Even if wine is the most popular Jewish liquid, our tradition contains a deep well of teachings about the liquid of life: water. Whether you love water deeply or almost never think about it, here are a handful of beautiful texts, all about mayim.
WATER = TORAH: Four Texts
מה היה תחילתו של רבי עקיבא?
אמרו, בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר. אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"? מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם. מיד חזר ללמוד תורה.
הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי למדני תורה. אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. אלף תיו ולמדה, תורת כהנים ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני ר' יהושע. אמר להם: רבותי, פתחו לי טעם משנה. כיון שאמר לו הלכה אחת, הלך וישב לו בינו לבין עצמו. אמר: אלף זו למה נכתבה? בית זו למה נכתבה? דבר זה למה נאמר? חזר ושאלן והעמידן בדברים.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: אמשול לך משל למה הדבר דומה: לסתת שהיה מסתת בהרים. פעם אחת נטל קרדומו בידו, והלך וישב על ההר, והיה מכה ממנו צרורות דקות. ובאו בני אדם ואמרו לו: מה אתה עושה? אמר להם: הרי אני עוקר ומטילו בתוך הירדן. אמרו לו: אי אתה יכול לעקור את כל ההר! היה מסתת והולך, עד שהגיע אצל סלע גדול. נכנס תחתיו, סתרו ועקרו והטילו אל הירדן. ואמר לו: אין זה מקומך אלא מקום זה. כך עשה להם רבי עקיבא לרבי אליעזר ורבי יהושע. אמר לו רבי טרפון: עקיבא, עליך הכתוב אומר (איוב כח) "מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור". דברים המסותרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה.
Akiva and the Dripping Water
Avot de Rabbi Natan
(Version A, Chapter 6)
What were the beginnings of Rabbi Akiva? It is said: When he was forty years of age, he had not yet studied anything. One day he stood at the mouth of the well. “Who hollowed out this stone?” he wondered. They said to him: “The water that falls on it every day.” They said to him: “Akiva, have you not read, Stones, worn away by water (Job 14:19)? Immediately, Rabbi Akiva drew an inference [kal v’chomer] with regard to himself: if what is soft carves out the hard, all the more shall the words of Torah, which are as hard as iron, hollow out my heart, which is flesh and blood. Immediately, he returned to study Torah.
He went with his son and they sat before a teacher of young children. Rabbi Akiva said to him, “Master, teach me Torah.” Rabbi Akiva took hold of one end of the tablet and his son took the other end of the tablet. The teacher wrote down aleph-bet for him and he learned it; aleph-tav, and he learned it; the Book of Leviticus, and he learned it. He went on studying until he learned the whole of Torah.
Then he went and appeared before Rabbi Eliezer and Rabbi Joshua. “My masters,” he said to them, ”give me a sense of the Mishna." When they told him one halachah, he went off to be by himself. “This aleph he wondered, why was it written? That bet, why was it written? This word, why was it said?” He came back and asked them - and reduced them to silence.
[Following translation follows Hebrew of Version B of the midrash, Chapter 12]
Rabbi Simeon ben Menasseh says: I will tell you a parable; to what may it be compared? To a stonecutter who was sitting on a mountainside. (Some men came by and) they said to him, “What are you doing?” He answered, “I am trying to uproot it [the mountain].” They said to him, “Can you?” He answered, “Yes."
He began to chip away little stones and throw them into the Jordan. He saw a large stone, and worked an iron pick underneath the stone, and then threw it into the Jordan. He saw another, larger than the first, and worked an iron pick underneath it, and then threw it into the Jordan. He said, “Let your place be the Jordan; this is not your place,” as Scripture says, Man puts his hand to the flinty rock, and overturns mountains by the roots (Job 28:9).
