סיפור הכרת השיטה לבדוק הלכה

לקח: הפרט החשוב ביותר שלמדתי בישיבה חרדית, למדתי מתלמיד צעיר ממני שהראה מקורות,

בגלל המקורות כי רבני היהדות לא מייצגים בנאמנות את המסורת היהודית. כבוד המורשת היהודית גורם לבדוק מקורות.
___סיפור: הגעתי לישיבה חרדית לפני ראש חודש של הדתיים, כשלושים יום לפני חג ראש השנה
היה אז היום האחרון של חודש העברי. [ואדלג להחסיר מסיפור זה את המפגשים עם ידידים ושותפים לחדר אולי כתבתי במקום אחר] בעת שאכלתי ארוחת ערב של אולם הארוחה, ישב לידי תלמיד צעיר והתחיל לדבר "שמי לא מרדכי ומה שמך
הצבעתי ל-פי שאני עדיין לועס ואז המתינו עד שבלעתי ואמרתי "אל תדבר עימי בזמן שהפה עסוק
הוא השיב "יפה לפי המורשת אין לדבר בסעודה, והרגשתי שאתה שונה מהאחרים. אז רק אני אדבר בלי שאלות הוא סיפר סיפור בעת שאכלתי
בסיום הארוחה שלי הוא המליץ לתפוס מקום טוב באולם התפילה, ולא להמתין להגיע בבוקר ופשוט לחפש מושב ריק
אז הלכתי והבאתי את זוג התפילין שהוריי קנו בשבילי ונפגשנו באולם התפילה והוא המליץ לי מה נחשב מקום טוב
אחרי זה הוא שאל אותי "אם אני יודע מקור שבראש חודש הזמן לקרוא הלל
השבתי בתמימות של כיתה ט' כי כתוב בסידור [כידוע לכם סידור הוא השם של ספר התפילה של דתיים
והצעיר בכיתה ח' תיקן אותי "שאלתי "מקור" כי לא מספיק שמשהו כתוב כי יש מיליון ספרים אבל מה מקור
השבתי "כנראה בספר שולחן ערוך
והצעיר המשיך לשאול "האם אתה יודע את המקור של רב קארו
??
הרגשתי הלם על צורת החשיבה זו כי ההלכה לא חמש מאות שנה אלא רב קארו אסף מספרים עתיקים יותר
והשבתי שאני לא יודע
אז מרדכי הציע לי "אם הוא יראה לי, לא רק אדע, אבל אדע את המקור בלי לחפש
הסככמתי והלכנו כי הוא יכול להציל זמני כי הוא ידע את המקור
הלכנו לאולם אחר שבו הרבה ספרים והוא הראה לי מדף שבו ספר שולחן ערוך כי לא ידעתי באיזה מקום ובאיזה מדף
אז הוא אמר איזה ספר נבדוק
?
האמת שלא היה לי מושג... כי היו שם עשרה ספרים של אותו כותר ולא ידעתי באיזה מהם יש הלכות ראש חודש של הלל ידעתי שבסדרה אחרת הוא ספר רביעי מתוך שש אבל זה מתוך עשרה
השבתי שאני לא יודע
אז הוא המליץ לי לפתוח ספר הראשון ולחפש ב-"שולחן ערוך" של השמות
כי זה הרעיון של שולחן ערוך לסדר בשולחן את הנושאים והעניינים כדי לדעת מקומם וסדרם במקום אחר
אז חיפשתי ולא מצאתי ראש חודש
אז החזרתי ושלפתי עבא עד שמצאתי ואז לפי הרשימה מצאתי הלל
ואז פתחנו לעמוד וקראנו שלפי ההלכה קוראים הלל בראש חודש ויש ויכוח בין הרבנים אם לברך או לא
ואז הוא שאל מה המקור של רב קארו והשבתי שאני לא יודע
אז הוא הצביע לפירוש בצד שנקרא באר הגולה ושם הופיע מקור בספר תלמוד בבלי
מרדכי סיים עכשיו אתה יודע את המקור
כן תודה
מרדכי הוסיף אבל לא בדקנו אם המקור באמת אומר לקרוא הלל ואם לברך או לא
הרגשתי הלם
כי באמת לא חשבתי לבדוק
הדת שורדת בכלל שתלמידים לא בודקים ואותם שבודקים יודעים לשמור מרחק מרבני היהדות כי יתבאר שרבני היהדות לא מייצגים בנאמנות את המסורת ההלכתית
אז פתחנו את המקור בתלמוד וקראנו את החלק והתברר שלפי ההלכה לא קראו הלל אלא במקום מסוייםי ורבי אמורא חשב להפסיק אותם לא לשנות מכולם שלא קוראים הלל אבל לא הפסיק אותם האם בעצמו קרא הלל
?
