2ב׳
1 א
אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז. אלו מציאות שלו מצא פירות מפוזרין. מעות מפוזרות. כריכות ברשות הרבים. ועגולי דבילה. ככרות של נחתום. מחרוזות של דגים. וחתיכות של בשר. וגיזי צמר הבאות ממדינתן. ואניצי פשתן ולשונות של ארגמן. הרי אלו שלו דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר כל שיש בו שינוי חייב להכריז. כיצד מצא עגול ובתוכו חרס. ככר ובתוכו מעות. רבי שמעון בן אלעזר אומר כל כלי אנפוריא אין חייב להכריז: Which are the found items that belong to him [the finder], and which ones must he announce? These are the found items which belong to him [the finder]: if one found scattered fruit, scattered money, sheaves in the public domain, fig-cakes, baker's bread, strings of fish, cuts of meat, wool as it is from the country, bundles of flax and purple wool - these are his [the finder's,] these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says, anything which has on it a change, one must announce. How so? If one found a cake with a clay shard in it, or a sheaf with money within it. Rabbi Shimon ben Elazar says, any merchandise, one does not need to announce.
2 ב
ואלו חייב להכריז. מצא פירות בכלי או כלי כמות שהוא. מעות בכיס או כיס כמות שהוא. צבורי פירות. צבורי מעות. שלשה מטבעות זה על גב זה. כריכות ברשות היחיד. וככרות של בעל הבית. וגיזי צמר הלקוחות מבית האומן. כדי יין. וכדי שמן. הרי אלו חייב להכריז: And these [objects] one is required to announce: if one found fruit in a vessel or a vessel as is, money in a purse or any purse as is, heaps of fruit or heaps of money, three coins stacked one on top of another, sheaves in private property, or home-baked bread, shearings of wool bought from the artisan, jugs of wine or oil - these one must announce.
3 ג
מצא אחר הגפה. או אחר הגדר. גוזלות מקושרין. או בשבילין שבשדות. הרי זה לא יגע בהן. מצא כלי באשפה. אם מכוסה לא יגע בו. אם מגולה נוטל ומכריז. מצא בגל ובכותל ישן. הרי אלו שלו. מצא בכותל חדש. מחציו ולחוץ שלו. מחציו ולפנים של בעל הבית. אם היה משכירו לאחרים אפילו בתוך הבית הרי אלו שלו: If one found, behind a hedge or a fence, a group of tied-together fledglings, or in the pathways of fields - one should not touch them. If one found a vessel in a trash-heap: if it was covered, one should not touch it, but if it was exposed, one should take and announce [it]. If one found [an object] in a stone-pile or in an old wall, these belong to him [the finder]. If one found [an object] in a new wall: from the middle [of the wall] to the outside, these belong to him [the finder], [but] from the middle [of the wall] to the inside, these belong to the owner of the house. If the house had been rented to others, [then] even something [found] within the house [itself] these belong to him [the finder].
4 ד
מצא בחנות הרי אלו שלו. בין התיבה ולחנוני של חנוני. לפני שולחני הרי אלו שלו. בין הכסא ולשולחני הרי אלו לשולחני. הלוקח פירות מחבירו או ששלח לו חבירו פירות ומצא בהן מעות הרי אלו שלו. אם היו צרורין נוטל ומכריז: If one found [an object] in a store, these belong to him [the finder]. Between the counter and the shopkeeper, these belong to the shopkeeper. In front of the money-changer, these belong to him [the finder]. Between the seat and the money-changer, these belong to the money-changer. The one who buys fruits from another or who sent fruit to another, and within them found coins, these belong to him [the finder]. [But] if they were tied [together], one should take [them] and announce [their finding].
5 ה
אף השמלה היתה בכלל כל אלה. למה יצאת להקיש אליה לומר לך מה שמלה מיוחדת. שיש בה סימני' ויש לה תובעים. אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז: Even a garment is in the same general rule of all of these. Why [did the Torah] specify it? To compare to it, to say to you: just as a garment is special in that it has markings, and [if lost] there are claimants for it, so too anything which has markings and has claimants for it, one must announce [it].
6 ו
ועד מתי חייב להכריז. עד כדי שידעו בו שכניו. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר שלש רגלים. ואחר הרגל האחרון שבעה ימים. כדי שילך לביתו שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד: And until when must one announce [the object]? Until one's neighbors knew of it - these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says, the three pilgrimage festivals, and after the last festival, seven days - in order that [someone] will go home - three, and will return - three, and will announce - one day.
7 ז
אמר את האבדה ולא אמר סימניה לא יתן לו. והרמאי אף על פי שאמר סימניה לא יתן לו. שנאמר (דברים כב, ב) עד דרוש אחיך אותו עד שתדרוש את אחיך אם רמאי הוא אם אינו רמאי. כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל. ודבר שאין עושה ואוכל ימכר. שנאמר (שם) והשבותו לו ראה היאך תשיבנו לו. מה יהא בדמים רבי טרפון אומר ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן. רבי עקיבא אומר לא ישתמש בהן. לפיכך אם אבדו אין חייב באחריותן: If one described the lost object but not its markings, one should not give [it] to him. And the deceiver, even though he described its markings, one should not give [it] to him, as the Torah states, (Deuteronomy 22:2) "Until your brother sought darash it": Until you investigate tidrosh [whether] your brother is a fraud [or] if he is not a fraud. Anything which does work and eats, one may use it [to do work] and feed it. Something which does not work but does eat, [the finder] must sell it, as the Torah states, (Deuteronomy 22:2) "You shall return it to him": See how you shall return it to him. What should be [done] with the money? Rabbi Tarfon says, one may use them - therefore, if [the money] was lost, he is responsible for them. Rabbi Akiva says, one may not use them, therefore if [the money] was lost, he is not responsible for them.
