(א) כלל גדול אמרו בשבת: כל השוכח עקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה, אינו חיב אלא חטאת אחת. היודע עקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה, חיב על כל שבת ושבת. היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה, חיב על כל אב מלאכה ומלאכה. העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת, אינו חיב אלא חטאת אחת.
(ב) אבות מלאכות ארבעים חסר אחת: הזורע, והחורש, והקוצר, והמעמר, הדש, והזורה, הבורר, הטוחן, והמרקד, והלש, והאופה, הגוזז את הצמר, המלבנו, והמנפצו, והצובעו, והטווה, והמסך, והעושה שני בתי נירין, והאורג שני חוטין, והפוצע שני חוטין, הקושר, והמתיר, והתופר שתי תפירות, הקורע על מנת לתפר שתי תפירות, הצד צבי, השוחטו, והמפשיטו, המולחו, והמעבד את עורו, והמוחקו, והמחתכו, הכותב שתי אותיות, והמוחק על מנת לכתב שתי אותיות, הבונה, והסותר, המכבה, והמבעיר, המכה בפטיש, המוציא מרשות לרשות - הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת.
(ג) ועוד כלל אחר אמרו: כל הכשר להצניע ומצניעין כמוהו והוציאו בשבת - חיב עליו חטאת, וכל שאינו כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו והוציאו בשבת - אינו חייב אלא המצניעו.
(ד) המוציא תבן - כמלוא פי פרה. עצה - כמלוא פי גמל. עמיר - כמלוא פי טלה. עשבים - כמלוא פי גדי. עלי שום ועלי בצלים, לחים - כגרוגרת, יבשים - כמלוא פי גדי. ואין מצטרפין זה עם זה, מפני שלא שוו בשעוריהן. המוציא אכלים כגרוגרת, חיב, ומצטרפים זה עם זה, מפני ששוו בשעוריהן, חוץ מקליפיהן וגרעיניהן ועוקציהן וסובן ומורסנן. רבי יהודה אומר: חוץ מקליפי עדשים שמתבשלות עמהן.
(1) They [the Sages] stated a major rule they with respect to Shabbat: [If] one [entirely] forgot the principle of Shabbat, and performed many Melakhot [constructive activities forbidden on Shabbat and festivals] on many Shabbatot, he is only liable for one Chattat [an offering brought to expiate sin]. [If] one was aware of the principle of Shabbat, but performed many Melakhot on many Shabbatot he is liable for [one Chattat] for every Shabbat. [If] one knew it was Shabbat and performed many Melakhot on many Shabbatot, he is liable [to bring a separate a Chattat] for every principal Melakhah. [If] one performed many Melakhot all of which stem from the same principal Melakhah, he is bound to bring but one Chattat.
(2) The [number of] principal Melakhot is forty minus one. [The forbidden Melakhot are]: Sowing, plowing, reaping, binding sheaves, threshing, winnowing, sorting, grinding, sifting, kneading, baking, shearing wool, whitening it, combing it, dyeing it, spinning, weaving, making two loops, weaving two threads, separating two threads, tying [a knot], untying [a knot], sewing two stitches, tearing for the purpose of sewing two stitches, hunting a deer, slaughtering it, skinning it, salting it, curing its hide, scraping it, cutting it, writing two letters, erasing for the purpose of writing two letters, building, demolishing, extinguishing a flame, lighting a flame, striking with a hammer, carrying from one domain to another. These are the principal Melakhot - [they number] forty minus one.
(3) They [the Sages] stated another rule: [If] one carries out on Shabbat something that is fit to be stored, of a quantity that is usually stored, he is liable for a Chattat. But [if] one carries out something that is not fit to be stored, of a quantity that is not usually stored, he is only liable if he was the one who stored it.
(4) [One is liable if] he carries out a cow's mouthful’s worth of straw; or a camel's mouthful’s worth of pea-stalks; or a lamb's mouthful’s worth of grain; or a kid's mouthful’s worth of grass; or moist garlic or moist onion leaves the [the size of] a dried fig; or a kid’s mouthful’s worth of dry garlic or onion leaves. And these cannot be added together since the [required] measures are not equal [for all materials]. [If] one carries out [any article of] food equal to [the size of] a dried fig, he is liable. And [food amounts] may be added together since the [required] measure is equal [for all food]; except for their peels, their pits, and their stalks; [likewise] their bran, or their coarse bran. Rabbi Yehudah says: Except as well the husks of lentils which have been boiled with them.