ברור שלא קרא הלל אילו באמת יש מיצווה ציונו לקרוא הלל היה קורא בראש חודש ולא היה חושב להפסיק אותם נחשף השקר כי לא צינו בזמן זה לקרוא הלל
בזמן ראש חודש ההלכה לא מחייבת לקרוא אותם מזמורים וחשוב להדגיש זמן האם בזמן זה חייבים אין מקור שבזמן רראש חודש חייבים לפי ההלכה עצמו וברור ששקר להגיד ציונו כי האמורא לא קרא ואף חשב להפסיק אותם רק בסוף לא הפסיק אותם אם רוצים לקרא רק שלא חייבים ומתברר במקור הזה רואים את ההיפך מספר שולחן ערוך שבזמן ראש חודש לא חייבים רק שבמקום אחד קראו אבל לא קראו בישיבה של אמוראים
ומתברר שזמן ראש חודש לא הזמן שחייבים לקרוא אותם מזמורי תהילים הנקראים תהילים
וזה מערער על הנאמנות של ספר שולחן ערוך כי גרם לי טעות שהוא מייצג את המסורת אבל לא מייצג את המסורת היה צריך לפרט יש מקומות שקוראים ויש שלא קוראים כי לא חייבים ולא ציונו אך הטעה אותי ומתברר שספר שולחן ערוך לא מקור שראוי להאמין בו
ואז מרדכי כי זה לא שמו הציע לי במקום לקרוא מזמורים שהזמן לא מחייב אפשרי לקרוא מזמורים אחרים לדוגמה חילקו את ספר תהלים לקרוא כול יום עד שמשלים את הספר בחודש כי לא חייבים אלא לתפוס את הזמן שהם קוראים מזמורים בזמן שההלכה לא מחייבת לקרוא אז אפשרי לקרוא כול מזמור
אמרתי תודה ואז הוא שאל "איזה מזמור אתה חושב קוראים בראש חודש
השבתי מההתחלה
והוא השיב "אבל ראש יום שלושים לחודש
!!
מה
??
אבל זה לא ראש
אבל כך האמת
אז אין להתחל תחילת ספר תהילים בראש חודש למרות ששם "ראש חודש" נדמה תחילת החודש ולכן שמתאים תחילת הספר כי לפעמים ראש חודש הוא יום שלושים בסוף החודש היוצא בצאת החודש
וראו נספח שהחלוקה לחודש יכלו לשפר אומנם זה פחות חשוב מהמשך הסיפור לכן בנספח
ואז שאלתי אותו נמשיך את השיטה מה המקור לקרוא מהתורה בזמן ראש חודש
כי אני ידעתי את המקור ורציתי להראות שלמרות שבכול אלה טעיתי ולמדתי ממנו יש מעט שאני יודע
אז בסבלנות הוא זרם ופתחנו לחלק של קריאת התורה של ראש חודש
וראינו בספר שולחן ערוך שבראש חודש הזמן לקרוא ארבעה
והמשכנו את השיטה בדקנו את המקור ומצאנו במשנה
ואז הוא שאל דברי מי
??