(ב) דבר אחר: כי טובים דודיך מיין נמשלו דברי תורה במים, ביין, בשמן, בדבש וחלב. במים: (ישעיה נה) הווי כל צמא לכו למים. מה מים מסוף העולם ועד סופו, דכתיב: לרוקע הארץ על המים. כך תורה מסוף העולם ועד סופו שנאמר: (איוב יא) ארוכה מארץ מדה. מה מים חיים לעולם שנאמר: (שיר ד) מעין גנים באר מים חיים. כך תורה חיים לעולם שנאמר: (משלי ד) כי חיים הם למוצאיהם. וכתיב: (ישעיה נה) לכו שברו ואכלו. מה מים מן השמים שנאמר: (ירמיה י) לקול תתו המון מים בשמים. כך תורה מן השמים שנאמר: (שמות כ) כי מן השמים דברתי עמכם. מה המים בקולי קולות שנאמר: (תהילים כט) קול ה' על המים. כך תורה בקולי קולות שנאמר: (שמות יט) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים. מה המים משיבין הנפש שנאמר: (שופטים טז) ויבקע אלוהים את המכתש אשר בלחי וגו'. כך תורה שנאמר: (תהילים יט) תורת ה' תמימה משיבת נפש. מה המים מטהרים את האדם מטומאה. שנאמר: (יחזקאל לו) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. כך תורה מטהרת הטמא מטומאתו שנאמר: (תהילים יב) אמרות ה' אמרות טהורות. ומה המים מטהרים הגוף שנאמר: (ויקרא יז) ורחץ את בשרו במים. כך תורה מטהרת הגוף שנאמר: (תהילים קיט) צרופה אמרתך מאד. ומה מים מכסים ערותו של ים שנאמר: (ישעיה יא) כמים לים מכסים. כך תורה מכסים ערותן של ישראל שנאמר: (משלי י) ועל כל פשעים תכסה אהבה. ומה מים יורדין טיפין טיפין ונעשית נחלים נחלים. כך תורה אדם למד ב' הלכות היום וב' למחר, עד שנעשה כנחל נובע. מה מים אם אין אדם צמא, אינה ערבה בגופו. כך תורה אם אין אדם עיף בה, אינה ערבה בגופו. ומה המים מניחין מקום גבוה והולכים במקום נמוך. כך תורה מנחת מי שדעתו גבוהה עליו, ומדבקת במי שדעתו נמוכה עליו. ומה מים אין מתקיימין בכלי כסף וזהב, אלא בירוד שבכלים. כך תורה אין מתקיימת, אלא במי שעושה עצמו ככלי חרס. ומה מים אין אדם גדול מתבייש לומר לקטן, השקיני מים. כך דברי תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן, למדני פרק אחד, דבר אחד, או פסוק אחד ואפילו אות אחת. ומה מים כשאין אדם יודע לשוט בהן, סוף שהוא מתבלע. כך דברי תורה אם אין אדם יודע לשוט בהן ולהורות בהן, סוף שהוא מתבלע.
(Other places suggest this source is Shir HaShirim Rabbah 1:19)
Another matter: your love is better than wine [Song of Songs 1:2]; Words of Torah can be compared to water, wine, oil, honey, and milk. To water: O all who thirst, come for water [Is. 55:1]
Just as water goes from one end of the earth to the other, as it is written, to the one who spread forth the earth above the waters [Psalms 136:6], so does Torah go from one end of the earth to the other, as it is written, the measure is longer than the earth [Job 11:9].
Just as water is forever-living, as it is written, a fountain of gardens, a well of living waters [Song of Songs 4:15], so is Torah is forever-living, as it is written, for they are alive to those that find them [Proverbs 4:22], and also come, buy and eat [Isaiah 55:1]. [prooftexts suppressed going forward]
Just as water comes from the heavens, so too does Torah come from the heavens.
Just as the water has many voices, so too does Torah have many voices.
Just as water restores the soul, so too does Torah...
Just as water cleanses the body from tumah (ritual impurity), so too does Torah cleanse impurity.
Just as water originates in tiny drops and accumulates into mighty streams and rivers, so the Torah is acquired word by word today, verse by verse tomorrow;
Just as water covers the shamefulness (erva) of the sea, so too does Torah cover the shamefulness of Israel, as it is written, love covers up all faults [Proverbs 10:12].
Just as water descends drop by drop to form rivers, so too does a person learn Torah two halakhot each day until it is a flowing stream.
Just as water is not pleasing to a person who is not thirsty, so too Torah not appreciated unless a person [has struggled with it enough to be] tired from it.
