31aל״א א
מאי קרא (תהלים עא, ו) ממעי אמי אתה גוזי
מאי משמע דהאי גוזי לישנא דאשתבועי הוא
דכתיב
(ירמיהו ז, כט) גזי נזרך והשליכי
ואמר רבי אלעזר
למה ולד דומה במעי אמו
לאגוז מונח בספל של מים אדם נותן אצבעו עליו שוקע לכאן ולכאן
תנו רבנן
שלשה חדשים הראשונים ולד דר במדור התחתון אמצעיים ולד דר במדור האמצעי אחרונים ולד דר במדור העליון וכיון שהגיע זמנו לצאת מתהפך ויוצא וזהו חבלי אשה
והיינו דתנן
חבלי של נקבה מרובין משל זכר
ואמר רבי אלעזר
מאי קרא
(תהלים קלט, טו) אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ
דרתי לא נאמר אלא רקמתי מאי שנא
חבלי נקבה מרובין משל זכר
זה בא כדרך תשמישו וזה בא כדרך תשמישו זו הופכת פניה וזה אין הופך פניו
תנו רבנן
שלשה חדשים הראשונים תשמיש קשה לאשה וגם קשה לולד אמצעיים קשה לאשה ויפה לולד אחרונים יפה לאשה ויפה לולד שמתוך כך נמצא הולד מלובן ומזורז
תנא
המשמש מטתו ליום תשעים כאילו שופך דמים
מנא ידע
אלא אמר אביי
משמש והולך (תהלים קטז, ו) ושומר פתאים ה'
תנו רבנן
שלשה שותפין יש באדם הקב"ה ואביו ואמו
אביו מזריע הלובן שממנו עצמות וגידים וצפרנים ומוח שבראשו ולובן שבעין father seeds the white from which [comes] bones . . .
אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר ושערות ושחור שבעין his mother seeds redness from which [comes] skin and flesh . . .
והקב"ה נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים וראיית העין ושמיעת האוזן ודבור פה והלוך רגלים ובינה והשכל and the Holy One puts in him spirit and n’shamah . . . ”
וכיון שהגיע זמנו להפטר מן העולם הקב"ה נוטל חלקו וחלק אביו ואמו מניח לפניהם
אמר רב פפא
היינו דאמרי אינשי פוץ מלחא ושדי בשרא לכלבא
דרש רב חיננא בר פפא
מאי דכתיב (איוב ט, י) עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם
מדת בשר ודם נותן חפץ בחמת צרורה ופיה למעלה
ספק משתמר ספק אין משתמר
ואילו הקב"ה צר העובר במעי אשה פתוחה ופיה למטה ומשתמר
דבר אחר
אדם נותן חפציו לכף מאזנים כל זמן שמכביד יורד למטה
ואילו הקב"ה כל זמן שמכביד הולד עולה למעלה
דרש רבי יוסי הגלילי
מאי דכתיב {תהילים קלט } אודך (ה') על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד
בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם
מדת בשר ודם אדם נותן זרעונים בערוגה כל אחת ואחת עולה במינו
ואילו הקב"ה צר העובר במעי אשה וכולם עולין למין אחד
דבר אחר
צבע נותן סמנין ליורה כולן עולין לצבע אחד
ואילו הקב"ה צר העובר במעי אשה כל אחת ואחת עולה למינו
דרש רב יוסף
מאי דכתיב (ישעיהו יב, א) אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני במה הכתוב מדבר
בשני בני אדם שיצאו לסחורה
ישב לו קוץ לאחד מהן התחיל מחרף ומגדף
לימים שמע שטבעה ספינתו של חבירו בים התחיל מודה ומשבח
לכך נאמר ישוב אפך ותנחמני
והיינו דאמר רבי אלעזר
מאי דכתיב (תהלים עב, יח) עושה נפלאות (גדולות) לבדו
וברוך שם כבודו לעולם
אפילו בעל הנס אינו מכיר בנסו
דריש רבי חנינא בר פפא
מאי דכתיב (תהלים קלט, ג) ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנת
מלמד שלא נוצר אדם מן כל הטפה אלא מן הברור שבה
תנא דבי רבי ישמעאל
משל לאדם שזורה בבית הגרנות נוטל את האוכל ומניח את הפסולת
כדרבי אבהו דרבי אבהו רמי
כתיב (שמואל ב כב, מ) ותזרני חיל וכתיב (תהלים יח, לג) האל המאזרני חיל אמר דוד לפני הקב"ה
רבש"ע זיריתני וזרזתני
דרש רבי אבהו
מאי דכתיב (במדבר כג, י) מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל
מלמד שהקב"ה יושב וסופר את רביעיותיהם של ישראל מתי תבא טיפה שהצדיק נוצר הימנה
ועל דבר זה נסמית עינו של בלעם הרשע
אמר
מי שהוא טהור וקדוש ומשרתיו טהורים וקדושים יציץ בדבר זה
מיד נסמית עינו דכתיב
(במדבר כד, ג) נאם הגבר שתום העין
והיינו דאמר רבי יוחנן מאי דכתיב (בראשית ל, טז) וישכב עמה בלילה הוא
מלמד שהקב"ה סייע באותו מעשה שנאמר
(בראשית מט, יד) יששכר חמור גרם חמור גרם לו ליששכר
אמר רבי יצחק אמר רבי אמי
אשה מזרעת תחילה יולדת זכר איש מזריע תחילה יולדת נקבה שנאמר
(ויקרא יג, כט) אשה כי תזריע וילדה זכר
תנו רבנן
בראשונה היו אומרים אשה מזרעת תחילה יולדת זכר איש מזריע תחלה יולדת נקבה ולא פירשו חכמים את הדבר
עד שבא רבי צדוק ופירשו
(בראשית מו, טו) אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו תלה הזכרים בנקבות ונקבות בזכרים
(דברי הימים א ח, מ) ויהיו בני אולם אנשים גבורי חיל דורכי קשת ומרבים בנים ובני בנים וכי בידו של אדם להרבות בנים ובני בנים
אלא מתוך