(11) For this commandment which I command thee this day, it is not too hard for thee, neither is it far off. (12) It is not in heaven, that thou shouldest say: ‘Who shall go up for us to heaven, and bring it unto us, and make us to hear it, that we may do it?’ (13) Neither is it beyond the sea, that thou shouldest say: ‘Who shall go over the sea for us, and bring it unto us, and make us to hear it, that we may do it?’ (14) But the word is very nigh unto thee, in thy mouth, and in thy heart, that thou mayest do it.
דר' שמעון בן יוחי אמר אילו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאיתהיבת אוריתא לישראל הוינא מתבע קומי רחמנא דאיתברי להדין בר נשא תרין פומין. חד דיהוי לעי באוריתא וחד דיתעבד בה כל צורכיי.
R. Shimon bar Yochai asserted: Had I stood at Mount Sinai at the time that Torah was given to Israel, i would have demanded that a person be given two mouths; one with which to learn Torah, and one with which to manage all other matters
Hamlet 3:3:44-46
And, like a man to double business bound,
42 I stand in pause where I shall first begin,
43 And both neglect.
(טו) רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, הַיּוֹם קָצֵר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק:
(15) Rabbi Tarfon said: The day is short and the work is much, and the workers are lazy and the reward is great, and the Master of the house is pressing.
R. Aharon Lichtenstein "to double business bound"
"the prospect of defeat he envisions is not grounded in indecisiveness, let alone in indolence or guilt, but rather in the magnitude of the spiritual challenge, as well as in the limits and ravages of time. "where alack, shall time's best jewel from time's chest lie hid (Sonnets 65)...
succinctly stated, the problem, for many if not most, inheres in the parcelization of the effort and responsibility- indeed, of life itself. the day is brief and the melakha- delineated in the singular but clearly relating to plural phenomenon- is merubeh, not only in terms of quantitative scope, but in light of its being, qualitatively diffuse."
ר' חנינא בר פפא רמי כתיב (הושע ב, יא) ולקחתי דגני בעתו וגו' וכתיב (דברים יא, יד) ואספת דגנך וגו' ל"ק כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום ת"ר ואספת דגנך מה ת"ל לפי שנא' (יהושע א, ח) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך יכול דברים ככתבן?! ת"ל ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ דברי ר' ישמעאל ר"ש בן יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים שנא' (ישעיהו סא, ה) ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן שנא' (דברים יא, יד) ואספת דגנך ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן שנא' (דברים כח, מח) ועבדת את אויביך וגו' אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן א"ל רבא לרבנן במטותא מינייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא: אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן משום רבי יהודה בר' אלעאי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי זו וזו נתקיימה בידן דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי זו וזו לא נתקיימה בידן
R. Hannina b. Pappa asked : It is written, "Therefore will I take back My corn in the time thereof" etc. (Hosea ii. 11), and it is written, "And thou shalt gather in thy corn" etc. (Deut. xi. 14) ! There is no contradiction; the latter referring to the time when Israel perform the will of the All-present, the former to when Israel neglect His will. Our Rabbis have taught : "And thou shalt gather in thy corn" — what has this teaching to tell us ? Since it is written, "This book of the law shall not depart out of thy mouth [but thou shalt meditate therein day and night]" (Josh. i. 8), it is possible to think that these words [are to be understood] as they are written; therefore there is a teaching to say, "And thou shalt gather in thy corn," ie. conduct at the same time a worldly occupation. These are the words of R. Ishmael. R. Simeon b. Johai says : Is it possible for a man to plough at the time of ploughing, sow at seed-time, reap at harvest-time, thresh at the time of threshing, and winnow at the time of wind — what is to become of Torah? But when Israel perform the will of the All-present, their work is done by others; as it is said, "And strangers shall stand and feed your flocks," etc. (Is. Ixi. 5) ; and at the time when Israel perform not the will of the All-present, their work has to be done by themselves ; as it is said, "And thou shalt gather in thy corn." Not that alone, but the work of others will be done by them ; as it is said, "And thou shalt serve thine enemy" etc. (Deut. xxviii. 48). Abbai said : Many acted in accord with the teaching of R. Ishmael and it proved efficacious ; but he who acted in accord with R. Simeon b. Johai did not find it so. Raba said to the Rabbis : I beg of you not to appear before me during the days of Nisan and Tishri, so that you may not be concerned about your maintenance the whole year. Rabbah b. Bar Hannah stated that R. Johanan said in the name of R. Judah b. R. El'ai : Come and see that the later generations are not like the former generations. The former generations made their Torah their principal concern and their work only occasional, and both flourished in their hand ; whereas the later generations made their work their principal concern and their Torah only occasional and neither flourished in their hand.
ר ' יהושע אומר שנה אדם שתי הלכות בשחרית ושתים בערבית ועוסק במלאכתו כל היום מעלין עליו כאלו קיים כל התורה כולה
מכאן היה ר' שמעון בן יוחאי אומר לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן הא כיצד היה יושב ודורש ולא היה יודע מהיכן אוכל ושותה ומהיכן היה לובש ומתכסה הא לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן ושניים להם אוכלי תרומה.
R. Joshua said "one can study two halakhot in morning and two in the evening and devote his entire day to his labor- and he will be regarded as one who has fulfilled the entire Torah."
from here R. Shimon Ben Yochai inferred, that the exposition of Torah was but granted to the consumers of the manna. how is this (to be viewed)? could one who knows not from where he shall derive sustenance to eat and drink or to dress and clothe himself expound (Torah properly)? Hence, (it is to be concluded that) Torah was but granted to the consumers of the manna and, secondarily, to the consumers of the Teruma.
י נמצא המהלך בדרך זו כל ימיו כולן, עובד את ה' תמיד, אפילו בשעה שנושא ונותן, ואפילו בשעה שבועל--מפני שמחשבתו בכול, כדי שימצא צרכיו עד שיהיה גופו שלם לעבוד את ה'.
the result is that if one pursues this course during his entire lifetime, that he serves God Constantly even while he is conducting a commercial transaction, and even while having sexual relations, inasmuch as his thought throughout is that he care for his needs so that he shall be physically sound in order to serve God.