ידעתי שאין שם אז אמרתי שאים שם
ואז הוא לימד אותי שזה של רב מאיר כי משנה סתם היינו בלי שם של רב מאיר והראה לי מקור בתלמוד מסכת גיטין ואז ידעתי שהמקור לקרוא בראש חודש היינו שהזמן שההלכה מחייבת לקרוא הוא ראש חודש וככה סיכמתי לו אבל הוא תיקן אותי שזה לא לפי ההלכה כי מנהיגי ההלכה קבעו שלא הולכים כרב מאיר
כי יש סיבה והראה לי מקור בתלמוד בבלי עירובין פרק ראשון ולא בגלל ש הצעיר טען כך אלא בגלל שיש מקור וכבוד המורשת גורם ללמד שלא הולכים כדברי רב מאיר כי יש סיבה שאין הלכה כדבריו למשל משנה מסוג סתם
ואז אמרתי אם כן גם אין ברכת שעם שמע כי גם של רב מאיר
והוא הוסיף ואין הרבה מלאכות בשבת לפי ההלכה עצמה כבוד המורשת גורם לא לקבל דברי רב מאיר
ואילו רבני היהדות כיבדו את המורשת היו מלמדים שלא הולכים כרב מאיר שלפי ההלכה עצמה אין לעשות כדברי רב מאיר כנזכר במקום ללמד לעשות בניגוד להלכה ולקרוא בראש חודש ארבעה כנזכר
כי יש מקור וככה המסורת שנמסרה לנו ממנהיגי ההלכה
ובזוניות שיודעים שאין הלכה כרב מאיר בפרט "הפותח והחותם" שבאותה משנה אך בזדוניות משקרים לעשות כדברי רב מאיר כשמוזכר שמו בניגוד למסורת כנזכר וכן כשלא מוזכר שמו עדיין סתם של רב מאיר כי ככה המסורת שנמסר לנו
והמשכנו לבדוק תפית מוסף וראינו שאין מקור לטענה שזמן לקרוא ברכת מוסף הוא ראש חודש
היינו אפילו אם נניח שיש זמן לקרוא הלל בלליל פסח אבל לא בראש חודש
ואפילו אם נניח שיש תפילת מוסף ביום אחר אבל לא בראש חודש ולא בשבת
ואז העזת לבקש מהמלמד שלי שבאותה עת שהם קוראים כול הדברים המיותרים האלה בניגוד להלכה הלל 5 דקות ולקריאת התורה 15 דקות ומוסף פעמיים 10 דקות כחצי שעה ביחד של דברים שההלכה לא באמת מחייבת לקרוא בזמן ראש חודש נשתמש בזמן הזה לבדוק פרטים אחרים והסכים
אחרי זה חזרתי לחדר שינה שלי עם שני השותפים וכול אחד ניסה לשכנע אותי על הסדר הנכון בבוקר האם תחילה לרוקן את הנוזל הפסולת או תחילה לרחוץ ידים בטקס ולא ידעתי
___
בבוקר של סוף חודש
הגעתי לאולם התפילה ומצאתי את הארונית שבחרתי, והתחלתי לקרוא מספר התפילה ששמו סידור
מודה אני אבל הפעם כשהגעתי לברכה החלטתתי שאעשה את ההלכה שכבר ידעתי כי תלמיד מבוגר הראה לי מקור שלפי ההלכה מי שרוצה להיות חסיד יברך אבל לא כול אחד רוצה להיות חסד אני לא רציתי להיות חסיד אז לא בירכתי של ציצית אלא המשכתי לקרוא כי כתוב בסידור וכן ברכות אחרות
וכשהגעתי לברכת יוצר אור הבנתי שיש סיבה נוספת לא לברך כי אפילו מי שרוצה להיות חסיד ויברך כרב עקיבה משהו, עדיין לא יברך יוצר אור וברכות שעם שמע כי מנהיגי ההלכה קבעו שאין הולכים כדברי רב מאיר כי יש סיבה
ובעת שהם קראו הלל בראש חודש, וחשבו בטעות חייבים בזמן זה, ושיקרו להגיד "ציונו" למרות שאילו ציוה אז האמורא היה קרא אך האמורא חשב להפסיק אותם כי לא ציונו אני והתלמיד בדקנו מקורות של קריאות הארוכת בתפילה
כי באמת בזמן ראש חודש ההלכה לא מחייבת לקרוא מזמורי הלל ולא לקרוא מהתורה ארבעה אלא להיפך לפי ההלכה אין לעשות כרב מאיר כנזכר וגם לא מחייבת לקרוא ברכת מוסף אפילו מי שרוצה להיות חסיד ולכן יברך ברכות אחרות כרב עקיבה, מעין שמונה עשרה עדיין לא בנפרד כי הלכה כרב עקיבה ולא ברכות של תפילת מוסף בזמן ראש חודש ולא בשבת ולא בימי חג כי הזמן לא הזמן לברך אותן
המצות ועוד בדקנו שאלה כי יש חלק הודו ומרדכי שאל האם נכון להגיד הודו קודם ברכת ברוך שאמר או אחריה מה נכון לפי ההלכה
??
