Chapter 55נ״ה
1 א
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם (בראשית כב, א), כְּתִיב (תהלים ס, ו): נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קשֶׁט סֶלָּה, נִסָּיוֹן אַחַר נִסָּיוֹן, וְגִדּוּלִין אַחַר גִּדּוּלִין, בִּשְׁבִיל לְנַסּוֹתָן בָּעוֹלָם, בִּשְׁבִיל לְגַדְּלָן בָּעוֹלָם, כַּנֵּס הַזֶּה שֶׁל סְפִינָה. וְכָל כָּךְ לָמָּה, מִפְּנֵי קשֶׁט, בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְקַשֵּׁט מִדַּת הַדִּין בָּעוֹלָם, שֶׁאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם לְמִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר מַעֲשִׁיר, לְמִי שֶׁהוּא רוֹצֶה מַעֲנִי, וּלְמִי שֶׁהוּא רוֹצֶה הוּא עוֹשֶׂה מֶלֶךְ, אַבְרָהָם כְּשֶׁרָצָה עֲשָׂאוֹ מֶלֶךְ, כְּשֶׁרָצָה עֲשָׂאוֹ עָשִׁיר, יָכוֹל אַתְּ לַהֲשִׁיבוֹ וְלוֹמַר לוֹ יָכוֹל אַתְּ לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְהוּא אוֹמֵר מֶה עָשָׂה, וְאַתְּ אוֹמֵר לוֹ (בראשית כא, ה): וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ, וְאַחַר כָּל הַצַּעַר הַזֶּה נֶאֱמַר לוֹ (בראשית כב, ב): קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ וְלֹא עִכֵּב, הֲרֵי נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵס לְהִתְנוֹסֵס.
2 ב
ה' צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ (תהלים יא, ה), אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן הַפִּשְׁתָּנִי הַזֶּה כְּשֶׁפִּשְׁתָּנוֹ לוֹקֶה אֵינוֹ מַקִּישׁ עָלָיו בְּיוֹתֵר מִפְּנֵי שֶׁהִיא פּוֹקַעַת, וּכְשֶׁפִּשְׁתָּנוֹ יָפֶה הוּא מַקִּישׁ עָלָיו בְּיוֹתֵר, לָמָּה שֶׁהִיא מִשְׁתַּבַּחַת וְהוֹלֶכֶת. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְנַסֶּה אֶת הָרְשָׁעִים, לָמָּה שֶׁאֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד, דִּכְתִיב (ישעיה נז, כ): וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ, וְאֶת מִי מְנַסֶּה אֶת הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' צַדִּיק יִבְחָן, (בראשית לט, ז): וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָֹּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו וגו'. וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן הַיּוֹצֵר הַזֶּה כְּשֶׁהוּא בּוֹדֵק אֶת הַכִּבְשָׁן שֶׁלּוֹ אֵינוֹ בּוֹדֵק אֶת הַכֵּלִים הַמְרֹעָעִים, לָמָּה שֶׁאֵינוֹ מַסְפִּיק לְהָקִישׁ עָלָיו אַחַת עַד שֶׁהוּא שׁוֹבְרוֹ, וּמַה הוּא בּוֹדֵק בְּקַנְקַנִים בְּרוּרִים, שֶׁאֲפִלּוּ הוּא מַקִּישׁ עָלָיו כַּמָּה פְּעָמִים אֵינוֹ שׁוֹבְרוֹ, כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אֶת הָרְשָׁעִים אֶלָּא אֶת הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' צַדִּיק יִבְחָן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה לוֹ שְׁתֵּי פָּרוֹת אַחַת כֹּחָהּ יָפֶה וְאַחַת כֹּחָהּ רָע, עַל מִי הוּא נוֹתֵן אֶת הָעֹל לֹא עַל אוֹתָהּ שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה, כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אֶלָּא הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' צַדִּיק יִבְחָן.
