6ו׳
1 א
נגמר הדין. מוציאין אותו לסקלו. בית הסקילה היה חוץ לבית דין. שנאמר (ויקרא כד, ד) הוצא את המקלל. אחד עומד על פתח בית דין. והסודרין בידו. ואדם אחד רוכב הסוס רחוק ממנו. כדי שיהא רואהו. אומר אחד יש לי ללמד עליו זכות. הלה מניף בסודרין והסוס רץ ומעמידו. ואפילו הוא אומר יש לי ללמד על עצמי זכות. מחזירין אותו אפילו ארבעה וחמשה פעמים. ובלבד שיש ממש בדבריו. מצאו לו זכות. פטרוהו. ואם לאו. יוצא ליסקל. וכרוז יוצא לפניו. איש פלוני בן פלוני יוצא ליסקל. על שעבר עבירה פלונית. ופלוני ופלוני עדיו. כל מי שיודע לו זכות. יבא וילמד עליו: Once the verdict is reached, they bring him out to stone him. The stoning area was outside the courthouse, as it says, (Leviticus 24:14) "Bring out he who has cursed." One would stand before the entrance to the courthouse, his scarf in his hand; and another would ride on a horse before them at a distance, in order to see him. [If] one says, "I have an argument for acquittal," then he waves the scarf, and the horse runs to stop him. And even if [the accused] says, "I have an argument for my [own] acquittal," then he is returned; and this may happen even four or five times, so long as there is substance to his words. If he is acquitted, he is dismissed; and if not, he is brought out to be stoned. And an announcer comes out before him and announces, "So-and-so son of so-and-so is being brought out to be stoned for having committed such-and-such transgression, and so-and-so and so-and-so are his witnesses. Anyone who has any knowledge as to his innocence should come and argue for him."
2 ב
היה רחוק מבית הסקילה כעשר אמות. אומרים לו התודה שכן דרך המומתין מתודין. שכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא. שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע (יהושע ז, יט) בני שים נא כבוד לאלהי ישראל ותן לו תודה וגומר. ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי וכזאת וגומר. ומנין שכיפר לו וידויו. שנאמר (יהושע ז, כה) ויאמר יהושע למה עכרתנו יעכרך ה' היום הזה. היום זה אתה עכור. ואי אתה עכור לעולם הבא. ואם אינו יודע להתודות. אומרים לו אמור. תהא מיתתי כפרה על כל עונותי. רבי יהודה אומר אם היה יודע שהוא מזומם. אומר תהא מיתתי כפרה על כל עונותי חוץ מעון זה. אמרו לו אם כן יהו כל אדם אומרים כך כדי לנקות את עצמן. [Once the accused] was about ten cubit from the stoning area, they say to him, "Confess," for such is the way of those sentenced to death to confess, for all who confess have a share in the World to Come. For thus we find with respect to Achan, to whom Joshua said, (Joshua 7:19) "'My son, give, I pray thee, glory to the LORD, the God of Israel, and make confession unto Him.'... And Achan answered Joshua, and said: 'Of a truth I have sinned against the LORD, the God of Israel.'" And from where [do we know] that his confession atoned for him? As it says, (Joshua 7:25), "And Joshua said: 'Why hast thou troubled us? the Lord shall trouble thee this day,'" today you are troubled, but you are not troubled in the World to Come. And if he does not know how to confess, they say to him: "Say, 'May my death serve as an atonement for all my iniquities.'" Rabbi Yehudah says, if he knows he was [convicted by] false testimony, he says, "May my death serve as an atonement for all my iniquities, excepting this iniquity." [The Sages] said to him, if so, all [sentenced to death] will say this in order to cleanse themselves [i.e. clear their name].
3 ג
היה רחוק מבית הסקילה ארבע אמות מפשיטין אותו את בגדיו. האיש מכסין אותו מלפניו והאשה מלפניה ומאחריה דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים האיש נסקל ערום. ואין האשה נסקלת ערומה: [Once] he was four cubits from the stoning area, they remove his clothing. [If it is] a man, his front is covered; [if it is] a woman, her front and her back are covered, according to Rabbi Yehudah. But the Sages say, a man is stoned naked, but a woman is not stoned naked.