Just as water leaves high places alone and runs in low places, so too Torah leaves alone someone with a haughty attitude and clings to someone with a modest self-image.
Just as water is not kept in silver or gold vessels, but the simplest [clay] vessels, so Torah is sustained by one who makes him/herself like a clay vessel.
Just as a scholar is not embarrassed to ask a student, ‘pass me some water,’ a scholar is not embarrassed to learn from a student a chapter, a verse, a word, or even a letter.
Just as one who does not know how to float in water will eventually drown, so too will one who cannot float on and point out (l'horot) words of Torah eventually drown.
ושיהו קוראין בשני ובחמישי. עזרא תיקן? והא מעיקרא הוה מיתקנא? דתניא: (שמות טו) וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים. דורשי רשומות אמרו: אין מים אלא תורה, שנאמר (ישעיהו נה) הוי כל צמא לכו למים. כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו. עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה.
Read Torah When You're Thirsty
B.Talmud Bava Kamma 82a
'That [the law] be read on Mondays and Thursdays.' Was this ordained by Ezra? Wasn't it ordained before him? For it was taught: And they went three days in the wilderness and found no water (Exodus 15:22), upon which those who expound verses metaphorically said: water means nothing but Torah, as it says: Ho, all who are thirsty come for water (Isaiah 55:1). When they went three days without Torah they immediately became exhausted. The prophets among them thereupon rose and enacted that they should publicly read [the law] on Shabbat, make a break on Sunday, read again on Monday, make a break on Tuesday and Wednesday, read on Thursday and then make a break on Friday so that they should not be kept for three days without Torah.'
(ב) יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃
(2) May my doctrine (discourse) drop like the rain,
My speech distill as the dew;
Like showers upon young growth,
Like droplets on the grass.
Ibn Ezra: Lik-khi. My doctrine/teaching: Lekakh means to "take." This work is used to refer to teaching because the subject matter is meant to be taken by the student from the teacher.
Rashi: Moses asked that his teaching, the Torah, penetrate the nation like life-giving rain and like the dew that is ever more welcome than rain, because it never inconveniences anyone, as rain sometimes does. Storm winds give strength and life to vegetation, and, similarly, the struggle to master the Torah makes is students grow.
Ibn Ezra: Moses wanted his words of Torah to penetrate the nation and make it fruitful, like rain and dew that are always productive.
Sforno: To learned people who can absorb much knowledge, the Torah's wisdom is like pelting, penetrating rain, and like powerful storm winds; to others who can understand only bits and pieces its vastness, the Torah is like dew and gentle raindrops, even small amounts of which do much good.
(יט) כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים כֵּ֤ן לֵֽב־הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם׃
(19) Just as the face of water [reflects] a face, so does the heart of a human [reflect] a person.
Rashi
כמים - הללו הפנים שאתה מראה לתוכן הן מראות לך, כן לב האדם לאדם - חברו לפי מה שאדם יודע שחבירו אוהבו כן הוא מראה לו פנים
Like water: that face that you see within it reflects you.
So does the heart of a human [reflect] a person: to the extent that a person knows her friend loves her, she will show her face to him.
Water and Birth I: Mikveh
Rachel Adler , "Tumah and Taharah" The Jewish Woman: New Perspectives. Ed. Koltun (1976), p68.
The mikveh simulates the original living water, the primal sea from which all life comes, the womb of the world, the amniotic tide on which the unborn child is rocked. To be reborn, one must reenter this womb and “drown” in living water. We enter the mikveh naked, as an infant enters the world.
Water and Birth II: Night Sea of Souls
Zohar 1:19a-b [Translation by Daniel Matt]
Every single night, the spirit [ruach] strips itself of that garment and ascends. The consuming fire consumes [distills] it, later returning it as before, figured in clothes. So they do not endure as those figures and images above, and of this is written: new every morning [Lamentations 3:23] - human beings are new every single day. What is the reason? rabbah emunatekha - immense is Your faithfulness! Immense, not small. Immense is Your faithfulness, immense indeed. For it can grasp all creatures of the world, absorbing then in itself, higher and lower. A place immense and vast, absorbing all, filled no further. This is the mystery: All streams flow into the sea, yet the sea is never full; to the place [from] which the streams flow, they flow back again [Ecclesiastes 1:7]. They flow toward the sea [of Shekhina], who grasps them, consumes them and is filled no fuller. Then it pours them out as before, so they flow on. Your faithfulness is immense, absorbing all, consuming them, filled no fuller, restoring them as before; they are new in the world every single day.
