גמ׳ מתניתין דלא כרבי עקיבא דתניא א"ר יוסי כשהלך אבא חלפתא אצל רבי יוחנן בן נורי ללמוד תורה ואמרי לה ר' יוחנן בן נורי אצל אבא חלפתא ללמוד תורה אמר לו הרי שאכלה שנה ראשונה בפני שנים שניה בפני שנים שלישית בפני שנים מהו אמר לו הרי זו חזקה אמר לו אף אני אומר כן אלא שר"ע חולק בדבר זה שהיה ר"ע אומר (דברים יט, טו) דבר ולא חצי דבר ורבנן האי דבר ולא חצי דבר מאי עבדי ליה אילימא למעוטי אחד אומר אחת בגבה ואחד אומר אחת בכריסה האי חצי דבר וחצי עדות היא
-
GEMARA: The Gemara notes: The mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, as it is taught in a baraita (Tosefta, 2:10) that Rabbi Yosei said: When Abba Ḥalafta, Rabbi Yosei’s father, went to Rabbi Yoḥanan ben Nuri to study Torah, and some say: When Rabbi Yoḥanan ben Nuri went to Abba Ḥalafta to study Torah, he said to him: What is the halakha if there is one who worked and profited from a field in the presence of two witnesses during the first year, then in the presence of two other witnesses during the second year, and finally in the presence of two other witnesses during the third year? He said to him: This is sufficient for establishing the presumption of ownership. The latter said to him: I say this as well, but Rabbi Akiva disagrees with regard to this matter, as Rabbi Akiva would say that since the verse states: “At the mouth of two witnesses, or at the mouth of three witnesses, shall a matter be established” (Deuteronomy 19:15), one can derive that testimony is accepted only with regard to a complete matter, and not with regard to half of a matter. In this mishna, although presumptive ownership requires testimony that the property had been worked and profited from for three years, testimony is accepted from each pair of witnesses with regard to one year. Consequently, the ruling of the mishna does not accord with the opinion of Rabbi Akiva. The Gemara asks: And with regard to the Rabbis, who accept the testimony of each of the three pairs of witnesses, what do they do with this derivation of: A complete matter, and not half of a matter, i.e., what type of testimony is disqualified based on this derivation? If we say that it serves to exclude a case where two witnesses testify that a young woman has two pubic hairs and has therefore reached maturity, where one says she has one hair on her back and one says she has one hair on her lower abdomen, i.e., they are testifying to two different pubic hairs, and in this case the Rabbis say this testimony is not accepted, since they each testify with regard to only half of the matter, that is difficult. But this is both half of a matter and half of a testimony, as there is only one witness with regard to each pubic hair. This testimony would not be valid even without the derivation.
-
אלא - האי דבר למעוטי חצי דבר דכי האי גוונא כגון שנים אומרים אחת בגבה ראינו ולא בדקנו יותר ושנים אומרים אנו בדקנו מלפניה וראינו אחת בכריסה ואי לאו מיעוטא דקרא דבר ולא חצי דבר לא היה לנו לפסול עדות זה דעדות זה כשר הוא מאחר שיש ב' עדים על כל שיער שהרי אינן מכחישין כלל זה את זה אלא כת זו בדקו מגבה וכת שניה בדקו מלפניה ובשעה אחת ראו ב' שערות אלו מכאן ואלו מכאן דליכא למימר שומא נינהו השתא דכתיב דבר עדותן בטלה דב' שערות דבר אחד הוא ואין מועילין אלא כשהן ביחד בבת אחת שאם נראה אחד היום מכאן ולמחר גדל שני במקום אחר וכבר נשר הראשון אמרינן שומא נינהו ואין כלום אלא אם כן ישנן ביחד וכל כת וכת יכול לראות ב' השערות דהא ביחד היו נמצא שכל כת עדות של חצי דבר מעידין וכל אחד אינו מעיד שהיא גדולה אלא חצי סימני גדלות ראינו אבל ג' שני חזקה דמתני' שאין יכולין להיות כי אם בזה אחר זה ומי שרואה אכילת שנה זו אינו יכול לראות של שנה שניה אלא אם כן שוהה שנה שניה בזה המלכות הלכך כל שנה ושנה וכל יום ויום חשיב דבר שלם בפני עצמו דעל כרחך כיון דקרא למעוטי אתא ומיעוט אחד הוא דאיכא (למימר) אין לך למעט כי אם חצי דבר דמסתבר טפי למעוטי דהיינו עדות דב' שערות בשתי כתות:
-
Loading Media...
-
Loading Media...
-
אלא - ... נמצא שכל כת עדות של חצי דבר מעידין וכל אחד אינו מעיד שהיא גדולה אלא חצי סימני גדלות ראינו אבל ג' שני חזקה דמתני' שאין יכולין להיות כי אם בזה אחר זה ומי שרואה אכילת שנה זו אינו יכול לראות של שנה שניה אלא אם כן שוהה שנה שניה בזה המלכות הלכך כל שנה ושנה וכל יום ויום חשיב דבר שלם בפני עצמו דעל כרחך כיון דקרא למעוטי אתא ומיעוט אחד הוא דאיכא (למימר) אין לך למעט כי אם חצי דבר דמסתבר טפי למעוטי דהיינו עדות דב' שערות בשתי כתות:
-
ורבנן האי דבר ולא חצי דבר למעוטי מאי למעוטי אחד אומר אחד בגבה ואחד אומר אחד בכריסה האי חצי דבר וחצי עדות הוא אלא למעוטי שנים אומרים אחד בגבה ושנים אומרים אחד בכריסה הני אמרי קטנה היא והני אמרי קטנה היא:
The Gemara asks: And according to the opinion of the Rabbis, who disagree with Rabbi Akiva that the Torah stipulates that testimony must be about a matter and not half of a matter, the term “matter” (Deuteronomy 19:15) serves to exclude what? The Gemara answers: It serves to exclude a case involving testimony that a girl has reached majority, in which one witness says that he saw one hair on her lower back, and one witness says that he saw one hair on her lower abdomen. A girl is considered to have reached maturity when she has two pubic hairs. In this case, two witnesses separately testify that they have each seen one hair, and therefore each testimony is halakhically meaningless on its own. The Rabbis derive from the verse that these testimonies do not combine. The Gemara raises a difficulty: In this case each testimony is obviously invalid, as it is half a matter and also half a testimony. Not only does each testimony refer to one hair, which is half a matter, it is submitted by one witness, which is half a testimony. Consequently, it is obvious that the girl is not considered of age in this case. The Gemara therefore rejects this explanation. Rather, the Rabbis maintain that the term “matter” serves to exclude a case in which two witnesses say that they saw one hair on a girl’s back, and two other witnesses say that they saw one hair on her lower abdomen. In this case the testimony of either set of witnesses concerns only one hair, and therefore these witnesses are essentially saying that she is still a minor and those witnesses are saying that she is still a minor. Therefore, each testimony concerns only half of a matter.
קובץ שיעורים בבא בתרא
רשב"א ב"ב נו, עמוד ב