4 ד
בית הסקילה היה גבוה שתי קומות. אחד מן העדים דוחפו על מתניו. נהפך על לבו. הופכו על מתניו. אם מת בה יצא. ואם לאו. השני נוטל את האבן ונותנה על לבו. אם מת בה יצא. ואם לאו רגימתו בכל ישראל שנאמר (דברים יז, ז) יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה. כל הנסקלין נתלין. דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים אינו נתלה אלא המגדף והעובד עבודה זרה. האיש תולין אותו פניו כלפי העם והאשה פניה כלפי העץ. דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים האיש נתלה. ואין האשה נתלית. אמר להן רבי אליעזר והלא שמעון בן שטח תלה נשים באשקלון. אמרו לו שמנים נשים תלה. ואין דנין שנים ביום אחד. כיצד תולין אותו. משקעין את הקורה בארץ. והעץ יוצא ממנה. ומקיף שתי ידיו זו על גבי זו ותולה אותו. רבי יוסי אומר הקורה מוטה על הכותל. ותולה אותו כדרך שהטבחין עושין ומתירין אותו מיד. ואם לן עובר עליו בלא תעשה. שנאמר (דברים כא, כג) לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו כי קללת אלהים תלוי וגומר. כלומר מפני מה זה תלוי מפני שבירך את השם ונמצא שם שמים מתחלל: The stoning area's height was that of two men. One of the witnesses pushes him on his loins. If he is turned on his heart, they turn him [over,] on his loins. If he dies from this, [the court] has discharged [its obligation]. If not, the second [witness] picks up the stone and puts it on his heart. If he dies from this, [the court] has discharged [its obligation]. If not, he is pelted with stones by all of Israel, as it says, (Deuteronomy 17:7) "The hand of the witnesses shall be first upon him to put him to death, and afterward the hand of all the people." All who are stoned are hanged, according to Rabbi Eliezer. But the Sages say, the only [offenders] who are hanged are the blasphemer and the idolator. A man is hanged with his face toward the people, and a woman with her face toward the gallows, according to Rabbi Eliezer. But the Sages say, a man is hanged, but a woman is not hanged. Rabbi Eliezer said to them, Did Shimon ben Shetach not hang women in Ashkelon? They said to him, he hanged eighty women, and we do not [even] judge two [capital cases] in one day! How do they hang him? They sink the beam into the ground, and [a piece of] wood protrudes from it, and one places his hands together, and hangs him. Rabbi Yose says, the beam leans on a wall, and they hang him the way that butchers do. And then they undo him [from the gallows] immediately. If he stayed there overnight, [the court] violates a negative commandment on his account, as it says, (Deuteronomy 21:23), "His body shall not remain all night upon the tree, but thou shalt surely bury him the same day; for he that is hanged is a reproach unto God...." That is to say: why has he been hanged? Because he 'blessed' [i.e. cursed] God, and God's name has become desecrated.
5 ה
אמר ר' מאיר בשעה שאדם מצטער. שכינה מה הלשון אומרת כביכול. קלני מראשי קלני מזרועי אם כן המקום מצטער על דמם של רשעים שנשפך קל וחומר על דמם של צדיקים. ולא זו בלבד אלא כל המלין את מתו עובר בלא תעשה. הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכים. אינו עובר עליו. ולא היו קוברין אותו בקברות אבותיו. אלא שתי בתי קברות היו מתוקנין לבית דין. אחת לנהרגין ולנחנקין. ואחת לנסקלין ולנשרפין: Said Rabbi Meir, when a human being is in distress, what expression does the Divine Presence use, as it were? "My head is in pain, My arm is in pain." If so, the Omnipresent feels distress over the blood of the wicked that is spilled; how much more so [does He] over the blood of the righteous. And furthermore, anyone who leaves a dead body hanging overnight transgresses a negative commandment. But if one leaves a body hanging overnight for the sake of its honor, to bring it a coffin or shroud, he does not transgress [a negative commandment]. And such a body [i.e. that of one stoned to death] would not be buried in the grave of his ancestors. Rather, two grave-sites were set for the courthouse, one for those put to death by decapitation and strangulation, and one for those put to death by stoning and burning.
6 ו
נתעכל הבשר. מלקטין את העצמות. וקוברין אותן במקומן. והקרובים באים ושואלין בשלום הדיינים. ובשלום העדים. כלומר שאין בלבנו עליכם כלום. שדין אמת דנתם. ולא היו מתאבלין. אבל אוננין. שאין אנינות אלא בלב: When the flesh decomposed, they collect the bones and bury them in their proper place. And the relatives come and greet the judges and the witnesses, as if to say, we hold nothing against you, since [we know that] your verdict was just. And they would not [observe rituals of] mourn[ing], but they would grieve, since grief is only in the heart.