1א׳
1 א
יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ. כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים. פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא העני חייב ובעל הבית פטור. פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה והכניס. בעל הבית חייב והעני פטור. פשט העני את ידו לפנים ונטל בעל הבית מתוכה או שנתן לתוכה והוציא שניהן פטורין. פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה או שנתן לתוכה והכניס שניהם פטורין: There are two [types of] transfers on Shabbat which amount to four inside, and two which amount to four outside. How so? [This is illustrated by] a poor person standing outside and a homeowner [standing] inside: [If] the poor person reaches his hand inside and puts [something] into the hand of the homeowner, or takes [something] from [the hand] and brings it outside, the poor person is liable and the homeowner is exempt. [If] the homeowner reaches his hand outside and puts [something] into the hand of the poor person, or takes [something] from [the hand] and brings it inside, the homeowner is liable and the poor person is exempt. [If] the poor person reaches his hand inside and the homeowner takes [something] from it, or puts [something] into it, and [the poor person] brings it outside, they are both exempt. [If] the homeowner reaches his hand outside and the poor person takes [something] from it, or puts [something] into it, and [the homeowner] brings it inside, they are both exempt.
2 ב
לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסק ולא לאכול ולא לדין. ואם התחילו אין מפסיקים. מפסיקים לקרות קריאת שמע ואין מפסיקין לתפלה: A person should not sit down before the barber close to [the time of] Minchah [the afternoon prayer service] until he prays. Nor should he enter a bath-house, or a tannery, or [start] eating, or judging [in court]. But if [one did] began [such an activity], we do not interrupt him. We do interrupt for the recitation of Shema, but we do not interrupt for prayers.
3 ג
לא יצא החייט במחטו סמוך לחשכה שמא ישכח ויצא ולא הלבלר בקולמוסו ולא יפלה את כליו ולא יקרא לאור הנר. באמת אמרו החזן רואה היכן תינוקות קוראים אבל הוא לא יקרא כיוצא בו לא יאכל הזב עם הזבה מפני הרגל עבירה: The tailor may not go out with his needle close to nightfall [before Shabbat], lest he forget and go out [with it on Shabbat]; and neither [may] the scribe [go out] with his quill. One may not delouse his apparel, and may not read by lamp light [on Shabbat]. In truth they said: The instructor may check where the students are reading but he may not read. Similarly, a Zav [a man suffering from gonorrhea] may not eat with a Zavah [a woman with a menstrual-type flow occurring at a time other than her normal period] because familiarity leads to sin.
4 ד
ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גוריון כשעלו לבקרו נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל ושמונה עשר דברים גזרו בו ביום: And these are some of the regulations enacted in the attic of Hananiah ben Chizkiyah ben Guryon when [the rabbis] went up to visit him. They called the roll and found that [members of] Beit Shammai outnumbered those of Beit Hillel and they decreed eighteen regulations on that day.
5 ה
בית שמאי אומרים אין שורין דיו וסממנים וכרשינים אלא כדי שישורו מבעוד יום ובית הלל מתירין: Beit Shammai say: One may not steep ink, dye, or vetches [fodder] in water [on Friday] unless there is sufficient time for them to dissolve while it is still day. But Beit Hillel permit it.
6 ו
בית שמאי אומרים אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיהבילו מבעוד יום. ולא את הצמר ליורה אלא כדי שיקלוט העין. ובית הלל מתירין. בית שמאי אומרים אין פורשין מצודות חיה ועופות ודגים אלא כדי שיצודו מבעוד יום ובית הלל מתירין: Beit Shammai say: One may not put bundles of flax into the oven [on Friday] unless they will be steamed during the day; nor wool into the vat unless it will absorb the color. But Beit Hillel permit it. Beit Shammai say: One may not spread traps for animals, birds or fish [on Friday] unless they will ensnare [their quarry] during the day. But Beit Hillel permit it.
7 ז
בית שמאי אומרים אין מוכרין לעובד כובבים ואין טוענין עמו ואין מגביהין עליו אלא כדי שיגיע למקום קרוב ובית הלל מתירין: Beit Shammai say: One should not sell [anything] to a non-Jew [on Friday], or help him load [an animal], or lift [a burden] onto himself, unless there is sufficient time for him to reach a neighboring place [before Shabbat]. But Beit Hillel permit it.
8 ח
בית שמאי אומרים אין נותנין עורות לעבדן ולא כלים לכובס עובד כוכבים אלא כדי שיעשו מבעוד יום. ובכולן בית הלל מתירין עם השמש: Beit Shammai say: One may not deliver hides to a non-Jewish tanner, or clothes to a non-Jewish launderer [on Friday], unless there is sufficient time for them to complete [the work before Shabbat]. Beit Hillel permit [one to act] in all of these [cases] as long as the sun [is shining].
9 ט
אמר רבן שמעון בן גמליאל נוהגין היו בית אבא שהיו נותנין כלי לבן לכובס עובד כוכבים שלשה ימים קודם לשבת. ושוין אלו ואלו שטוענים קורות בית הבד ועגולי הגת: Rabban Shimon ben Gamliel said: It was the custom in my father's house to deliver white garments to the non-Jewish launderer three days before Shabbat. [Both schools] agree that one may load the beams of the oil-press, and the cylinders on the wine-press [just before Shabbat].
10 י
אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום. אין נותנין פת לתנור עם חשכה ולא חררה על גבי גחלים. אלא כדי שיקרמו פניה מבעוד יום. רבי אליעזר אומר כדי שיקרום התחתון שלה: One may not roast meat, onions, or eggs [on Friday] unless there is sufficient time for them to get roasted during the day [before Shabbat]. One may not put bread into the oven towards dusk [nightfall on Friday], nor cakes on the coals, unless there is sufficient time in the day for its surface to form a crust [before Shabbat]. Rabbi Eliezer says [unless there is sufficient time for] its bottom [surface] to form a crust.
11 יא
משלשלין את הפסח בתנור עם חשכה. ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד. ובגבולין כדי שתאחוז האור ברובן. רבי יהודה אומר בפחמין כל שהוא: One may lower the Passover offering into the oven towards dusk [on Friday]. And [the priests in the Temple] may kindle the fire in the hearth-room [on Friday], but outside [the Temple a fire may be lit] only if there is sufficient time for the fire to ignite the greater part of the wood. Rabbi Yehudah says: With regard to coals [it is acceptable] if any part of them becomes ignited [before Shabbat].