3 ג
דָּבָר אַחֵר, ה' צַדִּיק יִבְחָן, זֶה אַבְרָהָם, וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם. רַבִּי אָבוּן פָּתַח (קהלת ח, ד): בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, אָמַר רַבִּי אָבִין לְרַב שֶׁהָיָה מְצַוֶּה לְתַלְמִידוֹ וְאוֹמֵר לוֹ (דברים טז, יט): לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, וְהוּא מַטֶּה מִשְׁפָּט. (דברים טז, יט): לֹא תַכִּיר פָּנִים, וְהוּא מַכִּיר פָּנִים. (דברים טז, יט): לֹא תִקַּח שֹׁחַד, וְהוּא לוֹקֵחַ שֹׁחַד. לֹא תַלְוֶה בְּרִבִּית, וְהוּא מַלְוֶה בְּרִבִּית. אָמַר לוֹ תַּלְמִידוֹ רַבִּי אַתָּה אוֹמֵר לִי לֹא תַלְוֶה בְּרִבִּית וְאַתְּ מַלְוֶה בְּרִבִּית, לָךְ שְׁרֵי וְלִי אֲסִירָא. אָמַר לוֹ אֲנִי אוֹמֵר לְךָ אַל תַּלְוֶה בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל תַּלְוֶה בְּרִבִּית לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים, דִּכְתִיב (דברים כג, כא): לַנָּכְרִי תַשִׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ. כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ (ויקרא יט, יח): לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר, וְאַתְּ נוֹקֵם וְנוֹטֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום א, ב): נֹקֵם ה' וּבַעַל חֵמָה, נוֹקֵם הוּא לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי כָּתַבְתִּי בַּתּוֹרָה: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, אֲבָל נוֹקֵם וְנוֹטֵר אֲנִי לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, (במדבר לא, ב): נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּתִיב (דברים ו, טז): לֹא תְנַסּוּ אֶת ה', וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם. Another opinion: “The Lord tests the righteous.” – This is Abraham – “Sometime after these things, God tested Abraham.” R. Avin expounded: (Ecclesiastes 8:4) “Since a king's word is supreme, who can say to him: ‘What are you doing?’” – R. Avin said: [This may be compared] to a teacher who commands his student, saying to him: (Deuteronomy 16:19) “You shall not judge unfairly,” but [the teacher himself] judges unfairly; (Deuteronomy 16:19) “Do not take a bribe,” but [the teacher himself] takes a bribe; Do not lend on interest, but [the teacher himself] lends on interest. His student said to him: Rabbi, you said to me: Do not lend on interest, but you lend on interest? [Is it] permitted to you but forbidden to me? [The teacher] said to him: I said to you: Do not lend on interest to a Jew, but you may lend on interest to an idol worshipper, as it is written: (Deuteronomy 23:21) “You may lend on interest to a foreigner, but you may not lend on interest to your brother [Israelite].” Thus Israel said before The Holy One Blessed be He: Master of the Universe, you wrote in your Torah: (Leviticus 19:18) “You shall not take vengeance or bear a grudge,” but you take vengeance and bear a grudge, as it is said: (Nahum 1:2) “The Lord is vengeful and fierce in wrath. The Lord takes vengeance on His enemies.” The Holy One Blessed be He said to them: I wrote in the Torah: (Leviticus 19:18) “You shall not take vengeance or bear a grudge against your countrymen,” but I take vengeance against idol worshippers – (Numbers 31:2) “Avenge the Israelite people on the Midianites.” It is written: (Deuteronomy 6:16) “Do not test the Lord” – [but] “God tested Abraham.”