(א) בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ (ב) וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃
(1) In the beginning God created the heaven and the earth. (2) Now the earth was unformed and void, and darkness was upon the face of the deep; and the spirit of God hovered over the face of the waters.
אמר ליה רב חסדא לההוא מדרבנן דהוי קמסדר אגדתא קמיה א"ל שמיע לך הני חמש עשרה מעלות כנגד מי אמרם דוד א"ל הכי אמר רבי יוחנן בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא אמר דוד חמש עשרה מעלות והורידן אי הכי חמש עשרה מעלות יורדות מיבעי ליה אמר ליה הואיל ואדכרתן <מלתא> הכי אתמר בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למשטפא עלמא אמר דוד מי איכא דידע אי שרי למכתב שם אחספא ונשדיה בתהומא ומנח ליכא דקאמר ליה מידי אמר דוד כל דידע למימר ואינו אומר יחנק בגרונו נשא אחיתופל ק"ו בעצמו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים לעשות שלום לכל העולם כולו על אחת כמה וכמה אמר ליה שרי כתב שם אחספא ושדי לתהומא ונחית תהומא שיתסר אלפי גרמידי כי חזי דנחית טובא אמר כמה דמידלי טפי מירטב עלמא אמר חמש עשרה מעלות ואסקיה חמיסר אלפי גרמידי ואוקמיה באלפי גרמידי אמר עולא ש"מ סומכא דארעא אלפי גרמידי והא חזינן דכרינן פורתא ונפקי מיא אמר רב משרשיא ההוא מסולמא דפרת:
Water and Creation II:
King David's Groundwater
B. Talmud Sukkah 53a-53b
R. Hisda said to a certain Rabbi who was recite aggadas before him, Have you heard why David composed fifteen Songs of Ascent [Shir Ma'alot]? He replied, R. Johanan said: When David excavated the pits [beneath the altar], the deep [tehoma] rose up and threatened to submerge the world. David uttered fifteen Songs of Ascent and caused [the waters] to descend. [R. Hisda asked,] If so, [why are they called] fifteen Songs of Ascent? They should be Songs of Descent!
He replied: Since you have reminded me, [I recall] it was stated: When David excavated the pits, the deep arose and threatened to submerge the world. David asked, Does anyone know if it is permitted to write the Name on a shard and cast it into the deep to calm [the waters]? No one answered. David said, Whoever knows the answer and does not speak, may he be choked at the throat. Ahitophel [David’s mentor] reasoned with a kal vachomer argument: If, to make peace between husband and wife, the Torah said, let My name that was written in holiness be erased in the water [cf. Numbers 5:23], how much more so [in order] to establish peace in the world! He, therefore, said to him, It is permitted!
[David] wrote the Name on a shard and cast it into the deep. The deep subsided 16,000 amot. When he saw that it had subsided to such a great extent, he said, The nearer [the water is to the earth], the more moist the earth. He recited 15 Songs of Ascent and brought [the water] up 15,000 amot until he caused them to settle at 1,000 amot [below the surface].’Ulla remarked, learn from this that the thickness of the earth's surface is 1,000 amot. But when we dig just a little [in the ground], water emerges! R. Mesharshiya answered, That [water comes not from the deep but from] from the “ladder” of the Euphrates River.