אז בדקנו והתברר שההלכה לא מחייבת לקרוא החלק של הודו ואפילו המעט שמוזכר מהודו, אין מקור במשנה לקרוא בכלל ולא בוקר אחרי בוקר בפרט וכן כול הקריאות מהמזמורים בדקנו את המקור של דברי שולחן ערוך אין מקור במשנה היינו שבהלכה המקורית לא חייבם לקרוא בבוקר יום אחרי יום בדורות רב עקיבה ורב גמליאל ורב יהודה הנשיא
וכן האריכות בימי שני שמוסיפים רק כי כתוב בדקנו את המקור שמאוחר אפילו יותר מהתלמוד אבל בדורות של תנאים רב עקיבה ורב גמליאל ההלכה המקורית לא מחייבת להאריך ביום שני וחמישי ואף לא ליפול על פניו בכלל ובקריאה כולשהי בפרט ואף הקריאה של שני וחמישי ממגילת ספר תורה של רב מאיר וכנזכר לפי ההלכה אין לעשות כדברי רב מאיר כי אין הלכה כרב מאיר כי יש סיבה כי ככה מסרו במסורת של ההלכה אבל בהרבה פרטים רבני היהדות לא מייצגים בנאמנות את המסורת של ההלכה
וכן ברכות שלא עשני גוי ולא עשני אישה נגד ההלכה כי דברי רב מאי רוכנזכר מנהיגי הלכה הם כבר קבעו שאין הלכים כדברי רב מאיר אלא לפי ההלכה אין לברך כי אין הלכה כרב מאיר ולא רק בניגוד להלכה בהרבה פרטים אלא חטא דתי של ברכה שאינה צריכה כי לא צריך לברך אחרי שהגיבו לא לעשות דברי רב מאיר
והוא הראה לי מקור שברכת פוקח עורים והרשימה שעמו לא רק בגלל הסיבה שהכרתי לא חובה כי מי שרוצה כי מקור במסכת בבא קמא "מילי דברכות" היינו דברים של מסכת ברכות בין לברך ובין פרט אחר שבתלמוד ברכות כאר הרחיב רשבא שם אילו אם זה לא ברכה זה עדיין בכלל מי שרוצה ולא חובה לכולם כנזכר אלא בפרט פוקח עורים דעה חיצונית כי ברייתא ולא רק בר משמעות חוץ כי ברייתא בר היינו חוץ אלא בזמן תנאים ועדייין החליט רב יהודה הנשיא לא לכול אותו פרט כי נכון לשכוח ולא כלללו בשמנה כדי לא לשכוח
וכן ברכת ברוך שאמר ועוד אריכות ואפילו ברכת בורא פרי העץ של רב מאיר שהוא טען אסור ליהנו מהעולם בלי ברכה לפרש דברי רב מאיר וכנזכר כבוד המורשת גורם לא ללכת כדברי רב מאיר ואפילו מי שרוצה להיות חסיד ויברך משהו כרב עקיבה עדיין לא יברך בורא מיני מזונות שלא במשנה ולא בורא בפרי העץ כי אין הלכה כרב מאיר ולא ברכת יותר מאותה סיבה שיןא הלכה כרב מאיר וכי פוקח עורים והשאר שהדפיסו עימה בר היינו חוץ כנזכר והחליט רב יהודה הנשיא שנכון לשכוח אותם האם בכך רב יהודה הנשיא רשע
??
הוא המנהיג אלא להיפך נחשב חטא דתי של ברכה שאינה צריכה אם מברך שנחשב חטא דתי תחשבו כמה חטאים כאלה הייתי חוטא אילו עשיתי כמו רבנים רק בגלל שהדפיסו בסידור התפילה בניגוד להלכה
כבוד המורשת גורם לשמור מרחק מרבני היהדות ומספרי התפילה ומתי כנסת כי שם מלמדים לעשות בניגוד למקורות בהלכה זה הרבה הרבה חטאים של ברכה שאינה צריכה אפילו אם יש ברכה של רב עקיבה המון המון ברכות בניגוד להלכה יום אחרי יום
וגרוע עוד יותר מברכות שבגלל הסירוב של הרבנים לתקן כמו אבן הם מכוונים את תלמידים לאבדון של אבן כמו המאובנים שמצאו שנכחדו כי לא שינו ונכחדו עד שנשאר רק מאובן כי היו בחיים כמו אבן בלי שינוי
אומנם בדור שלנו יש פרט שצריך לשנות ודחוף מאוד כי בורחים חדת היהדות כאשר רואים אב ואם דתי בלב אבן בלי לחשוב על כאב הבן של עצמם ומלמים למוהל לכרות חלק בריא מגוף התינוק באדישות בלי חמלה ובעת כאב של הבן הם אוכלים עוגה ושוקולדו בלי לב