4 ד
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אַחַר הִרְהוּרֵי דְבָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, מִי הִרְהֵר אַבְרָהָם הִרְהֵר וְאָמַר שָׂמַחְתִּי וְשִׂמַּחְתִּי אֶת הַכֹּל וְלֹא הִפְרַשְׁתִּי לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא פַּר אֶחָד וְלֹא אַיִל אֶחָד. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מְנָת שֶׁנֹּאמַר לְךָ שֶׁתַּקְרִיב אֶת בִּנְךָ וְלֹא תְעַכֵּב, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר, אֱלֹהִים וְהָאֱלֹהִים, הוּא וּבֵית דִּינוֹ, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אָמְרוּ, אַבְרָהָם זֶה שָׂמַח וְשִׂמַּח אֶת הַכֹּל וְלֹא הִפְרִישׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא פַּר אֶחָד וְלֹא אַיִל אֶחָד. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מְנָת שֶׁנֹּאמַר לוֹ שֶׁיַּקְרִיב אֶת בְּנוֹ וְלֹא יְעַכֵּב. יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל הָיוּ מִדַּיְּנִים זֶה עִם זֶה, זֶה אוֹמֵר אֲנִי חָבִיב מִמְךָ שֶׁנִּמַּלְתִּי לִשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְזֶה אָמַר חָבִיב אֲנִי מִמְךָ שֶׁנִּמַּלְתִּי לִשְׁמוֹנָה יָמִים. אָמַר לֵיהּ יִשְׁמָעֵאל אֲנִי חָבִיב מִמְךָ, לָמָּה שֶׁהָיָה סִפֵּק בְּיָדִי לִמְחוֹת וְלֹא מָחִיתִי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר יִצְחָק הַלְּוַאי הָיָה נִגְלָה עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֵר לִי שֶׁאֶחְתֹּךְ אֶחָד מֵאֵבָרַי וְלֹא אֲעַכֵּב, מִיָּד וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם.

[נֻסַּח אַחֵר: אָמַר לוֹ יִשְׁמָעֵאל, אֲנִי חָבִיב מִמְךָ שֶׁנִּמַּלְתִּי לִשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֲבָל אַתָּה נִמַּלְתָּ בְּקָטְנְךָ וְאִי אֶפְשָׁר לִמְחוֹת. אָמַר לוֹ יִצְחָק כָּל מַה שֶּׁהִלְוֵיתָ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלשָׁה טִפִּים דַּם הֵם, אֶלָּא הֲרֵינִי עַכְשָׁו בֶּן שְׁלשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנָה אִלּוּ מְבַקֵּשׁ לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִשָּׁחֵט אֵינִי מְעַכֵּב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי הַשָּׁעָה, מִיָּד וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם.]
5 ה
בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם (מיכה ו, ו ז), רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר אַף עַל פִּי שֶׁהַדְּבָרִים אֲמוּרִין בְּמֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב, שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה וְהֶעֱלָה אֶת בְּנוֹ לְעוֹלָה, אֲבָל אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּיִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם וגו' הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי, בְּיִצְחָק אַף עַל פִּי שֶׁלֹא נַעֲשָׂה מַעֲשֶׂה קִבְּלוֹ כְּגוֹמֵר מַעֲשֶׂה, וּבְמֵישַׁע לֹא נִתְקַבֵּל לְפָנָיו.
6 ו
וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר גִּדְּלוֹ כַּנֵּס הַזֶּה שֶׁל סְפִינָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר נִסָּה אוֹתוֹ בְּוַדַּאי שֶׁלֹא יִהְיוּ אוֹמְרִין הֲמָמוֹ עִרְבְּבוֹ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת דִּמָּה משֶׁה עַצְמוֹ לְאַבְרָהָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (משלי כה, ו): אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל תַּעֲמֹד, אַבְרָהָם אָמַר הִנֵּנִי, הִנֵּנִי לִכְהֻנָּה, הִנֵּנִי לְמַלְכוּת, זָכָה לִכְהֻנָּה וְזָכָה לְמַלְכוּת. זָכָה לִכְהֻנָּה (תהלים קי, ד): נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם. לְמַלְכוּת (בראשית כג, ו): נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה. משֶׁה אָמַר (שמות ג, ד): הִנֵּנִי, הִנֵּנִי לִכְהֻנָה, הִנֵּנִי לְמַלְכוּת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, ה): אַל תִּקְרַב הֲלֹם, אֵין קְרַב אֶלָּא כְּהֻנָּה, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר א, נא): וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, וְאֵין הֲלֹם, אֶלָּא מַלְכוּת, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל ב ז, יח): כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם.