8 ח
מצא ספרים קורא בהן אחת לשלשים יום. ואם אינו יודע לקרות גוללן. אבל לא ילמוד בהן בתחלה. ולא יקרא אחר עמו. מצא כסות מנערה אחת לשלשים יום. ושוטחה לצרכה אבל לא לכבודו. כלי כסף. וכלי נחושת. משתמש בהן לצרכן אבל לא לשחקן. כלי זהב וכלי זכוכית. לא יגע בהן עד שיבא אליהו. מצא שק או קופה וכל דבר שאין דרכו ליטול הרי זה לא יטול: If one found sefarim [books of the Tanach written in holiness, on parchment, and used for personal or public study, or for reading aloud in public. Sometimes the intent is specifically Torah scrolls], one should read from them once every thirty days and if one does not know how to read, he should roll them. However, one should not learn from them for the first time, nor may one read [from them] with someone else. If one found clothing, one should shake it once every thirty days, and spread it out [according] to its need, but not to honor himself [by hanging it in his home]. Utensils of silver or bronze, one should use them [according] to their need, but not to wear them out. Utensils of gold or glass one should not touch them until Eliyahu comes. If one found a bag or a box, or anything which is undignified to pick up - one should not pick [it] up.
9 ט
איזו היא אבדה. מצא חמור או פרה רועין בדרך אין זו אבדה. חמור וכליו הפוכין פרה רצה בין הכרמים. הרי זו אבדה. החזירה וברחה החזירה וברחה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב להחזירה. שנאמר (דברים כב, א) השב תשיבם. היה בטל מסלע לא יאמר לו תן לי סלע. אלא נותן לו שכרו כפועל בטל. אם יש שם בית דין מתנה בפני בית דין. אם אין שם בית דין בפני מי יתנה שלו קודם. What is a lost object? If one found a donkey or a cow grazing along the path, this is not a lost object; a donkey with its gear overturned, a cow running between vineyards, this is a lost object. If [the finder] returned the animal and it ran away, he returned it and it ran away, even four or five times, he is obligated to return it; as the Torah states, (Deuteronomy 22:1) "You shall surely return them." If [the finder's] lost time is worth a sela, he should not say to him [the owner]: "Give me a sela;" but he should give him his wage like an idle laborer. If there is a court there, he may bring it before the court; if there is not a court there before which to bring it, his own [need] takes precedence.
10 י
מצאה ברפת אין חייב בה. ברשות הרבים חייב בה. ואם היתה בית הקברות לא יטמא לה. אם אמר לו אביו היטמא או שאמר לו אל תחזיר לא ישמע לו. פרק וטען פרק וטען אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב. שנאמר (שמות כג, ה) עזוב תעזוב. הלך וישב לו ואמר הואיל ועליך מצוה אם רצונך לפרוק פרוק פטור. שנאמר עמו. אם היה זקן או חולה חייב. מצוה מן התורה לפרוק אבל לא לטעון. רבי שמעון אומר אף לטעון. רבי יוסי הגלילי אומר אם היה עליו יתר על משאו אין זקוק לו שנאמר תחת משאו. משאוי שיכול לעמוד בו: If one found [an animal] in the stable, he is not obligated with it; [if it is in] the public domain, he is obligated with it. If it was in a cemetery, he may not impurify [himself] for it. If his father said to him 'impurify [yourself]', or 'do not return [a lost object]', he should not listen to him. If [a person] unloaded [an animal] and [the owner] reloaded [the animal], he unloaded and he reloaded, even four or five times, he is obligated [to unload]; as the Torah states, (Exodus 23:5): "You shall surely relieve." If [the owner] went and sat down, and said to the passer-by: 'Since the mitsvah is upon you, if it is your will to unload [the animal], do so,' [the latter] is exempt; as the Torah states, (Exodus 23:5) "With him." If he is old or sick, he is obligated. It is a mitsvah from the Torah to unload [an animal], but not to reload [it]. Rabbi Shimon says: "Even to reload." Rabbi Yosei the Galilean says: "If [the weight] was more than it was able to carry, it is not necessary for him, as the Torah states, (Exodus 23:5): "Under its burden": a burden that it is able to withstand.
11 יא
אבדתו ואבדת אביו אבדתו קודמת. אבדתו ואבדת רבו שלו קודמת. אבדת אביו. ואבדת רבו. של רבו קודמת. שאביו הביאו לעולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא. ואם אביו חכם של אביו קודמת. היה אביו ורבו נושאין משאוי. מניח את של רבו ואחר כך מניח את של אביו. היה אביו ורבו בבית השבי. פודה את רבו.. ואחר כך פודה את אביו. ואם היה אביו חכם פודה את אביו. ואחר כך פודה את רבו: If his lost object and his father's lost object [are to be attended to], his lost object takes precedence; his own lost object and his teacher's lost object, his own takes precedence; his father's lost object and his teacher's lost object, his teacher's takes precedence, because his father brought him into this world, but his teacher, who taught him wisdom, brings him to live [in] the world to come; if his father is a sage, [the object] of his father takes precedence. If his father and his teacher were carrying a burden, he should relieve his teacher, and afterward relieve his father. If his father and his teacher were in prison, he should redeem his teacher and afterward he should redeem his father; if his father was a sage, he should redeem his father and afterward he should redeem his teacher.