מאי גבורות גשמים א"ר יוחנן מפני שיורדין בגבורה שנאמר (איוב ט) עשה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר וכתיב (איוב ה) הנותן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות מאי משמע אמר רבה בר שילא אתיא חקר חקר מברייתו של עולם כתיב הכא עושה גדולות עד אין חקר וכתיב התם (ישעיהו מ) הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו וכתיב (תהילים סה) מכין הרים בכחו נאזר בגבורה
ומנא לן דבתפלה דתניא (דברים יא) לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה וכתיב בתריה (דברים יא) ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש
אמר ר' יוחנן ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן מפתח של גשמים ומפתח של חיה ומפתח של תחיית המתים מפתח של גשמים דכתיב (דברים כח) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו מפתח של חיה מנין דכתיב (בראשית ל) ויזכור אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה מפתח של תחיית המתים מנין דכתיב (יחזקאל לז) וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם. במערבא אמרי אף מפתח של פרנסה דכתיב (תהילים קמה) פותח את ידך וגו' ור' יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא אמר לך גשמים היינו פרנסה:
Water and Creation III:
God holds the Key to Rain
B. Talmud Ta'anit 2a-b
Why "the power of rain" [in the winter prayer for rain]? R. Yochanan said: Because [rain] descends by the power [of God]...
R. Yochanan said: Three keys are in the hands of the Holy One, blessed be He, and not entrusted to any messenger, namely: the Key of Rain, the Key of Childbirth [alt: Conception], and the Key of Reviving the Dead. The Key of Rain, as it is written, God will open for you the good storehouse, the heavens, to provide rain for your land in its season [Deut 28:12]. The Key of Childbirth, for it is written, and God remembered Rachel, and God hearkened to her, and opened her womb [Gen 30:22]. The Key of the Revival of the Dead, for it is written, and you will know that I am the Lord, when I have opened your graves [Ezekiel 37:13].
In the West they say, also the Key of Sustenance, as it is written, You open your hand [and satisfy the desire of every living thing, Ps. 145:16]. Why didn’t R. Yochanan list this [key]? He could answer: [the key of] rain is [the same as the key of] sustenance.
The Waterfly (Het Schrijverke) Trans. H. Reuvers
Guido Gezelle (1830-1899), Flemish poet and priest
O crinkling weltering waterfly with a black little coat on your back,
I like to see often your dear little head that writes many lines in its track!
You fly and you turn and you run so fast and I hear your noise and your sigh
you turn around and you all know the way, though I don't see a singular eye.
What were you, what are you, what shall you be? Explain me your essence, please!
What are you, shining buddy fine, who never are tired, and flees?
You walk on the mirroring water clear, and the water keeps calm and still,
as if you were only a soft little wind that breezed with a quietening will.
O tell me, you dear little waterflies, because you are twenty or more,
there must be a fellow in your midst who can tell me your ancient lore.
You write, but there is not a single remain, you write, but it is soon away;
no Christian knows what it signifies, so open your mouths and say!
Is it fishes that you write about? Is it herbs that is in your tale?
Is it stones or leaves, or flowers so sweet, or write you of frogs in your mail?
Is it birds with their beautiful summer songs, or is it the heaven so blue,
which shines in the sky and the water so deep, or, dear little fly, is it you?
And the crinkling, weltering waterfly, with a lovely smile on its face,
adjusted its coat and its fine little ears, and remained for a while in its place:
"We write," so it spoke, "and we write in our track what told us our Master to write,
when He shaped us and taught us, long time ago, one lesson, never to hide.
We write what every wise man can read and why can't you read the lot?
We are writing and writing again and again the holy name of God!"
===
From Johanna W.H. van Wijk-Bos, "The Beetle and the Poet" in Jews, Christians, and the Theology of the Hebrew Scriptures vol.8 (eds. Bellis and Kaminsky).
This insect, the Latin gyrinus natans, is called the "little writer" in Flemish and Dutch. The poet, intrigued by the small animal's industrious motion, wants to know what it is actually writing about since nothing it writes can be discerned by the human eye...This poem, composed by the Belgian Roman Catholic poet Guido Gezel in the 1850's, hints and some profound truths concerning God's name...
The whirligig beetle is a member of the most numerous species of the animal kingdom. (When asked what he had concluded from his studies, the noted biologist JBS Haldane noted that he had observed that the Creator had a special fondness for beetles...) The whirligig has some marvelous capacities, as being able to look both under and above the surface of the water at the same time, on account of the division of its compound eyes into two parts.