(א) ה׳ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ ה׳ עֹז הִתְאַזָּר אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט... (ג) נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה׳ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם. (ד) מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה׳.
1) The LORD reigns, in triumph clothed, clothed is the LORD, in strength He is girded. Yes, the world stands firm, not to be shaken....3) The waters lifted up, O LORD, the waters lifted up their voice, the streams lift up their roaring. 4) More than the sound of many waters, the sea's majestic breakers, majestic on high is the LORD...
(יט) אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם תִּשְׁטֹף סְפִיחֶיהָ עֲפַר אָרֶץ וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶאֱבַדְתָּ.
רש״י לספר איוב אבנים . אשר שחקו מים בעברם עליהם תמיד :
Stones: which water has worn as it flows constantly over them.
אבות דרבי נתן
מָה הָיְתָה תְּחִלָּתוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא? אָמְרוּ: בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה וְלֹא שָׁנָה כְּלוּם. פַּעַם אַחַת הָיָה עוֹמֵד עַל פִּי הַבְּאֵר בְּלֹד, אָמַר: מִי חָקַק אֶבֶן זוֹ? אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, אִי אַתָּה קוֹרֵא "אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם" (איוב יד, יט) – הַמַּיִם, שֶׁנּוֹפְלִים עָלֶיהָ תָּדִיר בְּכָל יוֹם. אָמַר רַ' עֲקִיבָא: וְכִי לִבִּי קָשֶׁה מֵהָאֶבֶן? אֵלֵךְ וְאֶלְמַד פָּרָשָׁה אַחַת מִן הַתּוֹרָה. הָלַךְ לוֹ אֶל בֵּית הַסֵּפֶר וְהִתְחִיל קוֹרֵא בְּלוּחַ הוּא וּבְנוֹ. אָחַז רַ' עֲקִיבָא בְּרֹאשׁ הַלּוּחַ וּבְנוֹ בְּרֹאשׁ הַלּוּחַ.כָּתַב לו אָלֶף בֵּית – וּלְמָדָהּ. אָלֶף תָּיו – וּלְמָדָהּ, תּוֹרַת כֹּהֲנִים – וּלְמָדָהּ. הָיָה לוֹמֵד וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁלָּמַד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
Avot d'Rebbi Natan
What was the start of R'Akiva('s career in learning)? They say that when he was forty years old he hadn't learned anything. Once he was sitting by the well in Lod, he said, "Who carved out this stone?" They replied: "Akiva, don't you read?! 'Waters wear the stones...' (Job 14:19) - the water, which falls on it constantly, every day." R' Akiva said: Is my heart harder than stone? I shall go and learn one parasha from the Torah. He went to the children's school and began, along with his son, to read from the tablet. R'Akiva held the top of the tablet and his son held the top of the tablet. He wrote for him: alef, bet, and he learned it. Alef, tav and he learned it. Torat Cohanim (sefer Vayiqra) and he learned it. He went on and learned until he had learned the entire Torah.
ואהבת את י"י אלהיך: תניא ר' אליעזר אומר אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך אלא אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ... תנו רבנן פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה אמר ליה עקיבא אי אתה מתירא מפני מלכות אמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום אמר להם מפני מה אתם בורחים אמרו לו מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם אמר להם רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם אמרו לו אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות לא פקח אתה אלא טפש אתה ומה במקום חיותנו אנו מתיראין במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה אף אנחנו עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה (דברים ל, כ) כי הוא חייך ואורך ימיך כך אם אנו הולכים ומבטלים ממנה עאכ"ו
We learned in our Mishna the explanation of the verse: "And you shall love the Lord your God with all your soul and with all your might" (Dev. 6:5) Rabbi Akiva says: "With all your soul" means: Even if God takes your soul....
The Gemara relates at length how Rabbi Akiva fulfilled these directives. The Sages taught: One time, after the bar Kokheva rebellion, the evil empire of Rome decreed that Israel may not engage in the study of Torah. Pappos ben Yehuda came and found Rabbi Akiva, who was convening assemblis in public and engaging in Torah study. Pappos said to him: Akiva are you not afraid of the empire? Rabbi Akiva answered him: I will relate a parable. To what can this be compared? It is like a fox walking along a riverbank when he sees fish gathering and fleeing from place to place. The fox said to them: From what are you fleeing? They said to him: we are fleeing from the nets that people cast upon us. He said to them: Do you wish to come onto dry land, and we will reside together just as my ancestors resided with your ancestors? The fish said to him: You are the one of whom they say, he is the cleverest of animals? You are not clever; you are a fool. If we are afraid in the water, our natural habitat, which gives us life, then in a habitat that causes our death, all the more so. The moral is: So too, we Jews, now that we sit and engage in Torah study, about which it is written: "For that is your life, and the lenght of your days" (Dev. 30:20), we fear the empire to this extent; if we proceed to sit idle from its study, as its abandonment is the habitat that causes our death, all the more so will we fear the empire.