7 ז
וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ וגו' (בראשית כב, ב), אָמַר לוֹ בְבַקָּשָׁה מִמְּךָ קַח נָא אֶת בִּנְךָ, אָמַר לֵיהּ תְּרֵין בְּנִין אִית לִי אֵי זֶה בֵּן, אָמַר לוֹ: אֶת יְחִידְךָ. אָמַר לוֹ זֶה יָחִיד לְאִמּוֹ וְזֶה יָחִיד לְאִמּוֹ. אָמַר לוֹ: אֲשֶׁר אָהַבְתָּ. אָמַר לוֹ אִית תְּחוּמִין בִּמְעַיָא. אָמַר לוֹ: אֶת יִצְחָק. וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ מִיָּד, כְּדֵי לְחַבְּבוֹ בְּעֵינָיו וְלִתֵּן לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (בראשית יב, א): לֶךְ לְךָ, זוֹ אִפַּרְכִיָה שֶׁלָּךְ (בראשית יב, א): וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, זוֹ שְׁכוּנָתְךָ, (בראשית יב, א): מִבֵּית אָבִיךָ, זוֹ בֵּית אָבִיךָ, (בראשית יב, א): אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְלָמָּה לֹא גִלָּה לוֹ מִיָּד, כְּדֵי לְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו וְלִתֵּן לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר וְעַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חָיְתָא, שְׁנֵי פְּעָמִים כְּתִיב לֶךְ לְךָ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵי זֶה חֲבִיבָה אִם הָרִאשׁוֹנָה אִם הַשְּׁנִיָּה, מִן מַה דִּכְתִיב וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָה, הֱוֵי שְׁנִיָּה חֲבִיבָה מִן הָרִאשׁוֹנָה. וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁהוֹרָאָה יָצְאָה לָעוֹלָם, וְאוֹחָרָנָא אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁיִּרְאָה יָצְאָה לָעוֹלָם. דִּכְוָתָהּ דְּבִיר, רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אָמַר מִמָּקוֹם שֶׁהַדִּבְּרוֹת יוֹצְאוֹת לָעוֹלָם, וְחַד אָמַר מִמָּקוֹם שֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא לָעוֹלָם. דִּכְוָתָה אָרוֹן, רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁהָאוֹרָה יוֹצְאָה לָעוֹלָם, וְחַד אָמַר מָקוֹם שֶׁיִּרְאָה יוֹצֵא לָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שֶׁמִּשָּׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרֶה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם וּמוֹרִידָם לְגֵיהִנֹּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁהוּא רָאוּי כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְמַעְלָה. רַבִּי יוּדָן אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁיְהֵא מָרְאֶה לָךְ. רַבִּי פִּינְחָס אָמַר לַאֲתַר מַרְוָתָא דְּעַָלְמָא. רַבָּנָן אָמְרֵי לַמָּקוֹם שֶׁהַקְּטֹרֶת קְרֵבִין, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שיר השירים ד, ו): אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה. (בראשית כב, ב): וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה, רַבִּי יוּדָן בַּר סִימוֹן אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יֵשׁ קָרְבָּן. בְּלֹא כֹהֵן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר מִנִּיתִיךָ שֶׁתְּהֵא כֹהֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קי, ד): אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם. (בראשית כב, ב): עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, ַר רַבִּי הוּנָא מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְהֶא וּמַתְלֶה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים וְאַחַר כָּךְ הוּא מְגַלֶּה לָהֶם טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר (בראשית יב, א): אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. עַל אַחַד הֶהָרִים וגו'. דִּכְוָתָהּ (יונה ג, ב): וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר וגו', דִּכְוָתָהּ (יחזקאל ג, כב): קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְשָׁם אֲדַבֵּר אוֹתָךְ. ... And go to the land of Moriah R’ Chiya Raba and R’ Yanai – one says to the place from which instruction (hora’ah) goes out to the world, and the other says to the place from which awe (yirah) goes out to the world. Similarly regarding the holy of holies (devir), R’ Chiya and R’ Yanai – one says from the place from which the commandments (dibra’ot) go out to the world, and one says from the place from which speech (dibur) goes out to the world. Similarly regarding the ark (aron), R’ Chiya and R’ Yanai – one says to the place from which the light (ha’orah) goes out to the world, and one says to the place where awe (yirah) goes out to the world. R’ Yehoshua ben Levi said that from there the Holy One instructs the nations of the world and brings them down to gehinnom. R’ Shimon bar Yochai said, to the place which is aligned with the Holy Temple above. R’ Yudan said, to the place where there will be an appearance to you (which He will show you). R’ Pinchas said, to the place of the Master of the World. The Rabbis said, to the place where the incense is offered – this is what it says “…I will go to the mountain of myrrh and to the hill of frankincense.” (Shir HaShirim 4:6)
8 ח
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת חֲמֹרוֹ (בראשית כב, ג), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה וְשִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה. אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה דִּכְתִיב: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וגו', וְלֹא הָיָה לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים, אֶלָּא אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה. וְשִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כב, כא): וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת אֲתֹנוֹ, וְלֹא הָיוּ לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים, אֶלָּא שִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה. אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, כט): וַיֶּאֱסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו, וְכִי לֹא הָיָה לְיוֹסֵף כַּמָּה עֲבָדִים, אֶלָּא אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה. שִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה, דִּכְתִיב (שמות יד, ו): וַיֶּאֱסֹר אֶת רִכְבּוֹ, וְלֹא הָיָה לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים, אֶלָּא שִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי תָּבוֹא חֲבָשָׁה וְתַעֲמֹד עַל חֲבָשָׁה, תָּבוֹא חֲבָשָׁה שֶׁחָבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ לֵילֵךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, י): וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וגו', וְתַעֲמֹד עַל חֲבָשָׁה שֶׁחָבַשׁ בִּלְעָם לֵילֵךְ וּלְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל. תָּבוֹא אֲסָרָה שֶׁאָסַר יוֹסֵף לִקְרַאת אָבִיו, וְתַעֲמֹד עַל אֲסָרָה שֶׁל פַּרְעֹה שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִרְדֹף אֶת יִשְׂרָאֵל, תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּבוֹא חֶרֶב יַד שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ, וְתַעֲמֹד עַל חֶרֶב יַד שֶׁאָמַר פַּרְעֹה (שמות טו, ט): אָרִיק חַרְבִּי. (בראשית כב, ג): וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נָהֲגוּ בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, אַבְרָהָם וְשָׁאוּל, אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו. שָׁאוּל, (שמואל א כח, ח): וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ. (בראשית כב, ג): וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, רַבִּי חִיָּא בַּר יוֹסֵי בְּשֵׁם רַבִּי מְיָאַשָׁא וְתָנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָה, בִּשְׂכַר שְׁתֵּי בְּקִיעוֹת שֶׁבָּקַע אַבְרָהָם אָבִינוּ עֲצֵי עוֹלָה זָכָה לְהִבָּקַע הַיָּם לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות יד, כא): וַיִבָּקְעוּ הַמָּיִם. אָמַר רַבִּי לֵוִי דַּיֶּיךָּ עַד כֹּה, אֶלָּא אַבְרָהָם לְפִי כֹחוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי כֹחוֹ, (בראשית כב, ג): וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶת הַמָּקוֹם, נִתַּן לוֹ שְׂכַר קִימָה וּשְׂכַר הֲלִיכָה.