זה מבריח מהעם וגרם רצון להתבולל כאשר מדברים על התבוללות הם בורחים מהיהודים המכוערים שאין להם לב לבן של עצמם מעדיפים שלא יכלללו אותם אם יהודים של לב אבן וכדי לשרוד ולמען המשך היהדות לשנות תחילה את הפרט החשוב הזה לשמור על התינוק מסכין לשמור אותו שלם כשנולד למען הישרדות היהדות כי הכיוון של רבני היהדות הוא שמוליך למאובן שלא שרד כי לא משנים ולא מתקנים טעיות כנזכר בברכות אבל הרבה יותר חשוב מברכות הוא לשמור על תינוק מסכין ובפרט בדור שלנו שהרבה מבינים שזה טקס של לב אבן ובורחים בהתבוללות כדי לברוח מהדתיים שלהם לב אבן עכשיו הזמן שדחוף למען הישרדות היהדות להיפרד מרבני היהדות במסגרת הרשמית ולחזור לשורשי היהדות בטעם חדש כאשר אספתי בגלל המקורות לא כי תלמיד צעיר טען ושמעתי אלא כי הוא האראה לי מקורות
וכן ברכת תפילין, כמה? כמה ברכות נכון לברך לפי ההלכה
בספרים המאוחרים יש מחלוקת אבל נבדוק מקורת
בתלמוד אמרו מברך אחת ואם כן נחשב חטא דתי לברך ברכה שאינה צריכה יותר מאחת כאשר ללימדו אותי אומנם אפילו ברכת תפילין לא בהלכה המקורית של המשנה כאשר תיקנו ברכת מעין שמונה עשרה בדורות רב עקיבא והתנאים כי המקור בתלמוד לא במשנה על פילין בפרט ועל מיצוות בכלל נחשב חטא דתי של ברכה שאינה צריכה המון פעמים ביום יום אחרי יום לאור מאות הברכות אין סיכוי שההולך בדרך של הרבים בדרגה בינוני חצי זכאי כי גם אם עושה הרבה מעשים טובים מספר הברכות הוא המון יום אחרי יום והדתיים בחטא הדתי שבעצמם מכירים ברכה שאינה צריכה נחשב חטא אותם התדיים שמסרבים לתקן את הטעות מכריעים את העם לרובו אשם מרוב ברכות לעומת החילוני שלא מברך בכלל אפילו של רב עקיבה הוא גם לא מברך ברכה שאינה צריכה
!!
וזה הסיפור שבו למדתי לבדוק מקור של הלכה ושבאת לפי ההלכה חטא דתי לברך פעם אחרי פעם הרבה חטאים יום אחרי יום אם חלילה מעדיםפים רבי דור שלו מעל המסורת עצמה
כי הם לא מוכנים לתקן טעויות במנהג ובספרים וכנזכר
ובסוף יש סיפור אחרון על שם החודש בול

__
נספח חלוקת ספר תהילים
כאשר קראתי ספר תהילים חלק ליום יום אחרי יום הרגשתי שהחלוקה גרועה כי יש ימים שלפי חלוקה קוראים פחות וזה גורם הכבדה ביום אחר כשיכללו לחלק שווה
אז אני השתמשתי לפי מספר עמודים לחלק 29 עמודים למספר עמודים ליום ואם יש שלושים יום אז העמוד האחרון לשבור לשנים
ויותר מדייק מחלוקת עמודים כנזכר 29 חלקים יהיה לפי מספר המילים 670 מילים ליום אבל רק לשם חלוקה להשוות ולחשוף שהחלוקה של רבני היהדות גרועה לשם השוואהה, כי בתחילת החודש מחלקים הרבה יותר משבע מאות 930, וזה גורם שביום אחר פחות ופגם גרוע מזה כאשר מקצרים פחות 670 זה מכריח אריכות ביום אחר כשספק אם יש זמן להאריך ולהשלים, וזה מקלקל לכן פירסמתי לשם השוואה אומנם להלכה ולמעש העדיף לשמור מרחק מספר תהילים כי הכותב טרח להודיע בתחילת הספר שהוא כיוון שונה משל ספר קהלת ועדיף לקבל ספר קהלת ולשמור מרחק מהדות והתוכן של ספר תהילים המתחיל אשרי האיש כולו כמו ספר חיצוני שטמא יותר מדת אחרת שנכון ללמוד כדי להכיר מה חוקות הגויים ולא לעשות אפילו כאשר דתים אומרים לעשות כי חוקות הגויים למשל מדורה באביב או חוט אדום על פרק היד הם חוקות הגויים ומי שלא יודע הינדואיזם לא ידע שמדת אחרת לכן טוב ללמוד דת אחרת להכיר טקסיהם ובאותה עת לשמור מרחק מספר תהילים בגלל הדעות וכנזכר לא לקרוא בכלל ולא חלקים להשלים את הספר בפרט ונשאר לקרוא ספר מעניין כמו אליס בארץ הפלאות כי החיבור ליהודת הוא באמצעות ביקורת ולימוד במאמרים שאני מפרסם כדי להציל זמנכם למצוא מקורות ולכבד את המקורות כי רבי היהדות לא מתקנים ולא מייצגים בנאמנות את המקורות של המסורת היהודית.