר תעשר כו' שאומר הקב"ה הנה המוריד אריס לתוך שדהו נותן לו מחצה או שליש או רביע ואינו מועיל לו כלום כי מה שחורש וזורע אם לא הייתי אני משיב הרוח ומוריד הגשם ומוריד הטל מה היו מעשיו מועילים. נמצא שאני עושה הכל ואעפ"כ איני שואל כאריס כו'. וע"ז יאמר פה הנה מהשלמים שנתתם לי מתנה ודורון נתתי לכם את הרוב לאכול משולחן גבוה והיה ראוי לפ"ז שגם אתם מרוב תבואות שהכל ממני תתנו לי הרוב בעד עניי עמי ואיני תובע מכם רק שיורין. לא תכלה פאת שדך כו' ולקט קצירך הנושר מהקוצר ופרט כרמך שכלם קלי החשיבות לפניך. ולא יעלה על רוחך כי משלך אתה נותן לעני או כי מאסתיו מתת לו לחם כאשר נתתי לך. כי גם בני הוא כמוך. אך הוא כי חלקו הוא בתבואת' ולזכותך כונתי לתת לו חלקו מתחת ידיך. כמפורש אצלנו על פסוק (בפרשת משפטים) את העני עמך ובפסוק (פ' בהר) וחי אחיך עמך. וזהו החילו בלשון רבים באומרו ובקצרכם וצאתו בלשון יחיד באומר לא תכלה כו'. אך היא מתחלה אמר לשון רבים לומר קציר ארצכם של בעל השדה ועני והגר כי מהכל הוא לפי האמת כי חלקם שם. ומה גם כי דרך העשיר להעמיד קוצרים שכירים עני וגר. ועל בעל הבית והקוצרים אמר ובקצרכם את קציר ארצכם. ואח"כ אל בעל הבית אמר לא תכלה כו' לכן אתה בעל השדה לא תכלה כו' בשביל העני הנכלל עמך בתחלת הפסוק וחזר ואמר תעזוב והיה די יאמר לעני ולגר יהיה. אך כיוון פן תאמר נא ישראל אם הכל שלך למה תתרצה במועט כזה לענייך לז"א לא תכלה כו'. והוא כענין דין המוריד אריסין על נכסי אשתו (במסכת כתובות דך ע"ט ע"ב) שאם אכל גרוגרות א' דרך כבוד מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל. הנה כי גם שהוציא הוצאות רבות ינוכה הכל על גרוגרות אחת על שאכלה דרך כבוד שניתן לו. כן הדבר הזה כי כל מה שהצמחתי ונתתי לך כל תבואתך וכרמך וזיתיך איני שואל ממך רק פאה ושבולת הלקט. אך בזאת שיהיה דרך כבוד שלא תכלה פאת השדה ותקח בידך הלקט והפרט לתתו בידיך לעני כי יתבייש רק שתניח הפאה והלקט והפרט והם ילכו כלוקטים משלהם דרך כבוד. וז"א תעזוב אותם כי אני ה' אלהיכם כמוך כעני והגר. לכן תתן לו משלי ודרך כבוד: או קרוב לזה כי רצה הוא ית' ללמד מה רב טוב מתן בסתר אשר לא יבוש המקבלה. וזה מאמרו ית' ראה נתתי לכם תבואתכם בלתי נרגש שאתם מקבלים. רק כאלו הוא קציר ארצכם משלכם אם שאני נתתי לכם את כל. כן גם אתה הזהר מלהתראות כאלו אתה נותן לו. רק תניח הפאה ולקט ועוללות והם ילכו אח"כ ולקטו אחר הסתלק הבעלים. ושעור הכתוב בקצרכם אעלה עליכם כאלו הוא קציר ארצכם עם היות כי לי הארץ במה שלא תכלה כו'. וע"פ דרכו כוון ענין מי הקדימני ואשלם (איוב סי' מ"א) כי תחלה נותן לכם קציר ארצכם. ואח"כ תעשו המצוה והיא לא תכלה כו'. והנה תת לעני דרך כבוד יהיה סבה שהעני לא יגנוב למלא נפשו כי ירעב. כי הלא הוא אפשר יאמר טוב לו בעניי אחתור בחשך בתי' בסתר שלא יראני האד' מלהתבי' לחלות פני עשיר שיתן לי פאת שדהו בידהו או שני שבלים לקט ופרט הכרם. ולפעמים יבוש חנם כי ילך עד בעל השדה וישיבנו ריקם באומר כי יתן לזולתו. ויהיו סבה לגנוב. נמצא העשיר מסייע בגניבה שגונב הרש. וע"כ סמך ואמר לא תגנובו לשון רבים: כלומר כי בדרך הזה שאמרתי אתה והעני לא תגנובו ואם לא כן עשיר ורש תגנובו. ואמר כי ע"י בייש את העני יהיו נגררים עונות רבים. א' כי יגנוב איש ועובר על לא תגנובו וע"י הגנבה תובע הנגנב את הנחשד. אם הוא אמת עובר הנתבע לא תכחשו. ואם הוא שקר עובר הנגנב לא תשקרו. הנה נא לכם שני לאוין אלו טרם עמוד בדין כ"א בינך ובינו וזהו איש בעמיתו שהוא בינו לבינו ומזה ימשך עוד עד שיבוא לב"ד וישבע לשקר וזהו לא תשבעו: או שעור הענין שגם הב' לאוין הן הם ג"כ בב"ד. אלא שאומר הנה בלא תגנובו ובלא תכחשו ובלא תשקרו עדיין אין זה כ"א איש בעמיתו שהוא שיחטא איש לאיש ועדיין אין חלול כבוד ה' באמצע. אך ימשך מזה גם הנוגע אל ה' וזהו ולא תשבעו כו' ונמצאת מחלל את שם אלהיך. ולא חלילה וחס שהשם מקבל חילול ופגם חלילה. כי הנה אני ה' בהוייתי מקודם כי לא שניתי רק פגמת בנפשך שפצית פה נגד כבוד שמו יתברך. כבודו ית' במקומו עומד. וזה וחללת את שם אלהיך אני ה': או יאמר וחללת כו'. מה שכתוב אצלנו על פסוק לא תשא כו' שלא אמר לא תשבע. וגם לא אמר לא ינקה ה' אלהיך כאשר החל. אך כי ה' מכנה אלהותו עליך שנקרא ה' אלהיך. לא תשא ותסלק את ה' אלהיך מעליך כי אז לא אלהיך אקרא כ"א ה' בלבד וזהו כי לא ינקה ה'. וענין זה יאמר פה איני אומר וחללת את שם ה' אלהיך רק אמר הנה מתחלה היית ה' אלהיך אך עתה סלקת שם אלהותו מעליך ע"י שבועה זו נמצאתי אני ה' בלבד ולא נקרא ה' אלהיך. וז"א וחללת כו' אני ה' או יאמר ענין רבי שמואל בר נחמני (בבא בתרא פ' הספינה דך ס"ז) ג' נקראו על שמו של הקב"ה צדיקים ומשיח וירושלים צדיקים דכתיב כל הנקרא בשמי כו'. ובזה יאמר אפילו אם צדיק אתה שאני נקרא ה' אלהיך אם תתחלל בשבועת שקר לא תקרא ה' כמוני ככל צדיק כ"א אני ה' לבד ולא אתה: