8ח׳:ט׳
1 א
יום הכפורים אסור באכילה. ובשתיה. וברחיצה. ובסיכה. ובנעילת הסנדל. ובתשמיש המטה. והמלך והכלה ירחצו את פניהם. והחיה תנעול את הסנדל. דברי רבי אליעזר. וחכמים אוסרין: On Yom Kippur, it is forbidden to eat, to drink, to wash, to anoint, and to wear leather shoes and to have sexual relations. The King and the bride may wash their faces, and the newly delivered mother may wear leather shoes: the words of Rabbi Eliezer; and the Sages prohibit this.
2 ב
האוכל ככותבת הגסה. כמוה וכגרעינתה. והשותה מלא לוגמיו. חייב. כל האוכלין מצטרפין לככותבת. וכל המשקין מצטרפין למלא לוגמיו. האוכל ושותה אין מצטרפין: One who eats food to the size of a large date, that is, the date with the kernel, or drinks a mouthful, is guilty. All kinds of food combine for the size of the date, and all liquids for the mouthful; but food and drink do not combine in the computation.
3 ג
אכל ושתה בהעלם אחת. אינו חייב אלא חטאת אחת. אכל ועשה מלאכה חייב שני חטאות. אכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה. ושתה משקין שאינן ראויין לשתייה. ושתה ציר. או מורייס פטור: If one eats and drinks on a single occasion of obliviousness, he is liable to one sin-offering; if he has eaten and [also] done work, he is liable to two [separate] sin-offerings; if he has eaten food which is not suitable for consumption, or has drunk liquids which are not suitable for drinking, or brine or fish-brine, he is exempt [from bringing a sin-offering].
4 ד
התינוקות. אין מענין אותן ביום הכפורים. אבל מחנכין אותם לפני שנה. ולפני שנתים. בשביל שיהיו רגילין במצות: We do not force small children to fast on Yom Kippur. Rather, we train them a year or two before [they reach the age of being subject to the commandments] so that they will become accustomed to [performing] the commandments.
5 ה
עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשיב נפשה. חולה מאכילין אותו על פי בקיאין. ואם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו. עד שיאמר די: We feed a pregnant woman who smells [and craves food], even unkosher [food] until she recovers. We feed a sick person on the advice of an expert [doctor]. And if there is not an expert there, we feed him on his own word, until he says enough.
6 ו
מי שאחזו בולמוס. מאכילין אותו אפילו דברים טמאים. עד שיאורו עיניו. מי שנשכו כלב שוטה. אין מאכילין אותו מחצר כבד שלו. ורבי מתיא בן חרש מתיר. ועוד אמר רבי מתיא בן חרש. החושש בגרונו. מטילין לו סם בתוך פיו בשבת. מפני שהוא ספק נפשות. וכל ספק נפשות דוחה את השבת: If one is seized with a pathological craving [for food], he is to be fed even with unkosher food, until he recovers. A person who is bitten by a mad dog must not be fed any of the dog's liver, but Rabbi Matya ben Charash permits it. Moreover, Rabbi Matya ben Charash said, If a person has a sore throat, it is permitted to put medicines into his mouth on the Sabbath, because of possible danger to his life, and whatever threatens to endanger life supersedes [the observance of] the Sabbath.
7 ז
מי שנפלה עליו מפולת. ספק הוא שם. ספק אינו שם. ספק חי. ספק מת. ספק עובד כוכבים. ספק ישראל. מפקחין עליו את הגל. מצאוהו חי מפקחין עליו. ואם מת יניחוהו: If debris falls and it is unknown whether any person is buried [under it] or not; or whether he is dead or alive, or whether he is a gentile or a Jew, we remove the debris from him on the Sabbath; if he be found alive, we extricate him, but if he is dead, we leave him.
8 ח
חטאת ואשם ודאי מכפרין. מיתה ויום הכפורים מכפרין. עם התשובה. תשובה מכפרת. על עבירות קלות. על עשה. ועל לא תעשה. ועל החמורות. הוא תולה. עד שיבא יום הכפורים ויכפר: The sin-offering and guilt-offering atone [for sin]. Death and Yom Kippur atone with repentance. Repentance atones for minor transgressions of positive or negative commandments; for grave transgressions, it obtains a respite until Yom Kippur completes the atonement.
9 ט
האומר אחטא ואשוב. אחטא ואשוב. אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר. אין יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם למקום. יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו. אין יום הכפורים מכפר. עד שירצה חברו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה (ויקרא טז, ל) מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחברו. אין יום הכפורים מכפר. עד שירצה את חברו. אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין. מי מטהר אתכם אביכם שבשמים. שנאמר (יחזקאל לו, כה) וזרקתי עליבם מים טהורים וטהרתם. ואומר (ירמיה יד, ח) מקוה ישראל. מה מקוה מטהר את הטמאים. אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל: One who says, "I will sin, and then repent, I will sin [again], and then repent," will not receive an opportunity to repent; [for one who says] "I will sin, and Yom Kipur will atone," Yom Kippur will not atone. Yom Kippur atones for transgressions between a person and God, but for a transgression against one's neighbor, Yom Kipur cannot atone, until he appeases his neighbor. Thus R. Eleazar ben Azariah expounds the text, "From all your sins before the Lord shall ye be clean": For transgressions between a person and God, Yom Kippur atones, for transgressions against one's neighbor, Yom Kippur cannot atone, until he appeases his neighbor. R. Akiva says, Happy are you, Israel! Before whom are you purified, and who purifies you [of your transgressions]? Your Father Who is in heaven. For it is said, "Then will I sprinkle clean water upon you, and ye shall be clean"; and it is also said, "The ‏ritual bath‎ [lit. Hope] of Israel is the Lord"; even as a ritual bath purifies the unclean, so does the Holy One, Blessed be He, purify Israel.