Parashat Korach

(א) וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. (ב) וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם. (ג) וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהוָה. (ד) וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו. (ה) וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע יְהוָה אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו. (ו) זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ. (ז) וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי יְהוָה מָחָר וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה הוּא הַקָּדוֹשׁ רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי. (ח) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי. (ט) הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶתְכֶם אֵלָיו לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת מִשְׁכַּן יְהוָה וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֵדָה לְשָׁרְתָם. (י) וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי אִתָּךְ וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה. (יא) לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל יְהוָה וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תלונו [תַלִּינוּ] עָלָיו. (יב) וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה. (יג) הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר.

Numbers 16:1-13

(1) Now Korah, the son of Izhar, the son of Kohath, the son of Levi, with Dathan and Abiram, the sons of Eliab, and On, the son of Peleth, sons of Reuben, took men; (2) and they rose up in face of Moses, with certain of the children of Israel, two hundred and fifty men; they were princes of the congregation, the elect men of the assembly, men of renown; (3) and they assembled themselves together against Moses and against Aaron, and said unto them: ‘Ye take too much upon you, seeing all the congregation are holy, every one of them, and the LORD is among them; wherefore then lift ye up yourselves above the assembly of the LORD?’ (4) And when Moses heard it, he fell upon his face. (5) And he spoke unto Korah and unto all his company, saying: ‘In the morning the LORD will show who are His, and who is holy, and will cause him to come near unto Him; even him whom He may choose will He cause to come near unto Him. . (6) This do: take you censers, Korah, and all his company; (7) and put fire therein, and put incense upon them before the LORD to-morrow; and it shall be that the man whom the LORD doth choose, he shall be holy; ye take too much upon you, ye sons of Levi.’ (8) And Moses said unto Korah: ‘Hear now, ye sons of Levi: (9) is it but a small thing unto you, that the God of Israel hath separated you from the congregation of Israel, to bring you near to Himself, to do the service of the tabernacle of the LORD, and to stand before the congregation to minister unto them; (10) and that He hath brought thee near, and all thy brethren the sons of Levi with thee? and will ye seek the priesthood also? (11) Therefore thou and all thy company that are gathered together against the LORD—; and as to Aaron, what is he that ye murmur against him?’ (12) And Moses sent to call Dathan and Abiram, the sons of Eliab; and they said: ‘We will not come up; (13) is it a small thing that thou hast brought us up out of a land flowing with milk and honey, to kill us in the wilderness, but thou must needs make thyself also a prince over us?

רש"י על במדבר ט״ז:ג׳:א׳-ב׳

(א) "רב לכם" - הרבה יותר מדאי לקחתם לעצמכם גדולה (ב) "כלם קדושים" - (תנחומא) כולם שמעו דברים בסיני מפי הגבורה

Rashi on Numbers 16:3:1-2

It is too much for you - you have taken a much too much greatness upon yourselves

All holy - we all heard God speaking at Sinai

אבן עזרא על במדבר ט״ז:ג׳:א׳-ב׳

(א) רב לכם. כמו די לכם והטעם שתפשתם החלק הרב: (ב) כי כל העדה כלם קדושים. כי כל העדה מיום מעמד הר סיני היו קדושים:

Ibn Ezra on Numbers 16:3:1-2

It is too much for you - as in, "it's enough for you," and the explanation is that you have taken the greater portion.

For the whole group is holy - because the whole nation is holy, from the day of the revelation at Sinai

שד"ל על במדבר ט״ז:ג׳:א׳

(א) רב לכם...די לכם מה שהשתררתם עלינו עד היום, כי עד עתה היינו צריכים לכם, ומעתה שהוקם המשכן אין לנו צורך בכם...

Shadal on Numbers 16:3:1

It is too much for you...it is enough for you that you have ruled over us until today. For until now, we needed you, but since the establishment of the mishkan, we don't need you...

Do you have another favorite commentator on this text? Feel free to add below (this is a collaborative source sheet!) - in English, Hebrew, or both.

תרגום אונקלוס על במדבר ט״ז:ג׳

(ג) וְאִתְכְּנָשׁוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַאֲמָרוּ לְהוֹן סַגִי לְכוֹן אֲרֵי כָל כְּנִשְׁתָּא כֻּלְהוֹן קַדִישִׁין וּבֵינֵיהוֹן שַׁרְיָא שְׁכִנְתָּא דַיְיָ וּמָא דֵין אַתּוּן מִתְרַבְרְבִין עַל קְהָלָא דַיְיָ

Onkelos Numbers 16:3

And they gathered upon Moses and upon Aaron, and they said, "It is enough for you, because all of the assembly, they are all holy, and amongst them dwells the Shechinah of God, and what is this that you make yourselves greater than the assembly of God?"

Added by: Aryeh S

משנה אבות ה׳:י״ז

(יז) כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ:

Pirkei Avot 5:17

(17) Every argument that is [for the sake of] heaven's name, it is destined to endure. But if it is not [for the sake of] heaven's name -- it is not destined to endure. What [is an example of an argument for the sake of] heaven's name? The argument of Hillel and Shammai. What [is an example of an argument not for the sake of] heaven's name? The argument of Korach and all of his followers.

Added by: Elliot Salinger

מדרש תנחומא ד׳:ה׳:ז׳

(ז) ... ויפלו על פניהם ויאמרו, אל אלהי הרוחות וגו'. אמר לפניו, רבונו של עולם, מלך בשר ודם שמרדו עליו בני המדינה ועמדו וקללו את המלך או את שלוחיו, אם הם עשרה או עשרים מהם, משלח לשם לגיונותיו ועושה ממנו אנדרולומסיא ומסייף הטובים עם הרעים, לפי שאינו מכיר בהם מי מרד ומי לא מרד, מי כבד את המלך ומי קללו. אבל אתה, יודע מחשבותיו של [כל] אדם ומה שבלבבות והכליות יועצות, ויצרי בריותיך אתה מבין, ואתה יודע מי חטא ומי לא חטא, מי מרד ומי לא מרד, אתה יודע רוח של כל אחד ואחד מהן. לכך נאמר, אל אלהי הרוחות לכל בשר וגו'. אמר להם הקדוש ברוך הוא, יפה אמרת, אני מודיע את הדבר מי חטא ומי לא חטא:

Complex Midrash Tanchuma, Korach 7

...

Added by: Elliot Salinger